המרכז הרפואי קפלן ברחובות השלים לאחרונה פרויקט רחב היקף שמגדיר מחדש את רפואת הלב בישראל. מרכז הלב החדש מאגד לראשונה את כל תחומי הקרדיולוגיה תחת קורת גג אחת, והוא כולל הדמית לב מתקדמת, צנתורים וניתוחי לב, שיקום ומחקרים קליניים. יותר מ-300 אנשי צוות פועלים בו, והוא מציב את קפלן כאחד המרכזים הגדולים מסוגו במזרח התיכון.
"הצלחנו לייצר בקפלן מרכז לב ראשון מסוגו בישראל, כזה המאגד יחד את כל יחידות הטיפול הרלוונטיות, וזאת מתוך היכרות ארוכת שנים עם צרכי המטופל", אומר פרופ' קובי ג'ורג', מנהל מרכז הלב.
החידוש אינו רק בהיקף הפעילות אלא בתפיסה כולה. במודל המסורתי, מטופל נאלץ לעבור בין מחלקות שונות: צנתור וירטואלי או CT במחלקת הרנטגן, מיפוי לב ברפואה גרעינית, MRI במחלקה הרדיולוגית, וצנתור פולשני ביחידה נפרדת. כל שלב כזה דרש תיאום בין צוותים שונים והאריך את הדרך לאבחון ולטיפול.
כעת, במרכז הלב בקפלן, כל הפונקציות האלה נמצאות במקום אחד ומופעלות ישירות על ידי הקרדיולוגים עצמם, כלומר יחידת הדמיה לב מתקדמת כחלק אנטגרלי של מרכז הלב ותחת ניהולו. המשמעות היא רצף טיפולי מלא, אבחון מהיר יותר ושליטה בלוחות הזמנים. במקום התרוצצות בין מחלקות ובעיקר שימור הרצף הטפולי לאחר השחרור, המטופל מקבל את כל השירותים באותו מתחם, תחת קורת גג אחת ואחריות קלינית אחידה. כך הופך קפלן למרכז מצוינות לאומי ובינלאומי.
ענין של הדמיה
מחלקת ההדמיה הקרדיאלית המתקדמת הפועלת במרכז הלב היא אחת הדוגמאות הבולטות לייחודיות של המערך. המחלקה משרתת אך ורק את המטופלים הקרדיולוגיים והיא מצוידת בטכנולוגיות המתקדמות ביותר, CT מהדור החדש ושני מצלמות מיפוי לב מהדור החדש ביותר. לאחרונה נרשם ציון דרך חשוב כאשר לראשונה העניק משרד הבריאות רישיון ייעודי להפעלת מכשיר MRI ייחודי ללב.
"הדבר דורש הרבה מאוד תכנון, כי מדובר בחדרים מיוחדים", מדגיש פרופ' ג'ורג'. מעבר להשקעה הכספית, נדרש תכנון מדויק של המיקום, סמוך לחדרי הצנתורים ועם חיבור הדוק לשאר המחלקות. "כל הפיענוחים, התפעול וקביעת התורים מתבצעים על ידי צוות מרכז הלב, כאשר כולם עובדים בסנכרון ובצורה מקצועית ומדויקת".
עבור המטופלים המשמעות היא זמינות מלאה. במקום להמתין למועד פנוי במחלקת הרנטגן, המכשירים משרתים בלעדית את מערך הלב. כך ניתן לבצע אבחנה במהירות, במיוחד עבור מאושפזים או מקרים דחופים. סדר העדיפויות נקבע לפי דחיפות רפואית ולא לפי אילוצים של מחלקות אחרות.
היתרון הזה מורגש גם בקהילה. קרדיולוגים מקפלן פועלים במרפאות רבות מאזור תל אביב ועד אילת, ומעניקים כיסוי מלא גם לבית החולים יוספטל. "כאשר נדרשת בדיקה דחופה, הרופא בקהילה מתאם אותה ישירות מול מרכז ההדמיה של קפלן, כך שהמטופל מקבל מענה מהיר וברצף אחד, בלי לחפש בעצמו תור ולהמתין זמן רב", מציין פרופ' ג'ורג'.
בצנתורים עסקינן
אחד העוגנים המרכזיים של מרכז הלב בקפלן הוא מערך הצנתורים והאלקטרופיזיולוגיה. המערך כולל ארבעה חדרי צנתורים כאשר שלושה מהם ממוגנים וחדר היברידי ייחודי שמאפשר לשלב צנתורים וניתוחים באותו חלל. "החדר ההיברידי מאפשר לבצע פרוצדורות משולבות עם הכירורגים. למשל, ניתוח לב שבו צריך גם לטפל במסתם וגם בכלי דם. אנחנו יכולים לבצע פתיחה בכלי דם שאינה כירורגית ולשלב זאת עם ניתוח מסתם שבו יש צורך לפתוח את בית החזה. הכל באותו חדר, שעומד בתנאי הסטריליזציה של חדר ניתוח".
בתחום הצנתורים מוביל המרכז חידושים טכנולוגיים משמעותיים. קפלן היה הראשון בישראל שהכניס לשימוש הדמיה תלת ממדית המאפשרת לבחון בצורה מדויקת את אופן השתלת הסטנטים ואת מה שמתרחש בתוך דופן העורק. מאז הפכה הטכנולוגיה לסטנדרט גם במרכזים נוספים, אולם קפלן נשאר בחזית עם אימוץ מהיר של כלים פיזיולוגיים ואנטומיים מתקדמים.
לאחר שהשתלת המסתם האאורטלי, השסתום הראשי שמוביל את הדם מהלב לאבי העורקים, הפכה לפעולה שגרתית, האתגר הבא נמצא דווקא בצד הימני של הלב. "הצד הימני", מסביר פרופ' ג'ורג', "כמעט שלא טופל בעבר, והיום אנחנו בקפיצת דרך משמעותית". לדבריו, המסתם הטריקוספידלי, הממוקם בין העלייה הימנית לחדר הימני, סובל לרוב מבעיה שונה - דליפה ולא חסימה. הדליפה פוגעת ביכולתו לשמור על זרימת דם חד-כיוונית, דבר הגורם בסופו של דבר לאי-ספיקת לב.
עד כה הטיפול התמקד בתיקון המסתם הטריקוספידלי בצנתור, אולם כבר בחודשים הקרובים צפוי להתחיל בארץ שלב חדש: השתלות מלאות של המסתם הטריקוספידלי בצנתור, מהלך מהפכני שמציב את קפלן כמוביל ראשון של הטכנולוגיה בארץ בחזית הטיפולית. שילוב ההדמיה התלת ממדית, הכלים הפיזיולוגיים והניסיון המצטבר של הצוותים מאפשר להפחית עוד ועוד את הצורך בניתוחי לב פתוח. "תוך עשר שנים נוכל להעניק פתרון בצנתור למירב הבעיות המסתמיות שהיום מטופלות בניתוח לב פתוח", אומר פרופ' ג'ורג'.
הפלישה ללב
מחלקת ניתוחי הלב במרכז מבצעת מנעד רחב של פעולות, החל מניתוחי מעקפים סטנדרטיים ועד השתלות ותיקוני מסתמים מורכבים. חלק מהטיפולים נוגעים גם במומים מולדים, במיוחד בילדים, שם האתגרים גדולים, ודורשים תכנון קפדני ושיתוף פעולה הדוק בין התחומים.
כוחה של המחלקה טמון בפעילות מולטי דיסציפלינארית. כאשר מגיע מקרה מורכב, ומקרים כאלה הם חלק בלתי נפרד מהשגרה, מתכנסים סביב השולחן קרדיולוגים וכירורגים, וביחד מחליטים על הדרך הנכונה: האם לפעול בגישה פולשנית בלבד, לבחור בניתוח פתוח, או לשלב בין הגישות.
המבנה הזה יוצר רצף טיפולי שלא היה קיים בעבר. המטופל נכנס לחדר אחד ויוצא עם פתרון מלא, מבלי לעבור בין יחידות שונות. "השילוב בין ידע כירורגי לקרדיולוגי לא רק מפשט את ההליך אלא גם מפחית סיבוכים ומקצר את הדרך לשיקום", מציין פרופ' ג'ורג'.
יש חשמל באוויר
תחום האלקטרופיזיולוגיה, העוסק בחשמל הלב ובהפרעות קצב, עובר בשנתיים האחרונות שינוי דרמטי. ההפרעה השכיחה ביותר היא פרפור פרוזדורים, תופעה שכיחה אצל אנשים מעל גיל 70, הפוגעת באיכות החיים ומעלה את הסיכון לשבץ מוחי בשל היווצרות קרישי דם בלב.
עד לאחרונה הטיפול נעשה באמצעות אבלציות, צריבת מסלולים חשמליים מיותרים בעזרת אנרגיית רדיו או קור. אולם בשנתיים האחרונות נכנסה לשימוש טכנולוגיה מהפכנית בשם PFA, הפועלת בטכנולוגיה שונה וברירנית. השיטה פוגעת באופן סלקטיבי בתאים שגורמים להפרעת הקצב, מבלי לפגוע ברקמות סמוכות כמו הוושט. התוצאה היא פרוצדורה קצרה וממוקדת, עם פחות סיבוכים ושיעורי הצלחה גבוהים יותר. "ביצענו השנה את מספר הפעולות הגבוה ביותר בארץ בטכנולוגיה הזו", מציין פרופ' ג'ורג' בגאווה.
במקביל מתפתח בקפלן תחום הקוצבים החדשניים. מדובר במכשירים זעירים המושתלים ישירות בתוך הלב, ללא צורך בקופסה חיצונית או באלקטרודות ארוכות. כך מצטמצם הסיכון לזיהומים ולתקלות בחיבורים, ואיכות החיים של המטופלים משתפרת משמעותית. לאחר ההשתלה מתבצעים מעקב וניטור רציפים, גם בקהילה.
שיקום ולב מלאכותי
מכון השיקום הוא חוליה קריטית ברצף הטיפולי של מרכז הלב בקפלן. אחרי צנתור, התקף לב או ניתוח, המטופלים זקוקים לחזרה מדורגת לפעילות ולבניית הרגלי חיים חדשים. לשם כך פועל מערך שיקום רחב היקף הכולל שני אולמות כושר מצוידים ומערך רב-תחומי של קרדיולוגים, פיזיולוגים, דיאטנים, אחיות וצוותי שיקום.
כל מטופל מקבל תוכנית מותאמת אישית שנבנית סביב מצבו הרפואי, רמת הכושר ויעדיו הבריאותיים. הטמעת נושא השיקום מרחוק המאפשר ניתור הדוק של פעילות חולי לב על ידי צוות השיקום בקפלן, באמצעות שעון חכם שניתן למטופלים שמתעמלים בביעת, והוא מנגיש עוד יותר את כל נושא הפעילות הגופנית לאחר ארוע או פעולה לבבית וקפלן היה בין פורצי הדרך בשימוש בכלי חשוב זה.
בקפלן פועלת גם יחידת אי ספיקת לב ייחודית ובה גם יחידת לב מלאכותי, מכשירים שמחליפים זמנית את פעולת הלב ומעניקים למטופלים זמן יקר עד להשתלה מלאה או התאוששות תפקודית. לצד הטיפולים התרופתיים מוצע אשפוז יום שבו המטופלים זוכים לטיפול אינטנסיבי במהלך היום ושבים בערב לביתם. זהו פתרון שמקטין עומסים על המחלקות הפנימיות ומעניק טיפול מתקדם ללא צורך באשפוז מלא וחשיפה לזיהומים הכרוכה באשפוז מלא של חולים מורכבים אלה.
המערך כולל גם מרפאות מתמחות ובהן גנטיקה קרדיולוגית ומרפאת שריר הלב, כל אחת מספקת מענה ממוקד לאוכלוסיות שונות. מרפאת קרדיולוגיה של האישה מתמקדת בהבדלים המגדריים בביטוי מחלות לב, למשל התקפי לב שמופיעים אצל נשים לעיתים ללא התסמינים הקלאסיים, ובבניית תוכניות מניעה מותאמות, הכוללות אבחון מוקדם, איזון גורמי סיכון וליווי צמוד בתקופת ההחלמה.
מחקר
מה שממקם את המרכז בליגה אחרת היא יחידת המחקרים הקליניים. בתי חולים מעטים בעולם משלבים מחקרי פאזה ראשונה בתוך מרכז הלב עצמו וקפלן הוא אחד מהם. פאזה ראשונה זהו השלב שבו תרופות ומכשור רפואי נבחנים לראשונה בבני אדם. "אנחנו מאפשרים למטופלים להיות הראשונים לקבל טיפולים שעשויים לשנות את חייהם", אומר פרופ' קובי ג'ורג'. "טיפולים אלה יכולים לכלול תרופות ביולוגיות, מכשור רפואי מתקדם, ובמבט קדימה גם טכנולוגיות כמו עריכה גנטית".
עבור המטופלים זו הזדמנות נדירה לקבל גישה מוקדמת למה שעתיד להפוך לסטנדרט רפואי בעוד עשור, ועבור עולם הרפואה זו תרומה אמיתית בקידום הידע. "המפגש בין טיפול קליני יומיומי למחקר מתקדם מציב אותנו בשורה אחת עם מרכזי הלב המובילים בעולם", מדגיש פרופ' ג'ורג'. מרכז מחקרי פאזה 1 היא יחידה שבודדים כאלה מצויים בארץ וזהו מערך הלב היחיד שיחידה זו קיימת תחת ניהולו.
המבט קדימה ברור - ליצור מודל טיפולי ומחקרי שמרחיב את גבולות הקרדיולוגיה ומעניק למטופלים אופק חדש. "מרכז הלב בקפלן אינו עוד מחלקה רפואית", מסכם פרופ' ג'ורג', "זהו מודל חדש שמציב את המטופל במרכז ומכוון אל העתיד".
בשיתוף המרכז הרפואי קפלן
