חודשים של דיונים בתקציב המדינה, אך ילדי ישראל נשארו "יתומים מאב". חלקם הנחשפים לסוכר יתמכרו אליו כבר בגיל 2-3 שנים, ישמינו ביתר עד גיל 6, ויתגייסו לצבא עם משקל-יתר חולני שיחשוף אותם לתחלואה ותמותה פי 4 מאלו שהגנטיקה מונעת מהם פגיעות אלו.
מחקרים מראים כי כל ילד שלישי בישראל יהיה סוכרתי עד גיל 50. הילד הישראלי מוביל את העולם בשתיית מתוקים, חסר פעילות גופנית, וזמן מסך ממושך. בראייה נכונה וארוכת טווח ניתן יהיה לחסוך הוצאות עתק ולגדל אוכלוסייה של ילדים ומבוגרים בריאים יותר עם קוד התנהגות שונה מזה אליו הורגלנו.
השר ליצמן היה הראשון, זה 73 שנה, להכיר בעובדה זו ולפעול. יחד עם משה בר סימנטוב, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, הוקמה ועדת האסדרה שבה לקחתי חלק ואשר חרטה על דגלה סימון מוצרים, איסור פרסום מזונות מזיקים לילדים והנגשת מזון בריא לאוכלוסייה. סימון המוצרים יצא לדרך, אך היתר קפא על שמריו. מניעת פרסום מזונות מזיקים לילדים מופר ברגל גסה ומתוחכמת ע"י חברות המזון, והנגשת מזון בריא לציבור בכלל ולאוכלוסייה המוחלשת בפרט, נתקלת בהתנגדות של משרד האוצר, משרד הכלכלה ואחרים, למרות שניתן לעשות זאת בשינוי עלויות מינימליות למשק. משרד החינוך מצידו מגלה קוצר ראייה בחינוך לאורח חיים בריא של ילדים ובני משפחתם, וכשכבר נעשים מהלכים בבתי הספר, אלו כ"טיפה בים" ומהווים תגובה מאוחרת עם תרומה לא מספקת. חינוך לבריאות של ילדים ומשפחותיהם, תוך הנגשת מזון בריא בפרט לאוכלוסיות הפחות עשירות, הוא צו השעה.
המחיר לא מתוק
אני קורא לממשלה להקים גוף בין-משרדי ולצרף אליו מובילים בתחום בישראל, לבניית תוכנית לאומית לבריאות הילד וחינוך להתנהגות של אכילה בריאה, פעילות גופנית, ומינימום זמן מסך, תוך יצירת גבולות ברורים לילד ולמשפחתו.
אין לי ספק שבדרך זו יהפכו ילדינו לבוגרים השולטים בהתייחסות לעצמם ולסביבה, ובכך נהפוך לחברה בריאה יותר, אחראית, סובלנית ומתחשבת יותר, ויחד עם זאת פחות אלימה.
יש מחיר כבד לחוסר המעש של עשרות שנים ולהתמכרות לסוכר שהיא נחלת רובנו. כבר ארבעה עשורים אני עוקב בעיניים כלות אחרי אלה שנידונו לכליה בגלל חוסר אחריות של ממשלות ישראל לדורותיהן. בישראל 27% מהאוכלוסייה סובלת מהשמנה חולנית, ומעל 50% עם משקל-יתר או השמנה חולנית, סוכרת או טרום-סוכרת היא נחלתם של כ-20% מהאוכלוסייה מעל גיל 20.
והמחיר כאמור כבד:
2,000 קטיעות גפה או חלקי גפה בשנה.
קרוב ל-60% מחולי הדיאליזה הם סוכרתיים.
הגורם העיקרי לעיוורון בגיל העבודה הוא סוכרת.
פי 2-3 אירועי לב ומוח לסוכרתיים.
סיכון גבוה לתחלואה קשה ותמותה בימי קורונה.
זהו מחיר בלתי נתפס לחברה, ורק כדי לסבר את האוזן, 13% מהמבוטחים בקופת חולים כללית הם סוכרתיים ועלותם קרובה ל-1/3 מסך תקציב הקופה.
כיצד נלחמים ברעה החולה הזו שנוגעת בכל בית שלישי בישראל?
בין השנים 1992–2004 כיהנתי כנשיא האגודה הישראלית לסוכרת. בתקופה זו נוסד תו האגודה לסוכרת שמופיע כיום על מירב המוצרים הנצרכים ע"י סוכרתיים. במסגרת פעילותי כיו"ר המועצה הלאומית לסוכרת, מאז שנת 2006, עמלנו על חינוך ציבור הרופאים והצוותים הרפואיים לגישה אגרסיבית למניעת מחלת ההשמנה והסוכרת. בנינו קבוצת מומחים בינלאומית, יחד איתה קיימנו כינוסים גדולים בארץ ובעולם, לחינוך ולימוד דרכים למניעה וטיפול מקדים, שימנע את התפתחות הסוכרת והסיבוכים הכרוכים בה.
בתקופה זו הוקמה גם קרן לקידום המחקר בסוכרת D-CURE, שחילקה כ-30 מיליון שקל לחוקרים צעירים לקידום המחקר בסוכרת בישראל, ומאוחר יותר באישורה של חווה ברון, שופטת בית המשפט העליון, הוקמה תוכנית בת חמש שנים למניעת סוכרת והוקם דור חדש של רופאים ומחנכים בתחום הסוכרת.
יחד עם קופות החולים המצוינות, ארגון הרופאים ובתמיכת משרד הבריאות, העלינו את המודעות לסוכרת ואת איכות הטיפול של המומחים ורופאי המשפחה.
הובלנו מחקרי ענק בעולם על שימור הכליה, ומאוחר יותר שימור הכליה והלב, דבר שללא ספק יביא לשיפור מצבם של חולי סוכרת רבים. אבל כל המהלכים האלה, טובים ככל שיהיו, עדיין מותירים רבים שיסבלו מסיבוכי הסוכרת.
תובנה זו הובילה אותי למסקנה שיש צורך בתוכנית לאומית למניעה ולטיפול בסוכרת, במטרה לאגד את מובילי התחום בישראל לכדי ביצוע השינוי המיוחל.
תוכנית זו, שקיבלה את ברכתו של שר הבריאות היוצא, יצאה לדרך בשנת 2015 והביאה לשינוי משמעותי בנושאים שהוזנחו לאורך השנים. יחד עם זאת, הדרך לשינוי היא מניעה, והמוקד חייב להיות בילדים ובמשפחותיהם. למטרה זו הוקמה עמותת "מהיום" - שמטרתה שינוי אורחות חיים בישראל בהתמקדות בילדים והוריהם.
איגדנו את מיטב הגורמים הפילנטרופיים המניעים בריאות בישראל, השפענו רבות על החלטות ממשלה ועל חברות המזון. חברנו לרשת אורט, איתה אנו בונים מנהיגות ילדים וחינוך דיגיטלי לשינוי אורחות חיים בקרב ילדים. הפכנו לגוף שמוביל את הדרך לשינוי, ואז גילינו את אוזלת ידה של הממשלה. לכל משרד תוכניות משלו והקשר בין המשרדים לקוי.
מכאן אני קורא לממשלת ישראל: אל תגדלו ילדים יתומים וחולים, צרו גוף ממשלתי שמאחד את המשרדים, יעיל זריז ומתוקצב, צאו בתוכנית לאומית להצלת ילדי ישראל.
פרופ' איתמר רז שימש בעבר מנהל היחידה לסוכרת בהדסה עין כרם והיה נשיא האגודה הישראלית לסוכרת. כיום משמש יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת המהווה גוף מייעץ למנכ"ל משרד הבריאות
