אחרי אירוע לב חריף, המסלול המוכר עובר בדרך כלל דרך טיפול נמרץ ולאחריו מספר ימי אשפוז בבית החולים. מחקר חדש שמוביל האגף הקרדיו-וסקולרי באיכילוב מבקש לבדוק אפשרות אחרת: להעביר מטופלים מתאימים, כבר בתוך 24 שעות, להמשך אשפוז מלא בביתם, כשהצוות הרפואי ממשיך לעקוב אחריהם מרחוק ובבית.
"אנחנו מציעים תפיסה חדשה של 'בית חולים קרדיולוגי בבית'", מסביר פרופ' שמואל בנאי, מומחה בקרדיולוגיה התערבותית, מנהל פרויקטים בבית החולים האוניברסיטאי ומנהל המיזם.
"מדובר במטופלים שעברו אירוע לב חריף וטופלו בטיפול נמרץ, ולאחר הערכה רפואית קפדנית יכולים לעבור להמשך אשפוז בבית, תוך שמירה על רמת מעקב וטיפול גבוהה".
המודל, המתבצע בשיתוף שח"ל וצבר רפואה, נמצא כיום במסגרת מחקר רנדומלי מבוקר. המטופלים נבחרים על פי קריטריונים קליניים מוגדרים, במטרה לבחון לא רק את היתכנות המודל ובטיחותו, אלא גם את השפעתו על ההחלמה ועל חוויית המטופל.
בית אחד, שלושה מרכזי בקרה
האתגר המרכזי ברור: כשמדובר בחולה לב, כיצד מעבירים את תחושת הביטחון שמספקת מחלקה קרדיולוגית אל הבית?
לשם כך נבנתה מעטפת ניטור רציפה. המטופל מחובר בביתו לציוד המעביר מדדים ובהם אק"ג 12 חיבורים, לחץ דם, חום, קצב נשימה, תפוקת לב ומדדי תנועה. הנתונים מועברים במקביל לשלושה מוקדי בקרה: יחידת טיפול נמרץ לב באיכילוב, המוקד הרפואי של שח"ל ומרכז בקרה באירופה המתמחה בניטור מרחוק.
למערך הזה מצטרפת גם בינה מלאכותית. המערכת יוצרת מעין "אווטאר דיגיטלי" של המטופל, שמאפשר לצוות לקבל מידע גם על מנח הגוף ועל מידת הניידות שלו. האלגוריתם מנתח את הנתונים ומשווה אותם למאגרי מידע רפואיים, במטרה לזהות שינויים וחריגות שעשויים להעיד על הידרדרות עוד לפני שהיא הופכת לאירוע קליני ברור.
אלא שהטכנולוגיה היא רק חלק מהסיפור. צוותי צבר רפואה, ובהם אחים ואחיות בעלי הכשרה מתאימה, מגיעים לבית המטופל לבדיקות ולטיפולים הנדרשים. במקביל נשמר קשר רציף עם הקרדיולוגים והיחידות המקצועיות באיכילוב.
לראות את המטופל בסביבה בה הוא חי
המעבר הביתה לא נועד רק לפנות מיטה בבית החולים. אחת ההשערות שהמחקר מבקש לבחון היא שלסביבה הביתית עצמה עשוי להיות ערך בתהליך ההחלמה.
"אנחנו מקווים להראות שלאשפוז בבית יש יתרונות משמעותיים עבור המטופל", מדגיש פרופ' בנאי. לדבריו, בין היתר נבחנים הפחתת החשיפה לזיהומים הנרכשים בבית החולים, צמצום טעויות הקשורות במתן תרופות והפחתת העומס הנפשי הכרוך באשפוז. בבית, מוקף במשפחה ובסביבה המוכרת, המטופל עשוי גם לחזור באופן טבעי ומהיר יותר לשגרת החיים.
ויש יתרון נוסף: הצוות הרפואי מקבל הצצה אל החיים שמחוץ לחדר הבדיקה. כיצד המטופל מתנהל בבית, מהי סביבת המגורים שלו, עד כמה הוא נייד והאם הוא אכן נוטל את התרופות כפי שנדרש. מידע כזה יכול להשלים את התמונה הקלינית ולסייע בהתאמת המשך הטיפול.
כשהגבול בין בית החולים לבית מיטשטש
במיזם שותפה גם פרופ' מיכל לאופר פרל, מנהלת שירות אי ספיקת לב ומרפאות הלב באיכילוב. אם המחקר יוכיח שהמודל בטוח ויעיל, המשמעות עשויה להיות רחבה הרבה מעבר לקבוצת המטופלים הנוכחית: יצירת רצף חדש בין טיפול נמרץ, בית החולים, הבית והקהילה.
במובן הזה, "קרדיולוגיה עד הבית" אינה רק ניסיון להעביר את האשפוז למקום אחר. היא מבקשת לבחון מחדש היכן עובר הגבול של בית החולים עצמו. בעולם שבו אפשר לנטר מטופל ברציפות, להעביר נתונים בזמן אמת ולהפעיל סביבו צוות רפואי גם מרחוק, ייתכן שבעתיד חלק מהטיפול הקרדיולוגי המתקדם כבר לא יהיה תלוי בארבעה קירות – אלא יוכל להגיע עד לביתו של המטופל.
בשיתוף איכילוב
