החלפות המפרקים הראשונות בהיסטוריה הרפואית תוארו כבר בראשית שנות ה-20 של המאה הקודמת, אז החלו להתפתח סוגים שונים של מפרקים מלאכותיים על בסיס החומרים שנמצאו בשטח, לרבות גומי, זכוכית, שנהב או פולימרים. למרות הניסיונות פורצי הדרך ביחס לאותה תקופה, רוב הניתוחים העלו חרס, ונקודת המפנה המשמעותית התרחשה רק בשנות ה-60, כאשר המנתח האורתופדי הבריטי, ד"ר סר ג'ון צ'רנלי, הנחשב לאבי תורת החלפות המפרקים המודרני, המציא את תורת חיכוך המתכות שכללה שימוש במשתלים על בסיס עקרונות של חיכוך חומרים.
במרוצת השנים ניתוחי החלפות המפרקים המשיכו לצבור תאוצה, בדגש על אפקט השיקום המהיר שהיווה שינוי קונספט יוצא דופן בתחום.
''אם בעבר אדם היה מבצע צנתור לב, אורז מזוודה ומתאשפז למשך תקופה ארוכה של 6 שבועות ומעבר, כיום כשמתרחש אירוע לבבי, המטופל למחרת כבר משוחרר לביתו'', אומר פרופ' מיכאל דרקסלר, מנהל המחלקה האורתופדית בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד.
''עד לפני מספר שנים ניתוחים כירורגיים הצריכו שיקום ואשפוז ארוכים, בדגש על ניתוחים דרמטיים שהתבצעו עם חסם עורקים במשך כשעה וחצי, כולל נקזים שהוציאו דם מהמפרק. הניתוחים הללו כללו גם חבישות גדולות, וכפועל יוצא מכך תהליכים מתמשכים של פיזיותרפיה. כיום אנחנו ניצבים בפני עידן חדש לחלוטין, שבסיסו בשיקום מהיר וחזרה מיטבית של המטופל לשגרה. זה מתחיל כבר בשלב ההסברים לקראת הניתוח, סוג של שרשרת חיול שעוברים המטופלים אצל הצוותים הרופאים, החל מהרופא המנתח, דרך הרופא המרדים, האחות או העובדת הסוציאלית, לצורך קבלת הסברים על אופן הטיפול. לכך יש להוסיף שימוש בחומרים לעצירת דימום ונוגדי כאב שמוזרקים לפני, תוך כדי ולאחר הניתוח, ובפועל מייתרים את הצורך בנקזים וחוסמי עורקים. גם ההרדמה עצמה הינה ספינאלית אזורית שתכליתה לחסום את רצפטורי הכאב. כל אלו יחד מסייעים להפעלה מהירה וקימה של המנותחים מהמיטה תוך זמן קצר מסיום מועד הניתוח''.
שינוי כללי המשחק
שיעור ניתוחי החלפות המפרקים רושמים עלייה מתמדת בשנים האחרונות (בעיקר ניתוחי ברך וירך) בישראל עם סדר גודל של כ-10,000 מנותחים מדי שנה. ''למרות הגידול, עדיין מדובר על מספרים נמוכים בהשוואה לאירופה או ארצות הברית. הצפי בכל אופן הוא להמשך מגמת הגידול בניתוחי החלפות המפרקים, שמקורם בעלייה במודעות ושיפור הטכנולוגיה, כמו גם חשיפה לשיטות הטיפוליות המתקדמות ביותר באמצעות חשיפה לאינטרנט'', מבהיר פרופ' דרקסלר.
לדבריו, השינוי הגדול והמהותי ביותר שעבר התחום הזה החל עם כניסת השימוש ברובוטיקה בשלהי שנות ה-90. ''באותה תקופה החלו נביגציות שונות להיכנס לשוק, קרי מיקום של קולטנים על גבי או בתוך מפרק הברך בשילוב מצלמות שאפשרו לסמן מראש נקודות ייעודיות. בהמשך התפתחה הזרוע הרובוטית יחד עם מערכות מחשוב מתקדמות שמבצעות יחד תהליכים מורכבים במיוחד. כך למשל, הן מאפשרות לבצע CT על המחשב ולהתחיל בתהליך התכנון הניתוחי מבעוד מועד, עוד לפני שהניתוח התבצע דה פקטו. עם תחילת הניתוח, ממקמים את הקולטנים, מבצעים רישום של הברך, כשלאחר פעולה פשוטה של כיפוף ויישור המפרק, ניתן לשחק עם זוויות דרך המחשב. בסופו של דבר מתבצע ניתוח מהיר במיוחד, תוך פרק זמן של 20-17 דקות לכל היותר, בסיומו המטופל כבר נמצא עם משתל על הברך. זוהי מציאות חסרת תקדים, שהינה תולדה של השתלבות הרובוטיקה בהליך הכירורגי''.
בניסיון להתמקד בזרועות הרובוטיים שכאמור הצליחו 'לשנות את כללי המשחק' בניתוחי החלפות המפרקים, מציג פרופ' דרקסלר תחזית אופטימית לפיה הזרועות יעילים כיום מלבד ניתוחי מפרק ירך או ברך, גם עבור מפרקי כתף, עמוד שדרה, קרסול ושורש כף יד.
''הזרוע הרובוטית הוכיחה את עצמה כפלטפורמה אופטימלית לכל החלפות המפרקים בגוף. כמובן שאין ביכולתן להחליף את הצורך ביד המנתחים ובמוח האנושי, אולם היא מהווה כלי מסייע בעל יכולות יוצאות דופן, שתפקידו להוביל לדיוק המפרק עם חיתוכים ואיזונים מיטביים. כך ניתן למעשה לתקן את המפרק כמעט בצורה אנטומית עד לרמת המילימטר ובהתאם לשינויים הגופניים הנדרשים''.
כשהוא נשאל ביחס לעתיד הזרועות הרובוטיים והשפעתם על ההליך הניתוחי, מוסיף דרקסלר: ''השימוש בתורת החיכוך על גווניה השונים מסייעים כיום לייצר מפרקים בעלי עמידות למשך עשרות שנים, אבל הדבר הגדול הבא יהיה החלפת מפרק שתוכל לשרת את המנותחים לכל החיים. נכון להיום, הניתוחים המוצעים מציגים אחוזי הצלחה גבוהים במיוחד של כ-95%. לא סתם הגדירו ב-Lancet הבריטי הנחשב לאחד מהירחונים הרפואיים המוערכים ביותר בעולם, את ניתוחי החלפות המפרקים לניתוח הטוב ביותר של המאה ה-20. כעת הצפי הוא לכניסה מאסיבית עוד יותר של הרובוטיקה לעולם הרפואי, עם שינויים רבים ומהפכניים שעוד נכונו לנו. סביר להניח שכבר בעתיד הקרוב נזכה לחזות באפשרות הזרקת סחוס חלופי לברך, ללא צורך בהוצאה שלו בהליך כירורגי. עד שזה יקרה תחום הרובוטיקה ימשיך לשבור שיאים חדשים, בדגש על דיוק ואיזון, ובמטרה לקדם ניתוחים מושלמים שמטרתם להעלות את רמת השרידות של המפרק החדש, כמו גם את תגובת הגוף למשתלים''.
בשיתוף בית החולים הציבורי אסותא אשדוד
