לדמעות תפקיד חשוב בשמירה על בריאות, לחות ובהירות פני השטח של העין. על כן, הפרשת דמעות הינה פיזיולוגית ואף רצויה. הדמעות מזינות את קרנית העין ויוצרות מחסום מכני אשר שוטף חלקיקים זרים ומגן על הקרנית. תפקוד תקין של הדמעות נשען על האינטראקציה בין בלוטת הדמעות, העפעפיים ופני השטח של העין. דמעת - או בשמה הרפואי Epiphora הינה מצב בו יש דמיעה מוגברת מהעין הגורמת לעיניים מימיות ודולפות. מטופלים עם דמעת ילינו על רטיבות, אי נוחות בעין, טשטוש ראייה עד כדי הפרעה לתפקוד ולאיכות החיים. שכיחות הדמעת עולה עם הגיל אך עלולה לפגוע בכל שכבות הגיל של האוכלוסייה. דמעת יתר נחשבת לתלונה שכיחה בגינה פונים לרופא עיניים ובפרט למרפאת אוקולופלסטיקה.
כיצד והיכן נוצרות הדמעות? לאן הן מתנקזות?
הדמעות מיוצרות בבלוטת הדמעות שנמצאת בחלק העליון החיצוני של ארובת העין ובבלוטות זעירות המפוזרות לאורך הלחמית. הדמעות מתפזרות על פני שטח העין ובעזרת תנועות המצמוץ מובלות לחלק הפנימי של העין, משם הן מתנקזות לחלל האף. לכן לעיתים כאשר משתמשים בטיפות עיניים או בעת בכי יכולים לחוש טעם מריר.
מדוע אנחנו דומעים?
דמעת יתר נוצרת כאשר מופר האיזון בין ייצור הדמעות לבין ניקוז הדמעות. חשוב להבדיל בין דמעת הנגרמת מייצור יתר של דמעות מצב בו "הברז פתוח מדי", לבין הפרעה בניקוז דמעות או שילוב של שני המנגנונים.
ייצור יתר של דמעות - נוצר עקב גירוי יתר של משטח העין החיצוני כמו במצבים של גופים זרים, ריסים הצומחים הפוך לכיוון העין (Trichiasis), דלקות לחמית ודלקות עפעפיים. אחת הסיבות השכיחות לדמעת הינה יובש בעיניים. לכאורה משתמעת סתירה שעיניים הסובלות מיובש, סובלות גם מדמעות יתר. מנגנון ייצור הדמעות המתוחכם מזהה שהעיניים יבשות ובאופן רפלקסיבי ליובש מנחה את בלוטת הדמעות להפריש דמעות ביתר כ"פיצוי" על היובש העיני.
מנח לא תקין של העפעפיים - העפעפיים משחקים תפקיד חשוב בשמירה על פני השטח של העין ועל תפקוד מיטבי של ניקוז הדמעות. היחלשות שרירי העפעפיים עלולה לגרום לשינוי מנח העפעפיים ולדמעת. אקטרופיון - Ectropion מצב בו העפעף מתקפל כלפי חוץ, או אנטרופיון - Entropion, מצב בו העפעף מתקפל פנימה, הינם דוגמה למצבים כאלה.
הפרעה בניקוז הדמעות - חסימה או היצרות בכל נקודה לאורך מסלול ניקוז הדמעות החל מפתח הניקוז בעפעף עד לפתח הפינוי בחלל האף תגרום לתלונות על דמעת יתר. חסימה בתעלת הדמעות עצמה עלולה לגרום להצטברות דמעות בחלל שק הדמעות. מה שעלול להוביל להתרבות של חיידקים, זיהום, הפרשה מוגלתית מהעין ודלקת חיידקית עם היווצרות מורסה בשק הדמעות (Dacryocystitis). מצב זה דורש טיפול עם אנטיביוטיקה סיסטמית, ואף צורך באשפוז עם מתן אנטיביוטיקה דרך הוריד וניקוז של המוגלה דרך חתך עורי.
כיצד מאבחנים את הגורם לדמעת?
ייצור יתר של דמעות הנגרם מגירוי יתר והפרעות במשטח העין החיצוני, הפרעה במנח העפעפיים וחסימה של פתחי הניקוז בעפעפיים ניתן לגלות בבדיקת עיניים שגרתית באמצעות הסתכלות חיצונית ובעזרת בדיקה במנורת סדק. כאשר בדיקת העיניים תקינה ועולה חשד לחסימה לאורך מסלול הניקוז מבוצעת שטיפה של דרכי דמעות במרפאה על ידי קנולה (צינורית) קהה עדינה המוחדרת לפונקטום (פתח ניקוז הדמעות בעפעף) ובעזרתה בודקים אם יש מעבר נוזל לאף. במידה וקיימת חסימה של צינור הדמע אזי נוזל השטיפה לא יעבור לחלל האף, ותהיה חזרה של הנוזל בחלק מהמקרים עם הפרשה מוגלתית. לעיתים הנבדק ישלח לבדיקת הדמיה – CT או MRI על מנת להדגים את האנטומיה של האזור. בדיקת מיפוי דרכי דמעות (בדיקה בה הדמעות מסומנות על ידי חומר רדיואקטיבי ועל ידי סדרה של צילומים עוזרת לאבחן את גובה החסימה) עוזרת גם היא לעיתים באבחון הסיבה לדמעת.
איך מטפלים בדמעת?
הגורם לדמעת הינו הקו המנחה להתאמת הטיפול עבור מטופלים הסובלים מדמעת. במצבים של ייצור מוגבר של דמעות הנגרם מגירוי יתר של משטח העין החיצוני (יובש, דלקות לחמית ודלקות עפעפיים) הטיפול לרב יהיה שמרני ויכלול שימוש בטיפות עיניים, מוצרי היגיינה לעפעפיים ודמעות מלאכותיות.
מנח לא תקין של העפעפיים לרוב מטופל באופן ניתוחי על ידי הידוק ומיקום מחדש של העפעף.
הפרעה בניקוז הדמעת הנובעת מחסימה אנטומית במסלול הניקוז לרב דורשת תיקון כירורגי. חסימה בפתח הניקוז של הדמעות מטופלת על ידי הרחבה של הפתח באמצעות מרחיב, השארת צינורית סיליקון קצרה ולעתים על ידי חיתוך להגדלת הפתח. מדובר בפרוצדורה קצרה המבוצעת תחת הרדמה מקומית.
כאשר החסימה הינה בשק הדמעות או בתעלת הדמעות, הפתרון הינו ניתוח אשר מטרתו היא פתיחת שק הדמעות ישירות לחלל האף, ובעצם יצירת מעקף לתעלת הדמע החסומה. הניתוח נקרא DCR-Dacryocystorhinostomy. בניתוח זה מסירים את העצם הסמוכה לשק הדמעות, חושפים את השק ופותחים אותו ישירות לתוך חלל האף. ניתוח זה התבצע בעבר בגישה חיצונית תוך יצירת חתך בודד של כסנטימטר אחד בצידי האף. גישה חדשה יותר אשר צוברת תאוצה בעשור האחרון, הינה ביצוע הניתוח דרך האף תוך שימוש באנדוסקופ (מקור אור ומצלמה שמאפשרים הסתכלות ועבודה בתוך חלל האף בדיוק כמו בניתוחי סינוסים). בגישה דרך האף נמנעים מחתך חיצוני, וכמובן מהצלקת העורית, גישה זו מאפשרת טיפול בבעיות אפיות נלוות כגון סטיית מחיצה במקביל. הצלחת הניתוח הן בשיטה האנדוסקופית והן בשיטה החיצונית דומה והיא נעה סביב 90% בסדרות שונות.
בעשור האחרון פועלת מרפאה ייעודית במרכז הרפואי איכילוב למטופלים הסובלים מדמעת- "המרפאת המשותפת לדרכי דמעות". במרפאה זו המטופלים נבדקים במקביל על ידי רופא עיניים מומחה באוקולופלסטיקה ורופא אף אוזן גרון מומחה למחלות אף וסינוסים. המטופלים עוברים הערכה מדוקדקת לגורם לדמעת ומותאם הטיפול המתאים עבור כל מטופל.
ד"ר מוחמד אבומנהל הוא רופא עיניים בכיר במכון לאוקולופלסטיקה, מערך העיניים, איכילוב
ד"ר רן בן כנען הוא רופא עיניים בכיר במכון לאוקולופלסטיקה, אחראי על מרפאת דרכי דמע ומנהל המרכז לאוקולופלסטיקה ילדים, מערך העיניים, איכילוב
בשיתוף מערך העיניים, איכילוב
