העלייה בתוחלת החיים, לצד התפתחויות טכנולוגיות מרשימות המאפשרות ביצוע הליכים כירורגיים מאתגרים ומורכבים, גם בגישה זעיר פולשנית, הפכו בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מענפי הכירורגיה השונים. ניתוחים אלה, מבוצעים באמצעות חתכים מזעריים ועקב כך מאפשרים הפחתת הדימום ורמת הכאבים, ממזערים את הסיכון לזיהומים ופתרון אסתטי לצלקות. גם זמן האשפוז והאפשרות לחזור לשגרת החיים המלאה לאחר הניתוח מהירים יותר.
בתחום ניתוחי הלב, הגישה הזעיר פולשנית התפתחה במהלך שנות ה-90, והפכה מיושמת במספר מרכזי לב מובילים בעולם. גישה זו מאפשרת להתמודד באופן מיטבי עם ההכרח לביצוע ניתוח לב מצד אחד, אל מול הפולשנות הכרוכה בו, שמשמעה לפי הגישה הפתוחה ניסור של עצם החזה ופיסוקה לטובת הגעה אל הלב וכלי הדם הסובבים אותו.
כ-5,000 ניתוחי לב, מתבצעים בישראל מידי שנה. 2,500 הם ניתוחי מעקפים, ועוד כ-2,500 כוללים ניתוחי לתיקון או החלפת מסתמים, ניתוחי מומי לב מולדים, ניתוחי אבי העורקים וניתוחים משולבים. מספר מסוים של ניתוחים אלה מבוצעים גם בגישה זעיר פולשנית, כאשר למרכז הרפואי תל אביב – איכילוב, יצא מוניטין כמוביל ניתוחים בגישה זו.
מהי מטרתו של ניתוח לב?
"לניתוח לב יש מטרות רבות. ניתן במהלכו לבצע מעקפים לעורקי הלב החסומים, להחליף או לתקן מסתמים פגומים, לסגור חללים לא רצויים במחיצות שבין חדרי הלב, לסלק גידולים חבויים, לטפל בהפרעות קצב עיקשות, ואף להחליף את אבי העורקים או את הלב הפגום כולו, על ידי השתלת לב מלאכותי או משאבה תוך גופית, התומכת בחדר הכושל. במרבית הפעולות המתבצעות בחדר הניתוח, יש צורך בשימוש במכונת לב-ריאה, שמחליפה את פעולת הלב והריאות במהלך הניתוח ומאפשרת למנתח לשתק את פעולת הלב לזמן קצוב, כדי לבצע את פעולת הניתוח בשדה דומם ויבש יחסית", מסביר פרופ' ינאי בן גל, מנהל המחלקה לניתוחי לב במרכז הרפואי תל אביב – איכילוב.
לאחרונה מדובר על ניתוחי לב בגישה זעיר פולשנית, האמנם?
"בהחלט. בניתוחי לב בגישה זעיר פולשנית נעשה שימוש במכשור ובטכנולוגיות מתקדמות וייעודיות למשל: מכשירי אקו המספקים תמונה תלת ממדית, מצלמות זעירות המוחדרות לחלל בית החזה, וחדרי ניתוח היברידיים בעלי יכולות שיקוף תוך ניתוחי בדומה לנעשה בצנתור לב, המחליפים את חוש הראייה והמישוש של המנתח, שעובד דרך 'חור המנעול' בחתך קטן", מציין פרופ' בן גל.
פרופ' בן גל, שמציין יותר מעשור מאז מונה כמומחה צעיר לנהל את המחלקה, מוסיף: "המחלקה מחויבת לאורך השנים לחדשנות ומקדמת אותה במגוון אספקטים. מחויבות זו באה לידי ביטוי בקידום הגישה הזעיר פולשנית בניתוחי לב מגוונים. המחלקה מספקת ייעוץ, מעקב וטיפול במגוון רחב של בעיות לבביות ובוחנת בפועל התאמתו של כל מטופל לניתוח גישה זו".
מה תוכל לספר על ניתוח מעקפים בגישה זעיר פולשנית?
"ניתוח מעקפים זעיר פולשני יבוצע ללא פתיחת עצם החזה אלא דרך המרווח הבין צלעי הרביעי משמאל, ובמהלכו יושתל מעקף טבעי אחד לעורק הקדמי היורד, שהוא העורק החשוב והמשמעותי מבין עורקי הלב. במידה ויש צורך בפתיחת כלי דם נוסף, הדבר יתבצע בצנתור משלים שיהיה בטוח הרבה יותר לאחר המעקף שהושתל בניתוח. ניתוח כזה בגישה זעיר פולשנית, נדיר בישראל, אך במחלקה לניתוחי לב באיכילוב יש אפשרות ייחודית אף יותר שקיימת רק במספר מצומצם של מרכזים בעולם, והיא לבצע ניתוח זה תוך השתלה של מספר מעקפים ולא מעקף בודד ובכך לייתר גם את הצנתור המשלים. ניתוח מעקפים זעיר פולשני כזה, עם מספר מעקפים קרוי בלעזmulti vessel MIDCAB והוא ייחודי כיום למחלקה לניתוחי לב באיכילוב. הניתוח מתבצע בחתך קטן בצדו השמאלי של בית החזה, בדרך כלל ללא שימוש במכונת לב -ריאה ועליו להיות מותאם למצבו הרפואי של המטופל. ניתוח שכזה יתבצע רק אם יוחלט על ידי הצוות הרפואי שביצועו יאפשר למטופל יתרון רפואי ממשי (במקרים מסוימים יילקחו בחשבון גם שיקולים אסתטיים), תוך הבהרת החסרונות והיתרונות בכל גישה ניתוחית שתיבחר".
האם הגישה הזעיר פולשנית מתאימה גם לניתוחי מסתמי הלב?
"בגישה הזעיר פולשנית מבוצעים באיכילוב ניתוחים להחלפה או לתיקון של המסתמים השונים (המסתמים המיטרלי והאאורטלי בצדו השמאלי של הלב והמסתם הטריקספידלי בצדו הימני). בניתוחים אלה מתבצעת הגישה מצדו הימני של בית החזה במרווח הבין צלעי מעל השד, ובמקרים רבים מתחת לשד הימני כך שהצלקת נותרת סמויה בקפל השד הטבעי. בניתוחים אלה יש שימוש במכונת לב-ריאה ובמסגרתם ניתן לבצע גם תיקונים מורכבים או טיפול במספר מסתמים באותה העת".
האם כיום ניתוחי לב מתבצעים רק בגישה הזעיר פולשנית?
"למרות כניסתם של ניתוחים זעיר פולשניים לזירת ניתוחי הלב, נקודת המוצא היא עדיין בחירה מושכלת של סוג הניתוח המתאים לחולה. בחירה זו מתייחסת לכל התהליך של המפגש המקדים בין המנתח לחולה, ההיכרות עמו, התייחסות למחלתו ולמחלות הרקע שלו, כמו גם הערכת המאפיינים האנטומיים הייחודיים לו. הליך זה, מהווה חלק אינטגראלי מכל התקשרות בין רופא ומטופל, והינו המפתח להצלחת הטיפול, ובמקרה זה – הניתוח. חשוב לזכור, שלמרות שאחוז ניכר מהחולים יכולים לעבור ניתוח בגישה זעיר פולשנית, חלק לא מבוטל מהם יופנו גם כיום לניתוח הקונבנציונאלי (עם פתיחת עצם החזה), וזאת בשל מאפיינים הקשורים למחלות רקע, למבנה גופו של המטופל או לאופי הפגם הלבבי. בנוסף, קיימים שיקולים הקשורים לניסיון המנתח או למחלקה בה מטופל החולה, תוך נטייה לא תמיד הכרחית, להפנות את המטפל לניתוח קונבנציונאלי במקום בגישה זעיר פולשנית. חשוב לציין, שגם הניתוחים בגישה הקונבנציונאלית מתאפיינים ברמת בטיחות גבוהה ביותר (לא פחות מניתוחים זעיר פולשניים) ועצמת הכאב היא לרוב נמוכה, ודאי ביחס לניתוחים גדולים באתרי גוף אחרים, וזאת עקב מיעוט יחסי של סיבי כאב בעצם החזה. בכל מקרה, חשוב שהניתוחים בגישה זעיר פולשנית או בגישה קונבנציונאלית יתבצעו במרכז מנוסה, על במיילידי צוות שעבר הכשרה מתאימה. ניתן להעריך שגישת הפולשנות הנרחבת תפנה בהדרגה את מקומה לגישה הזעיר פולשנית, עם ההתקדמות בטכנולוגיות ובטכניקות הניתוחיות וההתערבותיות, וככל שיעמיקו הידע וההתמחות של רופאים נוספים בגישה זו".
מה המסר שלך למי שעומדים בפני ניתוח לב וחוששים?
"למטופלים אותם אני פוגש לפני הניתוח, אני נוהג לומר 3 דברים עיקריים, המהווים את ה'אני מימין' שלי ושל צוות המחלקה. הניתוח הקונבנציונאלי הוא מאד בטוח, במיוחד כשמגיעים אליו בזמן, לא תוך כדי החייאה, ובמנותח שלא 'גורר' עמו מחלות רקע מרובות ומורכבות. לצערי אנו נתקלים לא אחת, במטופלים שסירבו להגיע לניתוח שיכול היה להתבצע באופן קל ובטוח, ובהמשך הגיעו אלינו כשמצבם מדורדר. בנוסף, הניתוח לא כרוך בסבל או כאב משמעותי, גם כשפותחים את עצם החזה, שכן, אין כמעט סיבי כאב בעצם החזה ולכן הכאב מתון בדרך כלל, ואנשים חווים אותו בצורה קלה. ולבסוף, חשוב לזכור שהניתוח יעיל ביותר ומעניק פתרון ארוך טווח בחזרת המטופלים לאיכות ולתוחלת החיים כמו של האוכלוסייה הבריאה. ניתוח לב הוא טיפול מקיף ודפיניטיבי שלרוב יאפשר חזרה של המטופל לחיים רגילים".
לאתר >>> איכילוב
בשיתוף איכילוב
