מטופל בן 84 יצא מביתו שבצפון הארץ עם בנו, אדם בעל צרכים מיוחדים, בדרכם להרצליה מדיקל סנטר לבדיקות מקדימות לקראת השתלת מסתם בלבו. השניים, דוברי רוסית, לא מצאו את הדרך והתקשרו לגורם המזמן אותם בהרצליה מדיקל סנטר. מהר מאד התברר לצוות המטפל כי השניים ירדו מהאוטובוס ואיבדו את דרכם בהרצליה. מנסור אבו הדבה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי, צירף אליו איש צוות דובר רוסית, נכנס למכוניתו ויצא לחפש אותם.
"נשארנו איתם על הקו וניסינו להבין באמצעות תמונות ונקודות מיקום, היכן הם נמצאים", מספר אבו הדבה. "הסתובבנו ברחבי העיר עד שמצאנו אותם והבאנו אותם לבית החולים. השלמנו במקום את הבדיקות שהיו חסרות ואשפזנו אותו כבר ביום שלפני הפעולה, כי לא רצינו לשלוח אותו במצבו בחזרה לצפון".
המטופל הגיע להשתלת מסתם אאורטלי בצנתור, פעולה המכונה TAVI. עד לפני כ-20 שנה, אדם בגילו ובמצבו היה נדרש לעבור ניתוח לב פתוח, אם בכלל היה נמצא מתאים לכך. "חלק מהמטופלים האלה עברו בעבר ניתוח, ולחלקם לא הייתה אפשרות ניתוחית בכלל", מסביר אבו הדבה, "הם נאלצו להסתפק בטיפול תרופתי בלבד. התפתחות הקרדיולוגיה הפולשנית נותנת היום מענה למטופלים שבעבר לא היה עבורם טיפול, ומשפיעה גם על איכות החיים וגם על תוחלת החיים".
המקרה הזה ממחיש לא רק את השינוי שעבר חדר הצנתורים, אלא גם את המערכת שנדרשת כיום סביבו. בהרצליה מדיקל סנטר מבוצעים צנתורים כליליים מורכבים, טיפולים במסתמי הלב ובפגמים מבניים וכן טיפולים בהפרעות קצב. אבו הדבה, אח ומנהל יחידת הצנתורים, עוסק בקרדיולוגיה ובקרדיולוגיה פולשנית כבר 23 שנים. לפני שהצטרף להרצליה מדיקל סנטר עבד ביחידה לקרדיולוגיה פולשנית בשיבא, וב-15 שנותיו האחרונות שם שימש סגן האח האחראי ביחידה.לדבריו, הטכנולוגיה ומיומנות הרופא הן רק חלק מהמשוואה. מאחורי כל פעולה עומדת מערכת שלמה שמכינה את המטופל, מלווה אותו וצריכה לדעת לתת מענה מיידי גם כאשר מתרחש אירוע בלתי צפוי.
מה השתנה בקרדיולוגיה הפולשנית בשנים האחרונות?
"אחד התחומים שהתקדמו בצורה משמעותית הוא הטיפול במסתמי הלב. בעבר התחום היה כמעט לחלוטין נחלתם של מנתחי הלב, והמטופל נדרש לעבור ניתוח לב פתוח על כל המשתמע מכך. היום אנחנו יכולים להשתיל מסתם או לתקן אותו בצנתור, דרך כלי הדם, ולעיתים רק בהרדמה מקומית ובטשטוש. פעולה יכולה להימשך כ-40 דקות עד שעה, לאחר ארבע עד שש שעות המטופל יכול לקום מהמיטה, ואם הכול עבר כשורה הוא עשוי להשתחרר לביתו בתוך כ-24 שעות".
ההתקדמות אינה מסתכמת בעצם האפשרות להשתיל מסתם בצנתור. גם המערכות שבאמצעותן מובילים את המסתם אל הלב נעשות קטנות ומדויקות יותר. "הפעולה שאנחנו מבצעים היום אינה זהה לזו שביצענו לפני עשר שנים", מציין אבו הדבה. "מערכות ההובלה הולכות וקטנות, ולכן הפעולה נעשית פחות פולשנית וידידותית יותר למטופל, וגם מאפשרת למצנתר לעבוד בצורה מדויקת יותר".
טכנולוגיות צריבה
השתלת מסתם אאורטלי היא רק אחת הפעולות המתבצעות ביחידה. באמצעות קליפ ניתן לתקן את המסתם המיטרלי, ובמקרים מתאימים ניתן לסגור פגמים במחיצות הלב. "אנחנו מבצעים גם השתלות קוצבים ומשתמשים במערכות מיפוי מתקדמות לטיפול בהפרעות קצב", מוסיף אבו הדבה.
אחת ההתפתחויות הבולטות בתחום האלקטרופיזיולוגיה היא PFA – שיטת אבלציה (צריבה) לא תרמית המשתמשת בפולסים חשמליים לטיפול ממוקד ברקמה האחראית להפרעת הקצב. "גם התחום הזה עבר התפתחות משמעותית", מדגיש אבו הדבה. "בתחילה ביצעו אבלציות באמצעות חימום הרקמה, לאחר מכן נכנס הטיפול באמצעות הקפאה, וכיום עומדת לרשותנו גם PFA - הטכנולוגיה המאפשרת לבצע טיפול מדויק בזמן קצר יותר, תוך הפחתת הפגיעה ברקמות סמוכות. לקיצור הפעולה יש חשיבות רבה, משום שהוא עשוי להפחית גם את הסיכון לסיבוכים". לדבריו, הטכנולוגיה הוטמעה לאחרונה ביחידה ומשמשת לטיפול במטופלים המתאימים.
מה מייחד את יחידת הצנתורים בהרצליה מדיקל סנטר?
"אנו מפעילים מערך טכנולוגי מהמתקדמים ביותר, ואנחנו עובדים עם צמרת המצנתרים בישראל – רופאים שמובילים את התחומים שלהם בארץ ובעולם. המטופל יכול לבחור את הרופא שיבצע את הפעולה, וסביב הרופא אנחנו מעמידים צוות קבוע, מיומן ומנוסה, שמכיר את הציוד ואת כל שלבי הטיפול. לעיתים אנחנו מבצעים דרך פתח של מילימטרים פעולה שבעבר חייבה ניתוח לב פתוח".
מודל העבודה מחבר בין מומחים מובילים מבתי החולים הגדולים בארץ לבין התשתית הקבועה של הרצליה מדיקל סנטר. עבור המטופל המשמעות היא שהוא יכול לבחור את הרופא המומחה שיבצע בעצמו את הפעולה, ובמקביל לקבל מעטפת מלאה של בית חולים, החל מצוות קבוע ומיומן ועד לתשתיות ולשירותי הגיבוי הנדרשים.
פרטי בציבורי
אבו הדבה מדגיש כי רבים אינם מודעים לכך שחלק מהשירותים והפעולות זמינים גם באמצעות הביטוחים המשלימים בחלק מקופות החולים ובאמצעות ביטוחים פרטיים. "אנשים שומעים 'בית חולים פרטי' ומניחים שהאפשרות סגורה בפניהם. לפני שמוותרים, כדאי שיבדקו אילו זכויות וכיסויים עומדים לרשותם וכיצד ניתן לממש אותם".
כשאבו הדבה הוזמן לנהל את היחידה, הוא כלל לא חיפש תפקיד חדש. כשהתלבט אם לקבל את ההצעה, הציב לעצמו מבחן פשוט ואישי. "הדבר הראשון שבדקתי היה האם הייתי מביא לכאן את אמא ואבא שלי לצנתור", הוא נזכר. "היום אני יכול לומר שהייתי מביא אותם בלב שלם, משום שאני יודע מי נמצא בחדר ומי עומד מאחוריו".
מעבר לרופא מוביל ולטכנולוגיה מתקדמת, מה עוד כוללת המעטפת שעומדת לרשות המטופלים אצלכם?
"אנחנו מבצעים פעולות פולשניות בתוך הלב, ולכן חייבים להיות מוכנים לכל תרחיש. הרופא יכול להיות הטוב ביותר והטכנולוגיה יכולה להיות החדישה ביותר, אבל הפעולה אינה עומדת בפני עצמה. בהרצליה מדיקל סנטר עומדים לרשותנו צוותי טיפול נמרץ, הרדמה, ניתוחי לב וניתוחי כלי דם. כשאני מדגיש שהם זמינים, הכוונה היא לזמינות מיידית, באותו מקום ובאותו זמן. אם מטופל זקוק לתמיכה או להתערבות נוספת, הצוות נמצא כאן. זו רשת הביטחון שהופכת פעולה מורכבת לבטוחה".
אבו הדבה מתאר מקרים שבהם מטופל נזקק במהלך הפעולה לסיוע של צוות ניתוחי, והזמינות המיידית אפשרה להעניק לו את המענה הנדרש במקום. גם מערך ההדמיה הקרדיאלית עומד לרשות הצוות, הן לצורך תכנון הפעולה והן לקבלת החלטות בזמן אמת.
כיצד מחליטים מי צריך להיות חלק מהצוות?
"אין תבנית אחת שמתאימה לכולם. צנתור בעורקי הלב, השתלת מסתם וטיפול בהפרעת קצב דורשים היערכות שונה. אנחנו בונים סביב כל מטופל מערכת שמתאימה לפעולה שלו, מבחינה טכנולוגית ומבחינה צוותית. התפקיד שלי כמנהל היחידה הוא לוודא שהרופא הנכון, הצוות המיומן, הציוד ושירותי הגיבוי יהיו מתואמים וזמינים יחד. כך כולם נכנסים לפעולה כשהם מכירים את התוכנית ומוכנים גם למצבים שלא תוכננו".
בפעולות שמחייבות הרדמה מתכננים מראש נוכחות של מרדים, ובמקרים מורכבים יותר נערכים גם עם צוות ניתוחי מתאים. ההיערכות מתחילה עוד לפני הכניסה לחדר הצנתורים, במרפאת הטרום לפעולות בתחום הלב המבני, שבה מרוכזת ההערכה הרפואית והסיעודית לקראת הפעולה.
איך מצליחים לקצר את הדרך לאבחון ולטיפול בלי לדלג על בדיקות, הערכה והכנה רפואית?
"היתרון הוא שאנחנו יכולים להשלים את השלבים במקום ובזמן קצר, אבל בשום אופן לא מדלגים אצלנו על שום שלב. במרפאת הטרום, המטופל נבדק בידי צוות סיעודי ופרא רפואי, קרדיולוג ומרדים. אם חסרות בדיקות דם, אק"ג או אקו לב, במקרים רבים אפשר לבצע אותן באותו יום. כשנדרש בירור מורכב יותר, אנחנו יכולים להשלים אותו בתוך יום או יומיים, במקום להחזיר את המטופל לקהילה למסלול נוסף של הפניות ותורים. כאן מרכזים עבורו את התהליך, חוסכים התרוצצות ומגיעים עם המטופל לפעולה כשהוא מוכן מבחינה רפואית וגם רגוע יותר".
הסיוע הזה משמעותי במיוחד עבור מטופלים מבוגרים, שלא תמיד יודעים לאתר בדיקות באפליקציות, להעביר מסמכים או לתאם בעצמם בין כמה גורמים. צוות היחידה מלווה אותם לאורך התהליך, מסביר מה צפוי ומסייע להשלים את החסר. "יש מטופלים שאומרים לנו שהצלנו אותם מהתנהלות מתישה בין סבכי בדיקות ותורים. הם מרגישים שיש מי שמחזיק ומנהל את התהליך ודואג להם באופן אישי. ההסבר וההכנה מאפשרים להם להיכנס לפעולה רגועים יותר, מצב שתורם להצלחת הטיפול.
הרצף הטיפולי אינו מסתיים עם היציאה מחדר הצנתורים. הצוות מלווה את המטופל בהתאוששות, מכין אותו לשחרור ומוודא שהמשך המעקב מוסדר. כך הבירור, הבדיקות, הפעולה והשלבים שאחריה מתחברים למסלול אחד, והמטופל אינו נדרש לנהל בעצמו את המעבר בין הגורמים השונים דווקא לאחר פעולה מורכבת.
עד כמה הצלחתה של פעולה מורכבת תלויה בצוות הסיעודי?
"הצוות הסיעודי והפרא רפואי הוא אחד מעמודי התווך המרכזיים בהצלחת כל פעולה. לא רק המכשור עבר מהפכה, אלא גם התפקיד שלנו בתוך חדר הצנתורים. ככל שהפעולות נעשו מתקדמות יותר, התרחבו גם הסמכויות, האחריות והפעולות שאנחנו מבצעים. כל הצוות צריך להכיר את הטכנולוגיה, להבין את מהלך הפעולה ולהיות מוכן לכל תרחיש. הוא אינו נמצא בחדר רק כדי לסייע, אלא שותף מקצועי בהצלחת הפעולה ובשמירה על בטיחות המטופל".
אנשי הצוות עוברים הכשרות ועדכונים עם כניסתה של כל טכנולוגיה חדשה. הניסיון שצברו בפעולות רבות לאורך השנים מאפשר להם לעבוד בתיאום עם המצנתר, להכין מראש את הציוד הנדרש ולהגיב במהירות כאשר מהלך הפעולה משתנה. עבור המטופל, אותו צוות הוא גם הכתובת לשאלות ולחששות לפני הכניסה לחדר.
ערך מוסף
זהו תחום שאבו הדבה מקדם גם מחוץ להרצליה מדיקל סנטר. הוא הקים באיגוד הקרדיולוגי בישראל חוג לאחים, אחיות וצוותים פרא רפואיים בקרדיולוגיה, כך שיהיו שותפים מקצועיים פעילים יותר לאורך מסלול הטיפול – במעקב אחר המטופלים, בזיהוי שינויים במצבם, בהדרכה ובקבלת אחריות בתחומים שהכשרתם מאפשרת. לדבריו, ככל שהקרדיולוגיה נעשית מורכבת וטכנולוגית יותר, נדרש גם שינוי בחלוקת התפקידים בצוות והעמקת המעמד המקצועי והאקדמי של האחים והאחיות. בנוסף הוא חבר במועצה הלאומית למניעת מחלות לב וכלי דם ובוועדה אירופית העוסקת בתחום, ומרצה בארץ ובחו"ל.
עם הפנים קדימה, לאן צועדת הקרדיולוגיה הפולשנית בשנים הקרובות?
"הכיוון הוא לפעולות זעירות יותר, קצרות יותר, מדויקות יותר ובטוחות יותר. עוד טיפולים שבעבר חייבו ניתוח גדול יעברו לחדר הצנתורים, והמטופלים יחזרו מהר יותר לשגרה. הטכנולוגיה תמשיך להתקדם, אבל האנשים שמפעילים אותה והמערכת שעוטפת את המטופל ימשיכו לעשות את ההבדל".
המטופל בן ה-84 עבר את השתלת המסתם בהצלחה. למחרת הסיעה אותו ואת בנו מונית ישירות לביתם בצפון. מבחינת אבו הדבה, דווקא הפרטים שאינם חלק מהצנתור עצמו הם חלק מהעבודה: ככל שהקרדיולוגיה הפולשנית נעשית מתקדמת, מדויקת ומהירה יותר, הטיפול אינו מתחיל בחדר הצנתורים ואינו מסתיים ביציאה ממנו. הוא כולל גם את היכולת לזהות את הצרכים של המטופל, להסיר חסמים בדרך לטיפול ולוודא שיש לו רצף טיפולי גם לאחר השחרור.
בשיתוף הרצליה מדיקל סנטר
