מחלות לב בכלל ואירועים לבביים בפרט הם מגפה של ממש המשפיעה על מיליוני אנשים ברחבי העולם. רבים נמצאים בקבוצות הסיכון להופעת אירועים לבביים, כאשר קבוצת הסיכון הקשה ביותר כוללת את מי שכבר עברו בעבר אירוע לבבי. הסיכון להופעתם של אירועים נוספים גבוה ומחייב את המטופלים לערוך שינויים באורחות חייהם כדי לשמור על בריאותם. פרופ' ירון ארבל, קרדיולוג ומצנתר בכיר בבית החולים איכילוב, עומד בראש המרכז למחקר קרדיווסקורלי בבית החולים.
"התפקיד שלי מתחלק בין פתיחת סתימות בלב לבין ביצוע מחקרים שנועדו לקדם את עולם הקרדיולוגיה", הוא אומר בחיוך. לדבריו, אין ספק כי מי שעברו בעבר אירועים לבביים נושאים עימם סיכון מוגבר.
"אדם שעבר אירוע לב נחשב לבעל סיכון מוגבר להתקפי לב נוספים", מבהיר פרופ' ארבל. "בעצם, אחרי אירוע לב, יש הוכחה כי הגוף יודע לייצר היצרויות בעורקי הלב והיצרויות אלו יודעות לעבור ביקוע ואז מופיעים קרישי דם שסוגרים את העורק וחלק מהלב נפגע. סטטיסטית, מי שעבר התקף לב, הסיכוי שלו להתקף נוסף הוא בין 1% ל-10% בשנה, יש כאלה שיגיעו גם ל-20%".
כיצד פועל המנגנון הביולוגי מאחורי אירועים לבביים?
"חשוב להבין שבלב יש 3 עורקים שמספקים דם לשריר עצמו. אצל חלקנו, במהלך החיים, נוצרות היצרויות בעורקי הלב: משקעי כולסטרול ששוקעים ומצרים את העורקים. ככל שיש יותר גורמי סיכון למחלות לב – כמו עישון, רקע משפחתי, כולסטרול גבוה או סוכרת, ההיצרויות ייווצרו בשלב מוקדם יותר בחיים ובחומרה קשה יותר. השומן בעורקים עלול לעבור תהליך של ביקוע, כאשר עליו מתלבש קריש דם שסוגר את העורק. כך מתרחש התקף לב או אירוע לב".
כיצד נראה הטיפול הרפואי בחולי לב?
"כשאנחנו מטפלים בחולי לב, אנחנו בדרך כלל מתרכזים באיזון גורמי הסיכון: אנחנו לא רוצים שייווצרו להם רבדים נוספים של משקעי כולסטרול בעורקים. אם כבר נוצרו היצרויות בעורקי בלב, אנחנו רוצים לעצור את התהליך על ידי איזון גורמי הסיכון. לכן אנחנו נותנים למטופלים מדללי דם כמו אספירין, כדי שאם השומן הזה יעבור תהליך של ביקוע, לא ייווצר עליו קריש דם שיסגור את העורק. כלומר, אנחנו מגנים על המטופלים בכמה שכבות: גם על ידי מניעת היווצרות העורקים, וגם על ידי מניעת הופעת קרישי דם".
מה יכולים לעשות מטופלים שעברו התקף לב בעבר?
"למניעה תפקיד חשוב, במקרה שמישהו כבר עבר התקף לב, אין דילמה אם יהיה התקף או לא – התשובה לשאלה ברורה. לכן, המטופל צריך להקפיד על אורח חיים בריא, תזונה בריאה, פעילות גופנית סדירה, שינה טובה, נטילת תרופות להפחתת ערכי כולסטרול וביצוע מעקב קרדיולוגי מסודר. בפשטות, צריך לדאוג שכל גורמי הסיכון מאוזנים, ושהסיכוי שיתרחש אירוע נוסף הוא מינימלי".
בפועל, כיצד נראית אותה הקפדה על שגרת בריאות חדשה, לאחר אירוע הלב הראשון?
"בדרך כלל, אנחנו שולחים את המטופלים שלנו למכון שיקום לב. זהו מעין חדר כושר רפואי שניתן להתאמן בו מספר חודשים ללא עלות במסגרת סל הבריאות הממלכתי. במקביל, מומלץ שכל מטופל ייפגש בתדירות כלשהי עם קרדיולוג, בדרך כלל זה אחת ל-3 חודשים עד שנה. התדירות עצמה נקבעת לפי חומרת המצב של המטופל".
איזה תפקיד משחק הקרדיולוג בבניית שגרת החיים החדשה של המטופל?
"המטופל מגיע לאותן פגישות עם הקרדיולוג עם בדיקות דם ובדיקות עזר שונות. הרופא יכול לעשות התאמות תרופתיות, לדבר עם המטופל על גורמי סיכון ועל הדרכים לטפל בהם, ולענות על שאלות שונות. פעמים רבות אחרי אירוע לב למטופלים יש המון שאלות: האם מותר לקיים יחסי מין? האם מותר לקחת ויאגרה? מותר לטוס לחו"ל? מותר לשתות אלכוהול?".
מה החשיבות של רמות הכולסטרול בכל הקשור לסיכון להופעת התקפי לב?
"אנחנו יודעים שכולסטרול הוא אחד הגורמים המרכזיים למחלות לב. בשנים האחרונות ראינו מחקרים שהראו כי אנשים עם מחלות לב והפחיתו את רמות הכולסטרול לנמוכות, היו בסיכון נמוך יותר לאירועים חוזרים, לשבץ מוחי ומוות. הורדת רמות הכולסטרול אצל אנשים שעברו התקפי לב בעבר נחשבת למרכיב חשוב מאוד בטיפול הרפואי".
כיצד ניתן להוריד את רמות הכולסטרול?
"יש לנו היום 3 קבוצות של תרופות שמורידות כולסטרול. קבוצה אחת מתמקדת בייצור הכולסטרול בכבד, קבוצה שנייה מורכבת מתרופות שמונעות את ספיקת הכולסטרול מהמעיים, ובעשור האחרון התווספה קבוצת התרופות השלישית והחדשה שזמינה לציבור גם באמצעות מתן זריקה, שעוזרת לכבד לתפוס את הכולסטרול בדם – וכך להוריד את רמות הכולסטרול. מחקרים קליניים רחבי היקף שבוצעו ב— 2017 וב—2018 הראו שתרופות מהקבוצה החדשה עשויות לסייע בהפחתת התקפי לב, סיבוכים ואף לירידה אסוציאטיבית בתמותה".
מהם גורמי הסיכון הנוספים שעלולים לתרום להופעת התקפי לב?
"בשנים האחרונות אנחנו שמים דגש גם על גורמי סיכון שפחות דיברנו עליהם בעבר כמו לחץ נפשי ושעות שינה. אחת הסיבות שאנחנו רוצים שהמטופלים שלנו יעשו פעילות גופנית היא כדי להוריד את המתח הנפשי בחיים שלהם. בכל הקשור לשינה, אנחנו יודעים שככל שאנחנו ישנים מעט מדי או יותר מדי, אנחנו נחלה. לכן המטרה היא שהמטופל יישן 8-7 שעות ביום, עם הקפדה על שינה איכותית. אם בעבר מטופל סיפר לרופאים שהוא בחרדה או שהוא לא ישן טוב, הם היו אומרים לו להתמודד בכוחות עצמו. כיום אנחנו מסייעים לו גם בהיבטים האלה כי יש להם קשר ישיר למחלות לב".
שמירה על הבריאות אחרי אירוע לבבי, להפחתת הסיכון לאירועים לבביים נוספים
פרופ' ירון ארבל
תזונה: "אנחנו ממליצים על דיאטה מאוזנת, כלומר דיאטה ים תיכונית שכוללת הרבה פירות וירקות, מעט בשר אדום ומאכלים מטוגנים ודברי מתיקה".
שינה: "מומלץ לישון 7 או 8 שעות בכל לילה – ולוודא שזו שינה איכותית וטובה".
פעילות גופנית: "ההמלצה היא לעשות 150 דקות של פעילות גופנית בשבוע. פעילות זו יכולה לכלול 3 אימונים של 50 דקות – או 5 אימונים של 30 דקות".
לבחור את האימון הנכון: "אם פעם היו אומרים לכולם לרוץ, היום הדגש הוא על פעילות כלשהי שניתן להתמיד בה. מילת הקסם היא התמדה, ולכן חשוב לבחור את הפעילות הגופנית הנכונה והמתאימה לכל אחד באופן אישי".
טיפול תרופתי: "מומלץ לפנות להיוועצות עם הרופא המטפל לקבלת מרשם תרופתי לטיפול שייסייע בין היתר להורדת רמות הכולסטרול בדם במטרה יכולות לתרום להורדת הסיכון להתקפי לב חוזרים. היום אנחנו מדברים על רמות רצויות של פחות מ-55 יחידות כולסטרול בדם, לחולים שכבר עברו ארוע לב בעבר.
בחירת טיפול אפשרי היא בהתאם להחלטת מטפל מוסמך ולהתייעצות עמו. המידע נכון לחודש אוקטובר 2023. האמור בכתבה אינו מהווה משום המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף התייעצות עם רופא.
למידע נוסף או שאלות יש לפנות לרופא המטפל. מוגש כשירות לציבור מטעם חברת סאנופי.
