מרכז הלב המשולב במרכז הרפואי שערי צדק הוא מהמערכים הקרדיולוגיים הגדולים והמתקדמים בישראל, המהווה מוקד לחדשנות רפואית וטכנולוגית. "אנחנו מטמיעים את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר בעולם על ידי מומחים מובילים בכל התחומים כדי להעניק לחולים את המענה המדויק ביותר", אומר פרופ' מיכאל גליקסון, מנהל מרכז הלב המשולב. החזון הזה מלווה את פעילות המרכז בכל התחומים, מאבחון ועד טיפול מורכב ושיקום, והוא זה שהפך את המערך למוביל בקנה מידה ארצי ובינלאומי.
במערך פועלות כ-55 מיטות אשפוז קרדיולוגיות המאפשרות לרוב חולי הלב להתאשפז במחלקה ייעודית ולא במחלקות פנימיות כלליות, כך שהמטופלים מקבלים רצף טיפולי מלא מהאשפוז ועד לשיקום. יחידת הטיפול הנמרץ הקרדיולוגית, השלישית בהיקף פעילותה בישראל, מטפלת במקרים דחופים רבים הזורמים למרכז וממשיכים למחלקת האשפוז הקרדיולוגי, הגדולה מסוגה בארץ. לדברי פרופ' גליקסון, במסגרת זו הוקמה תשתית גם לצנתורים מורכבים של עורקים ושל מסתמים, תשתית לאי ספיקת לב כולל לטיפול בלבבות מלאכותיים, ובתחום החייאות אקמו המרכז מוביל במספר החולים הגדול ביותר בארץ שטופלו בשיטה זו. יחידת צנתורי הלב בשערי צדק היא הגדולה בישראל בתחום הטיפול במסתמי הלב עם כמעט 500 מטופלים בשנה העוברים החלפה או תיקון של מסתם בצנתור.
לצד זאת פועלת יחידת דימות לב מתקדמת שמספקת יכולת אבחון ברמה גבוהה במיוחד יחידת אקו מרכז שירום ומרכז לטיפול בהפרעות קצב.
עולמות של קצב
תחום הפרעות הקצב בשערי צדק מוביל בשנים האחרונות חידושים תחת ניהולו של פרופ' יואב מיכוביץ'. "אנחנו מובילים בצריבה בהפרעות קצב באמצעות אנרגיה חדשה בשם PFA", מציין פרופ' גליקסון. לדבריו, מדובר בשיטה המאפשרת טיפול מהיר ובטוח יותר בפרפור פרוזדורים, והיא כבר מיושמת בהיקפים גדולים במיוחד.
גם עולם הקוצבים עובר שינוי מהותי: קיצוב מערכת ההולכה, שיטה חדשנית שכבר הותקנה במאות מטופלים, הפך את היחידה לאחת הפעילות ביותר בישראל. המומחיות כוללת גם הוצאת אלקטרודות קוצבים מהלב - "מיומנות מורכבת במיוחד", כפי שמתאר פרופ' גליקסון. בנוסף פועלת מרפאת התעלפויות ייעודית, שמטפלת בבעיה נפוצה מאוד ומאפשרת אבחון מרוכז ומהיר. "לאחרונה התחלנו גם לטפל בצריבות בהתעלפות שמקורה בהפעלה עצבית", הוא מסביר, אפשרות טיפולית חדשנית שלא הייתה קיימת בעבר.
הגיל הוא רק מספר
במרכז הלב המשולב מקפידים על רצף טיפולי מלא מרגע האשפוז, דרך שחרור המטופל והמשך ליווי אמבולטורי במרפאות הייעודיות. במסגרת זו פועלת המחלקה הקרדיולוגית הגדולה ביותר בישראל המטפלת בכ-4,000 מטופלים בשנה. בראשה עומד ד"ר זיו דאדון, קרדיולוג בכיר ומומחה להפרעות קצב בנוסף לתפקידו כמנהל המחלקה.
"כמחלקה מובילה, שינינו את הסטנדרט הטיפולי כך שכל מטופל זוכה להשגחה מתמדת דרך ניטור קרדיאלי רציף", מתאר ד"ר דאדון, דבר שמעלה את רמת הבטיחות ומאפשר לצוות להגיב תוך שניות בודדות. טיפול מותאם אישית וללא פשרות מתאפשר באמצעות צווותים ייעודיים בהתאם לתחומי מומחיות שונים (הפרעות כליליות ומסתמים, הפרעות קצב ואי ספיקה) העובדים כתזמורת הרמונית.
אחד הסיפורים הזכורים במיוחד לד"ר דאדון ממחיש את היכולת לטפל גם באוכלוסיות מאתגרות במיוחד. אישה בת 105, שהגיעה עם הפרעת קצב מסכנת חיים, עברה השתלת קוצב לב בהליך קצר במיוחד וכבר למחרת שוחררה לביתה. "גבולות הגיל לא מונעים מאתנו להעניק טיפול ולהציל חיים", משתף ד"ר דאדון בסיפוק.
בין המקרים המיוחדים מתאר ד"ר דאדון גם אישה צעירה בהריון, אשר כבר בבדיקות המעקב התגלה שהעובר סובל מהפרעת קצב מתמדת מהירה. "לא אחת במצבים כאלה התחזית היא עגומה ולעיתים אף כרוכה בסכנה ממשית לעובר", מסביר ד"ר דאדון. "האם אושפזה לתקופה ממושכת תחת ניטור צמוד. הצוות העניק לאם טיפול תרופתי מדויק שהשפיע על העובר דרך השליה, ובמקביל עקב מדי יום אחר פעילות הלב שלו. בהדרגה נראו סימני הטבה וההריון הסתיים בלידה משמחת של תינוק בטוח. סיפור כזה הוא מסוג המקרים שממחישים מהי עוצמתו של מרכז לב משולב. מצב שנראה חסר סיכוי זוכה לסוף אחר לגמרי בזכות שילוב של מסירות, אנושיות, מחויבות מוחלטת למקצועיות וטכנולוגיה לא מתפשרת".
צנתורים לחיים
פרופ' דני דביר, מנהל יחידת צנתורי הלב במרכז הרפואי שערי צדק, מצייר מציאות חדשה שבה מיטשטשים הגבולות בין אפשרי לבלתי אפשרי. השינויים בעשור האחרון היו דרמטיים: טיפולים שבעבר נראו לא אפשריים, כמו צנתורים מורכבים בקשישים מופלגים מעל גיל 90 או התמודדות עם הסתיידות עורקים חמורה, הפכו לשגרה יומיומית בחדר הצנתורים.
היקפי הפעילות מספרים את הסיפור: מדי שנה כ-200 מטופלים מעל גיל 90 עוברים כאן צנתור ועשרות נוספים עוברים השתלת מסתם בצנתור. בגילים אלה הדגש הוא על שיפור איכות החיים, הקלה בקוצר נשימה והשבת היכולת לתפקד. לשם כך נדרשת התמקצעות ייחודית וניסיון קליני נרחב, לצד צוותים רב-תחומיים שמעריכים כל מקרה לגופו.
מה מאפשר את קפיצת המדרגה לטיפול במקרים שבעבר נחשבו אבודים?
"השינוי נובע מהתמקצעות של הצוות המטפל ומכניסת טכנולוגיות ייעודיות שמסוגלות להתמודד עם בעיות ההסתיידות. טכנולוגיות שחלקן נמצא בשימוש רק בשערי צדק. הכלים האלה מאפשרים לצנתר כמעט כל חולה, גם כשמדובר בעורקים מורכבים במיוחד".
פרופ' דביר חש סיפוק אדיר כשהוא מצליח להחזיר איכות חיים לקשישים מופלגים. "יש להם חיים שלמים וסיפורים אישיים מדהימים", הוא אומר, "לדעת שאני יכול להחזיר להם את תחושת העצמאות מרגש אותי בכל פעם מחדש".
בעיניו, התחום הזה כבר מתהווה לתת-התמחות חדשה - גריאטריה קרדיולוגית. "קשישים אינם רק 'מבוגרים זקנים'", הוא אומר, "הם דורשים גישה מותאמת, טכנולוגיות מתקדמות וראייה אחרת". בכך הפך שערי צדק למרכז שמוביל לא רק מבחינה טכנולוגית, אלא גם ערכית, כזה שמעניק מענה מלא גם לאנשים שהרפואה הקונבנציונלית נטתה בעבר לוותר עליהם.
מצנתרים מסתמים
אחד התחומים שמתפתחים בקצב מסחרר הוא צנתורי מסתמים, תחום שבעבר חייב פתיחת בית חזה וניתוח לב, וכיום מתבצע באופן שגרתי בחדר הצנתורים. פרופ' מוני שובי, מנהל היחידה למחלות מסתמים, מתאר מהפך שחל בעשור האחרון. לדבריו, מטופלים עם דליפות מסתמיות חמורות שבעבר היו ללא פתרון, זוכים כעת לטיפול מותאם ומציל חיים.
אם בעבר התמקדו בעיקר בהחלפת המסתם האאורטלי שמכוון את זרימת הדם מהלב אל אבי העורקים, הרי שכיום מבוצעים בצנתור גם תיקונים והחלפות במסתם המיטרלי, שמפריד בין העלייה לחדר השמאלי, ובשנים האחרונות אף במסתם הטריקוספידלי, שנמצא בין העלייה הימנית לחדר הימני, ושעד לאחרונה כמעט ולא טופל. "זו מהפכה של ממש, שכן מדובר באוכלוסייה שבעבר לא טופלה", מציין פרופ' שובי.
מה מייחד את שערי צדק בתחום זה?
"אנחנו מרכז מצוינות בינלאומי. יש לנו נפח פעילות עצום, חולים מורכבים שמופנים מכל הארץ, מרכז הדרכה לצוותים רפואיים, וגם השתתפות במחקרים בינלאומיים. אנחנו מובילים מחקר עולמי ראשון מסוגו על תיקון דחוף של המסתם המיטראלי אחרי התקף לב".
את עוצמת השינוי ממחישים המקרים הקליניים. כך למשל, אישה בת 50 הגיעה לטיפול נמרץ כשהיא מונשמת וסבלה ממחלת לב מורכבת שגרמה לדליפה חמורה במסתם המיטרלי משולבת עם חסימה בזרימת הדם מהחדר השמאלי. "היא הייתה במצב קריטי, והטיפול התרופתי לא הספיק", מתאר פרופ' שובי. "ביצענו תיקון דחוף של המסתם והיא שוחררה לביתה במצב מצוין".
מה צפוי בעתיד בתחום הזה?
"ככל שהאוכלוסייה מזדקנת נצטרך לטפל ביותר חולים עם מחלות מסתמיות. הטכנולוגיות מתקדמות במהירות עצומה ואנחנו מציעים פתרונות שבשנים קודמות היו בבחינת מדע בדיוני. העתיד ברור - פחות ניתוחי לב פתוח, יותר תיקונים מותאמים אישית בחדר הצנתורים".
כשמשאבת הדם לא מתפקדת- אי ספיקת לב
הטיפול באי-ספיקת לב עבר תנופה חסרת תקדים בעולם ובשערי צדק בפרט. ביחידה הייחודית שנבנתה בשערי צדק שולבו שיטות אבחון מתקדמות, טכנולוגיות חדשניות וצוות מקצועי רחב שמעניקים לחולים מענה שלא ניתן בעבר. את היחידה ייסד פרופ' טל חסין עם שובו מארה"ב לפני יותר מעשור.
היחידה משלבת מיטות אשפוז ייעודיות, מרפאה מיוחדת, יכולות אבחון מתקדמות כמו מבחן מאמץ קרדיו-פולמונרי צנתורים וביופסיות מהלב, ומעקב רציף. המטרה: למנוע חזרות תכופות לאשפוז ולשפר את איכות החיים וסיכויי ההישרדות. מודל זה הוכח באנליזה כמביא ליתרונות קליניים משמעותיים.
כיצד שינתה היחידה את הדרך שבה מטפלים באי-ספיקת לב?
"מדובר בצוות שכולל רופאים, אחיות, פיזיותרפיסטים ותזונאיות, שעובד יחד עם כל מטופל. לא מדובר רק בתרופות חדשות אלא גם ביכולת לשהות זמן ארוך יותר עם המטופל, לכוון את המינונים ולוודא מעקב צמוד. זו רפואה שמותאמת אישית לכל מטופל", מספר פרופ' חסין.
החדשנות מגיעה לשיאה במקרים קריטיים. פרופ' חסין מתאר גבר בן 50 שהגיע במצב חמור לאחר התקף לב חריף ושוק קרדיוגני, מצב שבו הלב חדל כמעט מלפעול. "הוא עבר סדרת צנתורים מורכבים, קיבל תמיכה זמנית באמצעים מכשיר אימפלה שמסייע ללב להזרים דם, וגם אקמו שמספק תמיכת לב-ריאה מלאה, ובסופו של דבר השתלנו לו לב מלאכותי". שלושה חודשים ארוכים של אשפוז הסתיימו עם המעבר לשיקום כשהוא חי, נושם ומתפקד. "המקרה הזה", מציין פרופ' חסין, "ממחיש את היכולת שלנו לא לוותר בשום שלב תוך שימוש בכל הכלים הקיימים כדי להציל חיים".
עוד מציין פרופ' חסין כי שערי צדק הוא המרכז הרפואי הראשון בארץ, שאינו מרכז השתלות, שביצע השתלת לב מלאכותי. "עד היום, השתלנו עשרות לבבות מלאכותיים, עובדה שמאפשרת לנו לתת פתרון גם למי שלא יכול לעבור השתלת לב רגילה".
העתיד ברור: יותר טכנולוגיות תמיכה מכניות, יותר שילוב של טלרפואה ומעקב רציף, והמשך פיתוח טיפול מותאם אישית לחולי אי-ספיקת לב. "כל חולה הוא עולם ומלואו והמטרה היא שלא יישאר מישהו ללא מענה".
רואים ללב
הבסיס לרפואה קרדיולוגית מתקדמת הוא דימות מדויק, ובשנים האחרונות הפכה יחידת דימות הלב של המרכז הרפואי שערי צדק למוקד של מצוינות רפואית. "הציוד שלנו נמצא בחזית הרפואה העולמית", אומר פרופ' אריק וולק, מנהל היחידה, "כך שהרופאים והצוותים המטפלים מקבלים תמונה ברורה ומדויקת יותר מאי פעם". אחד ההישגים הבולטים של היחידה הוא התקנת סורק CT מהמתקדמים בעולם –Siemens Naeotom Alpha – הקיים כיום בכ-200 מרכזים בלבד ברחבי העולם. מדובר בסורק בעל רזולוציה אולטרה-גבוהה, המסוגל להציג פרטים זעירים בעובי של 200 מיקרון, ולחדור דרך סטנטים, תותבים והסתיידויות שבעבר הסתירו מידע קריטי. בנוסף, הסורק כולל יכולות ספקטרליות מובנות, המאפשרות אפיון מדויק של רקמות ברמה שלא הייתה זמינה עד כה. "זה מעניק לנו יכולת לא רק לראות את העורקים, אלא גם להבין את איכות הרקמה והרכבה", מסביר פרופ' וולק.
בתחום ה-MRI הקרדיאלי, היחידה מצטיינת במגוון רחב של בדיקות ברמה מקצועית גבוהה במיוחד. הפעילות כוללת בדיקות שגרתיות לצד מודלים תלת-ממדיים מורכבים, כמו מיפוי צלקות בעלייה השמאלית לפני צריבה של הפרעות קצב, וחישובי זרימות מתקדמים שמאפשרים אפיון מדויק ומקיף של תפקוד הלב. היכולות הטכנולוגיות וההיקף המקצועי מציבים את שערי צדק כמרכז מוביל בארץ, ובתחומים מסוימים אף ברמה בינלאומית. ייחוד נוסף הוא התמחות בבדיקות MRI לב בילדים ובעוברים – תחום מורכב ורגיש שבו היחידה פורצת דרך, בהובלת ד"ר מקס גודפרי, ובאמצעות ציוד ייעודי שנרכש במיוחד לצורך זה.
גם בתחום הרפואה הגרעינית בולטת היחידה עם מצלמה חדשנית המספקת איכות דימות גבוהה במיוחד, תוך שמירה על רמות קרינה נמוכות.
ביחידה פועלות תחנות עבודה מתקדמות מסוגים שונים, המאפשרות ניתוחים מעמיקים והפקת מדדים מספריים מדויקים. התחנות תומכות במגוון רחב של יישומים קליניים, ומספקות לרופאים כלים אנליטיים ברמה הגבוהה ביותר הקיימת כיום בעולם. השילוב בין טכנולוגיה מתקדמת לבין יכולת עיבוד נתונים מדויקת מאפשר אבחנה חדה יותר, מעקב אחר מגמות לאורך זמן, ותמיכה בהחלטות טיפוליות מורכבות.
הייחוד של המרכז הוא השילוב הישיר של הדימות בתהליכים הפולשניים. "אנחנו לא רק מצלמים ושולחים דו"ח", מדגיש פרופ' וולק, "אלא יושבים עם המצנתרים לפני כל פעולה, מנתחים יחד את הממצאים ומבצעים סימולציה של ההליך".
מעבר לטכנולוגיה, היתרון הגדול של היחידה הוא שיתוף הפעולה ההדוק בין הקרדיולוגים לרדיולוגים, והצוות המקצועי והמנוסה של הדימותנים. "היכולת שלנו לדמות את הפעולה עוד לפני שהיא מתבצעת היא פריצת דרך אמיתית, וזה היתרון של מרכז לב משולב שמחזיק בידיו את כל הכלים", מסכם פרופ' וולק.
בשיתוף שערי צדק
