שנתיים לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, מערכת הבריאות ממשיכה להתמודד עם ההשלכות הבריאותיות והנפשיות של הטראומה הלאומית. לצד השפעות מיידיות שניכרו בחודשים הראשונים, מתבהרים דפוסי תחלואה גופנית ונפשית באוכלוסייה. מחקרים חדשים של כללית, המבטחת יותר ממחצית מאוכלוסיית ישראל, משרטטים תמונה מורכבת של בריאות הציבור בישראל: החמרה במדדים רפואיים, ירידה בשימוש בשירותים פיזיים במרפאה, עלייה בצריכת שירותי רפואה מרחוק, והיתרונות הגלומים במענה החדש "מאמני חוסן".
הברומטר הלאומי
סקר "הברומטר הלאומי לבריאות הנפש", המנוהל על ידי מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל ומכון כללית למחקר, מציג את מצב בריאות הנפש באוכלוסייה הבוגרת מאז ה-7 באוקטובר.
ממצאי הסקר, שהתקיים בקרב 2,686 נשאלים, מדגישים את השפעת תחושת החירום הראשונית על המצב הנפשי וההתמודדות ארוכת הטווח של הציבור עם המציאות. התוצאות מדגישות את החשיבות במענה בריאות הנפש לכל מי שזקוק לכך.
מהנתונים עולה כי אצל רבים מהישראלים המצוקה הנפשית שהחלה עם פרוץ המלחמה לא דעכה – אלא הפכה לקבועה. שליש מהציבור דיווח על תסמינים נפשיים משמעותיים, ו-19% מהמשיבים דיווחו על פגיעה חמורה בתפקודם היומיומי.
"מסתבר שאצל לא מעט מהאנשים התגובה הנפשית למלחמה מתגלה רק בשלב מאוחר", מסביר פרופ' רן בליצר, סמנכ"ל וראש מערך החדשנות בכללית ומנהל מכון המחקר. "בנוסף לאחר השנה הראשונה, נראה שהתסמינים לא חלפו מאליהם, אך רבים מהסובלים טרם פנו לבקש סיוע, לרבות במי שאצלם עוצמת התסמינים משמעותית".
לדברי סיגל סידליק אלון, הפסיכולוגית הראשית של כללית, הממצאים ממחישים כי רבים מהאזרחים חווים תגובות רגשיות קשות גם בלי שחוו את הזוועות באופן אישי, והמספרים מלמדים על מצוקה אמיתית, גם אם לא תמיד מדובר באבחנות רפואיות.
חצי הכוס המלאה
עוד נמצא בסקר שיעור חסר תקדים של מקבלי טיפול: "אחד מכל ארבעה ישראלים קיבל מענה בתחום בריאות הנפש בשנה הראשונה למלחמה. לנוכח הצרכים פיתחנו מענים גמישים ונגישים לאוכלוסייה המבקשת מענה לתסמינים פחות חמורים. לתפיסתנו מערכת הבריאות חייבת לעבור למודל פרואקטיבי יוזם גם בבריאות הנפש, מודלים שמאתרים את המטופלים שחשים צורך, פונים אליהם באופן יזום ונותנים מענה – במיוחד בקהילות בסיכון. אנו פועלים כך בכל תחומי הרפואה, ועולם בריאות הנפש לא יכול להישאר מאחור", קובע פרופ' בליצר.
מאמנים לחוסן
לנוכח הזינוק בביקוש לסיוע נפשי, לצד המחסור באנשי מקצוע והצורך הדחוף בהרחבת היצע המטפלים, פתחו בכללית מענה בערוץ התערבות חדש, "אימון חוסן", שנועד להוות מענה נוסף כחלק מרצף השירותים הנפשיים שמציעה כללית. עד כה הוכשרו ופועלים יותר מ-100 "מאמני חוסן".
"מאמני החוסן", שהשתלבו במערך העבודה הסוציאלית ברפואה הראשונית, פועלים בשיתוף עם רופאי המשפחה ומעניקים סיוע למטופלים המתמודדים עם תסמינים של חרדה ודיכאון בדרגות קלות עד בינוניות.
במחקר נבחנה יעילות הטיפול שהעניקו "מאמני החוסן", נמצא כי בקרב 91% מהמטופלים נרשמה סגירת מעגל טיפולית מלאה בשלושת החודשים שלאחר ההתערבות, עוד נמצאה ירידה של 25% בשיעור המדווחים על סיכון לחרדה בעוצמה גבוהה, וכן ירידה של 23% בשיעור המטופלים שדיווחו על תסמיני דיכאון בעוצמה בינונית חמורה.
"באמצעות 'מאמני החוסן' הצליחה כללית לספק מענה משלים, נגיש וממוקד לאלפי מטופלים, ובכך למעשה הקמנו רובד התערבות חדש בתחום בריאות הנפש. 'מאמני החוסן' מהווים שכבת התערבות ראשונית לטיפול בתסמינים רגשיים שונים. כך מערך בריאות הנפש יכול להתפנות למטופלים המורכבים יותר, שלא יכולים להסתפק בהתערבות מובנת וקצרה כפי שמעניקים מאמני החוסן", מסביר פרופ' שלמה מנדלוביץ, מנהל המרכז לבריאות הנפש שלוותה, מקבוצת כללית, המוביל את ההכשרה.
תחלואה כרונית
מחקר אחר של כללית בחן את השפעות הבריאות העקיפות של חרבות ברזל על איזון תחלואה כרונית בקרב מטופלים שפונו מבתיהם בדרום ובצפון הארץ, בהשוואה לשאר האוכלוסייה. מדובר במחקר רטרוספקטיבי שהתבסס על נתונים רפואיים של כ-3 מיליון מבוטחי כללית בגילי 18-74, מתוכם נבדקו המטופלים עם אחת או יותר מהאבחנות הבאות: סוכרת, יתר לחץ-דם ועודף כולסטרול. המחלות הכרוניות שנבדקו מהוות גורמי סיכון לתחלואת כלי דם ולב.
ממצאי המחקר:
סוכרת - באוכלוסייה הכללית נצפה לאחר המלחמה שיפור של כ-7% בשיעור המטופלים עם סוכרת לא מאוזנת, ללא שינוי מובהק בקרב המפונים בצפון ובדרום.
כולסטרול - באוכלוסייה הכללית נרשם שיפור של כ-6% בשיעור המטופלים עם כולסטרול לא מאוזן, ללא שינוי מובהק בקבוצות המפונים בצפון ובדרום.
לחץ דם - בקרב האוכלוסייה הכללית נרשם שיפור קל עם ירידה של 1.5% בשיעור המטופלים הלא מאוזנים, בקרב מפוני הצפון נרשמה עלייה של 9%, ובקרב מפוני העוטף – עלייה של כ-25% בשיעור המטופלים הלא מאוזנים.
לדברי החוקרים (ד"ר אסי סיקורל, ד"ר יעל וולף שגיא, מר אילן פלדהמר, פרופ' רונן ארבל וד"ר גיל לביא), פינוי אוכלוסייה בזמן מלחמה הוא אתגר משמעותי עם פוטנציאל לפגיעה בבריאות המטופלים לאורך זמן. בזכות מאמצים שהובילה כללית בהנגשה ובהתאמה של שירותים לאוכלוסיית המפונים נמנעה החמרה משמעותית יותר.
צריכת שירותי בריאות
בכללית בחנו גם את השפעת פינוי התושבים מבתיהם על השימוש בשירותי רפואה ראשונית. המחקר התבסס על נתונים של כ-4.9 מיליון מבוטחי כללית ובדק את דפוסי הפנייה לרופאים בין אוקטובר 2023 לאפריל 2024, בהשוואה לתקופה מקבילה טרום המלחמה.
הממצאים מצביעים על ירידה חדה בהיקפי המפגשים ברפואה הראשונית בתחילת המלחמה, וכעבור מספר חודשים חזרה להיקפי פעילות רגילים, במקביל לעלייה ניכרת בשימוש בשירותים הווירטואליים.
לדברי ד"ר אסי סיקורל, מנהל חדשנות במחוז דרום בכללית ומנהל מערך רפואת המפונים בים המלח, "הרפואה מרחוק התגלתה ככלי קריטי בהתמודדות עם המשבר הלאומי ואפשרה שמירה על קשר טיפולי בין רופאים למטופלים, גם כאשר שני הצדדים היו מפונים. כללית הצליחה לשמור על רציפות טיפולית גם כאשר מטופלים ורופאים נאלצו לעזוב את בתיהם".
בשיתוף כללית
