המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים מכר לאחרונה לאחת החברות המובילות בעולם את אחד הפטנטים הייחודיים בתחום שתלי סיליקון אותו פיתחו ד"ר יואב גרונוביץ וד"ר עדי לוטן. "פיתחנו מכשיר ניתוחי לשליפת שתלי סיליקון בוואקום מגוף המטופלת", מסביר ד"ר יואב גרונוביץ, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בשערי צדק.
לדבריו, מה שעד כה היה כרוך בהוצאה ידנית ומסורבלת, הפך לאחד האתגרים הגדולים בפרוצדורה התדירה. "הקושי בשליפת השתלים נובע מהנטייה של חלקם לדלוף. ההוצאה מסורבלת כי הסיליקון דביק מאד, והשליפה מייגעת וארוכה לביצוע. אנחנו פיתחנו מכשיר שמתחבר ללחץ השלילי בחדר הניתוח ושולף בקלות את השתל, שלם או דולף, בפחות מ-10 שניות". הפיתוח הייחודי עזר להפוך את הניתוח לאלגנטי ולמהיר, ולכזה שפועל לטובת המטופלות, ועתיד לצאת לשווקי הרפואה באופן מסחרי במחצית שנת 2023.
ד"ר גרונוביץ, בוגר הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ובעל תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני במנהל עסקים, מנהל ב-5 השנים האחרונות את המחלקה לכירורגיה פלסטית וגם את המרכז לניתוחים פלסטיים ולטיפולים אסתטיים "הרמוניה".
כיצד אתה מצליח לנהל גם את המחלקה לכירורגיה פלסטית וגם את "הרמוניה" ולפתח פיתוחים פורצי דרך?
"במחלקה אני דוגל בשילוב של אנושיות, מקצועיות ויצירתיות. אמנם אלה תכונות שבעיניי כל רופא צריך, אבל יש להן ערך מוסף בכירורגיה הפלסטית. צריך לזכור שמי שנדרש לך אינו 'שווה-כוחות' לך. בין אם מדובר במחלה, בגידול, בכוויות, כל אלה כרוכים בסבל גופני ונפשי. המטופלים מבקשים מזור מסיבות רבות, בין אם בגלל צלקות בולטות בעקבות פגיעה או חבלה, בין אם א-סימטריה שדורשת פתרון מקצועי וכו'. הפן היצירתי מאוד חשוב אצלנו, כי בכירורגיה פלסטית, אין מקרה אחד שדומה לשני. אין כאן 'שטאנץ''. כל גוף נראה ומגיב בצורה אחרת, ואמנם ישנם עקרונות מנחים, אבל אני מעודד את הצוות לחשוב ו'לצאת מהקופסה', ותמיד לנסות לייעל ולשכלל. אצלנו כל רופא ומתמחה הם שותפים למחקר, חוקרים, חושבים על פיתוחים ועוברים ל'מוד' יזמי. לא תמיד מדובר בפתרונות ממוסחרים, אבל כולם עתידים להביא בסופו של דבר להתקדמות תחום הכירורגיה הפלסטית לטובת המטופלים".
פתרונות חוצי מגזרים
נדמה כי עולם הכירורגיה הפלסטית, מבחינת הקהל הרחב, מסתכם פעמים רבות בפן האסתטי והשטחי בלבד. "הפרוצדורות המובילות בתחום האסתטי הן עדיין בוטוקס והגדלת חזה, אבל העובדה היא שאנחנו עוסקים הרבה יותר בפעילות שחזורית", מסביר ד"ר גרונוביץ. "עצם המילה 'פלסטי' אינה קשורה לחומר הפולימרי, אלא גזורה מהמילה היוונית 'פלסטיקוס' (plastikos) שמשמעותה 'לעצב'. ואכן אנחנו, להבדיל מכירורגים אחרים שיכולים להתמקד בהוצאת הגידול בלבד, נדרשים להגיע לתוצאה אסתטית טובה, להסוות חתכים, עיוותים וצלקות ולבצע שחזורים בצורה טבעית ככל האפשר. זהו עולם מדהים ללא ספק. התחום האסתטי יכול לפתור לאנשים הרבה בעיות מורכבות. אני תמיד אומר שכירורג פלסטי טוב לפעמים יכול לחסוך 10 שנים אצל פסיכולוג", הוא מוסיף בחיוך.
מרכז "הרמוניה", תחת המעטפת של שערי צדק, הוקם לפני כ-11 שנים, ובו צוות של 5 מנתחים מומחים בכירורגיה פלסטית. "המרכז מציע קשת רחבה של טיפולים אסתטיים וניתוחים פלסטיים, החל מטיפולים לא פולשניים, חומרי מילוי מגוונים, הזרקות שומן עצמי, טיפולים בטכנולוגיות מתקדמות כמו לייזר, RF, טיפול בהזעת יתר ועד לכל טווח הניתוחים הפלסטיים. העובדה שבית החולים הוא בבעלות פרטית ולא ממשלתית, מאפשרת לנו להיות עצמאים ולשרת את האוכלוסייה הירושלמית, שאין לה אפשרויות רבות אחרות, ויכולה לנצל את הניסיון והוותק של המרכז הרפואי הגדול", מדגיש ד"ר גרונוביץ.
מהם ההבדלים בין המחלקה לכירורגיה פלסטית למרכז "הרמוניה"?
"הפעילות ב'הרמוניה' נפרדת מפעילות המחלקה לכירורגיה פלסטית, שמיועדת לפעילות ציבורית בעיקרה. הניתוחים ב'הרמוניה' מתבצעים בשעות אחר הצהריים והם ניתוחים פרטיים שאינם כלולים בסל הבריאות. אני חותר לסיטואציית WIN-WIN, שבה המתמחים שלי במחלקה ייחשפו לניתוחים אסתטיים מגוונים שהם נדרשים לצורך הכשרתם, בתוך שערי צדק. פעילות המחלקה לכירורגיה פלסטית התפתחה מאוד במרוצת השנים האחרונות, ואנחנו מבצעים כיום ניתוחים ושחזורים מסוגים שלא נחשפנו אליהם בעבר. המרקם הדמוגרפי הייחודי של ירושלים מביא לריכוז של מקרים מורכבים ולצורך בתיקוני מומים מולדים ושחזורים שונים, תוך ניתוחים משולבים עם מגוון מחלקות בבית החולים, כמו מחלקת אורתופדיה, לב חזה, ונוירוכירורגיה".
אוזן מודפסת מאמריקה ושחזור שד היברידי
בשנים האחרונות התרחבה פעילותה של המחלקה, ושערי צדק הפך למרכז הגדול בירושלים שבו ריכוז גבוה של מקרים מורכבים. "ההתקדמות הטכנולוגית ניכרת אצלנו בבית החולים, בשנה החולפת ביצענו שחזור של אוזן במקרה טראומה שבו רובה נקטעה, מאוזן שהודפסה בתלת ממד בארה"ב. הדבר כבר לא נחשב עתיד, אלא לגמרי ההווה". ד"ר גרונוביץ מציין בנוסף, כי הם תרים כל הזמן אחר התפתחויות חדשות, כמו תחליפי עור ביולוגיים, שהשימוש בהם הולך וגובר. "זהו כלי מדהים שמאפשר לבצע שחזורים שבעבר היו בעלי מורכבות גדולה. בזכות התחליפים הללו אפשר לפשט את תהליכי השחזור ולהפוך את ההליך הניתוחי ליותר פשוט, עם פחות סיבוכים ותחלואה בעקבותיהם".
לדברי ד"ר גרונוביץ, אחד הפיתוחים שמובילה המחלקה הוא שחזור שד באופן שמקל בצורה משמעותית על המטופלת. "במרכזים רבים בעולם תהליך השחזור כולל כמה שלבים: האחד, הכנסת בלון- שתל שאותו מנפחים לאחר הניתוח במשך שבועות ואפילו חודשים, עד להגעה לנפח מתאים, ואז החלפתו בשתל קבוע". לדבריו החיסרון העיקרי מתבטא בצורך בהגעה תכופה לבית החולים ובמספר ניתוחים, עד לתוצאה טובה מבחינה אסתטית. "אנחנו משתדלים לבצע ניתוח אחד בלבד, שבו באותו מעמד של הכריתה ותחת אותה ההרדמה, מתבצע השחזור הסופי. החיסרון בהליך זה, הוא הצורך בהתחייבות לגודל ולצורה. אבל היתרון המרכזי, שאולי מגמד את החיסרון, הוא האפשרות להגיע לשחזור מלא בפעם אחת, ולתוצאה אסתטית משביעת רצון".
הליך ייחודי, פרי פיתוחו של ד"ר גרונוביץ, פורסם לפני כשנתיים במגזין היוקרתי האמריקאי בכירורגיה פלסטית- PRS, תחת השם "שחזור היברידי". בהמשך לגישה שהייתה נהוגה בעולם ונכנסה לשימוש בבית החולים כבר בשנת 2017, שבה במקום להכניס את השתל מתחת לשריר החזה (Pectoralis), הוא ממוקם מעל לשריר, הוביל ד"ר גרונוביץ גישה חד שלבית שבה מוזרק שומן לאזורים מסוימים במיטת השד, במעמד אותו הניתוח. "השחזור שנעשה מעל שריר הפקטוראליס נותן תוצאה טבעית ומוביל להחלמה מהירה יותר, ובגישה ההיברידית בה גם מוזרק שומן, מתקבלת תוצאה מיטבית באזור השד המשוחזר. משמעות הדבר שהמטופלת יכולה לסיים את אתגר השחזור כבר ביום הכריתה. זוהי בשורה מדהימה ומשמעותית למטופלות".
המצאות ושכלולים עד צוואר
פיתוח נוסף של מנהל המחלקה, שפורסם אף הוא בג'ורנל היוקרתי PRS בשנת 2018 ונרשם כפטנט, הוא גישה ניתוחית חדשה למתיחה אסתטית של הצוואר. "קיימות גישות רבות בהתאם למגוון צורות התבגרות הצוואר. באנשים מסוימים, העור דק, באחרים סיבי השריר דומיננטיים. יתכן צוואר רפוי עם מרכיב שומן בולט ועוד. בכל אחת מהגישות הקיימות ישנם חסרונות, והגישה שלי נועדה להתגבר על מכלול הבעיות ולא לפתור בעיה דומיננטית מסוימת", מציין ד"ר גרונוביץ. "מכיוון שהצוואר הוא אזור המושפע מאד מכוח הכבידה, וקשור בכוחות חיכוך רבים של לעיסה, דיבור ובליעה, הגורמים להתבגרותו המואצת, נדרש פתרון שיביא בחשבון את כל המרכיבים הללו. בסיס הרעיון נשען על רשת ניתוחית, דרכה מהודקים כל 'המבנים' שהתרופפו. ההרמה אחידה ומתאימה לכל סוגי הצוואר, והפטנט 'מערסל' ומקבע במדויק את המבנים במקומם". הפטנט נמצא בשלבי פיתוח מתקדמים, כשהמטרה הסופית הנה יצירת אביזר ניתוחי שיאפשר הכנסת הרשת בקלות ובמהירות כחלק מהניתוח ובמשיכה קלה יתאפשרו פרישה של הרשת והידוק מרכיבי הצוואר השונים.
"רשת ניתוחית קיימת כמובן בתחומים אחרים בכירורגיה, כמו בתיקון בקעים, אבל הפטנט שלנו מתבסס על המיקום שלה בצוואר ועל צורתה הייחודית". לדבריו, התוצאות שהושגו עד כה משביעות רצון, הן מבחינת המראה והן מבחינת משך זמן ההשפעה. עד כה, המטופלים הראשונים שעברו את הניתוח לפני כ-8 שנים בגישה זו, עדיין נהנים מתוצאה יציבה לעומת פרקי זמן קצרים יותר בגישות הניתוחיות שמוצעות כיום.
עם האקדמיה, לטובת הכלל
ד"ר גרונוביץ, בוגר מספר פקולטות באוניברסיטה העברית, הוא מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ומלמד סטודנטים לרפואה החל משנתם הרביעית. "בבית החולים אנחנו עוסקים בלימוד ובהכשרת הדור הבא, ובנוסף מובילים מחקרים אקדמיים עם חוקרים מהאוניברסיטה העברית מעצם היותנו 'מסונפים' לה". אחד ממחקרי הדגל של המחלקה לכירורגיה פלסטית, שתוצאותיו עתידות להתקבל בחודשיים הקרובים, הוא מחקר על תחלואה שנובעת משתלי סיליקון. "זהו מחקר מאוד חשוב ומעניין על תופעה שעוד לא נרשמה בה עבודת מחקר מעמיקה עד כה. הנושא זוכה להדים רבים בתקשורת ב-5 השנים האחרונות, ובעקבותיו נשים רבות מוטרדות מההשלכות האפשריות של שתלי הסיליקון על גופן. מחקרית לא נעשו עבודות מעמיקות בתחום. בשל החשיבות הרבה של הנושא, והעלויות הגבוהות הכרוכות בביצוע מחקר קליני גדול, נענתה חברת שתלים אמריקאית גדולה לבקשתנו והעניקה לצוות המחלקה לכירורגיה פלסטית בשערי צדק גראנט בסך כ-300 אלף דולר לצורך כך". את המחקר, שבוחן קשר אפשרי בין המערכת החיסונית לשתלי סיליקון, ביצע ד"ר גרונוביץ בשיתוף עם פרופ' מיכל בניאש וד"ר ליאונור כהן מהאוניברסיטה העברית, וביחד עם ד"ר גלעד שפיגל, מתמחה במחלקה בשערי צדק. כ-200 נשים שביצעו ניתוח להגדלת שדיים עם שתלי סיליקון הושוו למספר זהה של נשים עם רקע דומה, ללא שתלים, באמצעות בדיקות דם ובדיקות אימונולוגיות שונות. "דירגנו את התבטאות הסימפטומים הרבים, החל מדיכאון ועד הפרעות גסטרואינטסטינליות, ואנחנו נמצאים כעת בשלבי פענוח בדיקות הדם. זו עתידה להיות עבודה מקיפה שתהיה לה השפעה עצומה. אם בסופו של דבר יתגלה שאין קשר בין המערכת החיסונית לשתלי הסיליקון, הדבר ירגיע אוכלוסייה אדירה של נשים ויפחית את מגמת ההימנעות משתלי הסיליקון. מאידך אם כן ימצא קשר, הדבר יאפשר לנו להעמיק בהבנת הגורמים לכך, ולחשוב על הפיתוחים הבאים, מתוך רצון לשמירה על איכות החיים ובריאותן של המטופלות", מסכם ד"ר גרונוביץ.
בשיתוף המרכז הרפואי שערי צדק
