הקשר בין משקאות ממותקים לתמותה מסרטן
במחקר רחב היקף שנערך לאחרונה, חוקרים מהאגודה האמריקנית לסרטן, בחנו את הקשר בין שתיית משקאות ממותקים ובין כל סוגי הסרטן, ובמיוחד גידולים הקשורים להשמנה.
במחקר השתתפו 934,777 אמריקאים מבוגרים, ללא היסטוריה של סרטן. הם מילאו בשנת 1982 שאלונים על אורח החיים שלהם, לרבות שתיית משקאות ממותקים בסוכר (כגון קולה או משקאות אחרים שלא מסוג דיאט) או בממתיקים מלאכותיים (כגון משקאות מוגזים דיאט או תה קר דיאט). החוקרים עקבו אחר התמותה במשתתפי המחקר עד לסוף שנת 2016 ומצאו כי במהלך התקופה אירעו 135,093 מקרי תמותה מסרטן (25.9% מכלל מקרי הפטירה).
מניתוח הנתונים עולה כי אנשים ששתו לפחות שתי פחיות של משקה ממותק בסוכר ביום, היו בסיכון גבוה ב-5% לתמותה מסרטן הקשור למדד BMI (מדד מסת גוף) לא תקין, לרבות סרטן מעי גס, סרטן שד לאחר גיל המעבר, סרטן הרחם וסרטן הכליה, לעומת אנשים שלא צרכו משקאות אלה כלל. הסיכון לסרטן המעי הגס והכליה נשאר משמעותי גם לאחר נטרול גורם ה-BMI. החוקרים מציינים שברוב סוגי הסרטן הקשורים להשמנה שתיית
משקאות ממותקים גורמת להגברת הסיכון בגלל תרומתה לעודף משקל, אבל משערים שבסרטן המעי הגס והכליה מדובר במנגנון שונה, שאינו קשור למסת הגוף.
באשר למשקאות ממותקים בממתיקים מלאכותיים, החוקרים מצאו סיכון מוגבר לסוגי סרטן הקשורים להשמנה וקשר לסיכון לסרטן הלבלב, שנשאר משמעותי גם לאחר נטרול גורם ה-BMI.
המחקר פורסם בכתב העת Cancer Epidemiology Biomarkers and Prevention באוקטובר 2022, באדיבות האגודה למלחמה בסרטן
שינוי שיטת בדיקות הסקר לסרטן השד
אסותא מרכזים רפואיים עברה בשנים האחרונות תהליכים משמעותיים ליישום "רפואה מותאמת אישית". במכון האונקולוגי ניתנים טיפולים המותאמים באופן אישי לחולי סרטן לפי פרופיל הגידול הסרטני. בדומה למרכזים מובלים אחרים בארץ ובעולם. ב-4 השנים האחרונות, שותפה אסותא למחקר בינלאומי פורץ דרך בשם My PeBS המבוצע במימון האיחוד האירופי. המחקר שמתוכנן לכלול כ-60 אלף נשים מ-6 מדינות באירופה (אנגליה, צרפת, איטליה, ספרד, בלגיה וישראל). מטרת המחקר לבחון את התועלת בשינוי שיטת בדיקות הסקר וביצועו לפי דרגת הסיכון של האישה לחלות בסרטן השד. בדיקות הממוגרפיה לאיתור מוקדם של סרטן השד כלולות כיום בסל הבריאות הממלכתי, בהתאם להמלצות רשמיות של ארגונים רפואיים בעולם, לנשים בסיכון רגיל מגיל 74-50, אחת לשנתיים. בשנים האחרונות מתקיים שיח ער בדבר הצורך להרחיב את הבדיקות לקבוצות גיל נוספות, שכן יש נשים שמפתחות סרטן שד בגילים צעירים יותר מ-50, ויש שיפתחו את המחלה גם לאחר גיל 75.
למחקר My PeBS מגייסים באסותא נשים בריאות מגיל 40 ומעלה, אשר מסווגות אקראית ל-2 זרועות: בזרוע אחת מבוצעות בדיקות הממוגרפיה לפי ההמלצות המקובלות, ובשנייה מחושב לכל אישה הסיכון הספציפי להתפתחות סרטן השד ב-5 השנים הקרובות בהתבסס על מדדים שונים הכוללים: גיל, מרכיב גנומי, רקמת השד, היסטוריה מילדותית ועוד. בהתאם למידע האישי מחושבת עבור כל נבדקת דרגת סיכון אישית, ומותאמת לכל אישה תוכנית אישית למועדים המומלצים לביצוע בדיקות הסקר.
בישראל מגייסים למחקר קרוב ל-10,000 נשים והנתונים עד כה מצביעים על העובדה שלפי שיטת חשוב הסיכון של המחקר כ-1/3 מהנשים משתייכות לקבוצה האמצעית, אשר לגביה יש המלצה לפעול בדומה למקובל כיום ולבצע ממוגרפיה אחת לשנתיים, אבל אצל כ-1/3 מהנשים מזוהה סיכון גבוה יותר, ויש המלצה לתדירות גבוהה יותר של הבדיקות. אצל 1/3 מהנשים מאובחן סיכון נמוך יותר שמאפשר ביצוע בדיקות בתדירות נמוכה יותר. המחקר יוסיף לעקוב אחר הנשים כ-4 שנים במטרה להעריך את יכולת הגילוי המוקדם בשיטה החדשה.
באדיבות אסותא מרכזים רפואיים
תפיסות הוריות במדיה החברתית לגבי התחסנות נגד נגיף הפפילומה
נגיף הפפילומה האנושי עלול לגרום ל-6 סוגים שונים של סרטן, לרבות סרטן צוואר הרחם. לצערנו על אף שקיים היום חיסון המפחית את הסיכון לנגעים טרום סרטניים ולסרטן בשיעורים דרמטיים, הרשתות החברתיות מוצפות במידע שגוי ושלילי בנוגע לחיסון. שיעור ההתחסנות הנמוך בקרב בני נוער נגד הנגיף מיוחס לתפיסות הוריות לגבי החיסון. מחקר בדק את היעילות של מסרים שונים בנוגע לבטיחות החיסון בשינוי התפיסות ההוריות והגישה שלהם לגבי התחסנות ילדיהם. החוקרים ביצעו מבדק אינטרנטי שכלל 25 מסרים מחקריים בנוגע לנגיף ולחיסון נגדו, ו-6 מסרי ביקורת שהתייחסו לנושא אחר. המסרים פותחו על בסיס 5 מוקדי עניין שזוהו מתוך קבוצות מיקוד
אינטרנטיות שנערכו בעבר להורים בנוגע לחיסון: בטיחות החיסון, תופעות לוואי, סיכון וחששות לגבי רכיבי החיסון, אי אמון במערכת הבריאות, חששות בנוגע ליעילות, הקשר בין החיסון לפעילות מינית ומידע שגוי בנוגע למחלה ולחיסון.
המסרים המחקריים נועדו לסייע להורים להבין מהו HPV ומהו החיסון, ולוו בקריאה לפעולה לחסן את ילדיהם. הם התבססו על מידע מוכח שפורסם על ידי גורמים מהימנים כמו ה-CDC (המרכז לבקרת מחלות), ארגון הסרטן האמריקאי וארגון הסרטן העולמי.
בסקר השתתפו 998 הורים, בהם הורים לילדים בני 14-9 שלא חוסנו, ואשר גויסו למחקר דרך הרשתות החברתיות וענו על סקר מקדים שהעריך את היחס שלהם לחיסון ואת הנכונות שלהם לחסן את ילדיהם. לאחר מכן קיבל כל אחד מהם מסר 1 מתוך 31 המסרים (25 מסרים המיועדים לקבוצת המחקר ו-6 מסרים המיועדים לקבוצת הביקורת). כמו כן, כל המשתתפים התבקשו למלא סקר נוסף להערכת הגישה שלהם לגבי החיסון ומידת היעילות של המסר שקיבלו.
מתוך ממצאי המחקר עולה כי 14% מההורים דיווחו בסקר המקדים כי לא ידעו על יעילות חיסון HPV במניעת סרטן צוואר הרחם, וכמעט 29% לא ידעו כי החיסון יעיל גם במניעת סרטן הגרון. יותר הורים בקבוצת המחקר פיתחו יחס חיובי לגבי חיסון HPV ביחס להורים בקבוצת הביקורת, דבר שהתבטא בנכונות גבוהה יותר של הורים מקבוצת המחקר לילדים לא מחוסנים לחסן אותם, לעומת הורים מקבוצת הביקורת. כמו כן, מבין 5 הנושאים זוהו 4 שהיו יעילים יותר בעידוד גישה חיובית של ההורים כלפי חיסון HPV.
בנוסף, מידע שמקורו בארגון ממשלתי, כמו ה-CDC, ומידע אמין ונכון שתיקן תפיסות שגויות, יעיל ביצירת תפיסה חיובית של הורים בנוגע לחיסון HPV.
המחקר פורסם ב-Journal of Medical Internet Research במהדורת נובמבר 2022, באדיבות האגודה למלחמה בסרטן
פעילות גופנית מפחיתה סיכון לסרטן שד
ממחקרים תצפיתיים שנעשו בעבר ידוע כי אורח חיים לא פעיל, הכולל יושבנות רבה ועיסוק מועט בפעילות גופנית, מעלה את הסיכון לחלות בסרטן השד. מחקר חדש שהקיף מספר מדינות במערב, השתמש בשיטות חישוב סטטיסטיות מתקדמות ומצא חיזוקים למסקנה זו.
החוקרים אספו נתונים מה-DNA הקשורים לנטייה לבצע או להימנע מביצוע פעילות גופנית בקרב 130,957 נשים ממוצא אירופי מתוך 76 מחקרים שונים: 69,838 נשים שחלו בסרטן שד גרורתי, 6,667 נשים שחלו בסרטן השד מקומי ו-54,452 נשים שלא חלו בסרטן השד ושימשו קבוצת ביקורת. כדי להעריך גנטית את רמת הפעילות והיושבנות, החוקרים הסתמכו על מחקרים מהמאגר העצום של נתוני ביובנק בבריטניה. באמצעות המאגר החוקרים בודדו רצפי DNA הקשורים לנטייה לבצע פעילות גופנית, פעילות גופנית נמרצת ויושבנות.
מניתוח הנתונים עלה שרמה כללית גבוהה של פעילות גופנית קשורה לסיכון נמוך ב-41% לסרטן שד פולשני, ללא קשר לשלב בחיים (לפני או אחרי גיל המעבר), לסוג הגידול, ולשלב או לדרגת הגידול. פעילות גופנית נמרצת במהלך 3 ימים לפחות בשבוע נמצאה קשורה לסיכון נמוך ב-38% לסרטן השד, בהשוואה למי שלא דיווחו על פעילות נמרצת, ויושבנות קשורה לסיכון גבוה ב-104% לסרטן שד מסוג טריפל נגטיב (שלילי לשלושת ההורמונים). עוד עולה מהמחקר כי היעדר פעילות גופנית כמו גם יושבנות, משפיעים על הסיכון לסרטן שד. ישנם הסברים ביולוגיים לממצאים, והם מצביעים על קשרים סיבתיים רבים בין פעילות גופנית לסיכון לסרטן השד, כגון עודף משקל או השמנה, הפרעה מטבולית, הורמוני מין ודלקת.
החוקרים סיכמו כי ידוע שעיסוק בפעילות גופנית והפחתת זמן ישיבה, מומלצים להורדת הסיכון לחלות בסרטן. המחקר החדש מוסיף ראיות נוספות לכך שאורח חיים פעיל עשוי להפחית את שכיחות שיעורי סרטן השד בעתיד.
המחקר פורסם בכתב העת British Journal of Sports Medicine בספטמבר 2022, באדיבות האגודה למלחמה בסרטן
הקשר בין השמנה בגיל המעבר לסיכון מוגבר לסרטן השד
יותר מ-75% מהמקרים החדשים של סרטן השד מופיעים בנשים לאחר גיל המעבר. ידוע כי השמנת יתר מעלה בכ-50% את הסיכון לסרטן שד בנשים בגיל המעבר, מגבירה את הסיכון לחזרת מחלה בנשים שחלו בעבר בסרטן שד, קשורה לפרוגנוזה טובה פחות וליעילות פחותה של הטיפולים, אולם רק מעט ידוע על המנגנון הקושר בין השמנה לתוצאות אלה.
מחקר חדש שנערך בארצות הברית בדק את ההשערה שהשמנת יתר גורמת לשינוי תכונות כלי הדם, וכך מעודדת התעוררות של גידולי שד רדומים והתפתחות שלהם. ההערכה היא כי באיברים רבים בגופנו קיימים גידולים רדומים, מיקרוסקופיים ולא מאובחנים קלינית. במחקרי מעבדה שבוצעו בעבר על תאי סרטן שד רדומים ועל תאי שומן שנלקחו מנשים בגיל המעבר הסובלות מהשמנת יתר, הוכח כי גורמים מסוימים שמופרשים מתאי השומן משנים את האנגיוגנזה (יצירת כלי הדם) ואת פוטנציאל ההתפתחות של תאי הסרטן.
במחקר הנוכחי גרמו החוקרים לעכברים ממין נקבה להיות בגיל המעבר ולפתח גידולי שד. העכברות חולקו לשתי קבוצות, קבוצת הניסוי שניזונה ממזון מעודד השמנה וקבוצת ביקורת שניזונה מתזונה רגילה. מהממצאים עלה כי בקבוצת הניסוי הגידולים הרדומים התפתחו ואובחנו קלינית בשלבים מוקדמים יותר של המחקר (בשבוע ה-6 לעומת השבוע ה-10 בקבוצת הביקורת) ובתדירות גבוהה יותר (בשבוע 10 אובחנו בקבוצת הניסוי 82% מהגידולים, לעומת 8% בלבד בקבוצת הביקורת).
כמו כן, בקבוצת הניסוי הגידולים היו גדולים ואגרסיביים יותר; עכברות שסבלו מהשמנת יתר היו מרובות גידולים לעומת עכברות רזות שסבלו מגידול אחד לרוב. כמו כן, זמן ההישרדות ללא מחלה, אצל עכברות אלה היה קצר יותר לעומת קבוצת הביקורת (11 שבועות לעומת יותר מ-22 בהתאמה); וזמן ההישרדות בכלל של עכברות בהשמנת יתר היה 11 שבועות בממוצע לעומת למעלה מ-25 שבועות בממוצע לעכברות הרזות.
השמנת יתר גרמה גם לאנגיוגנזה (יצירת כלי דם) גדולה יותר בסביבת הגידול, ולביטוי של גורמי גדילה - גורמים המעודדים את הגידול לצאת מהשלב הרדום ולהמשיך להתפתח בגידול ובמקומות אחרים.
לבסוף, החוקרים בדקו ומצאו כי חומר תרופתי בשם סוניטיניב עלול לעכב את שינוי תכונות כלי הדם ואת יצירת כלי הדם החדשים, וכך לעכב את התעוררות הגידולים הרדומים, להפחית את תדירות הופעת הגידולים ולהגדיל את משך ההישרדות ללא הופעת סרטן. החוקרים סיכמו כי לאור ממדי תופעת ההשמנה ברחבי העולם, יש חשיבות רבה לתובנות שהמחקר מספק לגבי מנגנון הקשר בין השמנה לסרטן השד, וכי בעתיד הן עשויות לסייע באסטרטגיות הטיפול.
המחקר פורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America באוקטובר 2022, באדיבות האגודה למלחמה בסרטן
2/3 מהנשים בעולם לא ביצעו בדיקה לגילוי סרטן צוואר הרחם, בישראל נבדקו כ-61% מהנשים
מחקר חדש בחן את שיעורי ביצוע בדיקות הסקר לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם ב-202 מדינות וטריטוריות החברות בארגון הבריאות, על פי רמת הכנסה. על פי הממצאים, בממוצע 2 מתוך 3 נשים בגילים 49-30 לא עברו מעולם בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם. בעוד שבמדינות בעלות הכנסה גבוהה, 84% מהנשים בגילים אלה עברו בדיקת סקר לסרטן צוואר הרחם, לפחות פעם אחת בחיים, במדינות בעלות הכנסה נמוכה שיעור זה עמד על 11% בלבד. ב-88% מהמדינות בעלות הכנסה גבוהה לנפש היו המלצות רשמיות לבדיקה, לעומת 60% מהמדינות המוגדרות כבעלות הכנסה בינונית עד נמוכה שבהן המליצו הרשויות על הבדיקה. ב-63 מהמדינות, שבהן ההכנסה בינונית עד נמוכה, כלל לא היו המלצות רשמיות לביצוע בדיקה לגילוי מוקדם. על פי המחקר, בישראל, המדורגת ברשימת המדינות עם הכנסה גבוהה, נבדקו בחמש השנים שקדמו למחקר 61% מהנשים. לאור העובדה ש-2/3 מהנשים ברחבי העולם לא עברו מעולם בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם, מסכמים החוקרים כי יש צורך דחוף להנגיש את הבדיקות והטיפולים, בייחוד במדינות בעלות הכנסה נמוכה בהן נטל המחלה גבוה יותר.
המחקר פורסם בכתב העת המדעי ה-Global Health Lancet בגיליון אוגוסט 2022, באדיבות האגודה למלחמה בסרטן
בדיקת הדם שחוסכת מעל 50% מהביופסיות לערמונית
סרטן הערמונית היא הממאירות הנפוצה ביותר בקרב גברים בישראל ובעולם. לאחרונה אישר משרד הבריאות, בדיקת דם מהפכנית לחיזוי מדויק של סרטן אגרסיבי בערמונית אשר חוסכת מעל 50% מהביופסיות. לבדיקה שנקראת IsoPSA רמת דיוק של 90% והיא מיועדת לגברים מגיל 50 ומעלה עם רמת PSA גבוהה מ – 4 בבדיקה רגילה והפניה מאורולוג. הבדיקה כבר זמינה בסל השירותים המשלימים של מרבית קופות החולים והביטוחים הפרטיים. התשובה מתקבלת בתוך 10 ימים כערך מספרי המשקף באופן ברור תוצאה חיובית או שלילית.
פרופ' עופר נתיב, לשעבר מנהל המחלקה האורולוגית במרכז הרפואי בני ציון וכיום אורולוג בכיר בבית החולים אלישע, המשמש יועץ מדעי לבדיקה בישראל מסביר: "בזכות תוצאות הבדיקה אנו יכולים לנבא היום יותר מתמיד את הנוכחות של סרטן אגרסיבי בערמונית ולחסוך למטופל ביופסיה כואבת. כיום לכל מי שיש רמת PSA מעל 4, עבר את גיל 50 והאורולוג שלו כבר שוקל ביופסיה, מומלץ לבדוק את האופציה של בדיקת IsoPSA שכן היא הוכיחה דיוק ואמינות במחקרים קליניים ועל בסיס התוצאה שלה אנחנו שולחים לביופסיה אך ורק את מי שקיבל תשובה חיובית לגבי נוכחות סרטן אגרסיבי בערמונית".
הבדיקה מתבצעת בתל אביב, הרצליה, ראשון לציון, חיפה, ירושלים, באר שבע וכרמיאל. לתאום יש להתקשר למוקד הטלפוני המאויש 24/7 לטלפון שמספרו 5901* או להיכנס לאתר לכאן>>
מחלות סרטן במספרים
* על פי נתוני הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן (IARC) בארגון הבריאות העולמי, בשנת 2020 אובחנו בעולם כ-19.3 מיליון בני אדם עם סרטן. בשנת 2040 עתיד מספרם לגדול לכ-28.9 מיליון.
* על פי הערכת האגודה למלחמה בסרטן, בשנת 2022 אובחנו בישראל כ-33,000 נשים וגברים עם סרטן וכ-12,000 נשים וגברים נפטרו ממחלת הסרטן.
* על פי נתוני משרד הבריאות בשנת 2019 אובחנו 31,950 מקרים של גידולים המחייבים דיווח לרישום הסרטן וכ-11,748 אנשים נפטרו מסרטן, ולפני כעשור בשנת 2012 אובחנו כ-28,709 חולים ו-10,640 ישראלים נפטרו כתוצאה ממחלת הסרטן.
באדיבות האגודה למלחמה בסרטן
