האם קיים הבדל ממשי בין מוח גברי למוח נשי? ואם כן, האם ההבדלים האלה ניכרים לא רק במבנה, אלא גם באופן שבו אנו חושבים, חווים רגשות, או חווים כאב ראש? שאלה זו, שהייתה בעבר נחלתם של סטריאוטיפים תרבותיים, הפכה בשנים האחרונות למוקד מחקר מדעי עשיר ומורכב, עם תשובות שחלקן מפתיעות, חלקן שנויות במחלוקת, ורובן אינן חד משמעיות.
קווים כלליים, לא גורל קבוע
המדע המודרני מהסס לקבוע הבחנות מוחלטות בין מוח "גברי" ל"נשי". עם זאת, מחקרים רחבי היקף – מבוססי הדמיה מוחית מבנית ותפקודית (MRI ו- fMRI), ונתוני עיבוד מידע – מצביעים על מספר מגמות מעניינות.
למשל: בממוצע, מוחם של גברים גדול יותר מבחינת נפח כללי בכ-10%, אך זו התאמה לגודל גוף ואינה משקפת בהכרח עליונות תפקודית. נשים, לעומת זאת, מפגינות לרוב צפיפות גבוהה יותר של קשרים עצביים באזורים מסוימים במוח, ופרופורציה גדולה יותר של חומר אפור באזורים הקשורים לעיבוד רגשי ולשפה.
מחקר שפורסם ב־2014 בכתב העת (PNAS (Proceedings of the National Academy of Sciences, בחן למעלה מ-900 סריקות מוח והראה שברמה הכללית, חיבורים בין חצאי המוח היו בולטים יותר בנשים, מצב שעשוי להצביע על אינטגרציה טובה יותר של מידע רגשי ולשוני; בעוד שבגברים נראו חיבורים חזקים יותר בתוך כל חצי מוח, תכונה שקשורה אולי ליכולת ממוקדת-משימה. עם זאת, אותו מחקר גם הדגיש כי מרבית המוחות הם "אנדרוגיניים", כלומר כוללים תכונות של שני הקטבים.
בין אסטרוגן לכאב
ואולם, כשמדובר בבריאות נוירולוגית – ההבדלים עשויים להיות קריטיים. הדוגמה הבולטת ביותר היא בתחום כאבי הראש, ובעיקר במיגרנות. נשים סובלות ממיגרנות פי שלושה יותר מגברים, עובדה מדעית מוצקה אך גם מורכבת. השוני אינו רק ברמת התלונה – אלא גם במנגנון הביולוגי.
מיגרנה היא תופעה נוירו—וסקולרית, שבה פעילות עצבית מוגברת מפעילה מסלולים כימיים ודלקתיים סביב כלי דם במוח. ההורמונים המיניים, ובמיוחד אסטרוגן, ממלאים כאן תפקיד מרכזי. תנודות ברמות האסטרוגן – למשל בזמן הווסת, או הפסקת גלולות – הן גורם שכיח להתפרצות התקפי מיגרנה. מחקרי הדמיה אף הראו כי באזורים מסוימים במוח כמו למשל באזור תת הרמה (Hypothalamus), הקשור בוויסות הורמונלי ובכאב, קיימת תגובתיות שונה בין נשים לגברים.
מגדר, לא רק מין
הקשר בין מגדר לנוירולוגיה אינו מסתכם באנטומיה. מושג המגדר, המבחין בין הביולוגיה (מין) לבין הזהות החברתית והתפקידים המגדריים, הביא עמו הבנה רחבה יותר של החוויה המוחית. מחקרים מצביעים על כך שנשים נוטות לדווח יותר על כאב, כולל כאבי ראש, אך גם להגיב אליו באופן שונה מבחינה פיזיולוגית, ייתכן בעקבות סוציאליזציה מגדרית או ציפיות חברתיות.
למשל, מטופלות רבות מקבלות תגובות שונות מצוות רפואי לעומת מטופלים גברים. מאמר שפורסם בעיתון The Journal of Pain ב-2018, העלה שנשים הסובלות מכאב כרוני מדווחות לעיתים קרובות על פיחות בתחושתן של ידי אנשי מקצוע – תופעה הקרויה "gender pain bias" במילים אחרות: ייתכן שההבדלים המדווחים בין נשים וגברים בכאבי ראש משקפים לא רק ביולוגיה, אלא גם חוויות של יחס שונה, לשני המינים.
מוח משתנה, לא מקובע
מחקרי מוח עדכניים מדגישים את מה שהנוירולוגיה יודעת כבר שנים: המוח הוא איבר פלסטי, דינמי, מסתגל. לכן, הבחנות מגדריות אינן תכתיב קבוע, אלא תיאור של מגמות סטטיסטיות שעשויות להשתנות עם גיל, מצב רפואי, סביבה וחוויות חיים. כך, נשים אחרי גיל המעבר מדווחות לעיתים על ירידה בתדירות המיגרנות, תוצאה של יציבות הורמונלית חדשה. גברים, מאידך, עשויים לחוות מיגרנות עקב טריגרים סביבתיים, סטרס או דפוסי שינה לקויים – לאו דווקא כתוצאה מהורמונים.
יתר על כן, זהות מגדרית שאינה תואמת למין הביולוגי (למשל בקרב טרנסג'נדרים) מעוררת עניין מחקרי גדל: חלק מהמטופלים שעוברים טיפול הורמונלי מדווחים על שינוי בתדירות או אופי כאבי הראש – ממצא שיש לו השלכות קליניות ומדיניות מרחיקות לכת.
מיתוסים והתמודדות
סטריאוטיפים על "המוח הרגשי של נשים" מול "המוח הלוגי של גברים" לא עומדים בעומס הראיות המחקריות. עם זאת, זה לא אומר שאין הבדלים. זה כן אומר שיש להיזהר מפישוט יתר. מחקר נוירולוגי שמכבד את המורכבות המגדרית מציע הבנה עמוקה יותר של מטופלים, טיפול מותאם יותר – ואולי גם פחות כאב.
הבנת ההבדלים בין מוח גברי לנשי אינה צריכה להוליד היררכיה – אלא פתיחות. ככל שנדע יותר על האופן שבו מגדר, הורמונים וסביבה משפיעים על המוח – כך נוכל להציע טיפול מדויק יותר, שוויוני יותר, ואנושי יותר.
על מיגרנה, מגדר ומוח
נשים סובלות ממיגרנה פי 3 מגברים
הגורם המרכזי: תנודות הורמונליות, בעיקר של אסטרוגן – סביב הווסת, הריון וגיל המעבר.
מוח נשי ומוח גברי שונים בקישוריות – לא בתפקוד
חיבורים בין המיספרליים בולטים יותר בנשים, בעוד שבגברים – הקישוריות בתוך כל חצי מוח דומיננטית יותר. ההשלכות על כאב עדיין נחקרות.
מגדר משפיע גם על יחס רפואי, לא רק על ביולוגיה
נשים מדווחות לעיתים תכופות יותר על כאב, אך סובלות גם מהפחתה בחומרת התלונה מצד מטפלים – תופעה מוכרת כחוסר איזון מגדרי בטיפול.
זהות מגדרית לא-תואמת מין ביולוגי משפיעה על כאב
טיפולים הורמונליים בקרב טרנסג'נדרים עשויים לשנות תדירות ואופי כאבי ראש – תזכורת לחשיבות ההבנה המגדרית ברפואה מותאמת אישית.
המוח משתנה כל הזמן – אין תבנית קבועה
גיל, סביבה, תרבות וחוויות, משפיעים על תפקוד המוח לא פחות מהורמונים. ההבדלים המגדריים הם סטטיסטיים, לא גורליים.
ד"ר גבריאל וינשטיין הוא מומחה בנוירולוגיה, מכבי שירותי בריאות, מחוז השרון
בשיתוף מכבי
