כאב חד שמפלח את הברך בכל צעד, קושי יומיומי במעבר מישיבה לעמידה, ויתור כואב על טיולים, על ספורט ואפילו על משחק עם הנכדים. זו הופכת לשגרת חייהם המייסרת של ישראלים רבים הסובלים משחיקת סחוס ודלקות מפרקים ניווניות. במשך עשרות שנים, הפתרון שהציעה הרפואה הקונבנציונלית למצבים אלה היה ניתוח שבו מנסרים את קצות העצם הפגועה ומשתילים במקומה מפרק מלאכותי ממתכת ופלסטיק; תהליך שכרוך באשפוז, בכאבים ובתקופת שיקום ממושכת.
כיום, עולם האורתופדיה מציע גישה אחרת: טיפול ביולוגי המבוסס על חומרים טבעיים מגוף המטופל עצמו, ובהם תאי גזע שמופקים מרקמת שומן תת-עורית, במטרה לעכב את שחיקת הסחוס ואף לעודד צמיחה של סחוס חדש. ד"ר רון ארבל, מומחה בכירורגיה אורתופדית שהקים וניהל בעבר את היחידה לרפואת ספורט במרכז הרפואי איכילוב, מתמקד במרכז הרפואי רמת אביב, בטיפולים ביולוגיים חדשניים במפרקים.
"כמומחה בכירורגיה אורתופדית, אני מתמחה בעיקר ברפואת ספורט, כשהפוקוס מכוון לטיפולים ביולוגיים במפרקים", מציין ד"ר ארבל.
בין שלל הטיפולים שד"ר ארבל מציע בולט במיוחד הניתוח להשתלת תאי גזע. "הטיפול החדשני מיועד בעיקר למטופלים הסובלים משחיקת סחוס בינונית וקשה, בעיקר בברכיים, אבל לא רק. גם במפרק הירך, בכתף או בקרסול. בעוד שניתוח החלפת מפרק קלאסי מלווה בתקופת החלמה קשה וארוכה וטומן בחובו סיכונים, השתלת תאי הגזע מציעה פתרון שמטרתו המיידית היא הפחתה דרמטית של הכאב, שיפור ביכולת התפקודית וחזרה מהירה לשגרה".
מהשומן התת-עורי לתוך הברך: כך זה עובד
לדברי ד"ר ארבל, הרעיון מאחורי הטיפול מבוסס על ריפוי עצמי: שימוש ברקמות מגופו של המטופל והחדרתם לאזור הפגוע. "אני משתמש בתאי גזע מזנכימליים, אלה תאים חכמים בעלי יכולת לרפא רקמות שלד, כולל עצם, סחוס, רצועות וגידים. בעבר היה נהוג לשאוב תאי גזע ממח העצם, תהליך פולשני וכואב המניב ריכוז תאים קטן יחסית. כיום, הרפואה גילתה מקור עשיר יותר: השומן התת-עורי שנמצא באזור העכוז, הבטן התחתונה או הירכיים העליונות. רקמה זו מכילה כמות עצומה של תאי גזע והיא קלה יותר לשאיבה. גם ברקמת הסינוביה (מעטפת המפרק) יש ריכוז גבוה של תאי גזע, אך הפקתם דורשת התערבות פולשנית לתוך המפרק, והכמות המופקת אינה מספקת. בשל הגבלות רגולטוריות, לא ניתן לגדל תאי גזע במעבדה, ולכן הטיפול מבוסס על תאים טריים המופקים מהשומן התת עורי".
ואיך מתבצע הליך השתלת תאי הגזע?
"התהליך מבוצע בהרדמה כללית. כירורג פלסטי מבצע שאיבת שומן נקודתית, והשומן מועבר אליי במערכת סטרילית סגורה, שאין לה שום מגע עם החוץ. המערכת הייחודית הזו, 'ליפוג'ימס' שוטפת ומנקה את השומן באופן מכני, ומפיקה מתוכו את מקטע התאים העשיר ביותר בתאי גזע (SVF). בשורה התחתונה, מתוך שאיבה של 240-160 סמ"ק שומן, מופקים בסך הכל כ-8 סמ"ק של תמיסת תאי גזע מרוכזת, המוחדרת מיד לתוך המפרק הפגוע".
לדברי ד"ר ארבל, כאשר תמיסת תאי הגזע מוחדרת אל תוך המפרק, מתרחש הפלא. התאים לא רק בונים רקמה חדשה, אלא אף מנהלים את האקוסיסטם של המפרק.
"בשלב הראשון, תאי הגזע מדכאים את הדלקת הגורמת לכאב ולהרס הסחוס והעצם. עצירת הדלקת בולמת את התפשטות השחיקה בתהליך הנקרא כונדרו-פרוטקשן (הגנה על הסחוס). בשלב השני, תאי הגזע מעודדים בנייה: הם משחררים פקטורי גדילה המעודדים את תאי הסחוס הקיימים להתרבות. בנוסף, תאי הגזע עצמם מסוגלים להתמיין לתאים בוני סחוס (כונדרוציטים). ביחד, הם יוצרים על הפגמים בעצם שכבת מגן דמוית-סחוס המפרידה בין העצמות שאמורה למנוע את הכאב החד הנגרם מחיכוך ישיר".
כדי להעצים את הטיפול, ד"ר ארבל משלב בו הזרקת פקטורי גדילה ופקטורים אנטי דלקתיים המופקים מדם המטופל בטכנולוגיית אורטוקין. "מספר ימים לפני הניתוח, נלקח דם מהמטופל ומוכנס לאינקובטור, שמעודד את טסיות הדם להפריש חלבוני ריפוי. לאחר צנטריפוגה, מופקת פלזמה שבה ריכוז פקטורי הגדילה והפקטורים האנטי דלקתיים גדול פי 140 מזה שבדם הרגיל. הפלזמה הזו מוחדרת יחד עם תאי הגזע, ומאיצה את ההחלמה".
פחות כאב וללא תקופת שיקום ממושכת
כאמור, לדברי ד"ר ארבל, קיים הבדל בין השתלת תאי גזע להחלפת מפרק בניתוח. בעוד ניתוחי החלפת מפרק מצריכים אשפוז ושיקום ארוך, בהשתלת תאי גזע המטופל הולך על רגליו לאחר הניתוח. "הצלחת הטיפול יכולה לדחות פעמים רבות את הצורך בהחלפת מפרק, ולעיתים אף מבטלת אותו לחלוטין", אומר ד"ר ארבל. "הגיע אליי מטופל שסבל מעודף משקל ניכר. הוא שקל 140 ק"ג, ועקב מצבו ושחיקת סחוס קיצונית, הוא היה מיועד לניתוח להחלפת מפרק בשתי הברכיים. כמוצא אחרון, הוא ביקש לעבור השתלת תאי גזע. ביצענו את הטיפול, ולאחר מכן, במשך תקופה ארוכה, לא שמעתי ממנו ולא ראיתי אותו. פגשתי, אותו לגמרי במקרה, כשלוש שנים מאוחר יותר. לא זיהיתי אותו, כי השיל ממשקלו עשרות קילוגרמים. הוא סיפר לי שהטיפול סייע לו לשנות את אורחות חייו. הכאבים נעלמו, הוא התחיל לבצע פעילות ספורטיבית וויתר לחלוטין על ניתוחי ההחלפה".
עם זאת, ד"ר ארבל מסייג ומסביר: "מידת ההצלחה של הטיפול היא אינדיווידואלית. ייתכן שהשפעת הטיפול תפחת לאחר מספר שנים, אבל גם אם הטיפול הזה מצליח לדחות לתקופה מסוימת, שהיא יחסית ארוכה, את הצורך בהחלפת מפרק, זה נהדר. צריך גם לזכור שיש אנשים שמבחינה בריאותית לא יכולים לעבור ניתוח להחלפת מפרק, ואחרים לא רוצים לעבור ניתוח בשל מגוון סיבות אחרות. בכל מקרה, אם יעילות הטיפול פוחתת בחלוף השנים, וזה קורה, ניתן לחזור עליו, וליהנות מאפקט מצטבר. בכל אופן, אם הצלחתי להעניק למטופל מספר שנים של שקט, ללא כאבים, זה הרווח שלי. אבל חשוב יותר הרווח של המטופל - חזרה לתפקוד בצורה טובה, ללא כאבים לתקופה ארוכה יחסית".
בשיתוף טרדיס גת
