הבינה המלאכותית כבר כאן, זו עובדה. היא מוטמעת בתחומי חיים רבים ובכללם אפילו בעוצמה רבה ברפואה. במערך הקרדיולוגי בבית החולים בילינסון מקבוצת כללית, בחנו את האמינות והיתרונות בשימוש בבינה המלאכותית בסוגיות מכריעות ברפואה הקרדיולוגית.
על פי המחקר, הבינה המלאכותית ChatGPT-4, הצליחה לקבל החלטות מדויקות ב-100% מהמקרים בצומת הכי מוכרת והכי קריטית בעולם הקרדיולוגיה: האם לבצע צנתור או ניתוח מעקפים בעורקי הלב? האם לבצע צנתור או ניתוח להחלפת מסתם בלב? מדובר בהליכים (ניתוח מעקפים והחלפת מסתם שנמצא בין הלב לאבי העורקים) המהווים את הפעולות הנפוצות בעולם הקרדיולוגי.
בחירה בין חלופות
בצומת הזו על הרופאים להחליט האם החולה יעבור אחת משתי החלופות צנתור או ניתוח, על כל ההשלכות, יתרונות, חסרונות, סיבוכים, סיכונים ותהליכי החלמה וחזרה לשגרה.
* ניתוח לב פתוח - כולל הרדמה מלאה, ניסור עצמות בית החזה, חיבור למכונת לב ריאה, הנשמה מלאכותית, סיכונים נלווים ושיקום ארוך שכולל אשפוז של בין שבוע בערך. יחד עם זאת, הטיפול הניתוחי הוא יעיל ביותר לאורך זמן.
* צנתור - כרוך בהרדמה מקומית, התאוששות מהירה, שחרור הביתה אחרי מספר ימים, עם פחות כאב וסיכונים. יחד עם זאת, הטיפול בצנתר אינו מתאים לכלל המטופלים הסובלים ממחלות בליבם.
מדי שבוע, מתקיים במערך הקרדיולוגי בבילינסון דיון שנקרא "Heart Team" שבו מעלים לדיון את פרטי החולים ומחליטים האם הם מתאימים לצנתור או לניתוח. סביב השולחן יושבים מומחים מכמה דיסציפלינות (מצנתרים, מנתחי לב, אנשי דימות, קרדיולוגים ועוד) מעלים כל מקרה לדיון ומחליטים האם המטופל מופנה לניתוח או לצנתור. יש מקרים שהדיון עליהם נמשך כחצי שעה.
בעקבות המחקר פורץ הדרך שבוצע במערך, ולנוכח התוצאות הברורות בנוגע לשימוש במודלים גדולים של שפה (Large Language Model), הציפייה העתידית שניתן יהיה להכניס גם את ה-ChatGPT-4 או טכנולוגיות נוספות שיפותחו בעתיד לחדרי הדיונים במרכזים רפואיים בעולם, כדי שיקצר זמנים, יצמצם מרווחי טעות, ויעניק חוות דעת נוספת ואינטגרטיבית.
עיקרי המחקר
ב-40 מתוך 40 מקרים שנידונו, ChatGPT-4 הגיע להחלטות זהות להחלטות של מומחי הקרדיולוגיה, שגם תואמות את הקווים המנחים המעודכנים של האיגוד הקרדיולוגי האירופאי ב-40 מתוך המקרים שהוצגו לו. הקווים המנחים הם מאוד כלליים ולא ניתן רק בעזרתם להגיע למסקנה על כל מקרה ולכן מתקיים דיון פרטני על כל מקרה. באופן מכוון הוצגו 20 מקרים שמיועדים לצנתור ו-20 מקרים שמיועדים לניתוח במטרה לבחון את הצ'אט סביב החלטות שונות.
פרופ' גיא ויטברג, קרדיולוג ומצנתר בכיר, ד"ר אדי איטלמן, מתמחה בקרדיולוגיה וחוקר בינה מלאכותית ופרופ' רן קורנובסקי, מנהל המערך לקרדיולוגיה בבילינסון, חתומים על המחקר. המחקר בוצע החל מחודש דצמבר 2023 ועד שהתקבל בחודש יוני 2024 לפרסום.
לדברי הרופאים החוקרים, המחקר מדגיש את הפוטנציאל המהפכני של בינה מלאכותית ברפואת הלב:
* צמצום טעויות - שיפור בדיוק קבלת ההחלטות הרפואיות.
* ייעול תהליכים - קיצור זמני קבלת החלטות קריטיות.
* העצמת המטופל - נגישות למידע ושקיפות בתהליך קבלת ההחלטות.
* כלי עזר לרופאים המטפלים - כגורם מסייע בתהליכי קבלת החלטות כאשר ההחלטה הסופית (כמו גם האחריות הרפואית) הינה תמיד בידי הרופאים המטפלים ולא בידי התוכנה.
כחלק מהמחקר נבחנו היכולות של מערכות צ'אט שונות: ChatGPT-4 ChatGPT-3.5 והגוגל-בארד ולבסוף נבחר ה-ChatGPT-4 בשל הדיוק המושלם שלו.
למי המחקר יכול להועיל?
"למחקר יתרונות רבים וביניהם: הוא יכול להוות כלי שישמש את המטופלים ויעצים את המידע שיועבר אליו רגע לפני החתימה להסכמה על ההליך המתאים. כבר היום מטופלים רבים מתייעצים עם הצ'אטים לפני הליכים רפואיים וחשוב שהרופאים יכירו לעומק את הכלי הזה ואת מידת המהימנות שלו", מסביר פרופ' ויטברג.
בנוסף זהו כלי שיוכל בעתיד לשמש את רופאי הקהילה שידעו מראש לאן להפנות את המטופל, למסלול ניתוחי או למסלול צנתורי.
"הכלי עשוי לשמש גם כאמצעי להתייעצות, בעיקר לרופאים שזה לא תחום המומחיות שלהם, או שעוד אין להם ניסיון רב. כך שכבר בתחילת הדרך תהיה להם אינדיקציה לגבי המשך המסלול הטיפולי שיעבור המטופל", מוסיף ד"ר איטלמן.
פרופ' רן קורנובסקי מסכם: "המחקר שערכנו מכניס את 'מודל השפה הגדול' של הבינה המלאכותית לחדר הדיונים של הקרדיולוגים, ומאפשר לנו לבחון את מהימנותו, יש לכך חשיבות רבה ומשמעות גדולה בנוגע לאינטגרציה של הבינה המלאכותית בעבודה הרפואית שאנו מבצעים עבור המטופלים שלנו".
המחקר התפרסם ב-14 באוגוסט בכתב העת היוקרתי >>>
JACC: Cardiovascular Interventions
למידע נוסף על המערך לקרדיולוגיה בבילינסון >>> לחצו כאן
בשיתוף בילינסון
