ב-9 במרץ 2025, נערך כנס "עיצוב בריאות נשים" של עמותת Medonna - נשים בשביל הבריאות, ביוזמה ובהובלה של מלי קושא בבית הנשיא, לציון יום האישה הבינלאומי. מהכנס שאירחה מיכל הרצוג, רעיית נשיא המדינה, והשתתפו בו משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, וכן מנכ"לים, יו"ר וחברי דירקטוריון, מנהלים וצוותים רב מקצועיים, בארגוני הבריאות השונים, יצאה בשורה שעתידה לחולל מהפכה משמעותית בבריאות האישה בישראל.
באירוע הכריז בר סימן טוב על הקמת צוות משימה אסטרטגי שיסלול את הדרך לבניית תוכנית לאומית, וצוות משימה לקידום בריאות נשים והצבתן בעמדות מפתח. התוכנית, בברכתו של בר סימן טוב, ועמותת Medonna.
תוכנית זו עתידה לייצר במהלך השנה הקרובה, את המדיניות שתיתן מענה לצרכים הייחודיים של נשים בישראל, כפי שעלו מנתוני סקר חלוצי למיפוי בריאות הנשים בישראל.
הסקר בהובלתה של מלי קושא, יו"ר הכנס וחברת הוועד המנהל בעמותה, יחד עם צוות המחקר של Medonna, בשיתוף כול קופות החולים, העלה נתונים מדאיגים, שמצביעים על ליקויים משמעותיים במערכת הבריאות ביחס לטיפול בנשים.
"הבחירה לקיים את הכנס בבית הנשיא, ביתו של העם, נשים וגברים כאחד, היא אמירה ברורה וצלולה: אלה לא רק השוויון וזכויות הנשים שאנחנו מתעקשות להילחם עליהם. אנחנו שואפות, בעזרת קידום רפואה מותאמת לנשים, להיטיב עם החברה כולה, שכן לרפואה מודעת מין ומגדר יש השלכות חברתיות, כלכליות ואתיות שחורגות הרבה מעבר למעבדות המחקר ולקירות הקליניקה, ומשפיעות באופן עמוק על חוסנה של החברה הישראלית", ציינה מיכל הרצוג.
בעידן שבו הרפואה מציגה טכנולוגיות וטיפולים חדשניים, תוחלת החיים של גברים ונשים עולה וכך גם איכותם. לגברים בישראל 81.7 שנות חיים בממוצע ולנשים 85.7 שנות חיים. אלא שנתונים אלה מעצימים גם את הפרדוקס הטמון בהיבט של בריאות נשים בישראל.
"מסתבר שנשים אמנם חיות יותר מגברים, אך גם סובלות יותר", מציינת קושא, בעלת תואר שני במנהל ציבורי, משנה ליו"ר החברה הישראלית לאיכות ברפואה ויו"ר לשכת האתיקה של האחים והאחיות בישראל.
"נשים מעבירות כרבע משנות חייהן, במצב בריאותי ירוד, לעומת גברים, עם פערי בריאות שנובעים ממחסור בידע, בחוסר התייחסות להבדלים ביולוגיים מגדריים, ובהטיות מחקריות".
קושא מסבירה כי מחלות אוטואימוניות, למשל, שכיחות יותר אצל נשים, דיכאון נפוץ בקרבן פי 2, והן חוות את תסמונת המעי הרגיז פי 4 מאשר גברים. "ולמרות זאת, המחקרים והטיפולים אינם נותנים לכך מענה מספק", היא מוסיפה בצער.
קושא, יזמית בנשמתה וערה, לעוולות מכל סוג, עוסקת רבות בקידום שוויון מגדרי, בעיקר בתחום הבריאות. לדבריה, לצמצום פערים ברפואת נשים ישנן גם השלכות כלכליות מרחיקות לכת: "לפי הנתונים של דו"ח מקנזי מינואר 2025, צמצום הפערים עשוי לחסוך טריליון דולר לכלכלה העולמית ולתרום כ-500 מיליארד דולר בפיתוח מוצרים ושירותים לנשים. ההערכה היא שבישראל ניתן לחסוך 17 מיליארד ש"ח בשנה, אם יינתן מענה שוויוני ומותאם לבריאות נשים".
כיצד את רואה את העוול הגדול ביותר הקשור לבריאות נשים?
"במשך 100 השנים האחרונות התבססה הרפואה בעיקר על המודל הגברי. תרופות פותחו ונוסו על גברים, ואפילו עכברי ניסוי היו זכרים. נשים מגיבות אחרת לתרופות, סובלות מתופעות לוואי שונות ולעיתים אינן מקבלות את הטיפול האפקטיבי ביותר. למרות המחויבות החוקית לשלב נשים במחקרים, עדיין קיימת העדפה ברורה לניסויים בגברים, עם אחוזים אפסיים של אנליזה מגדרית במחקרים קליניים. המשמעות היא שתרופות רבות נבדקות בעיקר על גברים, והתוצאות מוכלות גם על נשים, דבר שעלול להוביל לאבחנות שגויות ולסיכונים מיותרים. הבעיה מחמירה בשל חוסר מודעות גם בקרב נשים וגם בקרב רופאים ומובילה, לצערנו, לאבחונים מאוחרים, לטיפולים שגויים ולהנצחת פערי בריאות משמעותיים".
מהם יעדיה העיקריים של התוכנית?
"הדרך לצמצום הפערים מתחילה במדיניות ברורה, במחקרים מותאמים, ובשינוי הגישה הטיפולית. ראשית, יש צורך בשיפור מערך איסוף הנתונים, תוך התאמת סטנדרטים מחקריים מגדריים. בנוסף, עלינו להשקיע במחקר ובפיתוח, שיתמקדו בבריאות נשים, תוך גיבוש הנחיות קליניות מותאמות מין ומגדר. בד בבד, נבקש להרחיב את ההכשרה הרפואית בנושא הטיות מגדריות והבדלים ביולוגיים, ואחרון נקדם נשים לעמדות מפתח בתחום הבריאות, צעד חשוב, ללא ספק, לקידום אינטרסים אלה".
היכן את רואה את תחום בריאות האישה בישראל ב-2030?
"אני מאמינה שהרגע הזה, שהחל בהכרזה החשובה כל כך, הוא מרגש ומשמעותי עבורי ועבור כולנו. במיוחד לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, שבהם היינו עדים, לפגיעה קשה וכואבת, ולצידה ראינו גם את החוסן ואת רוח הלחימה של נשים בעורף ובחזית. אין ספק שהקמת צוות המשימה היא נדבך חשוב ועדות למחויבותנו העמוקה ליצירת שינוי אמיתי ובר קיימא בבריאות נשים במעגל החיים. אני מאמינה שבשנים הקרובות יקבלו נשים זכות שווה לנהל ולהנהיג בתחום הבריאות, דבר שיוביל לאיחוד כוחות ולשיתוף פעולה חוצה מגזרים, שם טמון הכוח האמיתי. הדרך עוד ארוכה, אך בעזרת עבודה ממוקדת נוכל לצמצם את הפערים ולהבטיח לנשים טיפול רפואי מותאם ומדויק יותר. החתירה להשוואת התנאים לא רק תשפר את בריאות הנשים, אלא גם תבטיח שוויון מגדרי בכל היבטי החברה – רווח נקי לכולנו", מקווה קושא.
הובלה נשית בעולמות הבריאות
בדבריה, מכוונת קושא גם לנוכחותן של נשים בוועדות, בארגונים ובכל צמתי קבלת ההחלטות, הנוגעים לבריאותן של הנשים בישראל.
"ב-Medonna אנחנו מאמינות כי לנשים מגיעה זכות שווה לנהל ולהנהיג בתחום הבריאות, וכי הכוח טמון באיחוד כוחות ובשיתוף פעולה חוצה מגזרים. לכן, נמשיך להקדיש את מירב המאמצים לפיתוח תכניות שייצרו מציאות חדשה, שבה בריאותן ורווחתן של נשים בישראל יקבלו את הבמה המרכזית, ושבה נשים תוכלנה לעמוד בחזית ההובלה והקידום בתחומים השונים", מדגישה קושא.
חיזוק לדבריה, ניתן גם ממנכ"ל משרד הבריאות, בר סימן טוב, שקבע כי הובלה נשית היא לא עניין של מגדר. "אני גאה לומר שהובלה נשית היא מציאות בשטח במשרד הבריאות, למעלה מ-60% מהנהלת המשרד הרחבה מורכבת מנשים, ובדרג ההנהלה המצומצמת הן מהוות 50%. אלה הן נשים שנבחרו לא מפני שהן נשים, אלא משום שהן המוכשרות והמתאימות ביותר לתפקידן. לצד זאת עלינו להמשיך ולאפשר לעוד נשים לתפוס תפקידי ניהול והנהגה במערכת הבריאות כך שהמערכת תהיה מגוונת, שוויונית וחזקה יותר".
העידוד למהלך זה, ניתן כאן ועכשיו, כשבמהלך הכנס הוענק אות ההוקרה לדירקטוריונים ולהנהלות הארגונים העומדים בקריטריון העסקה בשוויון מגדרי 50/50.
באות העסקה בדירקטוריון זכה פרופ' שלמה מור יוסף, יו"ר דירקטוריון לאומית שירותי בריאות. לדבריו, הפרס, מהווה עדות למחויבות העמוקה של לאומית לקידום ייצוג נשים שוויוני. "בלאומית, אנו מאמינים כי גיוון הוא מנוע להצלחה, ולכן אנו פועלים ליצירת הנהלה ודירקטוריון המשקפים את ערכי הקופה.
כחלק מהמהלכים להעצמת נשים, בחרנו באסטרטגיה 'קודם כל את' הממקמת את בריאות הנשים במרכז", קבע פרופ' מור יוסף.
שני שרביט זכתה על שוויון מגדרי בהנהלה המורחבת של משרד הבריאות, אלי כהן, מנכ"ל כללית, זכה על העסקה בשוויון מגדרי בהנהלת הכללית, סיגל דדון-לוי, מנכ"לית מכבי שירותי בריאות, זכתה בשני אותות הוקרה על שווין מגדרי במנהלי מחוזות וכן בהנהלת הקופה.
לדבריה, מנהיגות נשית אינה רק יעד אלא ערך מרכזי שמביא להצלחה ולמצוינות ארגונית. "במכבי, נשים בעמדות הנהגה מחזקות את הארגון, מביאות ראייה רחבה יותר, ומובילות לחדשנות ולקבלת החלטות טובות יותר".
עמיתה, גידי לשץ, מנכ"ל אסותא מרכזים רפואיים, זכה בהוקרה על שוויון מגדרי בהנהלת הרשת. לדבריו, אסותא מחויבת לשוויון מגדרי ולמתן הזדמנויות שוות לנשים בתפקידי ניהול בכירים. "77% מעובדי הרשת הן נשים, והן מאיישות תפקידים מרכזיים בכלל תחומי הפעילות של אסותא, לרבות בתפקידי ניהול בכירים. כך למשל, נועה שמש, מנהלת בית החולים של אסותא בחיפה, היא מנהלת בית החולים הצעירה בישראל".
מה כבר נשים צריכות בשביל הבריאות?
אורח חיים, בריאות הנפש, גיל המעבר והגיל המבוגר
בסקר שנערך בחודש פברואר 2025, ביוזמת עמותת Medonna, השתתפו כ-3,000 נשים בגילי 20-80 לקוחות קופות החולים (כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית) המהוות מדגם מייצג. הסקר הופץ באמצעות אימייל ו-SMS.
הסקר מצביע על שורה של נושאים שיש להתייחס אליהם בתוכנית הלאומית ובראשם; בריאות נפשית, אורח חיים בריא, גיל המעבר והגיל המבוגר. כמו כן נמצא כי גוגל מהווה את מקור המידע העיקרי בו משתמשות נשים (77%), ובסדר יורד אתרי הקופות, צוותים רפואיים ואתרים מקצועיים בתחום בריאות נשים. השימוש ברשתות חברתיות נמוך ביותר בחיפוש מידע בריאותי. עוד עולה מהסקר כי בנושאים של גילוי מוקדם של סרטן ורפואה מונעת, הרגלי שינה, תזונה נכונה ואורח חיים בריא - חסר מידע אמין.
- צורך בתמיכה נפשית: 41% מהנשים הרגישו צורך בסיוע, כמעט כולן לא קיבלו מענה או קיבלו מענה חלקי בלבד.
- קשר עם צוות רפואי: 81% מהנשים חשות שהרופא/ה מקשיב/ה להם בסבלנות 74% מרגישות בנוח לשתף את הצוות הרפואי בנושאים שמטרידים אותן.
- זמינות שירותי הבריאות: 52%מהנשים השיבו ששירותי הבריאות שהן צריכות זמינים להן.
נשים וגיל המעבר – עיקרי הממצאים
בסקר שנערך בחודש פברואר 2025, ביוזמת עמותת Medonna, השתתפו כ-3,000 נשים בגילי 45-60 לקוחות קופות החולים (כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית) המהוות מדגם מייצג. הסקר הופץ באמצעות אימייל ו- SMS.
- סה"כ כ-96% חוו לפחות תסמין אחד של גיל המעבר. התסמינים השכיחים ביותר הם: עייפות, השמנה בטנית ועלייה במשקל, הזעת לילה וקשיי ריכוז. מעל 50% מהנשים בגיל זה חוות בממוצע כ-6 תסמינים, מתוך רשימה של 15 תסמינים שהוצגו.
- העיסוק בנושא עולה עם העלייה במספר התסמינים, אך בקרב חרדיות ודתיות העיסוק בגיל המעבר נמוך יותר.
- נשים פונות למקורות מידע שונים כמו רשתות חברתיות, משפחה וחברים. השימוש במקורות מידע עולה עם העלייה במדד הסוציואקונומי.
- רק מיעוט מהנשים שוחחו עם
רופא על גיל המעבר והתסמינים. 71% מהצוותים לא תשאלו אותן כלל על התסמינים. מוסלמיות וחרדיות דיווחו באחוזים גבוהים שלא דיברו עם גורם רפואי. - כמחצית מהנשים לא פנו כלל לגורם כלשהו לייעוץ, רוב הפונות שוחחו עם רופא נשים. 57% מהנשים שפנו לרופא קיבלו המלצה לטיפול תרופתי. רק כ- 9% מכלל הסובלות מתסמינים מדווחות שהטיפול סייע להן במידה בינונית ומעלה.
- 50% מהנשים חשות שאין להן למי לפנות לתמיכה רגשית. נשים עם מספר גבוה של תסמינים מדווחות על חוסר בתמיכה רגשית שהן זקוקות לה.
- 23% מהנשים ביצעו שינוי בעבודתן בגיל המעבר. ככל שמספר התסמינים עולה, גם אחוז הנשים שבצעו שינוי תעסוקתי עולה.
