לימפאדמה היא תופעה פחות מדוברת אך משמעותית בחייהן של נשים שהחלימו מסרטן השד. זהו סיבוך שמתבטא בבצקת ברקמות היד בעקבות פגיעה במערכת הלימפטית, שגורם לנפיחות, כאבים והגבלה בתנועה. "זו פגיעה משמעותית באיכות החיים", אומרת ד"ר אורלי פרידמן-אלדר, כירורגית שד במרכז הרפואי קפלן. "גם לאחר שהגידול הוסר בהצלחה, נשים רבות מוצאות את עצמן מתמודדות עם מגבלות שמשפיעות על שגרת יומן".
השכיחות של לימפאדמה בקרב נשים שעברו ניתוח להסרת בלוטות לימפה בבית השחי נעה בין 40%-15%, בעיקר במקרים של מחלה מתקדמת או צורך בטיפול משלים כמו הקרנות. התמודדות עם מגבלה פיזית מתמשכת משפיעה על שגרת החיים, העבודה והתפקוד היומי.
כיום, מרכזים רפואיים מובילים בעולם פועלים למנוע את התופעה עוד לפני שהיא מתפתחת. בבית החולים קפלן מציעים פתרון מתקדם: ניתוח S-LYMPHA, פרוצדורה חדשנית שמטרתה לשמר את ניקוז הנוזלים הלימפטיים כבר במהלך הניתוח הראשוני.
המערכת הלימפטית היא רשת עדינה של צינורות זעירים, שתפקידה לנקז נוזלים מהרקמות למחזור הדם. במהלך ניתוחים אונקולוגיים, ובפרט בכריתת בלוטות לימפה בבית השחי, המערכת עלולה להיפגע, מה שמוביל להצטברות נוזלים ולבצקת כרונית. מחקרים מצביעים על מספר גורמי סיכון עיקריים ללימפאדמה, בהם השמנת יתר, הקרנות וכימותרפיה מסוג Taxane.
מה הופך את המערכת הלימפטית לכל כך רגישה לפגיעה בניתוח?
"הצינורות הלימפטיים והבלוטות קטנים מאוד, בגודל של מילימטרים בודדים בלבד, ולכן קשה לזהות ולשמר אותם במהלך ניתוח. כל פגיעה בהם עלולה לשבש את ניקוז הנוזלים ולגרום לבצקת. בנוסף, אפילו זיהום קטן ביד המנותחת עלול להחמיר את המצב, ולכן חשוב לשמור על היגיינה קפדנית ולהתייחס לכל חתך או פציעה ברצינות".
בהיעדר טיפול מתאים, הצטברות הנוזלים עלולה להוביל להתקשחות הרקמות ולפגיעה ביכולת התנועה של היד. במקרים חמורים, המגבלה הופכת לקבועה.
ניתוח S-LYMPHA חולל שינוי בגישה למניעת לימפאדמה בניתוחים אונקולוגיים. השיטה פותחה לראשונה באיטליה ב-2009, אך הצריכה ציוד מתקדם וצוות מומחים לכלי דם, מה שהגביל את השימוש בה למרכזים רפואיים בודדים. בשנת 2014, פרופ' אבישר באוניברסיטת מיאמי פיתח גרסה עדכנית, שאפשרה לכירורגי שד לבצע את ההליך בעצמם, ללא צורך בציוד מיקרוכירורגי מורכב או במומחים לכלי דם.
כיצד מתבצע הניתוח?
"במהלך הניתוח, אנחנו מזריקים צבע כחול לזרוע כדי לזהות את הצינורות הלימפטיים שמנקזים את היד. הדבר מאפשר לנו לראות אותם בבירור ולשמר אותם. אם אין ברירה ונדרש לנתק צינור לימפה, אנחנו מחברים אותו ישירות לאחד הוורידים בבית השחי, מה שמחדש את הזרימה הלימפטית ומקטין את הסיכון להתפתחות בצקת. הפעולה הזו דורשת דיוק רב, אך היתרון המרכזי הוא שהתהליך מתבצע כחלק מהניתוח הראשוני ולא אחרי שהתפתחה לימפאדמה, אז סיכויי ההצלחה פוחתים משמעותית".
מה אומרים המחקרים?
ד"ר פרידמן-אלדר נחשפה לשיטה בזמן התמחותה באוניברסיטת מיאמי, בהנחיותו של פרופ' אבישר הכירורג שפיתח את הגרסה העדכנית. "ראיתי מקרוב את השפעת ההליך על המטופלות, וידעתי שחייבים להביא אותו גם לישראל", ומאז חזרתה היא פועלת להטמעתו בארץ. "שינוי פרוטוקולים רפואיים לוקח זמן, אבל כשהתוצאות כל כך ברורות, זה רק עניין של מודעות".
העניין בניתוח הולך וגובר, והמחקרים האחרונים מצביעים על ירידה משמעותית בסיכון ללימפאדמה בקרב מטופלות שעברו את ההליך. כך למשל, מחקר שפורסם ב-2022 בחן 194 נשים שעברו כריתת בלוטות לימפה בבית השחי, מתוכן 57% עברו גם את הפרוצדורה לשימור הניקוז הלימפטי. שיעור הלימפאדמה בקבוצה זו עמד על 16%, לעומת 32% בקרב אלו שעברו ניתוח סטנדרטי.
"יש עדיין שאלות פתוחות שדורשות מחקר נוסף", אומרת ד"ר פרידמן-אלדר. "למשל, כמה צינורות לימפה צריך להשיק ומהו גודל הווריד האופטימלי. כשנגלה את התשובות נוכל לדייק את ההליך עוד יותר, אבל כבר עכשיו התוצאות מבטיחות".
מחקרים עדכניים ממשיכים לבחון את השפעת ההליך, לא רק על שיעור הלימפאדמה, אלא גם על איכות חיי המטופלות והשיקום שלאחר הניתוח.
למרות התוצאות המבטיחות, מדוע הפרוצדורה לא נפוצה בכל בתי החולים?
"ההליך אינו מורכב במיוחד מבחינה כירורגית, אבל הוא דורש התנסות והכשרה. כירורג שרוצה ללמוד את השיטה צריך לצפות במספר ניתוחים ולהתנסות בביצוע. אפילו אם מתחילים רק בחלק הראשון של הפרוצדורה – זיהוי הצינורות ושימורם – זה כבר צעד משמעותי קדימה".
במרכז הרפואי קפלן, הטכניקה הזו הפכה כבר לחלק בלתי נפרד מהניתוחים שבהם מוסרות בלוטות לימפה, כך שכל מטופלת שעומדת בקריטריונים מקבלת אותה. "כשמבינים את המשמעות עבור המטופלות", מדגישה ד"ר פרידמן-אלדר, "אין שאלה אם לבצע את ההליך – אלא רק כיצד להנגיש אותו לכמה שיותר מטופלות".
מעבר להצלחת ההליך הכירורגי, יש חשיבות רבה למעקב רפואי ולשמירה על אורח חיים מותאם, כדי להבטיח שיקום מיטבי. בבית החולים קפלן מציעים למטופלות מעקב מסודר לאחר הניתוח, הכולל מדידות תקופתיות של היקף היד והדרכה אישית להתמודדות עם הסיכון.
מהם הצעדים שיכולים לסייע במניעת לימפאדמה לאחר הניתוח?
"יש מספר פעולות שמטופלות יכולות לעשות כדי להפחית את הסיכון: שמירה על משקל תקין, הימנעות מפציעות וזיהומים, ובמקרים מסוימים גם לבישת שרוול לחץ. נשים שעברו הליך S-LYMPHA לרוב זקוקות לפחות טיפולים שיקומיים, אבל אסור לוותר על מעקב רפואי, כי מניעה היא המפתח להצלחה ארוכת טווח".
כיצד מטופלת יכולה לדעת אם היא מתאימה להליך?
"כל אישה שאמורה לעבור ניתוח נרחב להסרת בלוטות – מה שנקרא דיסקציה אקסילרית – צריכה לשוחח עם הכירורג שלה. חשוב שהרופא יסביר לה על הסיבוכים האפשריים של הניתוח ועל הדרכים להקטין את הסיכון. ככל שהמודעות להליך תגדל, יותר נשים יוכלו לקבל החלטות מושכלות ולבחור באפשרות שמפחיתה את הסיכון שלהן ללימפאדמה".
"אנחנו לא מטפלים רק בסרטן", מסכמת ד"ר פרידמן-אלדר, "אנחנו מטפלים באישה. המטרה היא שהשנים לאחר ההחלמה יהיו איכותיות, ללא סבל מתופעות לוואי ומסיבוכים שניתן למנוע".
לאתר >>> המרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית
בשיתוף המרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית
