המרכז האונקולוגי ע"ש הלמסלי במרכז הרפואי שערי צדק, ציין לאחרונה שנתיים להיווסדו, מאז השתקע במשכנו החדש, כשהעיצוב המוקפד והחדשני שלו, משתלב בהרמוניה עם חזון הטכנולוגיות והטיפול הכוללני והרב תחומי במחלות הסרטן על סוגיהן. פרופ' ניר פלד, מנהל המרכז האונקולוגי המשולב, ומומחה בעל שם עולמי לטיפול בסרטן ריאה, מתייחס להתמודדות עם מחלות הסרטן כאל מסע, מורכב ומאתגר, מסע שיש לו יעד.
"התמודדות עם מחלת הסרטן היא מסע רב שלבי, וככזה, בחירת השותפים לדרך, וארגז הכלים המגוון, מבטיחים הגעה נכונה יותר אל היעד, שאינו אלא הריפוי המוחלט. אמנם היעד הזה, לא תמיד מושג, אך הוא עבורנו כוכב הצפון. יעד העובר כחוט השני בין רצי השליחים, הממוקדים באדם העומד לצדנו ובבני משפחתו הקרובים. החזון הוא היעד, ויישומו בדרך עצמה. האחד מטפס ישירות, והשני במסלול מותאם אחר", מסביר פרופ' פלד.
כ-2,000 חולי סרטן חדשים, כמחצית מהמאובחנים במרחב ירושלים, מגיעים מידי שנה במסעם לנצח את הסרטן, למרכז האונקולוגי בשערי צדק. וזה, המזכיר במבנהו האדריכלי את משק כנפי הפרפר, בנוי ברובו מעץ, מוקף צמחייה ותאורה טבעית, ומשתרע על פני 12 אלף מ"ר, פותח את שעריו כשתחת כנפיו, מגוון כלים, טכנולוגיות, גישות ודיסציפלינות וכמובן הון אנושי מצוין, כדי להעניק את הרפואה המיטבית אותה השכילו בשערי צדק להוביל, גם בתחום האונקולוגי. פרופ' פלד מציין שכ-10% מחולי הסרטן בישראל בוחרים ברגליים ומגיעים למרכז האונקולוגי המשולב.
"משום כך, מוטלת עלינו מחויבות עצומה להגשים את הדרך ולהנגיש את הרוח. המרכז כולל צוותים רפואיים ומעטפת רב תחומית וכן שלל טכנולוגיות מחזית הרפואה בעולם. את ההון האנושי הגדלנו משמעותית לטובת מתן מענה שלם ומותאם אישית לכל מטופל ולכל צורך".
לאחרונה נחנכה במרכז מחלקת אשפוז מורחבת ובה 30 מיטות וחדרי טיפול ברדיו-ליגנדים. "אנחנו ממשיכים כתמיד, להשאיר את הסרטן – מאחור, לא מוותרים, ובמסע כמו במסע, מכוונים לפסגה", קובע בנחישות פרופ' פלד.
יחד בשביל השד
סרטן השד, גורם התמותה הראשון של נשים בעולם המערבי, זכה בשנים האחרונות להעלאת מודעות עצומה בקרב נשים בכל הגילים והעדות. בדיקות הסקר המאפשרות גילוי מוקדם מביאות נשים רבות לטיפולים בשלבים ראשוניים של המחלה ובכך מצילות חיים.
במרכז האונקולוגי המשולב, ניתנת תשומת לב מיוחדת לטיפולים ולטכנולוגיות המובילים בתחום סרטן השד. לצד זאת, הקו המנחה בטיפול בסרטן השד, כמו בסוגי סרטן אחרים, קובע שאונקולוגיה היא לא רק מדע וחדשנות רפואית, אלא עוסקת ומתמקדת בבני אדם.
"ככזה, המרכז האונקולוגי מציב סטנדרט חדש של טיפול מקיף, אישי, ופורץ דרך – כשהמטופלים תמיד במרכז", מסביר ד"ר אלברט גרינשפון, מנהל השירות לאונקולוגיה של השד וחוקר סרטן המוביל מעבדת מחקר בתחום.
"כחלק מהצבתו של המטופל/ת במרכז, אנחנו מקיימים ישיבה שבועית, בה אנו מציגים את המקרים החדשים ואת אלה שכבר מטופלים אצלנו. בישיבה זו משתתף צוות רב תחומי, כדי לנתח כל מקרה ממגוון זוויות והיבטים, לטיפול כוללני".
ד"ר נעה בן ברוך, אונקולוגית בכירה במערך השד בשערי צדק, שהצטרפה לאחרונה לצוות מעלה ומוסיפה: "אנחנו לא רק מנהלים ישיבות צוות, אנחנו גם מדברים באותה שפה, לטובת המטופלת".
הצטרפותה של ד"ר בן ברוך, אחת האונקולוגיות המובילות בישראל ובעלת הכרה בינלאומית, עם ותק של עשרות שנים וניסיון עשיר בטיפול בסרטן השד, מחזקת את הגישה הרב-תחומית לפיה שיתוף הפעולה בין תחומי האונקולוגיה, הכירורגיה והפלסטיקה הוא עקרון יסוד.
כיצד שיתוף פעולה זה בא לידי ביטוי בפועל?
"השילוב יוצר תהליכי עבודה ברורים ומדויקים יותר. כל מקרה חדש נבחן במסגרת ישיבה רב-תחומית, שבה משתתפים כירורגים, אונקולוגים, רדיולוגים ופתולוגים. כך אנחנו מקבלים החלטות מיטביות ומתאימים לכל מטופלת את הגישה הנכונה ביותר למצבה. אנחנו מוסיפים טיפול אימונותרפי או טיפולים ביולוגיים לסרטן שד שהוא HER2 חיובי. מדובר בשינוי משמעותי, משום שאנחנו עוברים מטיפולים שהיו מבוססי כימותרפיה בלבד, לטיפולים ממוקדים ומדויקים יותר, עם פחות תופעות לוואי", מסבירה ד"ר בן ברוך.
"כשאישה מגיעה אלינו עם אבחנה של סרטן שד", מוסיף ד"ר גרינשפון, "היא לא צריכה לעבור מרופא לרופא ולשמוע דעות סותרות. אנחנו מציגים לה את כל האפשרויות הטיפוליות במקום אחד, כולל טיפולים טרום ניתוחיים שיכולים להקטין את היקף הניתוח, או להוביל להליך משמר שד במקום כריתה מלאה".
האם יש מטופלות שמעדיפות לרוץ מיד לחדר הניתוח להוצאת הגידול בלי ייעוץ נוסף?
"יש נשים שמגיעות מראש עם החלטה ומבקשות לקבוע תור לניתוח כבר בפגישה הראשונה. אנחנו במרכז האונקולוגי מסבירים שזהו תהליך שצריך להיעשות נכון. לפעמים עדיף קודם לבצע טיפול שיקטין את הגידול ויביא לתוצאה טובה יותר מבחינה רפואית ואסתטית", מציין ד"ר גרינשפון.
מחזירים תחושה לעטרה
ד"ר יואב גרונוביץ', מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית, במרכז הרפואי שערי צדק, מסביר עד כמה חשוב תכנון משותף של הכירורגים והאונקולוגים כבר מהשלב הראשוני.
"יש מרכזים רפואיים בהם הכירורג הפלסטי נכנס לתהליך רק לאחר שהכירורג הכללי קבע את שיטת הניתוח. מצב כזה עלול להגביל את אפשרויות השחזור ולפגוע בתוצאה הסופית. אצלנו, התכנון הכירורגי מביא בחשבון את כל הגורמים מראש, החל מהסרת הגידול ועד לתוצאה האסתטית והפונקציונלית".
בתחום שחזורי השד פיתח ד"ר גרונוביץ' עם צוותו, גישה חדשה שפורסמה בכתב עת נחשב בכירורגיה פלסטית.
מה ייחודה של השיטה החדשה?
"מדובר בגישה היברידית שמטרתה למקסם את התוצאה האסתטית כבר בניתוח הראשון. במקביל לשחזור השד, אנחנו מזריקים שומן באופן ממוקד לאזור המרכזי והעליון של השד, המכונה Social breast, האזור שנראה גם כשלובשים בגד. בשיטה המסורתית, אזור זה לקה בחסר בניתוח הראשון. כעת, במקרים רבים אנחנו מגיעים ל-100% מהשחזור כבר בניתוח אחד".
גם בתחום שימור התחושה בשד המשוחזר, מוביל המרכז הרפואי שערי צדק: "אנחנו בשלבי יישום של גישה ניתוחית לשימור העצבים התחושתיים. במצב הקיים, גם כשמשמרים את הפטמה והעטרה מבחינה אסתטית, המטופלת מאבדת את התחושה. השאיפה היא ששערי צדק יהיה המרכז הרפואי הראשון בישראל שיישם את השיטה לשימור תחושה בשד משוחזר, לכל מטופלת שתרצה בכך", מציין ד"ר גרונוביץ'.
כריתה מלאה או חלקית של השד ללא הרדמה כללית
ניתוחי כריתת שד ללא הרדמה כללית, נשמעים כמעט בלתי אפשריים, אבל במרכז האונקולוגי המשולב הם הפכו למציאות יומיומית, הודות לשיטה חדשנית שפותחה על ידי ד"ר יהלי מילר, מנהלת היחידה לכירורגיית שד וד"ר אריאל גראס, מומחה בהרדמה. בשיטה זו מבצעים חסימות עצביות מדויקות, המבוצעות ע"י המרדים מבחוץ בהנחיית סונר וע"י המנתח מתוך השדה הניתוחי. החסימות העצביות מונעות מעבר אותות כאב מאיזור הניתוח למח ובשילוב טשטוש קל, המטופלת נינוחה ואינה מודעת למתרחש סביבה. השפעת החסימה העצבית נמשכת מעבר לזמן הניתוח עצמו ומאפשרת התאוששות ללא כאב וללא תופעות הלוואי הצפויות משימוש בתרופות נוגדות כאב חזקות (אופיואידיות).
ד"ר מילר, מספרת על מטופלת שהצליחה לעמוד על רגליה ואפילו לרקוד שעתיים בלבד לאחר הניתוח ומטופלת נוספת שבערב הניתוח כבר יצאה להופעה מוזיקלית ללא צורך במשככי כאבים חזקים, וללא תופעות לוואי הכרוכות בהרדמה כללית.
האם הבשורה הזו מתאימה לכל מטופלת?
"אנחנו מבצעים בשיטה הזו מגוון רחב של ניתוחים. אנו מצליחים לבצע בשיטה זו את כלל ניתוחי השד, החל מהסרה חלקית של השד, כריתה מלאה, ניתוחים גדולים בבתי השחי ואפילו כריתת שד מפחיתת סיכון דו-צדדית בנשאיות של מוטציות גנטיות ושחזורי שד", משיבה ד"ר מילר.
ואם במהלך הניתוח הטשטוש לא מספיק?
"במהלך הניתוח, אנו עוקבים אחר המדדים של המטופלות (דופק, לחץ דם, פעילות מוחית) ובנוסף, במידה והמטופלת חשה תחושה לא נעימה, היא תגיב ואף תדבר איתנו, ואנו ניתן פתרון מיידי. ישנם מקרים בודדים שבהם אנחנו מחליטים מראש שהמטופלת אינה מתאימה לשיטה זו ומקרים נדירים יותר בהם עברנו במהלך הניתוח להרדמה כללית, למשל, במטופלות עם כאבים כרוניים, או כאלה שנוטלות קנביס רפואי, קיים קושי בטשטוש. אבל אלה ממש מקרים היוצאים מן הכלל. מתוך כ-150 מטופלות שכבר עברו ניתוח בשיטה החדשנית, רק בשני מקרים נדרשנו לעבור להרדמה מלאה", מדגיש ד"ר גראס.
"מרבית המטופלות כמעט ולא נזקקות למשככי כאבים לאחר הניתוח, והדבר מאפשר להן לחזור לשגרה במהירות. אנחנו רואים כיצד השיטה הזו משנה לא רק את חוויית הניתוח, אלא גם את תהליך ההחלמה", מציינת ד"ר מילר.
סרטני מערכת הרבייה והשתן אצל הגבר
החדשנות בטיפול בסרטן השד היא רק סמן אחד מרבים למובילות של המערך האונקולוגי בשערי צדק. תנופת הפיתוח והמצוינות הביאה לאחרונה להיערכות לפתיחת מרכז חדשני לטיפול בגידולים במערכת השתן והמין.
"אנו נערכים להקמת מרכז שיהווה כתובת אחת לכל מי שמתמודד עם סרטן במערכת השתן והמין", אומר פרופ' בוריס צ'רטין, מנהל המחלקה לאורולוגיה בשערי צדק.
"כשאדם מקבל אבחנה של סרטן ערמונית או סרטן שלפוחית השתן, הוא מוצא עצמו מנווט בין רופאים שונים, בדיקות מורכבות ואי ודאות. המרכז האורו-אונקולוגי יעניק לו מסגרת ברורה וכתובת אחת לכל שלבי האבחון והטיפול".
כיצד המרכז משנה את הטיפול לעומת העבר?
"זו לא עוד מחלקה", מסביר ד"ר אמיר אברמוביץ', מנהל השירות המשולב לגידולי מערכת השתן והמין. "המערך, שיוקם יכלול את כל המומחים תחת קורת גג אחת: אורולוגים, אונקולוגים, רדיולוגים ופתולוגים. לצדם גם קרדיולוגים ייעודיים שמתמחים בהשפעות של טיפולים אונקולוגיים על הלב, וגריאטר שעוזר להתאים את הטיפול למטופלים מבוגרים. חשוב להבין, אנחנו לא רק מרכזים את השירותים, אלא גם מייצרים סטנדרט חדש של טיפול. במקום שמטופל יצטרך לעבור מרופא לרופא ולהמתין לתשובות, הוא הופך לחלק מתהליך רציף שבו כל הגורמים מדברים זה עם זה, ומקבל תשובות מהירות וטיפול מותאם אישית".
פרופ' צ'רטין מוסיף: "הרפואה המודרנית כבר לא מסתפקת באבחון מהיר, היא חייבת להיות חכמה ומדויקת. לכן, כשמגיע אלינו אדם עם בדיקת PSA גבוהה מהנורמה, אנחנו לא רצים מיד לביופסיה. אנחנו מסתכלים על התמונה המלאה הכוללת גיל, היסטוריה משפחתית ומחלות רקע, ורק אז מחליטים על המשך הבירור".
לאחר בדיקה ואבחון מעמיק כיצד ניגשים לטיפול?
"כל מטופל מקבל תוכנית טיפול המותאמת בדיוק למצבו. כך למשל, אצל מטופל מבוגר עם סרטן ערמונית, עלינו להתחשב בהשפעת הטיפול ההורמונלי על הלב. לכן אנחנו משלבים קרדיולוג ממש בהתחלת הדרך כדי שיעזור לנו להתאים את הטיפול כך שיהיה יעיל ובטוח. המטרה היא לא רק להתאים את הטיפול למחלה – אלא גם לבחור את הטיפול לפני כלל הנתונים הרפואיים של המטופל. לכל אחד יש סיפור רפואי שונה, אורח חיים שונה וצרכים אחרים, ואנחנו כאן כדי לוודא שהוא יקבל בדיוק את המענה שמתאים לו", מדגיש ד"ר אברמוביץ'.
לדברי פרופ' צ'רטין, התפיסה היא שלא מספיק לטפל במחלה, יש לטפל באדם השלם. "תפיסה זו כוללת טיפול בתופעות הלוואי, שיקום של רצפת האגן לפני ואחרי הניתוח, והתייחסות לנושאים רגישים כמו תפקוד מיני. יש צוות שלם שמתמחה בשיקום ובשיפור איכות החיים של המטופלים".
חידוש משמעותי נוסף אותו מציין פרופ' צ'רטין, בתחום האורולוגי, הוא המעבר מגישת טיפול שמגיבה, לטיפול יזום ומתוכנן.
מה המשמעות עבור מטופל שמאובחן עם סרטן הערמונית?
ד"ר אברמוביץ': "במקום לחכות לתוצאות הניתוח ורק אז להחליט על המשך הטיפול, אנחנו אוספים את כל הנתונים מראש: בדיקות הדמיה, צילומים והתייעצויות, ומתכננים טיפול טרום ניתוחי. כך ניתן להקטין את היקף הניתוח ולעתים אף להימנע ממנו לחלוטין".
במקרים של סרטן שלפוחית השתן, למשל, המרכז מציע טיפול במסגרת מחקרים כגון מתן טיפול אימונותרפי לפני הניתוח. "בחלק מהמקרים, אנחנו מצליחים לשמר את שלפוחית השתן במקום להסיר אותה, הישג שעד לפני עשור נחשב לבלתי אפשרי", מוסיף פרופ' צ'רטין.
והחדשנות לא עוצרת, היא מגיעה גם לתחום הניטור והמעקב: "במסגרת הקמת המערך האורו-אונקולוגי החדש, בכוונתו לפתח מערכת בקרת איכות ייחודית שתאפשר לנו לא רק לעקוב אחר מצב המטופלים, אלא גם להבטיח שהם לא 'נופלים בין הכיסאות' ויקבלו מענה מהיר ומדויק בכל שלב בטיפול", מציין ד"ר אברמוביץ'.
מכונה חכמה לטיפול חכם
בכל שיחה עם רופאי המרכז האונקולוגי, עולה חשיבותו של מכון הקרינה החדש: "זו מהפכה של ממש. המכון שינה את האופן שבו אנחנו ניגשים לטיפול בסרטן", מחדד פרופ' גרינשפון.
ואכן, כשנכנסים למכון הקרינה (רדיותרפיה) ע"ש הלמסלי, קשה שלא להתפעל מהשילוב הייחודי של טכנולוגיה מתקדמת ותכנון שמותאם לנוחות המטופלים.
"אנחנו נמצאים בחזית הטכנולוגיה העולמית. במכון פועלים שני מאיצים קוויים מהמתקדמים בעולם, שמאפשרים טיפולי קרינה מדויקים עד לרמה של עשירית המילימטר. והחידוש האמיתי הוא מכשיר ה-MRI הייחודי שלנו, הראשון מסוגו בעולם המיועד לתכנון קרינה", מספר פרופ' אהרון אלון, מנהל המכון.
כיצד הטכנולוגיה והמכשירים החדשים משנים את חוויית הטיפול?
"בזכות הטכנולוגיה אנחנו מדייקים יותר בטיפול ומפחיתים משמעותית את הפגיעה ברקמות בריאות. מערכת הדמיה תוך טיפולית מאפשרת לנו לעקוב אחר תנועת הגידול בזמן אמת ולכוון את הקרינה בדיוק למטרה. בסרטן ראשוני, לדוגמה, אנחנו מגיעים ל-90% ריפוי, נתון שבעבר התאפשר כמעט רק בניתוחים פולשניים. כיום, במקרים מסוימים, הקרינה המדויקת מחליפה לחלוטין את הצורך בניתוח".
לדברי פרופ' אלון, הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לטפל בגידולים שבמשך שנים נחשבו בלתי ניתנים להקרנה, כמו גרורות מורכבות במוח, בדיוק שלא היה אפשרי בעבר.
"הקרינה המדויקת משנה את כל מפת הטיפולים האונקולוגיים, משום שהיא מאפשרת לנו לטפל בגידולים שבעבר דרשו ניתוחים מסובכים או טיפולים אגרסיביים יותר. בשיתוף פעולה עם המכון ההמטו אונקולוגי למשל, פיתחנו פרוטוקול חדשני של הקרנה כל גופית בשילוב כימותרפיה, כהכנה להשתלות מח עצם. זו שיטה מדויקת יותר ובטוחה יותר מהגישות המסורתיות".
האם המגמה העתידית היא קרינה שתחליף ניתוח?
"המטרה היא לא להחליף את הכירורגים, אלא להעניק לכל מטופל את הטיפול המיטבי עבורו. לפעמים זו קרינה במקום ניתוח, ולפעמים זהו שילוב - קרינה ממוקדת לפני הניתוח שמקטינה את הגידול ומאפשרת ניתוח פחות פולשני".
פרופ' אלון מדגיש כי המכון כבר מטפל בכ-20 ילדים בשנה, בעיקר עם גידולים במוח ובחלל הבטן.
"בילדים הדיוק של המערכות החדשות הוא קריטי. בקרינה המסורתית, החשש היה מפגיעה באיברים בריאים המתפתחים עם הילד. כיום, אנחנו יכולים למקד את הקרינה בצורה שמפחיתה את הסיכון הזה בצורה משמעותית".
למרות הטכנולוגיה המתקדמת, טיפולי קרינה עדיין מעוררים חששות אצל חלק מהמטופלים בעיקר בגלל מיתוסים וחוויות מהעבר.
"אנחנו מודעים לחששות לכן תכננו את המכון כך שהוא ישדר רוגע ואנושיות. הדבר מתחיל מעיצובו של המרחב, דרך הצוות המיומן, ועד לגישה הטיפולית. מטופלים רבים מופתעים לגלות שהטיפול עצמו קצר ונטול כאב. בזכות הדיוק של המערכות החדשות, הם גם חווים פחות תופעות לוואי. במקום פחד וחוסר ודאות, המטופלים מסיימים את התהליך עם תחושת ביטחון ושליטה על הבריאות שלהם", מציין פרופ' אלון.
לסיום, מה "הדבר הבא" בטיפולים האונקולוגיים?
"בכוונתנו להרחיב את מערך ההקרנות עם מכשירי MRI נוספים לתכנון קרינה. במקביל, אנחנו מפתחים פרוטוקולים חדשים שישלבו טיפולים אימונולוגיים עם קרינה ממוקדת", מבטיח פרופ' אלון.
עמיתו ד"ר גרונוביץ', מספר שבתחום סרטן השד, התכנון הוא להמשיך לפתח טכניקות שחזור מתקדמות. "אנחנו שואפים להגיע למצב שבו כל מטופלת תוכל לקבל שחזור שד מלא, כולל שימור תחושה, בניתוח אחד".
במקביל, ד"ר מילר מתכננת להרחיב את תכנית הניתוחים ללא הרדמה כללית, במטרה להפוך אותה לסטנדרט טיפולי בכל הארץ. זאת במטרה להעניק גם חוויה נפשית טובה יותר, מעבר לכאבים ולתופעות הלוואי.
ד"ר גרינשפון: "שואף להביא יותר טיפולים מותאמים אישית מן המעבדה אל המטופלת, תוך שימוש במידע גנומי מתקדם המופק מביופסיות נוזליות לטיפול במצבים קשים ומורכבים כמו גרורות מוחיות או מחלות אשר אינן מגיבות לטיפולים סטנדרטיים".
במרכז האורו—אונקולוגי מתכננים להרחיב את מערך הטיפול התומך: "אנחנו שואפים להיות מודל עולמי של רפואה אונקולוגית – לא רק בטכנולוגיה, אלא גם בגישה ההוליסטית שרואה את המטופל, מהאבחון ועד השיקום המלא", אומר פרופ' צ'רטין.
בפן הכירורגי, החזון העתידי כבר מתגשם: פחות הרדמות כלליות, פחות סבל, התאוששות מהירה יותר.
במערך המחקר, טיפולים עתידיים שכיום נמצאים רק בשלבי פיתוח, עשויים לשנות את פני הרפואה כבר בשנים הקרובות. "בכל תחום אנחנו רואים הזדמנויות לשיפור ולחדשנות, המרכז מנהל כ-130 מחקרים קליניים פעילים, שמעניקים למטופלים הזדמנות נדירה לקבל טיפולים חדשניים, עוד לפני שהם זמינים לציבור הרחב", מדגיש ד"ר אברמוביץ'.
ד"ר בן ברוך, מתארת הווה ועתיד במיקוד במטופל/ת: "אנחנו לא אומרים שהמטופל/ת במרכז, אלא שהם בראש. זהו לא משחק מילים, זו תפיסת עולם שמשפיעה על כל מערך הטיפול".
פרופ' צ'רטין מסכם: "הרפואה האמתית רואה את האדם לפני המחלה, מטרתה לא רק להאריך חיים אלא גם לשפר אותם".
לאתר >>> המרכז הרפואי שערי צדק
בשיתוף המרכז הרפואי שערי צדק
