אם נראה לכם שיותר ילדים מרכיבים היום משקפיים, בהשוואה לעבר, אתם לא טועים. קוצר ראייה נמצא בעלייה בכל העולם. כמעט 50% מהצעירים באירופה ו— 80%—90% מהצעירים בערים במזרח אסיה סובלים מקוצר ראייה. ככל שקוצר הראייה מופיע בגיל צעיר יותר, הסיכון שיהיה גבוה יותר עולה. קוצר ראייה גבוה נובע לרוב מהתארכות של גלגל העין. ככל שהעין ארוכה יותר, קוצר הראייה גבוה יותר. מעבר לאי הנוחות והתלות במשקפיים, קוצר ראייה גבוה מאד, גם קשור לסיכונים עתידיים ולתחלואה עינית כולל שינויים ברשתית ולסיכון למחלת גלאוקומה מצבים שעלולים לסכן את הראייה. לשיעור קוצר ראייה גבוה יש גם היבטים כלכליים עםאובדן משוער של כ-200מיליארד דולר מהתוצר הגולמי העולמי מדי שנה, הנובע מהפרעות ראייה לרחוק שאינן מתוקנות.
אם ילד.ה מתקשה בראיית הלוח, מבקש.ת להתקרב, מעתיק.ה ממחברת של חבר.ה במקום ישירות מהלוח או מספר.ת לכם שהטושים של המורה מקולקלים, התאורה לא מאפשרת לו.ה לראות היטב את הלוח, מומלץ לגשת לבדוק שאין מדובר בקוצר ראייה.
מה אומרים המחקרים?
קיים מרכיב גנטי ברור לקוצר ראייה, ושיעור קוצר הראייה משתנה בין קבוצות אתניות ואזורים גאוגרפים שונים, כאשר השיעורים הגבוהים ביותר הם במזרח אסיה. ברור לנו כיום שהעלייה הגדולה בשיעור קוצר הראייה בשנים האחרונות, קשורה לשינויים באורח החיים ובהתנהגות שלנו. מחקרים הראו קשר חד משמעי בין בילוי רב יותר בחללים סגורים (INDOORS) להתקדמות של קוצר ראייה. המחקרים הוכיחו באופן חד משמעי שילדים שנמצאים זמן רב בחוץ (גינות, טיולים, פעילויות ספורטיביות) הם פחות קצרי ראייה מילדים שמבלים הרבה בבית. גם הסיכון בעבודה ממושכת מקרוב כמו קריאה וצפייה במסכים נבדקה. אין ספק שאורח החיים המודרני, כולל עבודה ממושכת מקרוב, מגביר את השכיחות של קוצר ראייה, אך המחקרים הראו שהפסקות יזומות בעבודה זו מפחיתות משמעותית את ההשפעה הרעה שלה. ההמלצה המקובלת היום היא לבצע הפסקות לפי חוק ה -20:כל 20 דקות, לעשות הפסקה ל- 20 שניות לפחות ולהסתכל למרחק של כ— 20 פיט (כ-6 מטרים).
העדויות המצטברות תומכות בשתי אפשרויות להתערבות למניעת התקדמות קוצר ראייה: שימוש בטיפות עיניים המכילות אטרופין מדולל ותיקון אופטי ייחודי. נהוג להציע פתרונות אלו לילדים בגילאי בית הספר היסודי עם קוצר ראייה מטפס (כלומר עלייה של מעל 0.5 דיופטר בשנה).
אטרופין מדולל
מחקרים גדולים מבוקרים, שבוצעו במזרח אסיה בדקו את ההשפעה של אטרופין מדולל על התקדמות קוצר ראייה והתארכות העיניים ומצאו ששימוש יומיומי בתרופה מעכב את קצב התקדמות קוצר הראייה, כך שבשנה של טיפול, קצב ההתקדמות פחת ב-50% ויותר בתלות בריכוז התרופה. במקביל להצטברות עדויות על יעילות התרופה גם בקרב מטופלים אירופאים, פורסם לאחרונה מחקר אמריקאי בו נשללה יעילות התרופה בריכוז הנמוך ביותר הקיים של 0.01% ולכן במידה ומנסים טיפול זה כדאי לטפל באטרופין בריכוז של 0.05%. לכאורה, טיפול לעיכוב קוצר ראייה הינו פשוט, אך הורים רבים מתקשים לשמור על רצף טיפולי לאורך זמן והקפדה על מתן של טיפה באופן קבוע כל ערב לפני השינה, לתקופה של חודשים ואף שנים. כך, שההיענות לטיפול יורדת ואיתה היתרון הטיפולי. כמו כן, חלק מהילדים עלולים לסבול מתופעות לוואי חולפות של הרחבת אישונים, סנוור, וקושי במיקוד. משך הטיפול האידיאלי אינו ידוע כמו גם הסיכוי להדרדרות בסיום הטיפול, אך הנסיון המצטבר בשימוש באטרופין עיני מעיד על היות התרופה בטוחה.
הרכבת משקפיים או עדשות במנגנון דה פוקוס
חברות עדשות הגדולות בעולם מספקות כעת פתרונות אופטיים מתקדמים במשקפיים או בעדשות מגע לעיכוב התקדמות קוצר ראייה. הבסיס המדעי הוא ממצאים המעידים על כך שאותות מהיקף הרשתית, הם שגורמים להתארכות העיניים. מטרת הפתרונות האופטיים היא לאפשר תמונה חדה וברורה במרכז הראייה ברשתית, אך בהיקף הרשתית לגרום למצב של טשטוש מכוון שמייצר פידבק למניעת התארכות העיניים.לחברות שונות יש מנגנונים שונים ליצר את הטשטוש ההיקפי. מחקרים שפורסמו הראו יעילות במניעת התארכות העיניים, אך יש להסתייג ולומר שהעדויות מוקדמות והמחקרים הראשוניים מומנו על ידי החברות עצמן וייקח זמן עד שנקבל ממצאים אובייקטיבים לחלוטין. הפתרונות השונים זמינים כבר בחנויות אופטיקה רבות בארץ.
עדשות מגע ייעודיות לעיכוב קוצר ראייה נמצאו יעילות, אך צריך לזכור את הסיכון בהרכבת עדשות מגע בגיל צעיר, סיכון שנובע מהכנסת גוף זר לעין על ידי ידיים לא מיומנות ולעיתים לא מספיק הגייניות. דבר שעלול להוביל לשריטות בקרניות ולזיהומים. ולכן, פתרון זה פחות מועדף בגילאים הצעירים. נחדד, בכל גיל יש להימנע באופן מוחלט מלישון עם עדשות מגע או לשחות איתן.
קידום בריאות
אין דין קוצר ראייה קל של מינוס 2 כדין קוצר ראייה של מינוס 7, מבחינת איכות החיים ובריאות העיניים. אין ספק שקוצר ראייה גבוה משפיע לא רק על חדות הראייה, אלא גם גורם לעול כלכלי אישי, בהעדר תיקון נכון הוא עלול להשפיע על התפקוד האקדמי של הילדים, ויש לו השפעה אסתטית ופסיכולוגית. הסיכון של ילד לפתח קוצר ראייה גבוה תלוי כמובן בגנטיקה וסיכוייו עולים אם הוריו קצרי ראייה, אך ניתן עם הרגלי חיים נכונים להפחית את קצב החמרת קוצר הראייה. שהייה בחוץ לפחות 3 שעות ביום יכולה להוריד את הסיכון לפתח קוצר ראייה לחצי. כלומר, עידוד הילדים לשלב בילוי מחוץ לבית, בחיי היומיום שלהם חשוב יותר מהגבלת מסכים לעיכוב העלייה במרשם המשקפים. הקפדה על הפסקות בעבודה ממושכת מקרוב, גם הוכחה כמפחיתה את הסיכון להתקדמות קוצר ראייה. אם כבר צופים במסכים, עדיף לצפות במסך למשך 20 דקות 3 פעמים ביום במקום שעה רציפה. חשוב להיות מודעים לאפשרויות הטיפוליות השונות ולשוחח עם רופא.ת העיניים המטפלים שלכם, לגבי התאמה של טיפולים שהוצגו כאן לעיכוב התקדמות קוצר ראייה בהתאם לחומרתו, קצב ההתקדמות, גיל הילד.ה וההיסטוריה המשפחתית. המלצתנו העיקרית היא להקדים תרופה, לפני שקונים משקפיים חדשים ויקרים, או נאבקים כל ערב בילדים על מתן טיפות עיניים, צאו איתם לשחק או לטייל בחוץ. הדבר טוב מכל בחינה.
ד"ר דפנה מיצד קורש וד"ר ענת בכר צפורי הן רופאות בכירות במרכז לבריאות עיניים לילדים, מערך העיניים, איכילוב
בשיתוף מערך העיניים איכילוב
