לא מעט מרכיבים משלימים עומדים ביסודה של רפואה מהפכנית לילדים. ואם נציין רק כמה מאלה הנחשבים בראש הרשימה בעיניו של פרופ' יחיאל שלזינגר, מנהל מחלקת הילדים ובית החולים לילדים ע"ש וילף במרכז הרפואי שערי צדק, הרי שמדובר ברשימה מכובדת, בחלקה אפילו מפתיעה.
"חשוב להבין שמערכת הבריאות בישראל היא מהמודרניות הקיימות בעולם, ושמטופליה נמצאים בסופו של דבר בידיים האמינות והטובות ביותר. עובדה זו, לצד סל הבריאות הישראלי שנחשב לנדיב מאוד ביחס למדינות מתקדמות אחרות, מהווה נקודת פתיחה מיטבית. בנוסף, הרפואה בעולם בכלל ובישראל בפרט, דוהרת קדימה מחקרית ומאפשרת אבחונים וטיפולים מדויקים וטובים הרבה יותר מאלה שהיו לפני עשרות שנים. ואם נצרף לכך גם את החיסונים החדשים שבכוחם למנוע תחלואה מסוגים שונים, הרי שאנחנו ניצבים במקום לא רע בכלל", קובע פרופ' שלזינגר.
קביעתו זו נוגעת כמובן לא רק בשיח על הרפואה המודרנית בכלל אלא על רפואת ילדים במיוחד.
"לגבי טיפול בילדים בפרט, הנכון לילדים בגילי 18-0, הרפואה מבינה היום שבאופן ברור ילדים הם לא מבוגרים קטנים, אלא זקוקים לרפואת ילדים ממוקדת, עדכנית וחדשנית, ולמערכת מקיפה, עוטפת ונעימה שתתמוך ותקל עליהם ככל האפשר, בעת מחלתם. רפואה כזו, כוללת למשל קיצור זמן שהות ואשפוז בבית החולים, שיפור זמן האשפוז באמצעות מעטפת תומכת וטיפול ביתי שנסמך על רפואה מצוינת שקיימת היום בקהילה. ובסופו של יום, גם אחרי כל התחכום והשירות המתקדם שיש למערכת להציע היום, הדבר שיעזור מאוד לבריאות הילדים הוא אורח חיים בריא שכולל, בין היתר, הקפדה על תזונה נכונה, פעילות גופנית וקיצור משמעותי של זמן מסך", מדגיש פרופ' שלזינגר.
תנאים משופרים
פרופ' שלזינגר הוא מומחה ברפואת ילדים וברפואת מחלות זיהומיות. את כל חייו המקצועיים, למעט שנות התמחות בארה"ב, עשה בשערי צדק. סבו, ד"ר פלק שלזינגר, ניהל את בית החולים בשנים 1968-1947. המרכז הרפואי שערי צדק שממוקם בלב ירושלים הוא בין 8 בתי החולים הגדולים בארץ.
ככזה, הוא מציע שירותים מתקדמים במרבית ההתמחויות הקיימות ברפואה המודרנית. בית החולים וילף לילדים, נחנך כחלק מהקמפוס בשנת 2015 ובו כל היחידות המטפלות בילדים כולל, בין היתר: מחלקת אשפוז ילדים, חדר מיון, מחלקת טיפול נמרץ, מחלקה כירורגית ופגייה, הגדולה בארץ, וכן אשפוז יום ומרפאות.
"בירושלים רבתי קיים פן מיוחד ומשמעותי, זו האוכלוסיה המעורבת המונה כמיליון איש שמגיעים מירושלים רבתי וסביבותיה, ובנוסף - יש בה גם יחידות מצטיינות אליהן מגיעים ילדים גם מכל הארץ", מציין פרופ' שלזינגר בגאווה. "הרב תרבותיות בולטת מאוד וכך גם היכולת של כל באי בית החולים, להימנע מהכנסת מתחים פוליטיים ושסעים חברתיים. כאן ממש אפשר לראות ולהרגיש את האהבה בין כלל באי בית החולים, וכיצד האהבה הזו מקרינה לטובה על החולים".
בנוסף להיבט התרבותי-חברתי המיוחד, נמצא בבית החולים צוות רופאים מעולים ברמה המקצועית המתקדמת ביותר, עם גישה אישית מיטבית לילדים.
"אנחנו מקפידים לעטוף את הילדים במעטפת תומכת שמסייעת מאוד להחלמה בדגש על ליצנים רפואיים, ריפוי במוסיקה, ריפוי באמנות, ריפוי עם חיות, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. הבניין, שנחנך לפני 8 שנים בלבד, נבנה מתוך הסתכלות על הילדים והוא מותאם במיוחד להם, עם קירות מקושטים בתמה של חיות וצמחייה, מיטות הורים ליד כל מיטת ילד מאושפז ומסך בידורי לכל ילד. המרכז הרפואי שערי צדק בכלל ובית החולים וילף לילדים בפרט, ידועים כמי שבנו לעצמם את המוניטין גם בזכות היחס והאווירה הביתיים השוררים בהם, וכך בדיוק אנחנו מתייחסים אל הילדים".
פריצות דרך ברפואת ילדים
ברפואה, כמו בכל תחום, ישנן תמורות שחלות על ציר זמן משך עשרות שנים ויש כאלה שמתרחשות ממש עכשיו. "אחד הדברים המשמעותיים שקורים בתחום, נמצא ברפואה האמבולטורית שמאפשרת לילדים להגיע לבית החולים, לקבל טיפול בבוקר ולשוב אל שגרת חייהם בצהריים", מסביר פרופ' שלזינגר. "לשמחתי, יש היום רופאי ילדים מצוינים בקהילה והרבה אפשרויות לקיצור תהליכים. טיפולים מסוימים, הניתנים אפילו דרך הווריד, אפשר לבצע בבית באמצעות הדרכת הורים, והשגחה רפואית באחריות קופות החולים. מצב כזה משפר משמעותית את איכות חייהם של ילדים שלא צריכים להיחשף לזיהומים ולאגור טראומות מטיפולים מתמשכים ומיותרים בבתי חולים".
גם סוגיית ההליכים הניתוחיים התקצרה משמעותית, כשהיום ניתן להגיע לניתוח בבוקר ולהשתחרר הביתה באותו יום.
"תחום הטלרפואה (Telemedicine) למשל - טיפול רפואי אישי מרחוק, תופס תאוצה, כך שענייני רפואה רבים יכולים להיפתר מבלי להגיע פיזית לרופא. אמנם התחום דורש שיפור אבל הוא לחלוטין נמצא במוקד ההתעניינות בטיוב רפואה מתקדמת. גם עניין הגיבוס השתנה לגמרי, כשהיום נעשה שימוש בחומרים קלים, נוחים שניתן להתקלח איתם".
שינוי משמעותי נוסף שחל ברפואת ילדים הוא תחום הרפואה המונעת והחיסונים בבסיסה.
"היום נעשה שימוש בחיסונים חדשים וטובים רבים. כך למשל, החיסון נגד שעלת, מחלה התוקפת את התינוקות בחודשים הראשונים לחייהם. אישה בהיריון יכולה לקבל חיסון בטרימסטר האחרון להיריון ולהגן כך על עוברה. חשוב לציין שארגון הבריאות העולמי ציין את החיסונים כנדבך הראשון בעליית תוחלת החיים בעידן המודרני".
המהפכות הגדולות ברפואת ילדים
כשהוא מתבקש לצפות פני הווה ובעיקר עתיד, פרופ' שלזינגר מציין את מהפכת הגנטיקה ופרויקט ריצוף הגנום האנושי, כגדולה ביותר בעת הנוכחית. "אין ספק שיכולות האבחון הגנטי והמולקולרי משפיעות מאוד וישפיעו על רפואת העתיד. ריצוף גנטי של ילד, מאפשר להגיע לאבחנה מדויקת, לעזור להורים להימנע מהבאת ילדים נוספים הנושאים אותו פגם. בהפריית מבחנה למשל, אבחון טרום השרשתי מונע לידת ילדים פגועים. היום קיים גם ריפוי גנטי לילדים שנולדים עם מחלות קשות שניתן להבריא לחלוטין מהן באמצעות תרופות".
כך גם בעולם האונקולוגיה בילדים. תחומים מסוימים שנחשבו לפני שנים כגזר דין מוות, הופכים לכאלה עם כמעט 100% החלמה.
"בלאוקמיה למשל, כמו גם בגידולים שונים נוספים אחרים, קיימת הבראה מלאה בחלק רב של המקרים, ובאחרים הפכה המחלה הקטלנית למחלה כרונית שניתן לחיות איתה", מבהיר פרופ' שלזינגר. "הטיפולים האנטי סרטניים, בשילוב טיפולים ביולוגיים מותאמים אישית ומצילי חיים, הפכו יעילים יותר, וכך גם הטיפול התומך שהוא לפעמים לב העניין. מתרחשים ברפואת ילדים מהלכים מרתקים, ואני כבר מצפה לראות את החידושים הנוספים בעתיד", מסכם פרופ' שלזינגר באופטימיות.
בשיתוף המרכז הרפואי שערי צדק
