גילוי מוקדם של מחלות סרטן שונות מהווה גורם משמעותי וחשוב בהצלחת הליכי הטיפול הכירורגי והתרופתי לטובת העלאת הסיכוי להחלמה. באסותא מרכזים רפואיים מבצעים בדיקות חדשניות לגילוי מוקדם גם לאוכלוסיות בסיכון וגם כחלק מרפואה מותאמת אישית.
להביט לתוך הריאה
מדי שנה מאובחנים בישראל כ-2,800 חולי סרטן ריאה חדשים. 2/3 מהחולים מאובחנים בשלב מתקדם ובלתי נתיח, המקצר את תוחלת חייהם.
"הדגש העיקרי בטיפול בסרטן ריאה כיום הוא על אבחון מוקדם וטיפולי מנע המתרחשים סביב הניתוח, וזאת בשאיפה לייעל את הטיפול ולמקסם את הסיכויים להחלמה", מסבירה ד"ר אליזבטה דודניק, מומחית לאונקולוגיה, מנהלת תחום גידולי בית החזה באסותא מרכזים רפואיים.
בניסיון לשפר אבחון מוקדם בסרטן ריאה, מבצעים בימים אלה באסותא שורה של מהלכים. הראשון שבהם מתייחס לביצוע בדיקת סקר לסרטן ריאה. מדובר בטומוגרפיה ממוחשבת בקרינה נמוכה (low-dose CT) המעלה פי 3 את הסיכוי לגלות את המחלה בשלב מוקדם, וכתוצאה מכך - מעלה גם את סיכויי הריפוי עם הטיפול הניתן. הבדיקה מומלצת לביצוע אחת לשנה עבור אוכלוסיות בסיכון (בעיקר מעשנים כבדים פעילים וכן מעשנים לשעבר בגילי 80-50). בדיקה זו מומלצת בקרב מרבית מדינות המערב, אך טרם נכנסה לסל שירותי הבריאות בישראל. עם זאת, אסותא משתתפת בפרויקט פיילוט ארצי תיג"ר המנגיש את הבדיקה לאנשים בסיכון העונים לקריטריונים שהוגדרו מראש, במידה ויצליח הפרויקט, הוא עתיד להוביל להכנסת הבדיקה לסל בשנים הקרובות.
"אחת הבעיות בסקר סרטן ריאה היא היעדר מודעות לקיום בדיקת הסקר והיענות נמוכה. על כן, חשוב לעדכן את המעשנים על חשיבותה של בדיקת הסקר ולהניע אותם לבצעה. ככל שיותר אנשים המצויים בקבוצת סיכון יעברו את הבדיקה, כך יגדל משמעותית הסיכוי לאתר את המחלה בשלבים מוקדמים", מבהירה ד"ר דודניק.
בהקשר זה ובשאיפה להעלות מודעות ולשפר את הליכי האבחון, נוקטים באסותא צעד נוסף. מדובר בפיתוח אמצעי הערכה דיגיטלי חדשני בשם - My LC Check אשר מסייע בהערכת הסיכון האישי לחלות בסרטן ריאה ופתוח לשימוש עבור הציבור הרחב. כלי זה מנגיש מידע זמין אודות סרטן הריאה, מאפייניו והגורמים לו, בצירוף הערכה מבוססת מדעית על סמך פרמטרים שונים, ביחס להיותו של אדם מצוי בקבוצת סיכון והאם עליו לבצע את בדיקת הסקר השנתית.
גישה נוספת המשפרת משמעותית את סיכויי ההחלמה שמיישמים באסותא, היא שימוש רחב בטיפולים הביולוגיים והאימונותרפיים סביב הניתוח. הדבר מהווה הישג רפואי ממשי של שנתיים אחרונות וחלק מהטיפולים הללו נכנסו לסל שרותי הבריאות בשנת 2023. למעשה, מדובר בהתאמה אישית של טיפול אונקולוגי למאפיינים המולקולריים של הגידול: מצד אחד, מתן טיפול ביולוגי משתיק מוטציה באותם הגידולים הנושאים מוטציות משפעלות, ומצד שני, מתן טיפול אימונותרפי המוריד בלמים ממערכת החיסון הטבעית בגידולים שאינם נושאים מוטציות ברות טיפול ביולוגי.
מרכיב אחר אליו מתייחסת ד"ר דודניק הינו שימוש בביופסיה נוזלית שעשויה לגלות את ה-DNA הגידולי בזרם הדם, בעזרתו ניתן להעריך מחלה מיקרוסקופית רזידואלית, כלומר את שאריות התאים הנגועים שנותרו בו.
"הבדיקה הזו תסייע להעריך בצורה מדויקת יותר את היקף המחלה שנותרה בגוף (לאחר ניתוח) מאשר שימוש בפרמטרים קליניים עליהם התבססנו עד היום. בצורה זו ניתן גם לבודד את קבוצת האנשים המצויים בסיכון לחזרת המחלה, ולהתאים עבורם טיפול מונע. ההערכות מדברות על כך שבדיקה זו תהפוך לחלק מהשגרה הטיפולית כבר בשנים הקרובות, שוב - כחלק מהמגמה להעלות את סיכויי הריפוי בסרטן ריאה. המשוואה מאוד פשוטה: ככל שנגלה את הממאירות בשלבים מוקדמים יותר, נוכל להעריך בצורה מדויקת את הסיכון לחזרתה, להתאים את הטיפול לאופי הגידול הספציפי - ולרפא אחוזים גבוהים יותר מסרטני הריאה", מבהירה ד"ר דודניק באופטימיות.
מעכלים חדשנות
לא רק סרטן ריאה מהווה אתגר עבור הצוותים הרפואיים והמחקריים באסותא, אלא גם מחלות נוספות כדוגמת גידולים במערכת העיכול, אליהם מתייחסת בהרחבה ד"ר אסתר טחובר מומחית באונקולוגיה ומנהלת תחום גידולי מערכת העיכול באסותא רמת החייל.
"אנחנו עושים הרבה מאוד פעולות, חלקן פורצות דרך, במטרה להביא בשורה אמיתית עבור המטופלים. ברמת החדשנות באסותא, אנחנו מקבלים בדיקות מולקולריות המהוות ריצוף גנטי של הגידולים עצמם ובודקים אילו תרופות מותאמות אישית יכולות להתאים למטופל/ת. בדיקות אלה מאפשרות לאתר מוטציות בגידול, וכך להתאים טיפול ממוקד יותר. בתחילת השנה נכנסו לסל הבריאות בדיקות ריצוף לגידולים בדרכי המרה, מעבר ושט-קיבה, מעי דק וכן גידול מסוג GIST האופייני למערכת העיכול בנוסף להתוויה של גידולי המעי הגס שהוכנסה בשנים הקודמות, וניתן גם לבצע ריצופים לשאר הגידולים או בדיקות נרחבות יותר במסגרת החברות הפרטיות המציעות זאת. על ידי טיפול מותאם אישית ניתן לעיתים לתת תרופות יעילות יותר, עם הארכת חיים משמעותית ועם פחות תופעות לוואי", מסבירה ד"ר טחובר.
פעולות נוספות כוללות טיפולים אימונותרפיים, שעתידים להחליף בשלב מסוים את ההליכים הניתוחיים והקרינתיים במיעוט החולים מהמאובחנים עם גידולים ברקטום או במעי הגס, וניתנים כבר כיום לחלק מהחולים עם מחלה גרורתית. בנוסף קיימות בדיקות לאיתור מחלה שאריתית שיאפשרו להעריך למי מהמטופלים לאחר ניתוח, סיכון מוגבר מהצפוי לחזרת המחלה בעתיד ולשקול התאמת טיפול לפי התוצאות.
"ישנה גם אופציה לקחת ביופסיה חיה מהגידול ולהעבירה למעבדה, בה מתבצעים על הדגימה טיפולים כימותרפיים שונים. בצורה זו ניתן לבדוק בתנאי מעבדה מהו הטיפול היעיל ביותר להתמודדות עם הסרטן".
באשר לעתיד, ד"ר טחובר מציגה מספר תחזיות שהמכנה המשותף לכולן עוסק בחשיבות הבדיקות לגילוי מוקדם ולטיפול בחולים סביב הניתוח במטרה למנוע את הופעת המחלה הגרורתית: "הצפי הוא לכמות הרבה יותר גדולה של בדיקות סקר שיאפשרו לנו להתמודד עם המחלות המגוונות בצורה שונה ממה שהכרנו עד היום. כך למשל, במערכת העיכול, נוכל בעתיד להתאים טיפולים בהתאם לבדיקות דם, כך שיאבחנו בצורה מדויקת את מצב הגידול, כולל מידע מראש לגבי סיכון להיווצרות של מוטציות עמידות לטיפול. התפתחות בדיקות אלה והעלייה במודעות אליהן, יובילו בהמשך גם לעלייה בתוחלת החיים אצל חולים אונקולוגיים", מסכמת ד"ר טחובר.
לבדיקת רמת הסיכון שלך לפתח סרטן ריאה כנסו לאתר
בשיתוף אסותא מרכזים רפואיים
