אימוני נינג'ה, המשלבים אתגרים גופניים מתחומי הטיפוס, הפרקור, התעמלות מכשירים, קליסטניקס וענפים נוספים, הפכו פופולריים בקרב רבים בעת האחרונה. כפעילות גופנית, אימוני הנינג'ה משלבים אתגרים/מכשולים המחייבים עבודה של קבוצות שרירים מגוונות תוך תרגול מרכיבים שונים של כושר גופני (סיבולת שריר, כח מתפרץ, קואורדינציה, זריזות, שיווי משקל, גמישות, דיוק ועוד), ובשילוב עם תפקודים קוגניטיביים שונים (ריכוז, תפיסה, תגובה לגירויים, תכנון, קשר עין-יד/רגל, תפיסה מרחבית ועוד). הפוטנציאל לתרגול ושיפור בכל המרכיבים האלה הוא אחד היתרונות המובהקים של ענף ספורט זה.
מועדים לפורענות
עם זאת, כמו בכל ענף ספורט, קיים סיכון לפציעות. פציעות שתועדו בשידורי תוכניות הנינג'ה וכאלה המתרחשות בשגרה במתחמי האימונים השונים. בסקר שכלל 160 מתאמני נינג'ה בארה"ב נמצא כי 42% מהנשאלים דיווחו על פציעה במהלך 6 החודשים שקדמו לסקר, כאשר הסיבות השכיחות לפציעות היו: אימון יתר, תכנון לא נכון במעבר מכשול וטכניקה ויכולת לא אופטימליות. המכשולים המועדים לפציעות היו: לייץ (Laches), סולם הסלמון, הקיר וסיבה חשובה נוספת היתה מיקום לא נכון של המזרון לנחיתה לאחר מכשול. לצד אלה, ישנן מגוון פציעות נוספות, שמומלץ להיות מודע אליהן ולאופן הטיפול בהן.
פציעות ראש
פגיעה טראומתית ברקמת המח כתוצאה מחבלה ישירה לראש.
סימנים: הפרעות ביציבות, קושי בדיבור ובריכוז, תחושת סחרחורת, עייפות, שינויי מצב רוח, הפרעות שינה ועוד. חזרה לפעילות מלאה מתאפשרת רק לאחר חלוף כל הסימפטומים והשלמת תוכניות שיקום ייעודיות.
פריקת כתף
אחת מהפציעות השכיחות. במנחים מסוימים של היד שנפוצים בפעילות נינג'ה, העומס על הרקמות המייצבות גדול ובשילוב כח חיצוני משמעותי, הכתף יכולה לפרוק.
סימנים: תחושה מיידית של אובדן שליטה על היד, כאב משמעותי ועיוות באזור הכתף. חזרה של הפריקה מתרחשת פעמים רבות באופן ספונטני, אך לעיתים נדרשת מניפולציה להחזרה ועדיף שתבוצע במסגרת רפואית או על ידי איש מקצוע מיומן בשטח. בהתאם לממצאי בדיקות הדמיה (צילומי רנטגן/= MRI) יקבע הטיפול. הטיפול הראשוני יכלול לרוב מתלה לזמן מוגבל ומשככי כאבים. בהמשך, תוכנית שיקום ופיזיותרפיה מתאימה. הצורך בהתערבות ניתוחית ובסוג הניתוח יקבע בהתייחס לגיל המטופל, פריקה ראשונה/חוזרת, ממצאי הבדיקה הגופנית, מידת הנזק לרקמות הרכות ולעצם ורמת וסוג הפעילות הגופנית הרצויה.
פגיעה ברצועות הברך
מבין הרצועות סביב ובתוך הברך, הפגיעות הנפוצות הן של הרצועה הצידית הפנימית והרצועה הצולבת הקדמית, שבהקשר לאימוני נינג'ה יתרחשו בעיקר כתוצאה מנחיתה לא טובה על הרגל, תנועה סיבובית לא צפויה במהלך מעבר מכשול או בנפילה על רגל/ברך במנח לא תקין.
סימנים: הספורטאי ידווח ששמע וחש "תלישה" (pop) באזור הברך בזמן הפציעה, תחושת קריסה של הרגל וחוסר שליטה עליה, נפיחות בברך שמתחילה להופיע באופן מידי, הגבלה בתנועה וכאבים. בכל חשד לפגיעה רצועתית יש להפסיק את הפעילות ולעבור הערכה רפואית על ידי איש מקצוע שתכלול בדיקה גופנית והדמיות מתאימות לשלילת פגיעה נלווית בעצם, אישוש אבחנה של פגיעה ברצועות ושלילת פגיעה ברקמות סמוכות נוספות. טיפול ראשוני יכול לכלול קיבוע של האזור הפגוע וקומפרסים קרים. הטיפול בפגיעה ברצועה הצידית הפנימית (MCL) יהיה לרוב לא ניתוחי, עם קיבוע מוגבל בזמן בסד, שיקום ופיזיותרפיה וחזרה הדרגתית לפעילות. בפציעות של הרצועה הצולבת הפנימית (ACL) ייבחנו מאפייני הפציעה והספורטאי, כדי להתאים את הטיפול האופטימלי - בין אם מדובר בטיפול לא ניתוחי או ניתוח לשחזור הרצועה הצולבת ולאחריו שיקום.
נקעים/פגיעה ברצועות סביב הקרסול וכף הרגל
פציעות נפוצות שיתרחשו באימוני נינג'ה לרוב בשל דריכה/נחיתה על כף רגל במנח לא תקין, במיוחד במכשולים המשלבים אתגרי יציבות.
סימנים: קושי בדריכה על הרגל, נפיחות משמעותית וכאבים. סימנים של שטפי דם פנימיים ורגישות יתר, יעלו חשד לפגיעות משמעותיות יותר שדורשות הערכה רפואית מיידית. הערכה כזו תכלול בדיקה גופנית והדמיות שונות בהתאם לאופי הפציעה. בנקעים השכיחים והפשוטים, הטיפול יהיה קומפרסים קרים, הרמת הרגל, חבישה/שימוש בתומך וניידות עם או ללא אביזר עזר לניידות. בהמשך, פיזיותרפיה ושיקום. בנקעים מורכבים ניתן לשקול קיבועים אגרסיביים יותר של הקרסול וכף הרגל, הגבלה משמעותית יותר בניידות על הרגל וכן טיפולים ניתוחיים.
כאבי גב
בענפי ספורט הכרוכים במאמצי ניתורים, קפיצות ונחיתות, קיימות סיבות רבות לכאבי גב: מקור שרירי, מקור רצועתי, שברים בחוליות, בעיות של דיסקים בין חולייתיים ועוד. בהעדר פגיעה טראומטית ספציפית, הגורם השכיח לכאב הוא שרירי/רצועתי והכאב יגיב היטב לשינוי דפוס הפעילות הגופנית, פיזיותרפיה וטיפול תרופתי. כאב גב שלא חולף למרות טיפול ואף מוחמר או מלווה בסימפטומים נוספים, דורש ברור מסודר על ידי איש מקצוע.
קרעים בגידים ובשרירים
גידים ושרירים עלולים להיפגע באימונים ובעיקר במאמצים של כיווץ השריר תוך כדי התארכות שלו, מצב נפוץ במאמצי "תליה", הרמת משקל כבד, מעידות ונפילות.
סימנים: הגבלה וכאבים בתנועות (בהתאם למיקום הפגיעה) ולעיתים דיווח על קול ותחושת "תלישה" בזמן הפציעה. הדמיות רלוונטיות לאבחון פגיעות רקמה רכה אלה הן אולטרסאונד ו-MRI, אם כי חשוב גם להשלים צילומי רנטגן לשלילת פגיעה נלוות בעצם. לרוב, בפגיעות שריריות הטיפול המקובל הוא טיפול מקומי עם קומפרסים קרים, הפעלה מבוקרת ופיזיותרפיה. ניתן גם לשקול טיפול בהזרקות. בפגיעות גידיות, כתלות בחומרת ומאפייני הפגיעה ישקלו גם טיפולים ניתוחיים לתיקון/עיגון מחדש של הגידים שנפגעו/נקרעו.
שברים
יתרחשו לרוב כתוצאה מנפילות ואינם פציעה שכיחה.
סימנים: כאבים, הגבלה בתנועות ולעיתים עיוות (דפורמציה) באזור הרלוונטי. בכל חשד לשבר חשוב לעבור הערכה רפואית מיידית שתכלול בדיקה גופנית ובדיקות הדמיה (כגון צילומי רנטגן). הטיפול בשברים הוא קיבוע (אם בגבס או במקבעים מתאימים אחרים - סדים ותומכים על סוגיהם השונים). לעיתים, בשל מיקום לא תקין ותזוזה של חלקי השבר תידרש מניפולציה להחזרת החלקים למיקומם האנטומי. בהתאם למאפייני השבר, ההחזרה תבוצע כחלק מהטיפול הראשוני במיון, אך לעיתים נדרשת החזרה בחדר ניתוח שתלווה בקיבוע באמצעות מקבעים ניתוחיים (פלטות/ברגים/פינים).
מאמץ יתר (Overuse)
פציעות מאמץ יתר קיימות כמעט בכל ענפי הספורט וגם בספורט הנינג'ה. פציעות אלה עלולות להתבטא בדלקות בגידים/שרירים, שינויים שחיקתיים בגידים (Tendinosis) ובמקרים קיצוניים גם בשברי מאמץ. ברור ואבחון מוקדם לכאבים שהחלו להופיע שלא סביב פציעה טראומתית, ופוגעים בביצועים במהלך האימון או בשגרת היום לאחריו, יאפשרו חזרה מהירה יותר לאימונים לאחר טיפול מתאים. ברוב המקרים, שינוי זמני של דפוס הפעילות, טיפול מקומי באזור הפגוע, פיזיותרפיה ותוכנית אימונים מותאמת, יאפשרו חזרה לפעילות ללא הגבלה. לעיתים ניתן לשקול גם טיפול תרופתי בנוגדי כאב/דלקת וכן בהזרקות מקומיות של חומרים שונים. שברי מאמץ ידרשו לרוב טיפול יותר אגרסיבי שיכול לכלול קיבועים שונים, איסור דריכה, הימנעות מפעילות למשך זמן ממושך יותר ובמקרים נדירים יותר גם טיפולים ניתוחיים.
נינג'ה - מפחיתים סיכון
- הכרה ויישום של הנחיות הבטיחות של מתקן האימונים.
- שימוש בציוד מגן המותאם לאופי המכשולים/מתקנים.
- וידוא תקינות ושימוש נכון בציוד בטיחות.
- הפסקת האימון ועדכון הגורמים האחראים במידה והבחנתם במתקן/מכשול לא תקין.
- הימנעות מאימון נינג'ה במצב פציעה פעילה המורגשת בזמן האימון.
- חימום השרירים והמפרקים בטרם התחלת האימון.
- ביצוע האימון תוך שימוש בטכניקה נכונה, סיוע במאמן/מדריך/איש מקצוע.
- ביצוע אימונים ממוקדים על מרכיבים טכניים שדורשים שיפור.
- הסתייעות במדריכים/מתאמנים בזמן למידה ותרגול של אתגרים חדשים.
- הקפדה על מנוחה בין אימונים, שינה מספקת ותזונה התואמת את צרכי הגוף.
- וידוא המצאות ציוד עזרה ראשונה במתקני האימון בטרם התחלת האימון.
ד"ר ניב מרום הוא אורתופד ספורט, מנתח ורופא בכיר ביחידה לפגיעות ספורט במחלקה האורתופדית במרכז הרפואי מאיר, המלווה הרפואי הרשמי של הסגל האולימפי
