"הרבה מהטיפולים לנשים בהיריון בסיכון יינתנו במרפאות בקהילה או במסגרת אשפוז יום"
פרופ' רלי הרשקוביץ // יו"ר החטיבה למיילדות וגינקולוגיה ומנהלת המחלקה ליולדות ונשים א', במרכז סבן למיילדות בסורוקה
"בקצב המהיר בו מתפתח עולם הרפואה, אין ספק כי עד שנת 2032 חוויית היריון ולידה צפויה להשתנות. התפתחויות כגון חדשנות רפואית, טיפול מותאם באופן אישי ואבחונים מקיפים יצעידו את התחום קדימה:
רפואה מרחוק - מבדיקות אולטרסאונד המתבצעות מהבית באמצעות מכשור מיוחד, דרך מעקב היריון צמוד באמצעות אפליקציות ייעודיות ועד קורסים מקוונים. כבר היום חלק גדול מהליווי והמעקב מתבצעים מרחוק ותחום זה צפוי להתרחב.
גנטיקה ואבחונים - מכוני הבדיקות יציעו יותר אבחונים של מחלות גנטיות שניתן לגלות לפני ההיריון, במהלכו ובתהליכי הפריה חוץ גופית. בנוסף רוב הבדיקות והאבחונים המתבצעים תוך כדי ההיריון יהפכו לפחות פולשניים, ונראה למשל יותר בדיקות דם מדויקות ופחות בדיקות מי שפיר.
פתרון לרעלת היריון - מחלה שכיחה בייחוד בהיריון ראשון, העלולה לסכן את חיי האם והעובר. כיום הטיפול הוא מעקב היריון ויילוד התינוק. בעשור הקרוב צפויה התפתחות בטיפול באמצעות טיפולים חדשניים כגון סטטינים, התרופה שניתנת היום כנגד שומנים בדם והוכחה כיעילה במניעה וטיפול ברעלת היריון.
יותר קהילה, פחות אשפוזים - הרבה מהטיפולים לנשים בהיריון בסיכון (כגון נשים עם מחלות רקע או עם סוכרת היריון, הריונות מרובי עוברים וכו') יינתנו במרפאות בקהילה או במסגרת אשפוז יום, מה שיאפשר ליולדות להישאר בנוחות בביתן.
התאמה אישית - יולדות היום מגיעות לחדר הלידה עם ידע רב, ובחירות אישיות לתהליך הלידה דבר חיובי ומעצים. כבר היום אנו רואים יותר ויותר יולדות שנהנות מלידה בגישה מותאמת אישית, והצוותים עוברים באופן שוטף הכשרות מיוחדות בתחומים שונים".
"שבבים אלקטרונים, הקרנת סרטים מהתקרה וחדר אישי ומפנק"
ד"ר חיים דוד // מנהל מחלקת יולדות וחדרי לידה במרכז הרפואי הלל יפה
"אחד התחומים העיקריים שהביא לעליה ניכרת במספר הלידות בארץ ובעולם הוא כניסתם של טיפולי פוריות מתקדמים, המותאמים אישית לכל אישה/זוג, המאפשרים לנשים להיקלט להיריון גם בגיל מבוגר יחסית. בעשור הבא מגמה זו תלך ותתחזק. יותר נשים יילדו בגיל מבוגר יחסית (סביב 50-40) לאור ההצלחות בהשגת הריונות חוץ גופיים, הקפאת ביציות והזרעות. לצד ריבוי ניתוחים קיסריים בשל העלייה בגיל הילודה וכן בכמות ההריונות המושרים, כגון הזרעות ו- IVF, צפוי גם ריבוי של לידות טבעיות בתנוחות שונות.
בשנים האחרונות אנו עדים ל'חזרה' ללידה טבעית, יותר נשים מעוניינות ללדת ללא שימוש במשככי כאבים. לכל יולדת יש כיום אפשרות בחירה כיצד היא מעוניינת ללדת, בכפוף למצבה הרפואי. גם נושא אפס הפרדה שהייה רציפה של התינוק לצד אימו מרגע הלידה ועד לשחרורו הביתה, תופס תאוצה.
מבחינת תנאי האשפוז, תמשכנה המגמה של שיפור השירות ושדרוג הנראות לרווחת היולדת והמלווה מטעמה, אשר יבוא לידי ביטוי בהקמת חדרים פרטיים מאובזרים, הקרנת סרטונים מהתקרה להרגעת היולדת ועוד. בדומה לכל תחומי הרפואה, גם בתחום היריון ולידה ייכנסו טכניקות רפואיות חדישות שיחליפו את הבדיקות הידניות, לדוגמה שימוש בשבב אלקטרוני במקום בדיקה ידנית, שימוש באולטרסאונד במהלך לידה כך שכל יולדת תדע באיזה שלב היא נמצאת, ביצוע ניתוח קיסרי בחדר הלידה מבלי להעביר את היולדת לחדר ניתוח, שימוש בטכניקות אלטרנטיביות להרגעה ולהרדמה בחדר לידה וכן ירידה בביצוע תפרים בחיץ אלא בהדבקה בלבד.
במרכז הרפואי הלל יפה מתוכנן להיבנות בנין חדש ומפואר לרפואת האישה, שיכלול את כלל השירותים המוצעים, החל ממרפאות היריון, חדרי אולטרסאונד מהמתקדמים ביותר, מחלקת יולדות מפוארת, חדרי לידה יוקרתיים עם אפשרות להקרנת סרטים מהתקרה להרגעת היולדת, מכשיר אולטרסאונד בכל חדר, בחירת תפריט עשיר ליולדת וכן חדר מנוחה למלווה, כך שבהחלט יש למה לשאוף".
"עתיד בו נלד ילדים בריאים יותר"
פרופ׳ אסנת ולפיש // מנהלת בית חולים לנשים ע"ש הלן שניידר, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין
"אין ספק שהמיילדות המודרנית עשתה כברת דרך במאה השנים האחרונות. היום, אירוע הלידה הוא אירוע שבאופן אופטימאלי מלווה בשמחה ובהתרגשות, מיעוט עד היעדר כאבים, ובסיומו בריאות שלמה לאם ולילוד. היום - כל תוצאה אחרת היא נדירה ובלתי נסבלת. בעשורים האחרונים ובהדרגה החלו להופיע עוד ועוד אמצעים המאפשרים ללידה המתרחשת בבית החולים להיות 'כמו בבית', אך תחת מעטפת הבטיחות שרק בית חולים יכול לספק. משרעת אמצעי אלחוש הכאב הלכה והתרחבה, הרפואה האלטרנטיבית נכנסה לתוך חדר הלידה, מיני עזרים ותנוחות הפכו פופולריים, על מנת לדמות תנוחה פיזיולוגית בלידה, הליווי הרגשי של הצוות את היולדת במהלך הלידה ולאחריה, הפך להיות חלק בלתי ניפרד מהתהליך, וכמובן המלונאות – חדרים מעוצבים כאילו היולדת נמצאת בביתה שלה. כל זה כאשר ברקע, מחוץ לדלת ומעבר למוסיקה הנעימה בחדר, יש אנשי צוות מיומנים במצבי חרום, מעבדות ובנק דם ערוכים להזנקה, וחדר ניתוח בהיכון.
במקביל אנחנו עדים לתופעות סוציאליות המאפיינות את העידן המודרני. נשים בוחרות להתחיל ללדת בגיל מאוחר יותר, ובממוצע בוחרות ללדת פחות ילדים. יחד עם הטרנד הזה, שיעור הניתוחים הקיסריים עלה באופן משמעותי. עליה זו נבעה מחד מהעובדה שמדובר בניתוח שכיום נחשב מאד בטוח עם שיעור סיבוכים קטן מאד, ומהצד השני מהעובדה שאוכלוסיית היולדות והקריירה המיילדותית שלהן השתנו.
ואכן ניתוחים קיסריים הפכו בהדרגה להיות "ידידותיים" – היולדת ערנית, חופשיה מכאב, ושותפה מלאה ללידה בניתוח, צופה בעוברה נולד ואף לוחצת ומסייעת בהוצאתו, וזוכה לחבק אותו מיד עם היוולדו. אבל - זה לא הכל!
התפתחויות דרמטיות בתחום הגנטיקה והריצוף, האבחון הטרום השרשתי, ההדמיה, והניתוחים התוך רחמיים, מאפשרים לנו לחלום על עתיד שונה בתכלית. עתיד בו נלד ילדים בריאים יותר. אנחנו חיים בעידן בו האבחון הגנטי עבר מהפכה של ממש. העולם הרפואי יודע כבר לאבחן מחלות ותסמונות רבות בבדיקת דם פשוטה לאמא, או למשל בעובר שגודלו מספר תאים בודדים עוד טרם שהושרש ברחם אימו.
משרעת האבחון הולכת ומתרחבת עם כל יום שחולף, ומועד האבחון נעשה מוקדם בהיריון ואפילו טרם ההיריון. יכולת האבחון באמצעי הדמיה שונים כמו אולטרסאונד, אולטרסאונד תלת ממדי, ו-MRI, השתפרה עד רמת דיוק שלא חלמנו שתהיה לנו, ואנחנו אפילו כבר יודעים לבצע התערבויות וניתוחים תוך רחמיים, לתיקון מומים באמצעים ובמיומנות שלא חלמנו עליהם, עם תוצאות שהולכות ומשתפרות בכל יום שחולף. העתיד הנראה לעין צופן גם יכולת אמיתית להתערבויות גנטיות כאלה ואחרות.
כמובן שכל ההתפתחויות האלה טומנות בחובן דילמות אתיות מורכבות, ורגישות שכולנו נצטרך להידרש להם, אבל המדע והטכנולוגיה דוחקים בנו והזמן קצר. האם האנושות צועדת לכוון של לידת ילדים מושלמים? לא בטוח. מה שבטוח הוא שיש כמה שאלות קשות לפתחינו שלא תהיה ברירה אלא לחשוב עליהם בקרוב מאד".
"אנחנו צפויים לעליה בגיל היולדות ובשיעור הניתוחים הקיסריים"
פרופ' יריב יוגב // מנהל בית החולים ליס לנשים ויולדות, המרכז הרפואי תל-אביב
"נאמר כבר כי הנבואה ניתנה לשוטים, ואכן קשה לנבא כיצד יראה תחום המיילדות בעוד 10 שנים. אבל לאור השינויים והתמורות בשנים האחרונות, ניתן להניח שטרם הלידה ובמהלך ההיריון, נשים תיבדקנה הרבה יותר. בדיקות אולטרסאונד ובדיקות גנטיות מתוחכמות ומקיפות.
הבדיקות הגנטיות יתבצעו לפני ההיריון למשל בדיקות של בני הזוג לנשאות של מחלות גנטיות, וגם במהלך ההיריון כמו בדיקת מי שפיר לאבחון מחלות עובריות. סט הבדיקות יכלול גם ביצוע במהלך הדיקור מי השפיר של הצ׳יפ הגנטי גם את בדיקת האקסום. ייתכן כי חלק מבדיקות אלו יוכלו להתבצע ע"י בדיקת דם מדם האם ללא בדיקת מי שפיר. גם מעקב ההיריון ישתנה, חלק ממעקבי ההיריון יתבצעו באופן מכוון בביתה של האישה ללא צורך פיזי בפנייה למרפאות מעקב ההיריון.
הלידה עצמה תהפוך לחוויה משפחתית עם יותר ממלווה אחד או שניים בחדר לידה. נשים רבות יבחרו ללדת במרכזי לידה טבעיים מפוקחים רפואית בבתי החולים, תוך שימוש באמצעי אלחוש כאב נוספים כמו רפואה משלימה ושימוש בגז צחוק. בעתיד אנחנו צפויים לעליה בגיל היולדות וכן בשיעור הניתוחים הקיסריים. כיום כל יולדת חמישית יולדת בניתוח קיסרי, אנחנו צופים ששיעור הניתוחים הקיסריים יגדל באופן מתון בשנים הבאות.
לאחר הלידה, נשים ומשפחות רבות רואות את תהליך האשפוז במחלקות היולדות כהמשך ישיר לחוויית הלידה, ומעוניינות באי הפרדת היילוד מהוריו במהלך האשפוז. הנגשת הטיפול הרפואי ביילוד, כולל החיסונים, השקילה והרחצה יתבצעו בחדרה הפרטי של היולדת, בו המלווה העיקרי יוכל לשהות יחד עם היולדת בכל זמן האשפוז".
