עולם רפואת העיניים הוא אחד התחומים הרפואיים שהושפעו יותר מכל מהמלחמה המתמשכת: זאת החל בצורך לבצע ניתוחי עיניים מורכבים בפצועים, דרך הקושי בשמירה על המשכיותם של טיפולים קריטיים וכלה בירידה במודעות הציבורית לחשיבות של אבחון וטיפול מוקדמים.
"אנחנו מתמודדים היום עם אתגר מתמשך שהחל ב-7 באוקטובר", מסביר פרופ' יגאל ליבוביץ, מנהל מערך העיניים במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב). "בית החולים מצא את עצמו בין רגע בסיטואציה חסרת תקדים. השעות הראשונות של המלחמה התאפיינו בעיקר בחוסר ודאות: ידענו שהולך להגיע אלינו מספר לא ידוע של פצועים – וידענו שחלק ניכר מהצוות הרפואי עומד להתגייס לשירות מילואים".
מה שרואים מכאן
מערך העיניים באיכילוב הוא אחד הגדולים והמובילים בתחום רפואת העיניים בישראל. "אנחנו משרתים אוכלוסייה גדולה מאוד באזור תל אביב וגוש דן, ובהתאם לכך מגיעות אלינו הרבה מאוד פניות", מסביר פרופ' ליבוביץ. "הפעילות של מערך העיניים מתחלקת לשלושה רבדים: פעילותה של מרפאת עיניים, שהיא להערכתי המרפאה העמוסה ביותר בבית החולים, שמטפלת בערך ב-500 חולים ביום; ביצוע ניתוחים רבים, שמהווים אספקט מאוד משמעותי בעבודתנו; ומחלקת אשפוז גדולה ופעילה".
כמנהל המערך פרופ' ליבוביץ התמקד בימים הראשונים של המלחמה בשמירה על רציפות והמשכיות הטיפול, זאת בעקבות כוח האדם המצומצם והתחושות הקשות בקרב אנשי הצוות הרפואי. "המשימה שלנו היתה לשמור על שגרת הטיפול הרפואי הרגיל עם צוות שהצטמצם בצורה ניכרת – ובמקביל גם לתמוך באנשי הצוות הנותרים מהבחינה הנפשית. לא מעט מתמחים ובני זוג של רופאות גויסו לשירות מילואים למשך חודשים ארוכים. היה לנו חשוב לתמוך באנשי הצוות שלנו ולסייע להם להמשיך לעבוד אל מול כל הקשיים מבית".
אחד האתגרים עמם מתמודדים במערך העיניים באיכילוב גם היום הוא הטיפול בחיילים עם פציעות עיניים. "מתחילת המלחמה טיפלנו במספר חסר תקדים של חיילים פצועים. זהו אתגר מאוד מורכב גם עבור הרופאים שלנו שצריכים לעשות ניתוחים מסובכים שנמשכים שעות ארוכות וגם עבור הצוות הרפואי שנדרש לטפל בפצועים לאורך זמן. חשוב להבין שהניתוח עצמו לא תמיד פותר את הבעיה במלואה, ולכן הרבה מהפצועים נשארים איתנו לשיקום ארוך שהוא גם פיזי וגם נפשי. גם היום, שנתיים לאחר פרוץ המלחמה, אנחנו ממשיכים לקבל מסוקים עם חיילים פצועים. התדירות של הגעת הפצועים אמנם ירדה בהשוואה לשיא המלחמה, אבל לצערי ההתמודדות הזאת נמשכת גם היום".
רצף הטיפולים האמבולטוריים
אתגרי המלחמה מורגשים לא רק בחדרי הניתוח ובמיטות האשפוז, אלא גם בתחום הטיפולים האמבולטוריים (טיפולים ללא אשפוז). מהבחינה הזאת, הלחימה מול איראן בחודש יוני האחרון הציבה אתגר לא מבוטל בפני מערך העיניים באיכילוב. "בתוך חמש שעות מפרוץ המלחמה, כל בית החולים שלנו ירד למתחמים תת-קרקעיים", מספרת פרופ' ענת לבנשטיין, סמנכ"ל השירות האמבולטורי ומנהלת תחום הרשתית במערך העיניים באיכילוב. "בכל מה שקשור לחולים המאושפזים, ידענו לספק פתרון מיידי, כך שהקושי הגדול נגע בעיקר לחולים האמבולטוריים שמגיעים למכונים השונים של בית החולים לצורך טיפולים ובדיקות".
במיוחד בתחום רפואת העיניים, פגיעה בהמשכיותם של הטיפולים האמבולטוריים עלולה לגרום לנזקים בריאותיים חמורים. "אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא מחלה בשם ניוון רשתית", מסבירה פרופ' לבנשטיין. "בעבר הלא רחוק, כל החולים בניוון רשתית הגיעו בסופו של דבר למצב של עיוורון מלא. למרבה המזל, ב-15 השנים האחרונות יש לנו טיפול בזריקות שמסוגל למנוע את התקדמות המחלה, אבל את הטיפול הזה חייבים לקבל בצורה רציפה. במילים אחרות, אם המטופל מקבל את הזריקה אחת לחודש, הוא חייב לקבל את הזריקה אחת לחודש – אחרת תיגרם לו פגיעה בלתי הפיכה לראייה".
לאורך הלחימה מול איראן, כאשר תל אביב ספגה מטחי טילים הרסניים, פעלו במערך העיניים באיכילוב על מנת לשמור על המשכיות הטיפולים האמבולטוריים. "בזמן המלחמה היתה לנו מלחמה נוספת: לדאוג שהמטופלים יגיעו לניטור ולטיפול, וכך למנוע מהם לאבד את הראייה שלהם", היא אומרת. "שלחנו למטופלים הנחיות ותזכורות בוואטסאפ ברמה היומיומית, ודאגנו להדריך אותם לגבי המרחבים המוגנים בבית החולים. במבחן התוצאה, הצלחנו לשמור על המשכיות הטיפולים האמבולטוריים. ההצלחה שלנו נבעה גם מהתרופות החדשות שעומדות לרשותנו היום ומאפשרות להפחית בצורה משמעותית את תדירות ההזרקות לניוון רשתית".
חשוב להגיע להיבדק
כחלק מלקחי המלחמה, במערך העיניים באיכילוב פועלים כיום להטמיע פיתוחים חדשים מתחום הטלרפואה - כלומר להעביר טיפולים שמתבצעים בבית החולים עצמו אל הסביבה הביתית של המטופל. "המערכת חייבת לפתח את היכולות האלה, גם בטיפולים רגילים וגם בתוכניות טיפול מורכבות יותר", מדגישה פרופ' לבנשטיין. "במחלת ניוון הרשתית, למשל, הדרך העיקרית שלנו לנטר היא על ידי בדיקת OCT. מדובר בבדיקה פשוטה שנמשכת פחות מ-10 דקות ובמסגרתה אנחנו מצלמים את העין ובודקים את כמות הנוזל ברשתית. כיום אנחנו משתתפים בפיתוח של מכשיר OCT ביתי שיאפשר לבצע את הניטור השוטף גם בביתו של המטופל. הפיתוח הזה נועד לאפשר לנו להעניק מכשיר פרסונלי למטופלים שלא יכולים להגיע למרכז הרפואי, דבר שיסייע לשמירה על רציפות הטיפול גם בתקופות של מלחמה".
פרופ' לבנשטיין מציינת כי לאורך השנתיים האחרונות, ובמיוחד במהלך הלחימה מול איראן, מורגשת התגייסות חסרת תקדים מצד אנשי הצוות הרפואי. "כולם קפצו לעזור ולעשות את כל מה שצריך. בכל פעם שהיינו צריכים לטפל בחייל פצוע או בחטוף שחזר מהשבי, גם בשעות הקטנות של הלילה, עשרה אנשים התנדבו למשימה. אנחנו אפילו לא היינו צריכים לבקש: כולם היו נחושים לעבוד קשה כדי להעניק לחולים את הטיפול הטוב ביותר".
"גם במלחמה וגם בימי שגרה, חשוב להגיע להיבדק ולקבל טיפול", מסכם פרופ' ליבוביץ. "האירועים הביטחוניים והאווירה הכללית בציבור גורמים לרבים להזניח או 'לשים בצד' את המחלות 'הרגילות'. אבל חשוב להבין שהזנחה של מחלות עיניים עלולה לגרום לנזקים בלתי הפיכים. אנשים מעל גיל 50-60 צריכים להיבדק אצל רופא עיניים אחת לשנה, ובמקרה של היסטוריה משפחתית של מחלות עיניים כדאי להתחיל להיבדק כבר בגיל 40. יש לנו היום מענה רפואי אפקטיבי מאוד מבחינת הטכנולוגיה והטיפול התרופתי, פשוט צריך להגיע לקבל אותו".
בשיתוף המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב)
