בגיל 36 גילתה האמנית רות פתיר שהיא נשאית מוטציה גנטית, המציבה אותה בסיכון גבוה לחלות בסרטן השד והשחלות. הממסד הרפואי ניתב אותה מיד לעבור טיפולי שימור פוריות לטובת הריון עתידי.
היא מצאה את עצמה במסלול בדיקות ומעקבים שנועדו לשמור על חייה, ובמסלול מקביל, חודרני ופולשני, המתייחס אליה כרחם בלבד. היא החליטה להתמודד עם המציאות החדשה בכך שתתעד את הכול.
בימים אלה מציגה האמנית במוזיאון תל-אביב לאמנות את התערוכה ארץ אֵם, החושפת את סיפורה האישי, מנקודת מבט נוקבת ומלאת הומור, ומעלה שאלות על החוויה הנשית העכשווית. באמצעות טכנולוגיה מתקדמת, פתיר מנפישה צלמיות פריון עתיקות מתקופת בית ראשון, כאוואטריות שלה ושל נשים בנות זמננו המתמודדות עם רצונותיהן אל מול התניות וציפיות חברתיות.
התערוכה מלווה את האמנית במסעה: המפגשים הראשונים שלה עם הרופאים, חדר ההמתנה במרפאת הפוריות, שגרת הזרקת הורמונים וסבבי שאיבת ביציות. כל אלה מתנסחים יחד ליומן נוגע ללב, מצחיק וחשוף עד כאב, המציף ספקות קיימים ושאלות, כמו האם היא בכלל רוצה להיות אימא והאם יש אפשרות להיות לא-אם בחברה שמקדשת אימהות?
התערוכה ננעלת עם העבודה "מקוננות" שנוצרה לאחר ה-7 באוקטובר, בה הסיפור הפרטי של פתיר פוגש את הקולקטיבי בהווה מרוסק. היא מקימה לנגד עינינו את צלמיות הנשים, שלמות ושבורות, לתהלוכה של אבל, זעם ומחאה ברחובות תל אביב. אז, כמו היום, הן מגלמות בהווייתן חרדות, תקוות ואת כל מה שהגוף הנשי נושא.
פתיר היא אמנית ניו-מדיה, הממזגת נרטיבים דוקומנטריים עם דימויים ממוחשבים. עבודותיה נטועות בביוגרפיה שלה, ונפתחות לעיסוק בנושאים חברתיים רחבים יותר, כמו פוליטיקה מגדרית, טכנולוגיה ומנגנוני כוח סמויים. היא בוגרת המחלקה לאמנות בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים ובעלת תואר שני באמנות מאוניברסיטת קולומביה, ניו יורק.
