סימון ביילס, אחת המתעמלות הגדולות של כל הזמנים, ויתרה על השתתפותה בתחרות ההתעמלות במהלך אולימפיאדת טוקיו 2020 (שנדחו לשנת 2021 בגלל מגפת הקורונה). ההחלטה נבעה כתוצאה מ"פיתולים", שהם חסימה מנטלית שנובעת מהרגעים בהם מתעמלות מאבדות את האוריינטציה המרחבית שלהן במהלך תנועות אוויריות. לטענת רבים החלטה זו הייתה נורת אזהרה עבור ספורטאים רבים, ואין רלוונטי ממנה כשבימים אלה מתקיימת אולימפיאדת פריז 2024.
"ספורטאי מקצועי כמעט תמיד נמצא במצב של חשיפה לפציעה (קלות או קשות) ולכן עלינו לדאוג שיהיה כשיר להתאמן ולהתחרות", מסביר ד"ר גיל רצ'בסקי, ג'ודוקא בעברו, אורתופד ורופא ספורט המלווה את קבוצת מכבי תל אביב בכדורסל, ומתמחה בניתוחי ברך בהרצליה מדיקל סנטר ובמרכז הרפואי איכילוב. בהיותו רופא וספורטאי, מתייחס ד"ר רצ'בסקי לפציעות בזמן תחרות או משחק, בהיבט הפיזי והמנטלי: "כשספורטאי מתחרה, משחק או מתאמן, אנחנו תמיד מקווים שלא נצטרך להתערב, כי אם יש בנו הרופאים צורך, המשמעות היא שיש פציעה שחשוב לתהות על קנקנה. ישנן פציעות חמורות שעלולות להביא לסיום ההשתתפות בתחרות, לעומתן אחרות מאפשרות התמודדות ומתן מענה בזמן אמת. זאת באמצעות משככי כאבים, תרופות, זריקות וקיבועים שמאפשרים לספורטאי אורך נשימה להמשיך להתחרות או לשחק. זאת כמובן בשיתוף הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט שמגדירה מה מותר ומה אסור, וכל עוד אנחנו לא מסכנים את בריאותו".
האולימפיאדה היא רגע השיא של ספורטאים רבים, האם באמת עוצרים הכל כשהפציעה חמורה?
"אין ספק כי ברגעי שיא של הספורטאים, כדוגמת האולימפיאדה, השיקול מה יהיה ביום אחרי נדחה קצת הצידה. במצבים בהם הפציעה מתרחשת במהלך האירוע התחרותי ננסה להחזיר את המתחרה, המתאמן או השחקן למגרש או למזרן, גם במחיר של החמרת הפציעה. זאת רק אם מדובר ברגע שיא עבורו או עבורה. גם אז יש ענפים כמו ג'ודו או שחייה, בהם לא תמיד מתאפשרת בדיקה של הפיזיותרפיסט או האורתופד בזמן אמת. במעמד זה הכרחי לעשות פאוזה ולהחליט האם ממשיכים או מפסיקים את המשחק או התחרות, על בסיס הערכה מהירה שמטרתה כאמור לאפשר את המשך התחרות ככל שניתן, זאת לעומת, תחרויות שמתרחשות במהלך השנה, משחקים או אימונים שמכינים ומובילים את הספורטאי לרגע השיא. במקרה כזה לא נרצה לסכן את הסיכויים להמשיך בהחמרת הפציעה, אלא נעצור נבדוק לעומק את מצבו או מצבה. האבחנה הראשונית כוללת בדיקה שתאפשר לנו להבין את מנגנון הפציעה ולהעריך את חומרתה, בצורה מדוקדקת, גם על ידי צילומים והדמיות. פעולות אלה קריטיות כדי להתוות את ההמשך ולהגדיר את הטיפול הדרוש. כך, פציעה נגררת, אקוטית ומגבילה, מחייבת טיפול בצורה מעמיקה".
כיצד מלווים ספורטאים ברמה הגבוהה ביותר באופן רציף על ידי רופאי ספורט ואורתופדים גם במניעה?
"כל ספורטאי בארץ ובעולם זוכה למעטפת של מומחים כדוגמת רופא ספורט, אורתופד, תזונאי, פסיכולוג, מאמן כושר ופיזיותרפיסט. שחקני הכדורסל שזוכים לתמיכה זו בקבוצת מכבי תל אביב בכדורסל לדוגמה, אותה אני מלווה כרופא אורתופד, זוכים לתוכנית טיפול ומניעה פרסונלית אותה בונים ולה שותפים כל המומחים ואנשי המקצוע יחד עם המאמן. מדובר בתוכנית גמישה עם בסיס לשינויים, במסגרתה אנחנו מסמנים יעדים חשובים, ועל בסיסה יוצרים המאמן והספורטאי יחד את לוח הזמנים של האימונים והתחרויות, תוך התייחסות לשעות שינה, תזונה ועוד. תוכנית זו חשובה במיוחד בשנים האחרונות, במהלכן העומס על הספורטאים גדל בצורה משמעותית. זאת משום שכיום ישנם הרבה יותר תחרויות ומשחקים, שמובילים להכנסות משמעותיות לקבוצה ולליגה ומשרתים את קהל האוהדים. גם הספורטאים עצמם מעוניינים בתדמית ובפרסים וגביעים, ולכן רוצים להתחרות כמה שיותר".
האם העומס משפיע על מספר הפציעות?
"כפי שאנחנו חווים זאת בהחלט כן, וכאן נכנסת לתמונה סוגיית המניעה. הגוף לא בהכרח עומד בעומס, במיוחד כשאין לו זמן להתאושש ולקבל את האנרגיה לה הוא זקוק כל כך. מכאן קצרה הדרך לפציעות, כאבי גב וברכיים ומיחושים. הפתרון הוא אותה תוכנית אימונים, תחרויות ומשחקים אישית ומקצועית, אותה הזכרתי, שכוללת גם בדיקה תקופתית ואפילו יום יומית, על ידי פיזיותרפיסט ומנוחה לגוף. חשוב לציין כי כשמדובר בספורטאים, הגדרת מנוחה לגוף אינה ישיבה עם כוס בירה בים או רביצה על הספה, אלא באימוני התאוששות. אימונים אלה המבוצעים בדופק נמוך תוך הנעת המפרקים וביצוע מתיחות, ניתנים כחלק מהסביבה התומכת שמאפשרת את אותה התאוששות. כך אם מתקיימים משחקים ותחרויות מעבר לים, במדינות עם פערי זמנים משמעותיים ביחס לישראל, נחליט להישאר לילה נוסף לאחר התחרות, או לשנות את מועד הטיסה, רק כדי שהשחקנים ישנו היטב ומספיק. מעטפת זו, על בסיסה אנחנו בונים את התוכנית הפרסונלית, משלבת גם טכנולוגיות חדשניות המאפשרות את אותה התאמה אישית לכל ספורטאי וספורטאית, ועל פי מדידות מדויקות".
מעקב אחר הפעילות הספורטיבית, כחלק מבניית תוכנית אימונים ומניעת פציעות
ד"ר רצ'בסקי מסביר כי כדי ליצור את תוכנית המניעה, האימונים והטיפול הפרסונלית, נעשה שימוש בכלים טכנולוגיים, כדוגמת GPS, שנמצאים על גופם של השחקנים למעקב אחר כל פעילות ספורטיבית ותהליך ההתקדמות של הספורטאי.
"היום הכל מדיד, כל צעד או קפיצה. כך, אותן חברות וסטרטאפים ישראלים ובינלאומיים שהמציאו ופיתחו את אותן טכנולוגיות, מאפשרות למדוד את התנועות והמהלכים של כל ספורטאי, הרבה מעבר לבדיקות משקל, מאמץ ואקו לב, המחויבות להתבצע על ידי משרד הספורט".
לדברי ד"ר רצ'בסקי, אותן טכנולוגיות מיושמות בתחילת העונה ובמהלך האימונים, התחרויות והמשחקים.
"כך למשל בכדורסל, נתייחס למגרש הביתי שלו, נאבחן את שינוי כיווני הנחיתה של כל שחקן ואת ביצועי הספרינטים, כדי לזהות רגל או מפרק חלשים יותר, הדורשים חיזוק ו/או טיפול. בצורה כזו אנחנו יכולים לחקור את המהלכים של כל ספורטאי, לקבוע תרגול מותאם אישית ולנסות למנוע פציעות הנגרמות כתוצאה מחולשה של שריר או מפרק".
הגיל והשיא
כמי שצופה בלא מעט סרטונים ועוקב אחר ספורטאים ושחקני כדורסל כדי לאסוף נתונים, לקבוע לוח זמנים של תחרויות ולהגיע בשיא הכושר לאולימפיאדה ואירועי ספורט מובילים דומים, מתייחס ד"ר רצ'בסקי לעובדה כי ספורטאים רבים ממשיכים כיום להתחרות ולשחק גם בגילים מבוגרים יחסית.
"בזכות היכולת לשמר את מצב הגוף על ידי אימונים, תזונה ומכשור מתקדם, כדוגמת חדר קור להתאוששות, רבים מהספורטאים מצליחים להמשיך את הקריירה עד גילי 39-38 ואפילו לחוות פחות פציעות. המעטפת לה הם זוכים מאפשרת לשבור שיאים בכל בתחרויות וגם באולימפיאדה, מצב אותו אנו רואים מדי שנה וגם במשחקים האולימפיים".
הספורטאים המשתתפים באולימפיאדה מהווים מקור השראה גם לספורטאים חובבנים. כיצד מתייחסים למניעה ולטיפול בפציעות שלהם?
"הספורט החובבני שינה את פניו והשתדרג באופן משמעותי ביחס לעבר, בקורלציה להתקדמות בענפי הספורט המקצועי. הספורט החובבני היום הוא הספורט המקצועי של פעם. מצד אחד הבנת חשיבות הפעילות הספורטיבית שגורמת לרבים לעסוק בפעילות גופנית נהדרת, ומהצד השני, עולים מספר הפציעות וחומרתן. הדבר קורה כאשר אנשים בגיל 40 לדוגמה, מחליטים להתאמן לקראת מרתונים או תחרות האיירון מן. כך גם, כשמתגבשות קבוצות weekend warriors, והכוונה לחבר'ה שמתאמנים יחד רק בסופי שבוע, בעצימות גבוהה, מצב שמגביר את הסכנה להיפצע. כל אלה מובילים לספורטאים חובבניים שזקוקים לאימונים מסודרים ולמעטפת של מומחים שיכולה להעניק להם מענה. כאן נכנס לתמונה המוקד האורתופדי שהקמנו לפני 3 שנים בהרצליה מדיקל סנטר".
אורתופדי, מקצועי ומהיר
מטרת המוקד האורתופדי מבית מדיקל NOW, להעניק מענה לאותם ספורטאים חובבניים ולאתגרים המלווים את העיסוק בפעילות גופנית שאינה בהכרח מבוקרת. המוקד מיועד לטיפול בכאבים, פציעות וחבלות אורתופדיות כדוגמת שבר, נקע, פציעות ספורט, דלקות ועוד. כל אלה מתבצעים בליווי אישי, תוך מתן מענה מהיר ואיכותי.
"למרות שמדובר במוקד פיזי, הפנייה הראשונה יכולה להיעשות באמצעות שיחת טלפון. במידה והמטופל.ת מגיעים אלינו, נערוך אבחון ראשוני ובדיקות, כולל בדיקות דימות אותן נבצע במהירות האפשרית, במטרה לתת אבחנה מקצועית ומהירה ככל שהניתן. זאת בנוסף להתאמת הטיפול בהקדם. כל שרשרת האבחון והטיפול היעילה המתבצעת במוקד, נעשית על ידי אורתופדים מומחים, כולם בעלי ניסיון רב בטיפול בשברים וחבלות בעצמות", מספר ד"ר רצ'בסקי.
ונחזור לרגע לאולימפיאדה, כיצד ההכנה הפיזית והמנטלית מושפעת מהאתגר הבטחוני והבינלאומי שעלול להגביר את רמת החרדה והלחץ?
"ישנם ספורטאים שמתעלים את הלחץ והמתח לאימונים טובים יותר ולהשגת שיאים. לעומתם, יש מי שהחרדה דווקא פוגעת בביצועים וביכולות. עבור אותם ספורטאים נציע תמיכה רגשית של פסיכולוגים ומומחים נוספים שבצורה מקצועית מסייעים לבצע תרגולים פיזיים ומנטליים שמטרתם לתעל את הלחץ ולתרגמו להצלחה".
בשיתוף הרצליה מדיקל סנטר
