ד"ר מרגלית לורבר גדלה בקיבוץ להבות הבשן בגליל העליון, בת לאם ניצולת שואה ואב מילדי הקינדר-טרנספורט יליד גרמניה שהכירו בקיבוץ לאחר המלחמה, נישאו והקימו משפחה. בצה"ל שירתה כקצינת ח"ן חינוך וסעד, ולאחר השחרור פנתה ללימודי רפואה. על ספסל הלימודים הכירה גם את בעלה פרופ' אברהם לורבר (שכיהן בעבר כמנהל המכון לקרדיולוגיה ילדים במרכז הרפואי רמב"ם), הורים לשתי בנות ובן.
את עיסוקה כרופאה בחרה למקד בתחום ה-HIV: "התחום הזה תמיד ריתק אותי, והשינוי שהתחולל בתחום במהלך השנים האחרונות הוא חשוב ומשמעותי מאד". איידס, מחלה שבתחילת דרכי המקצועית הייתה קטלנית, הפכה עם השנים למחלה כרונית, כזו שאפשר לחיות איתה (בישראל ישנם כ-8,000 נשאי HIV), הודות להתפתחות עצומה שנעשתה בתחום ב-2 העשורים האחרונים, בין היתר, בזכות פיתוח תרופות מצילות חיים", מספרת ד"ר לורבר אשר מלמדת את התחום בפרט ואימונולוגיה קלינית בכלל בבית הספר לרפואה בצפת, מטפלת בנשאי HIV בבי"ח הלל יפה וחברה בוועד המנהל של הועד למלחמה באיידס.
אלא שלצד כל אלה, עיקר עיסוקה הוא במרפאת ואהבת – המנגישה טיפול רפואי חינמי לאוכלוסיות חסרות מעמד בישראל. מדובר בכ-200 אלף פליטים שחיים בישראל, אנשים שהיגרו מארץ מולדתם וחיים כאן ללא זכויות.
פתאום קמה רופאה ומייסדת מרפאה לאוכלוסייה ייחודית זו?
"התופעה של אנשים חסרי מעמד, פליטים, מהגרים ללא זכויות, קיימת בכל הארץ. אחרי שראינו אותם חיים לצידנו, שוטפי כלים ומנקי רחובות, החלטנו חברי לצוות ואני להקים את העמותה. ראינו את העוולה הנוראית, את העובדה שלאיש לא אכפת מהם, ולא יכולנו להישאר אדישים. בוודאי בהיותנו בני העם היהודי שחווה סבל ורדיפות. פשוט לא יכולנו להתעלם מהמצוקה של האנשים האלה שגם להם יש פנים ושם".
מהם השירותים שמעניקה המרפאה?
"ואהבת, מעניקה שירות רפואי חינמי בזכות צוות של 60 רופאים, אחים אחיות ואנשי מנהלה שמתנדבים במקום. במרפאה מטופלים עובדים זרים, נוער להט"בי שברח מהשטחים, פליטים שהגיעו מהמלחמה באוקראינה, פליטים מקרן אפריקה, מטפלות סיעודיות, נשים וגברים בתהליך שינוי מגדרי, הורים ובני זוג של אזרחי המדינה שלא זכאים לזכויות רפואיות, נשים פלסטיניות הנשואות לאזרחים ישראלים ועוד. השירותים במרפאה מגוונים, וכוללים רופא משפחה ורופאים פנימאים שנותנים את רוב המענה בשגרה. לצדם פועלות גם מחלקת נוירולוגיה, אף-אוזן-גרון, אורתופדיה, רפואת נשים, רפואת ילדים, רפואת הנפש ועוד. אנחנו קוראים לעצמנו "קופת החולים החמישית'".
יש דמיון?
"העבודה שלנו דומה למתרחש בקופות החולים בארץ. גם אנחנו מטפלים באוכלוסיות מגוונות, ונותנים מענה רפואי דומה, כולל מתן תרופות, בדיקות דם, שירותי הדמיה ורדיולוגיה ואפילו הפנייה לאשפוז במידת הצורך. ההבדל הוא שאצלנו כאמור כולם מתנדבים. למרפאה יש הוצאות. אנחנו זקוקים לתרומות כדי לשלם חשמל, שכירות, ביטוחים, תרופות יקרות ושירותים רפואיים מתקדמים שאנחנו נאלצים לרכוש מעת לעת. כך מצאנו את עצמנו, חבורת רופאים - עוסקים גם בגיוס כספים, שיווק וכו'. אנחנו לא מקבלים תמיכה עירונית או ממשלתית, ומתבססים על תרומות בלבד".
ספרי על הצוות.
לצד הרופאים והרופאות, פועל צוות סיעודי – אחים ואחיות, שמונה 20 איש. הם עושים עבודה ברמה הגבוהה ביותר מכל הלב, מסורים, מקצועיים ואדיבים. בצוות נשים, גברים, ערבים ויהודים – הרמוניה המשקפת את רוח המרפאה. כולם, מגיעים למרפאה לפני או אחרי משמרת רגילה, כולם ללא יוצא מן הכלל עובדים שיש להם משרות ומשפחה וחיים, ומתוך אהבת אדם הם מתפנים ומתנדבים למען עולם טוב יותר".
רגע אחד.
"הגיע למרפאה בחור צעיר, יליד סודן, שעבד באחת ממסעדות היוקרה וחלה בשחפת. הוא לא הפסיק להשתעל, והמצב שלו התדרדר. הבחור לא פנה לרשויות לקבל טיפול רפואי, כי ידע שאף אחד לא יטפל בו בהעדר ביטוח רפואי. כשהגיע אלינו, הוא היה על סף מוות, בתת תזונה למעשה בגסיסה. הצלחנו לאבחן ולאשפז אותו באחת המחלקות בבית חולים, שם זכה לטיפול שהציל את חייו. זו בעצם התכלית של הפעילות שלנו. אני מאמינה בשוויון ובזכות לבריאות לכל בני האדם באשר הם וזהו הדגל של המרפאה. לצערי, גם בשנת 2024, חיים בישראל אלפי אנשים חסרי מעמד וחסרי ביטוח בריאות. אולי נוח לנו כמדינה להתעלם מהם, אבל אנחנו כרופאים ואחיות לא יכולים לעמוד מנגד. החלום שלי הוא שהמדינה תיקח על עצמה את פעילות המרפאה, אז סוף סוף נוכל לסגור את העמותה ולישון בשקט".
נשים - כ"כיפת הברזל" של הבריאות והרפואה בישראל, האמנם?
"בימינו נשים מנהיגות, מובילות ומנהלות בכל תחומי החיים, ובמיוחד בעולם הרפואה הישראלי. הדבר בא לידי ביטוי בבתי הספר לרפואה, בקופות ובבתי החולים. השינוי לא התרחש ביום אחד, חזיתי בו לאורך שנותיי המקצועיות. ראיתי כיצד נשים חדורות אמונה, נחושות ואקטיביסטיות לטובת החולים, מביאות היבטי הסתכלות כוללנית על חיי החולה ומשפחתו, איכות חייו ומצב רוחו. לא עוד התמקדות במחלה בלבד, אלא במכלול המעגלים סביב החולה. בעבר נשים הובילו גם את נושא הפריון והגדלת המשפחה, קידמו טיפול מונע לאיידס, תהליך שאני מעורבת בו, בוועד המנהל של הוועד למלחמה באיידס. אני מביאה קול נשי חשוב ומשמעותי ומאמינה שנשים מביאות פן אחר למקצוע הרפואה, מקצועיות מהולה ברגש ובחמלה, שלא היה קיים בלעדיהן".
השראה.
"רות באדר גינסבורג, שופטת בית המשפט העליון בארה"ב, יהודייה, פורצת דרך, פמיניסטית, חדורת מטרה, ערכית, שברה תקרות זכוכית כדי להשיג את הכוח לשנות את העולם, והצליחה".
לתרומות: www.veahavta-clinic.org.il
****
ד"ר מרגלית לורבר
מנכ"לית עמותת ואהבת
לימודים: לימודי רפואה באוניברסיטת תל אביב, מומחית באימונולוגיה (מערכת החיסון) וראומטולוגיה (מחלות מפרקים ומחלות אוטואימוניות).
עצה לדור הבא של נשים ברפואה
"תתנדבו. מעשה טוב אחד בכל יום שיהפוך את העולם לצודק ושוויוני יותר. מוזמנות להצטרף לצוות שלנו, הדלת פתוחה".
בשיתוף עמותת ואהבת
