לפני כשנתיים אובחן מאיר חסון עם סרטן ערמונית גרורתי. עבורו, כחולה סוכרת חריפה ולא מאוזנת, פרוטוקול הטיפול הרווח לסרטן הגרורתי היה לא רלוונטי. זאת, בשל אחת מתופעות הלוואי הידועות – העלאת רמות הסוכר בדם. לשמחתו, אושר לו טיפול חדש יחסית, שאינו גורם לכך. "מרגע שהתחלתי ליטול את התרופה, המצב השתפר מקצה לקצה", הוא אומר. אחרי קצת יותר משנה עם הטיפול, רמות ה-PSA אצלו – המדד הראשון המעלה חשד לקיום המחלה – חזרו לנורמה. התפשטות הסרטן נבלמה.
"התרופות ההורמונליות יעילות מאוד, אך חלקן גורמות לתופעות לוואי שלא מאפשרות למטופלים שונים לצרוך אותן", מסביר ד"ר אלי רוזנבאום, מנהל היחידה לאונקולוגיה אורולוגית בבית החולים בילינסון. עם התופעות האפשריות הוא מונה העלאת לחץ דם והפרעה בתפקודי כבד. "למטופלים מורכבים, שמלכתחילה סובלים מהפרעות דומות, מומלץ לתת כדורים הורמונליים מסוג אחר – אנטי אנדרוגניים – שפחות מזוהים עם התופעות הללו. זה נכון גם לחולי סוכרת, בעיקר בגלל הסטרואידים שיש ליטול יחד עם התרופות הנפוצות יותר".
בשונה מהטיפול השגרתי, של הפחתת ההורמון הגברי (טסטוסטרון) עד עצירה מוחלטת של ייצורו, הטיפול האנטי אנדרוגני חוסם את ההשפעה שלו על תאי הסרטן בדרך אחרת. ד"ר רוזנבאום מציין כי גם טיפולים אלה אינם חפים מתופעות לוואי – בעיקר חולשה, תשישות ובאחוזים קטנים יותר חשש לנפילות. "לתרופות שונות ישנו פרופיל בטיחות שונה, ולחולים מבוגרים נעדיף לתת את הטיפול הבטוח יותר מהבחינה הזאת".
הפחתת תופעות הלוואי פירושה גם מעקב "מאוורר" יותר, אינטנסיבי פחות, ועם תדירות פחותה של בדיקות דם – מה שאומר גם הפרעה פחותה לשגרת החיים. עוד נושא שחשוב לתת עליו את הדעת הוא אינטראקציה בין תרופות שונות. "אינטראקציה מתרחשת כשתרופה אחת משפיעה על פעילותה של אחרת," מסבירה ד"ר לי גולדשטיין, מנהלת מחלקה פנימית והיחידה לפרמקולוגיה קלינית (איזון תרופתי) במרכז הרפואי העמק. "לעיתים קרובות הדבר מתרחש בכבד, היכן שתרופות רבות מתפרקות. לא פעם, אינטראקציה עלולה להזיק. כך למשל, חולה עם לחץ דם מאוזן עלול לצאת מאיזון בעקבות הוספת תרופה". לדברי ד"ר גולדשטיין, ככל שלתרופות יש תופעות לוואי קשות יותר, הסיכון הגלום באינטראקציה גובר – מה שמחייב תשומת לב מיוחדת בטיפול בחולים מורכבים. "מטופלים עם סרטן הערמונית הם לרוב מבוגרים הצורכים גם תרופות אחרות בשל מחלות רקע. ברור שבכל תוספת טיפול צריך לקחת בחשבון את השפעתו על המחלות האחרות ועל הטיפול התרופתי הכולל שהמטופל מקבל".
לחיות שנים ארוכות לצד המחלה
עם 2,700 מקרים חדשים בשנה, 10% מהם בשלב גרורתי, סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח בקרב גברים בישראל. לרוב מופיעה המחלה בקרב בני 60 ומעלה, אך ישנם גם חולים צעירים יותר. בדרך כלל היא מתגלית עקב עליית PSA, כשפעמים רבות, למטופלים אין כלל תסמינים. במקרים אחרים, כאשר מופיעים תסמינים, אלו כוללים קושי במתן שתן או עלייה בתדירותו, ולעיתים דם בעת פליטת זרע. בהדרגה, עלולה המחלה להתקדם, לצאת מגבולות הערמונית ולשלוח גרורות לבלוטות לימפה, לעצמות ולאיברים נוספים. לרוב, סרטן הערמונית מתקדם באיטיות, מה שמותיר במקרים רבים די זמן לטיפול מוצלח. ובכל זאת, זהו הסרטן גורם התמותה השני בקרב גברים (לאחר סרטן הריאה).
בשונה מההמלצה על בדיקות סקר מגיל מסוים לזיהוי מוקדם של סרטן השד (ממוגרפיה) וסרטן המעי הגס (קולונוסקופיה), בסרטן הערמונית אין המלצה פורמלית כזאת. בקרב הקהילה הרפואית הדעות חלוקות, כאשר המתנגדים חוששים ממצב של אבחון וטיפול יתר שלא לצורך. ד"ר רוזנבאום ממליץ על בדיקת PSA תקופתית לגברים החל מגיל 55-50, או 45-40 אם יש בקרבה משפחתית ראשונה סרטן ערמונית או נשאוּת של מוטציות כגון BRCA (הגורמת גם לסרטן השד והשחלה).
חשוב להבין: טיפול מוקדם, בשלב הלא גרורתי, עשוי לאפשר ריפוי מלא. זה יכול להיות בניתוח או בהקרנה. הקרינה תלווה בטיפול הורמונלי בזריקות, לעיתים בשילוב של כדורים. "מחקרים מראים שתוספת כזאת משפרת באופן ניכר את אחוזי הריפוי מסרטן ערמונית ממוקם ברמת סיכון גבוהה", מוסיף ד"ר רוזנבאום.
אשר לתרופות האנטי אנדרוגניות, אלו התבררו כיעילות במצב המכונה כישלון ביוכימי של הטיפול המקומי – כאשר טיפול זה מוצה אך עדיין נראית עלייה מהירה יחסית ברמות ה-PSA, ולא ברור היכן המחלה. "כשברור שתאי סרטן נמצאים במקום כלשהו, אבל עדיין מדובר בגרורות מיקרוסקופיות, מתברר שניתן לשלב טיפול הורמונלי אפילו ללא דיכוי הטסטוסטרון, וכך לדחות את הופעת המחלה הגרורתית".
אם במחלה המקומית דיברנו על ריפוי, במחלה גרורתית, מבהיר ד"ר רוזנבאום, אין טרמינולוגיה כזאת. אך כיום, ניתן בהחלט לחיות שנים רבות לצד המחלה, ובזכות הטיפולים החדשים – לחוות פחות תופעות לוואי והפרעה פחותה למהלך החיים התקין. "המחלה הופכת, בעצם, לכרונית. זה אומר שלא ניתן להפסיק טיפול ולהכריז על ריפוי. הטיפול הוא בזריקות תקופתיות, ומתברר שבתוספת כדורים כבר בקו הראשון למחלה הגרורתית, תוחלת החיים משתפרת". בשלב מסוים – וד"ר רוזנבאום מדגיש שזה רק עניין של זמן – מתפתחת עמידות לטיפול ההורמונלי. בשנים האחרונות התברר כי ככל שמקדימים לשלב טיפול כזה, ההשפעה שלו משתפרת והעמידות דווקא נדחית. בקרב מטופלים צעירים עם מחלה בעלת מאפיינים אגרסיביים, ההמלצה ברוב המקרים היא שילוב של זריקות, כדורים וכימותרפיה הניתנת בשישה סבבים. במחלה עם מאפיינים שקטים יותר, ניתן להימנע מהטיפול הכימותרפי.
במחלה גרורתית העמידה לטיפול הורמונלי, ההחלטה הטיפולית מתבססת על תרופות שהמטופל קיבל, על מצבו הרפואי העדכני ועל מידת ההתפשטות של המחלה. לעיתים, ניתן להיעזר בבדיקות גנטיות או גנומיות. בעיקר משום שבחמישית עד רבע מהמקרים, בעקבות קיומן של מוטציות גנטיות שונות שהאדם קיבל בירושה, או מוטציות בגידול עצמו – ניתן לשלב גם טיפול ביולוגי. אשר לאימונותרפיה, זו התבררה כמתאימה רק ל-3-2 אחוזים ממקרי סרטן הערמונית, וגם לשם כך חשוב לבצע את הבדיקה הגנומית. גישה אחרת היא טיפולים רדיואקטיביים, הפולטים קרינה הישר לתאים הסרטניים ומשמידים אותם באופן ממוקד.
איך לדעת מה לשאול
מי שליווה וחווה מקרוב את התפתחות הטיפולים הוא יצחק (איצי) באר, יו"ר עמותת "חיים עם סרטן הערמונית", שנחשב למעין נס רפואי: לפני למעלה מ-20 שנה, לקראת גיל 50, הוא אובחן עם סרטן גרורתי מתקדם למדי – עם פרוגנוזה של תשעה חודשים. כיום, ה-PSA אצלו שואף לאפס. את ניסיונו הוא מתעל, במסגרת העמותה, לסיוע למאובחנים החדשים, למטופלים ולבני משפחותיהם. זה כולל מידע עדכני ומהימן על המחלה והגישות הטיפוליות השונות, וכן עזרה במיצוי זכויות מול ביטוח לאומי, מס הכנסה וקופות החולים, לרבות ייעוץ של עורך דין מלווה. "לצערנו, חלק מהטיפולים החדשים לא התווספו עדיין לסל התרופות ומצריכים אישורים חריגים מקופות החולים, או שימוש בביטוח הפרטי למי שיש ברשותו. אנחנו בעמותה מסייעים במימוש ביטוחים פרטיים ובפנייה לוועדות חריגים לתרופות שאינן בסל".
באר מצביע על תופעה המוכרת היטב למאובחנים רבים: "כשאדם מקבל בשורה שיש לו סרטן, ובעיקר אם מדובר במחלה מתקדמת, הוא שרוי במצב של הלם. אין לו ידע מוקדם על המחלה הקשה, ולכן הוא לא תמיד יודע לשאול את השאלות הנכונות, וגם לא מסוגל לזכור את כל מה שנאמר לו בפגישה עם האונקולוג". הוא ממליץ להגיע לפגישה יחד עם בן משפחה או מכר, לא להסס לשאול כל דבר, וללמוד יחד את המחלה ואת מגוון אפשרויות הטיפול. בכך, גם העמותה יכולה לסייע רבות. "יש לנו ניסיון עתיר שנים – כולנו שורדי סרטן הערמונית, ולמדנו על בשרנו כיצד להתמודד עם המחלה – ואנחנו נמצאים כדי להעניק מידע ותמיכה לכל מי שפונה וזקוק לעזרה".
כיום, הקשר בין איכות החיים והמצב הנפשי של המטופל לבין מצבו הפיזי, ברור מתמיד. "מידת ההיענות של המטופל היא פקטור קריטי בהצלחת הטיפול", אומרת רותי בוסני, אחות מתאמת במרפאה לאונקולוגיה אורולוגית בבילינסון. "כשמטופל יכול לנהל אורח חיים קרוב לזה שהיה לו קודם לאבחון ולתחילת הטיפול, להתנהל בעצמאות מרבית ולסבול מכמה שפחות תופעות לוואי המשבשות את מהלך החיים, אנחנו צפויים לראות תגובה טובה יותר. דור הטיפולים החדש מאפשר את המענה האפקטיבי והמתאים ביותר לכל מטופל תוך מינימום תופעות לוואי, שמירה על איכות החיים והיענות לאורך זמן. כשהטיפול בטוח יותר, אני כאחות בטוחה שגם ההיענות אליו תהיה טובה יותר, ויכולה להיות רגועה שהטיפול מתנהל היטב ושהמטופל חש בטוב". באר מצטרף לדברים: "בזכות הטיפולים החדשים, שבחלקם לא מערבים כלל פגיעה ברמת הטסטוסטרון, אנחנו רואים היום הן הארכה של תוחלת החיים והן מטופלים עם איכות חיים משופרת לאין שיעור מכפי שראינו בעבר".
לאתר >>> באייר
בשיתוף חברת באייר
מספר אישור PP-NUB-IL-0067-1
