מסורת רפואית נפוצה

פרופ' ענת אחירון -
נוירולוגית ומומחית בטרשת נפוצה

השכלה: בוגרת לימודי רפואה באוניברסיטת תל-אביב

לפרופ' ענת אחירון נסללה הדרך לבית הספר לרפואה כחלק ממורשת אבותיה: סבה והוריה רופאים, היא נשואה לרופא ויש לה גם דור המשך — בנה רופא עיניים.

פרופ' אחירון היא נוירולוגית ומומחית לטרשת נפוצה, שהקימה וניהלה בעבר את המרכז לטרשת נפוצה במרכז הרפואי שיבא. בימים אלה היא שוהה בלונדון, שם היא עורכת מחקר באוניברסיטת Queen Mary University of London ומכהנת עדיין כפרופ' מהמניין בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, שם היא מנהלת את הקתדרה למחלות אוטואימוניות.

פרופ' אחירון נולדה וגדלה בתל אביב, בוגרת תיכון עירוני א'. בהמשך התגייסה לצה"ל כעתודאית רפואה ושירתה כרופאה במרכז אב"כ. עם שחרורה פנתה להתמחות במחלקה הנוירולוגית בבילינסון.

מהפכה
"בעשורים האחרונים הטרשת הנפוצה שינתה את פניה. ישנן תרופות רבות וכבר לא מדובר בגזירת גורל שמביאה לנכות בתוך חמש שנים. היום אנחנו עדים לשינוי מדהים בהתפתחות הטיפול במחלה. כל העת מתקיימים מחקרים וחיפוש אחר תרופות חדשות, בין היתר כי המחלה נפוצה בארה"ב ובצפון אירופה, שם מוקצים תקציבים גדולים לנושא. למעשה אנחנו פוגשים היום אנשים בריאים רבים סביבנו ולא מודעים לכך שהם חולים בטרשת נפוצה, כי הם מתפקדים כרגיל".

דוגמה אחת לשגרת חיים טובה היא סוגיית הפוריות: "לנשים שמאובחנות עם טרשת נפוצה אני אומרת שכל העתיד עוד לפניהן. שיא עולם נרשם לחולת טרשת נפוצה שילדה 14 ילדים, ויש לי מטופלת שילדה 10 ילדים אחרי האבחנה. חשוב להבין שלאחר האבחנה יש חיים משמעותיים וניתן לחלום ולבנות עתיד".

החלום במרכז
אגב חלומות, גם פרופ' אחירון הגשימה חלום כאשר נתבקשה על ידי פרופ' מרדכי שני ופרופ' זאב רוטשטיין, מנהלי שיבא לשעבר, לשרטט את החזון שלה לגבי הקמתו של מרכז לטרשת נפוצה: "ניתנה לי הזדמנות להקים מרכז שמעניק טיפול מולטי דיסציפלינרי לחולי טרשת נפוצה. כיום מטופלים במרכז כ-5,600 חולים מישראל, והוא מהווה גאווה לאומית ומוקד עלייה לרגל לחולים ולמשלחות רופאים שמגיעים מארצות אחרות".

אתגרים
"אתגר משמעותי עבורי הוא שילוב בין חדשנות, מחקר והעצמת המקצוע והחולים. לאורך השנים פעלתי לקדם את ההבנה בנושא הטיפול במחלה, כמו גם שיטות אבחון חדשות, ולהכניס הדמיה לאבחון מוקדם שיאפשר טיפול מהיר ובכך יוביל לאיכות חיים טובה יותר בעבור החולים. אתגר משמעותי נוסף עבורי הוא לתת תקווה למטופלים במקום שיש בו הרבה עצב ייאוש ופחד. בהקשר זה אחת התוכניות החשובות שפתחנו במרכז היא 'פרויקט קואוצ'ינג', שבו החולים משתתפים בסדנאות אימון מנטלי שמסייעות להם להתמודד עם המשבר שבאבחנה".

הדור הבא
אל מול האתגרים שמציבה הטרשת הנפוצה למטופלים ולמטפלים, פרופ' אחירון גאה בהקמת פרויקט "חץ", שמתקיים בשיבא בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב, שבמסגרתו פועלת תוכנית "חוקר צעיר" שמאפשרת לסטודנטים לרפואה להשתלב במחקרים בבית החולים.

"הפרויקט מאפשר לדור הרופאים הצעירים להפוך לרופאים חוקרים מהשלבים הראשונים במקצוע. מצוינות מדעית וחינוך הדור הבא חשובים לי מאוד".

רוחות מלחמה
"במהלך המלחמה הרגשתי קצת כמו רופאה בשדה הקרב ואכן היו תחושות של לחץ, פחד וחוסר יציבות", משתפת פרופ' אחירון על הקושי האישי שחוותה כאזרחית המדינה. לדבריה, ברמה המקצועית המלחמה הביאה אותה לשים דגש רב על הצורך לשמור על שגרה טיפולית אל מול הרגעים הקשים.

"כחלק מהעבודה בשיבא חווינו יום יום את הטיפול בפצועי המלחמה ולא תמיד היה פשוט להמשיך בשגרת הטיפול. חולי טרשת נפוצה הגיעו למלחמה כשהם חסינים יותר למשברים, אחרי שקיבלו בעבר אבחנה שעירערה את חייהם: למעשה במלחמה עם ישראל חווה את התחושה שחווה חולה שמבשרים לו שהוא מאובחן עם טרשת נפוצה בגיל 25. מדובר במשבר שבו כל העולם שהכרת קודם מתנפץ מול עיניך וזה ממש מה שקרה ב-7 באוקטובר, הכול התנפץ ונשבר לנו".

מסר לעולם הגברי
"אישה חזקה לא מחפשת מקום ליד השולחן, היא פשוט בונה שולחן משלה. זהו משפט שאני אומרת לסטודנטיות ולרופאות שלצדי, שהרי אם הן לא יבנו שולחן לעצמן יהיה להן צפוף או שיושיבו אותן בפינה. מבחינתי, נשים יכולות לעשות הכול".

השראות
"אמא שלי, רופאה נוירולוגית שהקימה את המחלקה הנוירולוגית במרכז הרפואי וולפסון. עבורי היא תמיד היתה הכי טובה מכולן ולימדה אותי שאין הר שאני לא יכולה לכבוש. פרופ' חיים שיבא היה המנטור שלה והיא הצליחה לשבור תקרות זכוכית בתקופה שבה זו היתה משימה קשה עוד יותר. אישה נוספת שאני שואבת ממנה השראה היא ג'ונקו טביי, האישה הראשונה שהגיעה לפסגת האוורסט ב-1975. כי כאמור, אין הר שלא אוכל לטפס עליו".

"אין יעד שלא אוכל לכבוש"

בשיתוף פרופ' ענת אחירון