סרטן הריאה אחראי ליותר מ–20% ממקרי התמותה מסרטן בקרב גברים ישראלים וליותר מ–10% ממקרי התמותה מסרטן של ישראליות. אולם גישות טיפול חדשות בשנים האחרונות מציעות שיפור משמעותי בתוחלת החיים של המאובחנים עם גידולים ממאירים בריאות.
"שני התחומים המרכזיים שהובילו לשינוי דרמטי הם התרופות הביולוגיות מכוונות המטרה ולצדן טיפולים אימונותרפיים שמעודדים ומחזקים את מערכת החיסון הטבעית של הגוף להילחם בגידול", מסבירה ד"ר מיה גוטפריד, מנהלת המכון האונקולוגי במרכז הרפואי מאיר מקבוצת הכללית, מומחית בינלאומית לטיפול בסרטן הריאה ומרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.
הטיפולים מותאמים בין השאר על סמך מיפוי גנומי של סמנים שמצויים על גבי מעטפת הגידול, שאליהם מכוונים הטיפולים באופן שמשפר את הסיכויים לריפוי.
הטיפולים בסרטן הריאות של תאים לא קטנים (NSCLC), הסוג השכיח של סרטן הריאה שבו מאובחנים כ–85% מהחולים, מותאמים כיום לכל חולה לאחר דיון המשלב מומחים מדיסציפלינות שונות. בדיון משתתפים בין השאר אונקולוגים, כירורגים של בית החזה, רופאי ריאות ומומחים להקרנות.
"בקרב חלק מהחולים יוחלט על התאמת טיפול תרופתי טרום ניתוחי המכונה 'נאו אדג'ובנטי', למשל כשיש מעורבות של בלוטות לימפה או כשהגידול מעל 4 ס"מ. אחרים יופנו ישירות לניתוח ובהמשך לטיפול תרופתי משלים להפחתת הסיכון להישנות המחלה.
"קיימים יתרונות וחסרונות לכל אחת מהגישות הטיפוליות, ונדרש דיון רב־תחומי כדי להתאים לכל מטופל את הטיפול שיועיל לו ביותר, בהתאם לממצאי המחקרים הזמינים כיום", אומרת ד"ר גוטפריד.
טיפולים מעודדים
מחקרים חדשים מצביעים על תועלת טיפולית בשילוב של תרופות ביולוגיות ואימונותרפיות בטיפולים המותאמים לחולים.
בחולים שמומלץ להם על ניתוח וטיפול תרופתי משלים היה מקובל לטפל בכימותרפיה כטיפול משלים, לרוב בשלושה־ארבעה מחזורי טיפול. לפי מחקרים חדשים, מתן טיפול אימונותרפי לחולים אלה למשך שנה לאחר תום הכימותרפיה הוביל לירידה משמעותית בסיכון להישנות המחלה, אם החולים אובחנו בבדיקות של הגידול עם ביטוי יתר של החלבון PD-L1. "הממצאים הראו לנו כי בשיטה זו אפשר לרפא יותר חולים", מדגישה ד"ר גוטפריד.
במאובחנים עם סרטן ריאה שמותאם להם טיפול תרופתי טרום ניתוחי, מקובל היה לטפל בכימותרפיה, לעתים בשילוב הקרנות. לאחרונה התברר כי טיפול הכולל שלושה מחזורי כימותרפיה בשילוב עם אימונותרפיה לפני הניתוח, עשוי להוביל אצל חלק מהמטופלים ל"תגובה פתולוגית מלאה", שמשמעותה כי לא נשארו שרידים של הגידול לאחר הניתוח והוא נעלם במלואו. מחקר חדש שביצע מעקב אחר חולים במשך שלוש שנים לאחר הניתוח, העלה כי רובם נותרו בחיים וללא כל צורך בטיפול תרופתי נוסף לאחר הניתוח, "באופן שמצביע על תועלת רבה משמעותית יותר ממתן טיפול כימותרפי טרום ניתוחי בלבד", מבהירה ד"ר גוטפריד.
בנוסף, לאחרונה התפרסמו מחקרים שבודקים טיפול טרום ניתוחי בארבעה מחזורי כימותרפיה, ובהמשך ניתוח ואימונותרפיה לשנה כטיפול משלים. "איננו יודעים עדיין האם הטיפול הזה יאפשר תוספת להישרדות המטופלים, ואנו ממתינים להמשך הממצאים במעקב", מדגישה גוטפריד.
בתחום התרופות הביולוגיות נמצא לאחרונה כי לחולים עם מוטציה גנטית בגידול מסוג EGFR, מתן טיפול ביולוגי משלים שלוש שנים לאחר הניתוח מוביל כעבור חמש שנים ליתרון ברור בהישרדות המטופלים לעומת כימותרפיה בלבד, וטיפול זה הפך לסטנדרט טיפולי בעולם. בנוסף, מחקר חדש שהתפרסם בכנס מדעי שנערך באוקטובר במדריד מצא כי לחולים שאובחנו עם מוטציה בגידול מסוג ALK — מתן טיפול ביולוגי משלים לאחר ניתוח למשך שנתיים במקום כימותרפיה הוביל ליתרון של ירידה של 76% בסיכון לחזרת המחלה. "שתי המוטציות (EGFR ו-ALK) מאפיינות אוכלוסייה צעירה שלא מעשנת, ולכן הממצאים מעודדים, כי המטרה בטיפול המשלים היא לרפא יותר חולים", מסבירה ד"ר גוטפריד.
העדכונים החדשים הוצגו בחצי השנה האחרונה בשלושה כנסים מדעיים בינלאומיים. בכנס האחרון בספרד לא השתתפו רופאים ישראלים עקב המלחמה, אך לדברי ד"ר גוטפריד "היינו שותפים לכל המצגות באופן וירטואלי והיינו שותפים פעילים במחקרים".
