סוכרת סוג 1 שכונתה בעבר "סוכרת נעורים" היא מחלה אוטואימונית בה מנגנון החיסון של האדם תוקף את תאי הבטא מייצרי האינסולין בלבלב והורס אותם. חייהם של הילדים והמבוגרים עם סוכרת סוג 1 תלויים באספקת אינסולין בזריקות או בהזלפה באמצעות משאבת אינסולין. שכיחות סוכרת סוג 1 עלתה באופן דרמטי בשני העשורים האחרונים, במיוחד בילדים צעירים בני פחות מחמש שנים. למחלה אין ריפוי והחולים בה מטופלים באינסולין כל חייהם. בארץ, כבעולם כולו, 30%-40% מהמקרים החדשים מאובחנים באיחור, במצב של חמצת מטבולית סוכרתית (DKA). זהו מאורע מסכן חיים, המחייב אשפוז דחוף לעיתים אף בטיפול נמרץ. מצב זה מתבטא בבחילות והקאות, צמא מוגבר וריבוי שתן, כאבי בטן, קוצר נשימה ולעיתים אף באבדן הכרה. זהו מצב בעל השפעות ארוכות טווח כגון ירידה באיזון המטבולי, עליה בסיכון למחלות לב וכלי דם ופגיעה בתפקודים הקוגניטיביים.
אבחון מוקדם
בשנים האחרונות מתחדדת ההבנה שאבחון סוכרת מסוג 1 בשלב מוקדם אפשרי על ידי איתור מוקדם של נוגדנים כנגד הלבלב. ידוע שלרוב הילדים המאובחנים עם סוכרת יש שני נוגדנים או יותר כנגד הלבלב בדם שנים לפני הופעת הסימנים הראשונים למחלה ולפיכך איתורם בדם מאפשר גילוי מוקדם של המחלה. מכיוון שלרב הילדים שאצלם מתגלה המחלה אין רקע משפחתי של סוכרת מסוג 1, הדרך היחידה לאתר את אלו שיחלו בעתיד הינה על ידי ביצוע הבדיקה כבדיקת סקר בכל הילדים. האבחון המוקדם צפוי להוריד את אחוז התחלואה הקשה בחמצת מטבולית סוכרתית בזמן אבחון הסוכרת אל מתחת ל5%, לעומת המצב כיום שבו כאמור, 30%-40% מהמאובחנים מגיעים לטיפול רפואי במצב מסכן חיים זה.
מה מראה המחקר?
המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר לרפואת ילדים, מוביל בשנים האחרונות מחקר סקר ADIR Antibody Detection Israeli Research)) באוכלוסייה בשיתוף הקהילה, במסגרתו ניתן לנבא בבדיקת דם פשוטה לאיתור נוגדנים כנגד הלבלב את הסיכון להתפתחות עתידית של סוכרת מסוג 1. הבדיקה מיועדת לגילאי 9 חודשים עד 5 שנים, והיא נעשית ביחד עם בדיקות הדם השגרתיות וללא צורך בדקירה נוספת. הבדיקה מבוצעת באמצעות טכנולוגיה חדשנית מבוססת PCR המאתרת את הנוגדנים בכמות דם קטנה במיוחד. מאז פתיחת המחקר ועד היום נפתחו מעל 60 מרפאות ייעודיות למחקר ברחבי הארץ, עם קרוב ל-250 אנשי צוות במרפאות הקהילה העוסקים בפרויקט, במטרה להתרחב למוקדים נוספים. עד היום נעשתה בדיקת נוגדנים לכ- 15,500 ילדים, כאשר ל-50 מהם התגלו נוגדנים חיוביים כנגד הלבלב, והם הועברו למעקב במרכז שניידר ובמרכזי סוכרת נוספים המשתתפים במחקר הפרוסים ברחבי הארץ ובהם תל השומר, איכילוב, סורוקה, רמב"ם, העמק והדסה עין כרם. המרכזים נותנים מענה לילדים הנמצאים בסיכון לפתח סוכרת נעורים ולבני משפחותיהם, מבצעים הדרכות, ניטור לגילוי סימני הסוכרת, הערכת דחק ועזרה פסיכו סוציאלית להורים.
מאבחנים ומטפלים
חשיבות הגילוי המוקדם מתחדדת לאור העובדה שקיימות כיום מספר תרופות העשויות לעכב ואולי למנוע את הופעת המחלה. תרופה אחת כבר אושרה לשימוש בהתוויה זו על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA). התרופה מעכבת את הופעת המחלה ב- 5-3 שנים, מייתרת את הצורך בטיפול באינסולין בשנים הללו ומספקת למטופלים מספר שנים נוספות ללא עומס, הסיכונים והסיבוכים הכרוכים במחלה. אישור ה-FDA לשימוש בתרופה הינו תפנית חשובה ופורצת דרך ונראה שהיא הסנונית הראשונה המסמנת תחילתו של עידן חדש בטיפול בסוכרת מסוג 1. מעתה אין ממתינים עוד להופעתה של המחלה אלא מנסים למנוע אותה על ידי איתור וטיפול מוקדמים.
שינוי הפרדיגמה הטיפולית מדגיש את הרלבנטיות והחשיבות של איתור מוקדם של סוכרת מסוג 1 באוכלוסייה הכללית כפי שמתבצע במחקר ADIR. המעקב הצמוד שמתבצע במסגרת המחקר אחר הילדים שנמצאים בסיכון לחלות בסוכרת, יסייע במניעת חמצת אצל אלו המאובחנים מאוחר אך גם יאפשר בעתיד הקרוב טיפול מוקדם בדחיית המחלה ומניעתה על ידי טיפולים הקיימים כבר היום וכאלו שיפותחו בשנים הקרובות.
מחקר ADIR מהווה שלב נוסף בהתקדמות המחקר הרפואי בתחום הטיפול והמניעה של סוכרת מסוג 1. הוא מהווה נדבך משמעותי בניסיון להבין את המחלה והגורמים לה, על מנת לאפשר טיפולים חדשניים לדחיית הופעת המחלה, מניעתה וריפויה ובהם טיפולים המשפיעים על מערכת החיסון, טיפולים המשמרים את תאי הבטא בלבלב וטיפולים המבוססים על תאי גזע.
פרופ' משה פיליפ הוא מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית, ד"ר טל אורון, רופא בכיר במכון
בשיתוף מרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית
