כיצד תיראה הקרדיולוגיה בישראל בעוד 25 שנה, בחלוף 100 שנה להולדת המדינה? זו שאלה שקשה מאוד לענות עליה וכבר נאמר ש"הנבואה נתנה לשוטים". האתגר במתן התשובה טמון לא רק במשתנים הרבים שעשויים להשפיע על מצב תחלואת הלב באוכלוסייה, ואפשרויות הטיפול שיעמדו לרשותנו, אלא בתכנונה של מערכת הבריאות וביכולתה להתמודד עם אתגרי העתיד. כדי להשיב על השאלה, ראוי להסתכל לאחור ולהבין מהם ההישגים שחלו ברפואת הלב מאז סוף שנות ה-90 ועד היום. בהסתכלות כזו, ההישגים הם רבים ומרשימים. לכן הצפי בנוגע להישגי קרדיולוגיית המחר מעורר השראה ומלהיב אף יותר. במהלך השנים, התקדמה רפואת הלב בכל מישורי הפעולה ובממדי הערכה. חולים קרדיולוגים מטופלים כיום הרבה יותר טוב. צוותי הלב מסוגלים להציל חיי מטופלים רבים יותר, תוחלת החיים עלתה, תרופות חדשות וטכנולוגיות מתקדמות פותחו ונכנסו לשגרת הטיפול, הרפואה המונעת (מחלות לב) התקדמה ואמצעי המעקב (גם מרחוק) אחר החולים השתפרו ללא הכר.
לקראת סוף שנות ה-90, התמותה מהתקף לב בבתי החולים בישראל הייתה כ~10% וירדה בימינו לפחות מ~3% במהלך האשפוז, זו הפחתה דרמטית. רק מיעוט מחולי הלב זכו לצנתור דחוף לפני 25 שנה ביחס למצב כיום. עתה, כמעט כל החולים בישראל מצונתרים במהירות (תוך 90 דקות) במהלך התקף לב ובאופן זה מצליחים הקרדיולוגים להציל את חייהם של מטופלים רבים ולשמר את תפקוד הלב. מדובר במדד איכות חשוב של משרד הבריאות שנועד לתעד את ביצועי מחלקות הקרדיולוגיה בישראל וכל מערכי הלב בארץ עומדים כיום בהצלחה ביעד הטיפול שהוזכר.
דוגמה אחרת לקוחה מתחום מחלות מסתמי הלב. היצרות המסתם האאורטלי או דליפה של המסתמים המיטרלי או הטריקספידלי בלב, הינן מחלות שכיחות בגיל המבוגר, במיוחד מעל גיל 75 שנים. מחלות אלה עלולות לפגום בצורה קשה בתפקוד הלב ולקצר את תוחלת החיים. עד לאחרונה, ניתן היה לטפל במסתמים רק באמצעות ניתוח לב פתוח, אך טיפול זה לא מתאפשר בחלק ניכר מהחולים בגלל סיכון יתר והקושי הכרוך בהתאוששות מהניתוח בגיל הזקנה. בעשור האחרון, תמונת המצב השתנתה לטובה, וכיום ניתן להחליף או לתקן מסתמים בלב בטכניקת צנתור, ללא צורך בניתוח לב פתוח. משך הפעולה קצר יחסית (ביחס לניתוח) והפרוצדורה מתבצעת תוך כדי טשטוש קל וללא הרדמה. ההתקדמות שחלה בתחום זה מאפשרת לטפל בחולים מבוגרים ומורכבים במיוחד ובאחוזי הצלחה גבוהים מעל 95%. לפיכך, הטיפול הקרדיולוגי בחולים מבוגרים מאוד, בני 80 ו-90, הפך לשכיח.
רואים דימות
יכולות דימות הלב התפתחו בצורה מרשימה ומאפשרות לאבחן מחלות בדיוק רב ובשלב מוקדם. בעבר לא היו בידינו צנתורים וירטואליים כי מכשירי הטומוגרפיה הממוחשבת (CT Scan) הישנים לא הדגימו את עורקי הלב. כיום, מכשיריCT חדשים וגם מכשור MRI, מסוגלים לדמות ולאבחן מחלות בעורקי הלב ובעיות מבניות בשריר הלב. דימות הלב מאפשר להתאים טיפול מדויק ולהימנע במקרים רבים מטיפול פולשני. מכשיר האולטרסאונד של הלב (אקו לב) השתכלל מאוד ומאפשר אבחנה מהירה ומדויקת לכל מי שנזקק\ת לאבחון מצב הלב. תוכנות מבוססות בינה מלאכותית מסוגלות לסייע בפיענוח של בדיקות דימות הלב ותרשימי אק"ג, ולזהות מצבים קליניים חריגים הדורשים המשך טיפול. בהסתכלות קדימה, סבורני שהתקדמות הקרדיולוגיה בשנים האחרונות היא סימן מעודד לבאות. הבשורה הפחות טובה היא שמחלות הלב אינן עומדות להיעלם וככל הנראה שכיחותן אף תגבר ככל שתוחלת החיים תארך. מחלות לב מהוות כיום את גורם התמותה והתחלואה הנפוץ ביותר במרבית מדינות העולם, כ~20 מיליון התקפי לב מדווחים מדי שנה ברחבי העולם, וחצי מהאוכלוסייה הבוגרת מעל גיל 50 סובלת מבעיה קרדיולוגית, קלה או חמורה. המשמעות הינה שהקרדיולוגים ימשיכו לאבחן ולטפל במחלות לב ביתר שאת. אלא שהיכולת לאבחן את מרבית מחלות הלב בשלבים מוקדמים יותר, צפויה להשתנות. אבחון מוקדם יאפשר ליישם טיפול מותאם אישית שימנע במקרים רבים את התדרדרות המחלה. כבר היום, ניתן לגלות מחלות לב סמויות אצל נבדקי לב בריאים לכאורה, שמגיעים לבצע בדיקות דימות CT שאינן בהכרח מסיבות קרדיולוגיות. תחום חדש ומתפתח זה קרוי סריקת לב "אופורטוניסטית", ובאמצעותה מגלים נבדקים שיש להם מחלה סמויה, לעיתים חמורה, בעורקי הלב עוד בטרם הופעת סימפטומים. אסטרטגיית אבחון מוקדם מאפשרת בירור מעמיק והתאמת טיפול מונע כך שהמחלה לא תחמיר או תגרום להתקף לב.
השימוש באמצעי ניטור של הלב צפוי אף הוא להתרחב. אביזרים אלה משולבים בשעונים חכמים, מסוגלים לנטר הפרעות קצב או הולכה חשמלית בלב ולשלוח התראות בזמן אמת לעונד "השעון החכם" או לצוות המטפל. הניטור חשוב שכן חלק מהפרעות הקצב עלולות להיות מסוכנות לבריאות הלב ו\או למוח, לגרום לאובדן הכרה או לשבץ מוחי. התאמת טיפול מראש בהתאם לאבחון המוקדם, עשויה למנוע סיבוכים מסכני חיים. לפיכך, הרפואה היוזמת תתרחב, וצפויה לאבחן יותר מחלות לב, ולמנוע את שלל הסיבוכים הכרוכים בהם. הבינה המלאכותית תשחק תפקיד מרכזי בתהליכי האבחון ותשמש אמצעי עיקרי לאנליזה של נתוני הניטור בהיקף רחב ולזמן רב.
תחלואה לבבית ואונקולוגית
גם צנתורי הלב ושימוש בטכניקות זעיר פולשניות של ניתוחי לב, ימשיכו להתפתח. כיום, צנתורי הלב מאפשרים פתיחת חסימות בעורקים הכליליים, החלפה ותיקון מסתמים, אבחון וצריבה של הפרעות קצב, תיקון מומי לב מולדים, כל זאת באמצעים שאינם מחייבים את פתיחת בית החזה, תוך שימוש בצינורות דקים וגמישים המוחדרים ללב דרך כלי הדם. היכולת לרפא את הלב באמצעות צנתרים תשתכלל, יעילות הפרוצדורות תגבר ובהתאם לכך הסיבוכים יפחתו, אורך הפעולות יתקצר וגם משך האשפוז, מגמה שמתרחשת כבר כיום. כירורגיית הלב צפויה לעשות שימוש גובר בטכניקות אנדוסקופיות וברובוטיקה. גם כאן, הבינה המלאכותית תסייע לרופאים לקבל החלטות מושכלות תוך חיזוי תוצאות של פרוצדורות, סימולציות של פעולות עוד בטרם יצאו לפועל. רפואת הלב, כמו הרפואה בכללותה, צפויה להיות אישית ומדויקת יותר. הפרמקולוגיה הקרדיווסקולרית תמשיך להתפתח בקצב מואץ. תרופות רבות נמצאות בפיתוח כנגד טרשת עורקים, התפתחות קרישי דם בעורקי הלב, וטיפול בלב החלש שגורם לאי ספיקת לב. מחלות שריר הלב צפויות להיות שכיחות יותר, תולדה של זיהומים שונים, דלקות או טיפולים הניתנים במחלות סרטן. ככל שיתקדם הטיפול במחלות אונקולוגיות, יתרחב תחום רפואת הלב האונקולוגית הקרדיו-אונקולוגיה. תוחלת החיים של חולים אונקולוגים מתארכת, ובהתאם לכך מתרחב העיסוק בבעיות הלב שלהם. תרופות כימותרפיות, ביולוגיות וקרינה מייננת, יסוד הטיפול האונקולוגי, עלולות להזיק ללב. לפיכך, שיתוף הפעולה בין האונקולוגים לקרדיולוגים הופך דומיננטי ונועד לאפשר למטופלים להבריא מהסרטן עם בריאות לב טובה. שכיחות דלקות בשריר הלב (מיוקרדיטיס), צפוי אף הוא להתגבר, כתוצאה מסיבוכי מחלות זיהומיות וכסיבוך (נדיר יחסית) של חיסונים כנגד המחלות האלה. השימוש הגובר בבדיקת MRI לבבי, מאפשר לאבחן יותר מיוקרדיטיס ולכמת את חומרתו. הצורך לטפל בלבבות שתפקודם נחלש יגדל, ובהתאם יתפתחו עוד אמצעים תרופתיים ומכניים לתמוך בלב הכושל. הלבבות המלאכותיים ישתכללו וצפי השתלות הלב בעולם יגדל.
חשיבותה של תזונה בריאה ללב, אימוץ הרגלי חיים בריאים ובכללם פעילות גופנית סדירה, הפכו להנחיות מקצועיות מבוססות מחקר מדעי לשמירת בריאות הלב. קרדיולוגיית הספורט תתרחב ותעסוק בממשק שבין רפואה לאורח חיים בריא. האתגר הגדול הוא בהטמעת הנחיות הבריאות בקרב אוכלוסייה גדולה ככל האפשר. מערכת הרפואה הציבורית חייבת להמשיך לדאוג לשירותי רפואה איכותיים ונגישים לכלל האוכלוסייה בפרקי זמן קצרים, זהו עניין קריטי ברפואת הלב, שכן איחור באבחון ובטיפול קרדיולוגי עלול לסכן חיים.
לסיום, רפואת הלב של המחר, צריכה לשמר את החמלה והאמפתיה למטופלים, להרבות בהסברים בהירים במהלך הליכי האבחון והטיפול. על "מסע המטופל" להיות קל ופשוט יותר, לא טראומתי ופחות בירוקרטי, כך חייבת להיראות רפואת הלב בעתיד. אני מאמין שרמת הקרדיולוגיה הגבוהה בארץ והחדשנות המאפיינת אותה ישמשו כסמן דרך לתחומים נוספים ברפואה בארץ ובעולם.
פרופ' רן קורנובסקי הוא מנהל המערך לקרדיולוגיה, מרכז רפואי רבין, בתי החולים בילינסון והשרון
