הפרעות הליכה, ירידה קוגניטיבית ואובדן שליטה על הסוגרים, אלה 3 תופעות שבני משפחה נוטים לשייך להזדקנות טבעית או תחילתה של דמנציה. אולם לעיתים הסימפטומים האלה מעידים על תסמונת נוירולוגית שונה לגמרי- תסמונת NPH. החדשות הטובות הן שבניגוד למחלות אלצהיימר ודמנציה, כאן מדובר במצב נוירולוגי הפיך שניתן לתקן ולטפל בו. תסמונת NPH, או הידרוצפלוס בלחץ תקין, פוגעת בכ-5% מהאוכלוסייה מעל גיל 60, ובעד 15% בעשור השמיני לחיים. למרות זאת, היא עדיין אינה מוכרת דיה.
ד"ר יובל סופרו, רופא בכיר במערך הנוירוכירורגי בבית החולים בלינסון, מומחה בניתוחי בסיס גולגולת אנדוסקופיים, ונוירוכירורג בכיר בבית החולים הרצליה מדיקל סנטר. הוא פוגש מטופלים שהתקשו בתפקודים היומיים, ובתוך שבועות ספורים לאחר הטיפול הוא רואה אותם שבים ללכת בביטחון, שולטים בסוגרים וחוזרים לעצמם.
המנגנון שמאחורי התסמונת פשוט יחסית. המוח מייצר כ-0.5 ליטר נוזל מוחי-שדרתי ביממה, והמוח אמור לספוג את אותה הכמות. עם הזמן, נסתמות ונשחקות מערכות מסננות קטנות ועדינות, כמו כל מערכת אחרת בגוף. כתוצאה מכך, כמות הנוזל שהאדם סופג קטנה מזו שהוא מייצר, מערכת החדרים במוח מתחילה להתרחב, והלחץ פוגע באזורי בקרה קריטיים.
הבעיה המרכזית היא בזיהוי ובאבחון המחלה. הפרעות התנועה דומות למחלת פרקינסון - המטופלים הולכים בצעדים קטנים ובבסיס רחב, כאילו הם "דבוקים" לרצפה. הירידה הקוגניטיבית מזכירה אלצהיימר, ואי שליטה על השתן נתפסת כחלק מההזדקנות. מכיוון שירידה קוגניטיבית נפוצה בעשורים השביעי והשמיני, רופאים לא תמיד חושבים לבדוק את האפשרות של NPH.
"המודעות למצב זה חשובה מאד, משום שבין המחלות שגורמות לדמנציה בעשורים האלה, זו כנראה המחלה ההפיכה היחידה. כשלא מזהים את התסמונת בזמן, התוצאה עלולה להיות מעבר חד ממצב של תפקוד עצמאי לתלות מלאה בזולת", מדגיש ד"ר סופרו.
כדי לאבחן תסמונת NPH נדרש שילוב של חשד קליני מדויק ובדיקות משלימות שמסייעות לאמת את ההשערה. האבחון מתחיל לרוב אצל רופא המשפחה או הנוירולוג בקהילה, שמזהה את הסימפטומים ומפנה את המטופל להדמיה מוחית. "ב-CT או ב- MRI אנחנו רואים הרחבה של חדרי המוח, ולפעמים מצב כזה מספיק כדי להתחיל לחשוד", מסביר ד"ר סופרו, "אבל זו עדיין לא אינדיקציה מספקת להחלטה על ניתוח".
כיצד יודעים אם המטופל באמת מתאים להתערבות ניתוחית?
"אנחנו מבצעים ניקור מותני, זו בדיקה פשוטה יחסית אך בעלת ערך אבחוני גבוה. בבדיקה אנחנו שואבים כ-40 סמ"ק נוזל מוחי-שדרתי, ולאחר מכן בודקים אם חל שיפור בהליכה. אם כן, זה סימן מובהק לכך שהניקוז מסייע, ויש סיכוי טוב שהניתוח ישפר משמעותית את מצבו", מסביר ד"ר סופרו.
ומה אז?
"הפתרון המרכזי לתסמונת NPH הוא ניתוח להשתלת שנט, מערכת ניקוז פנימית שמפחיתה את כמות הנוזל שנוצר במוח בעקבות עודפי הנוזל השדרתי. המערכת כוללת קטטר דק המוחדר לאחד מחדרי המוח, שסתום מתכוונן המותקן מתחת לעור, וצינור המשכי שמוביל את הנוזל לחלל הבטן, שם הגוף יודע לספוג אותו".
כמה זמן נמשך הניתוח ומהו זמן ההחלמה?
"ההליך עצמו קצר יחסית, כ-30 עד 40 דקות, ורוב המטופלים משתחררים הביתה תוך יומיים. בהרצליה מדיקל סנטר פועל צוות רב-תחומי מיומן, הכולל צוותי סיעוד ורופאים מרדימים, והניסיון שלהם עושה את ההבדל הן בהכנה לניתוח והן בהחלמה שאחריו".
לפי הקצב
החידוש המשמעותי בשנים האחרונות הוא השימוש בשסתום שניתן לכוון אותו חיצונית באמצעות מגנט, כך שגם לאחר הניתוח ניתן להתאים את קצב הניקוז לפי מצבו של המטופל.
"היתרון הגדול של השיטה הזו הוא הגמישות", מספר ד"ר יובל סופרו, "אם אנחנו רואים שהמטופל מגיב פחות טוב, או להפך, מתלונן על כאבי ראש או סחרחורת בגלל ניקוז יתר, אנחנו לא צריכים להכניס אותו שוב לחדר ניתוח, אלא פשוט מכוונים מחדש את השסתום בהתאם לצורך, בלי לפגוע בשגרה שלו".
כך היה לאחרונה במקרה של מטופל שהגיע לביקורת חודש וחצי לאחר ההשתלה: תחילה ניכר שיפור, אולם בהמשך הופיעו תסמינים חדשים כתוצאה מניקוז יתר.
"ראינו שהלחץ נמוך מדי, לפיכך כיוונתי את השסתום מחדש, הנחתי מגנט על העור וכיוונתי חיצונית את רמת הלחץ. אם בעבר היה נדרש ניתוח נוסף והתקנה מחודשת, היום אני יכול להחזיר את האיזון ללא סכין ותוך דקות בודדות".
עד כמה ההליך בטוח?
"מדובר בפרוצדורה בעלת פרופיל בטיחותי גבוה מאוד, אך תמיד קיימים סיכונים לסיבוכים. במיעוט מהמקרים, אנחנו רואים זיהומים או מצבים של ניקוז יתר, אבל יש לנו דרכים להפחית את הסיכונים. אנחנו עובדים עם קטטרים מתקדמים המצופים בשני סוגי אנטיביוטיקה, כך שהסיכון לזיהום ירד משמעותית. בנוסף, אנחנו משתמשים במערכות ניווט ממוחשבות כדי לוודא שהקטטר נכנס בדיוק לחדר שאנחנו רוצים שהוא ייכנס אליו, מה שתורם לדיוק ולבטיחות של ההליך".
התוצאה ניכרת לעין: לא מעט מטופלים חוזרים לפעול באופן עצמאי תוך זמן קצר, לפעמים כבר בימים שאחרי ההשתלה.
"ראיתי מטופלים בני 80 שחזרו ללכת לבד, אנשים שנזקקו לעזרה צמודה וחזרו לנהל שיחה עניינית, לספר בדיחות, לשבת לשתות קפה עם המשפחה. מבחינתי זה הרגע שבו אנחנו נזכרים למה בחרנו במקצוע הזה".
מודעות וזמינות - זה כל העניין
"קיים פער גדול בין שכיחות המחלה לבין המודעות אליה", מעיר ד"ר סופרו.
שיעורי ההצלחה של ההליך מרשימים במיוחד: "אם התהליך מראשיתו מתבצע באופן מקצועי וכולל אבחון קליני, ביצוע הדמיה, מציאת הסימנים החיוביים שתומכים והיעדרות הסימנים השליליים, וביצוע מבחן ניקור חיובי, הסיכוי לקבל שיפור ארוך טווח עומד על 80% - 90%", מדגיש ד"ר סופרו.
עוד מוסיף ד"ר סופרו: "ככל שתהליך האבחון נעשה בצורה מדויקת ומקצועית יותר, כך גם בחירת המועמדים לניתוח נעשית בצורה מדויקת יותר, כלומר, אנחנו בוחרים רק את מי שבאמת מתאים לפרוצדורה וצפוי להרוויח ממנה. זיהוי נכון של תסמונת הידרוצפלוס בלחץ תקין, יכול להחזיר לאלפי אנשים את עצמאותם ואיכות חייהם", מסכם ד"ר סופרו.
לאתר >>> מדיקל סנטר, טיפול ביתר לחץ תוך גולגולתי
בשיתוף הרצליה מדיקל סנטר
