העלייה המתמשכת בהיקפי התחלואה במחלות לב וכלי דם מגבירה באופן ניכר את העומס על מערכות הבריאות בארץ ובעולם. בישראל לבדה, כך לפי נתוני המרכז הלאומי לבקרת מחלות (מלב"מ), מתבצעים מדי שנה למעלה מ-50,000 צנתורים כליליים. ואולם, טכנולוגיה חדשנית הנכנסת לשימוש בשנים האחרונות עשויה לייתר חלק משמעותי מהצנתורים האבחנתיים, ובכך לשפר את איכות הטיפול הרפואי ולהפחית את העומס על המערכת.
"מאז שנות ה-70 ועד היום, לצנתור כלילי היו שתי מטרות מרכזיות", מסביר פרופ' סער מנחה, מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). "ראשית- אבחון טרשת והערכת מידת ההיצרות בעורקים הכליליים, ושנית, טיפול בהצרויות אלו במידה הצורך. הצנתור הוא אומנם פרוצדורה מאוד בטוחה, אך עדיין מדובר בפעולה פולשנית. לכן, בעשורים האחרונים אנחנו שואפים לבצע את השלב האבחוני של הצנתור באמצעים לא פולשניים, כדוגמת הצנתור הווירטואלי".
וירטואלי - אך עד לא מזמן חלקי
פרופ' מנחה, שמשמש גם כראש החוג לקרדיולוגיה התערבותית באיגוד הקרדיולוגי בישראל, אומר כי הצנתור הווירטואלי סיפק עד לאחרונה מענה אבחוני חלקי בלבד. "בדיקת CT מאפשרת הדמיה אנטומית מצוינת של העורקים הכליליים ונותנת תשובה לשאלה האם קיימת היצרות. אם מדובר בהיצרות קלה של כ- 20%, ברור שאין צורך בצנתור טיפולי. בקצה השני, אם מדובר בהיצרות חמורה של 90%, ברור שהמטופל חייב להגיע לחדר צנתורים לטיפול. האתגר האמיתי הוא טווח הביניים - היצרות של 50%-70%. במצבים אלה, עד היום לא הייתה לנו דרך לדעת על בסיס ה-CT בלבד האם מדובר בהיצרות משמעותית שמצדיקה התערבות ואנחנו נאלצים לבצע את האבחון בחדר הצנתורים".
כאן נכנסת לתמונה טכנולוגיה חדשה בשם HeartFlow FFR-CT. "בעבר, בדיקת CT סיפקה מידע אנטומי", מסביר פרופ' אשרף חמדאן, מנהל יחידת הדמיה קרדיוווסקולרית במרכז הרפואי רבין (בילינסון והשרון). "כיום, באמצעות טכנולוגיית HeartFlow ניתן לבצע אנליזה מתקדמת של בדיקת CT קיימת ולהפיק ממנה מידע פיזיולוגי ומבני מפורט - עוד לפני ביצוע צנתור פולשני. כך ניתן להעריך את המשמעות ההמודינמית של ההיצרויות, לצד אפיון מדויק של מאפייני טרשת העורקים". לדבריו, שילוב מידע אנטומי ופיזיולוגי מאפשר קבלת החלטות מדויקות יותר באשר לצורך בצנתור, התאמה אישית של הטיפול התרופתי והפחתת הסיכון לאירועים כליליים חריפים, כגון תעוקת חזה בלתי יציבה או אוטם שריר הלב. במילים פשוטות, לא רק אם קיימת היצרות אלא עד כמה היא מסוכנת.
תמונת מצב מלאה - מבדיקה אחת לא פולשנית
החידוש הטכנולוגי שמאחורי HeartFlow FFR-CT מבוסס על ניתוח מתקדם של ממצאי ה-CT באמצעות מודלים מתמטיים מורכבים. "מדובר בתוכנה חכמה שמתלבשת על הצנתור הווירטואלי", מפרט פרופ' חמדאן. "היא מנתחת את זרימת חומר הניגוד בעורקים ומבצעת חישוב פיזיקלי של הזרימה דרך ההיצרות. מתוך כך ניתן להסיק מסקנות מדויקות על הפיזיולוגיה של העורקים הכליליים. התוצאה - תמונת מצב מקיפה – גם אנטומית וגם פיזיולוגית – הנשענת על בדיקת CT אחת בלבד".
דיוק גבוה יותר בקבלת החלטות רפואיות
לדברי פרופ' מנחה, כלי האנליזה החדשים אינם משפרים רק את הטיפול בחולה הבודד, אלא גם את היעילות של מערכת הבריאות כולה. "המטרה היא לשנות את תמהיל הפעילות בחדר הצנתורים: פחות צנתורים אבחוניים ויותר צנתורים טיפוליים אשר הופכים מורכבים עם השנים ודורשים זמן ותכנון. במקום מסע ארוך בין בדיקות ורופאים, ניתן לקבל כיום את רוב התשובות בכתובת אחת. בבדיקה אחת. טכנולוגיה זו מקצרת משמעותית את הזמן מהתלונה לאבחנה – ובכך יכולה לשפר את איכות הטיפול". עוד הוא מדגיש: "השאיפה היא שהמטופל יגיע לחדר הצנתורים רק כאשר בידינו כל המודיעין הרלוונטי. כך ניתן להבין את האבחנה לעומק מראש, לדון בממצאים עם המטופל ובני משפחתו ולהיערך בצורה מיטבית לפעולה עצמה".
מעבר לכך, מוסיף פרופ' חמדאן, הטכנולוגיה מאפשרת אפיון מתקדם של טרשת העורקים עצמה. "לא כל טרשת היא זהה, יש צורות יציבות יחסית, ויש כאלה בעלות סיכון גבוה. כיום אנחנו יכולים להעריך האם המטופל נמצא בסיכון עתידי להתקף לב או לצורך בהתערבות פולשנית, ולהתאים את המעקב והטיפול בהתאם".
אתי ריבן, סמנכ"לית שיווק וחדשנות בחברת צמל מדיקל מוסיפה: "מעבר לדיוק הקליני, לטכנולוגיה יש משמעות גדולה עבור חוויית המטופל. עד היום מטופלים עם חשד למחלת לב כלילית נדרשו לעבור מסלול אבחוני ארוך ומורכב, שכלל לעיתים בדיקות מאמץ, מיפוי לב, אקו לב, בדיקות CT ובהמשך גם צנתור אבחנתי, עד לקבלת החלטה טיפולית. טכנולוגיית HeartFlow מאפשרת להפיק מבדיקת CT בלבד מידע תפקודי מתקדם על זרימת הדם בעורקי הלב, ובכך לרכז את תהליך האבחון לבדיקה אחת לא פולשנית. עבור המטופל המשמעות היא פחות בדיקות, פחות אי-ודאות, וקבלת תמונה ברורה ומדויקת של מצב המחלה כבר בשלב מוקדם".
לקראת סטנדרט חדש בקרדיולוגיה
במהלך שנת 2025, החלה הטכנולוגיה להיכנס לשימוש נקודתי גם בישראל מציין פרופ' מנחה, אך היישום המלא של טכנולוגיית HeartFlow נמצא עדיין בשלב מוקדם. הטכנולוגיה נמצאת בשימוש נרחב מאוד בארה"ב ובמדינות אחרות, כמו למשל בבריטניה, שכבר החלו לעשות שימוש בטכנולוגיה בהיקפים יותר משמעותיים. לדעתי מדובר בסנונית ראשונה לעידן חדש בטיפול בחולי לב. לדבריו, בתוך 5—10 שנים צפוי שינוי תפיסתי של ממש: "עד היום, בספרי הרפואה, אשר נלמדים בכל העולם, הצנתור הכלילי נחשב לסטנדרט המקובל לאבחון היצרות בעורקים. בעתיד הקרוב, עם כניסת ושיפור טכנולוגיות מתקדמות אלה, אני צופה שהמטופל יעבור בדיקת CT, הכלים החכמים, אשר יכללו כלי בינה מלאכותית, יפיקו ממנה את הממצאים האנטומיים והפיזיולוגיים והרופא יקבל ניתוח מבוסס מידע עם המלצות לטיפול. הרופא יישאר זה שמקבל את ההחלטה, אבל עם הרבה יותר מידע ואפשרות לקבל החלטות טובות יותר ובזמן קצר".
בשיתוף קבוצת צמל מדיקל
