בישראל 2024, רשומים 650 רופאי עיניים, מתוכם, 418 רופאות. מדובר בתחום שבו עשייתן של נשים בולטת, משמעותית ומשפיעה על בריאות העיניים, בטיפול ובממשק עם החולים בבתי החולים, במרפאות בקהילה ואפילו בבתי המטופלים עצמם. חלק מפעילות ענפה זו, מוצא ביטוי גם בפעילותה של עמותת "לראות", לטובת מחקר ומניעת עיוורון.
"80% ממקרי העיוורון באוכלוסייה, הם ברי מניעה. עמותת 'לראות' פועלת להעלות את המודעות להעברה בין דורית של מחלות, קידום מודעות לבריאות העין ומניעת עיוורון באוכלוסייה", מספרת נדין הולנדר, מנכ"לית העמותה.
בליבת פעילות העמותה, מתקיים שיתוף פעולה עם קהילת רופאי העיניים וחוקרים באוניברסיטאות ובבתי החולים.
"לכבוד לי לנהל את עמותת 'לראות' מ-2008, ולקדם פרויקטים רבים ברפואה מונעת ובקדום המחקר בתחום העיניים. שיתוף הפעולה עם רופאים בכירים לצד חוקרים בכל האוניברסיטאות ובתי חולים מאפשרים לי לתת מענה לחולים רבים מעבר לטיפול הרפואי שהם מקבלים. המשפט של פרופ' אלקס לוין, ראש צוות רפואת עיניים ילדים וגנטיקה, במרכז הרפואי של אוניברסיטת רוצ'סטר מארה"ב מלווה אותי בכל בוקר: In our lifetime there will be a cure for blindness".
מדע בדיוני
פרופ' ריטה ארליך, מנהלת יחידת הרשתית במרכז הרפואי רבין, מומחית למחלות רשתית ניתוחי רשתית וקטרקט, ראש החוג לרפואת עיניים בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב
"רפואת העיניים עשתה צעדים משמעותיים בעשורים האחרונים וידעה להשתמש בחזית הטכנולוגית כדי להציע פתרונות למטופלים. נשים תמיד השתלבו בתחום על כל רבדיו, עוד לפני שהיה מקובל שנשים תשתלבנה במקצועות כירורגים. רפואת העיניים היא הלפיד בראש המחנה בכל הקשור לשלוב ולהובלה של נשים בתחום. השילוב בין נשים וטכנולוגיה אינו מקרי: הסקרנות והפתיחות המאפיינות נשים, עם הדחף לחפש את הטוב יותר עבור המטופלים, עומדים בחזית למציאת פתרונות חדשים. לכן, לא פלא שרפואת העיניים נראית כמו מדע בדיוני עם מכשור טכנולוגי ורובוטי מתקדם לניתוחים מקרוסקופיים בתלת ממד וסריקות של הרשתית והקרנית תוך כדי ניתוח. בתחום השתלות שבבים ברשתית, לא נאמרה המילה האחרונה, כמו גם ברפואה מרחוק, שימוש בטכנולוגיות AI לפענוח צילומים. פיתוחים בתחום טיפולים גנטיים למחלות גנטיות וטיפולים גנטיים מתחת לרשתית, מציגים הישגים מרשימים. בעוד עשור נגיע ונכבוש יעדים חדשים בכל תחומי רפואת העיניים. נשים בוודאי תמשכנה להוביל את הטיפול וההתקדמות ותדאגנה לתת את הטוב ביותר עבור המטופלים תוך שלוב של אנושיות, מקצועיות וטכנולוגיה".
שוויון הזדמנויות בניהול
פרופ' אירית בכר, מנהלת מערך העיניים במרכז רפואי רבין (בתי החולים בילינסון והשרון)
"להיות אישה מנהלת מחלקת עיניים הוא תפקיד משמעותי ומאתגר בעולם הרפואה. האתגר קשור בהובלת צוותים רבים ומגוונים, בחינוך דור העתיד של הרופאים/ות ובעיצובו, בשאיפה למצוינות תוך שמירה על סביבת עבודה נעימה ומקדמת, בקידום טכנולוגיות ופתוח אסטרטגיות מתקדמות, בהצבת סטנדרטים גבוהים של איכות הטיפול תוך שמירה על ערך הליבה שלנו כרופאים/ות- הטיפול החומל בחולים/ות כמטרה עליונה.
לצערי, יש מעט מידי נשים-מנהלות בעולם הרפואה בארץ ובעולם, ומהמקום שלי אני מנסה להוות דוגמה לנשים אחרות שחושבות שתקרת הזכוכית קיימת מעל ראשן. לשמחתי, צמחתי בארגון (שירותי בריאות כללית) שאפשר לי להתפתח מבחינה מקצועית וניהולית ואפילו זכיתי במכרז על ניהול מערך העיניים בהיותי בשלבי היריון מתקדמים עם בני הצעיר. מטרתי להראות לנשים בסביבתי שניתן לשלב הקמת משפחה וקריירה תובענית כמו רפואה, ואפילו ניהול. אני זוכרת היטב את הקשיים עמם התמודדתי כאשה לאורך הדרך, בייחוד בימי הקמת המשפחה במקביל להתמחות ברפואת עיניים, ומנסה לקדם שוויון הזדמנויות לנשים ולגברים בסביבת העבודה שלי".
חדשנות
פרופ' זוהר חבוט-וילנר, מומחית למחלות דלקתיות של העין ומחלות רשתיתמנהלת השירות למחלות דלקתיות של העין, מנהלת המרפאה המשולבת למחלות דלקתיות של העין והמפרקים ורופאה בכירה ביחידת הרשתית, מערך העיניים, במרכז הרפואי איכילוב תל אביב
"בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית ביכולתנו לאבחן ולטפל במחלות עיניים. פריצת דרך גדולה חלה עם המצאת מכשיר ה-OCT, המאפשר צילום לא פולשני של העין. למידע המתקבל במכשיר ערך עצום שכן הוא מקנה מידע איכותי וכמותי שאינו מתקבל בבדיקה במנורת הסדק. תודות לכך, ניתן לאבחן מחלות במקטע הקדמי של העין, מחלות רשתית וגלאוקומה. כיום, בנוסף לשימוש במכשיר הנייח במרפאה, אנו משתמשים בו גם בחדר הניתוח ועם התקדמות טכנולוגיית הבינה המלאכותית, פותח מכשיר ביתי ייעודי המאפשר ניטור עצמי של חולים עם מחלות רשתית, ללא צורך בהגעתם למרפאה.
לקיחת דגימות מנוזלי העין מסייעת לאבחנת מחלות זיהומיות או ממאירות. הנוזל נבדק בשיטות מתקדמות כגוןPCR ובדיקת רמות חלבונים שונים.
מבחינת הטיפולים קיימות השתלות קרנית מגוונות, השמת סטנטים בזווית העין להורדת לחץ תוך עיני, ניתוח קטרקט עם השתלת עדשות לתיקון צילינדר ועדשות מולטי פוקליות, הזרקת נוגדנים כנגד חלבונים וסטרואידים לזגוגית העין לטיפול במחלות רשתית ומחלות דלקתיות. בנוסף, טיפולים סיסטמיים בנוגדנים כנגד חלבונים לטיפול במחלות דלקתיות של העין".
פריצות דרך
פרופ' ענת לבנשטיין, מומחית ברפואת עיניים, סמנכ"ל השירות האמבולטורי במרכז הרפואי איכילוב, תל אביב
"יש לי זכות להוביל התחדשות ברפואת העיניים בעלת פוטנציאל לשיפור ראיה, הורדת עומס הטיפול מהמטופלים ומהמטפלים, ושינוי פני רפואת העיניים. זכיתי להיות שותפה בפיתוח טכנולוגיה (שפותחה על ידי חברת נוטל) לגילוי מוקדם ולניטור ביתי של מחלות רשתית. הניטור הביתי מתבצע על ידי המטופל, בביתו, הבדיקות מועלות לענן, מנותחות על ידי בינה מלאכותית, וכאשר המחלה מגיעה לסף אשר נקבע על ידי הרופא, באופן מותאם אישית לגבי המטופל המסוים, נשלחת הודעה לרופא ולמטופל. טכנולוגיה זו עומדת בפני אישור ה-FDA, מוערכת כעת במחקרים רב מרכזיים גדולים, ומהווה פריצת דרך בטיפול במחלות רשתית.
בנוסף, זכיתי להיות שותפה בחלק הקליני של פיתוח טכנולוגיה (שפותחה על ידי חברת ביוניקס) לבצע ניתוחים תוך שימוש במציאות וירטואלית שמחליפה את המיקרוסקופ. קיים שימוש באפליקציות לשיפור התמונה, לביצוע מטלות על ידי הזזת ראש, באיכות מצוינת, שימוש במידע הדמייתי פרה ותוך ניתוחי ושיפור התוצאות. רפואת העיניים בעשור הקרוב תשתמש יותר בדאטה, בטכנולוגיות, בבינה מלאכותית ובמציאות וירטואלית לאבחון, לטיפול ולמעקב אחרי החולים. אני שמחה וגאה להיות חלק מהצוותים השותפים לפיתוח טכנולוגיות אלה, אשר יכולות להביא לחולים שלנו סיכוי לראייה טובה יותר ומניעת עיוורון".
רצף טיפולי בשגרה ובחירום
ד"ר שירי שולמן, מומחית למחלות רשתית ואובאיטיס, מנהלת מכון העיניים אסותא השלום וראש תחום עיניים ברשת אסותא מרכזים רפואיים
"מחלות עיניים רבות דורשות מעקב וטיפול ממושכים. מחלות רשתית, במיוחד ניוון מקולרי גילי, הינן סיבה שכיחה לפגיעה בראייה, בעיקר בגילים מתקדמים. הטיפול במחלות אלה הינו בהזרקות תוך עיניות של תרופות הניתנות אחת לחודש, ולאחר ייצוב בתדירות נמוכה יותר כדי לשמר את הראייה. במרבית המקרים יש צורך בטיפול ממושך לעיתים לכל החיים. במידה ומפסיקים או מדלגים על טיפול עלולה להיגרם ירידה בראייה, שלעתים אינה הפיכה. שגרה טיפולית כזו מאתגרת גם בימים שקטים ועל אחת כמה וכמה במצבי חירום. בשנים האחרונות עברנו, ועודנו עוברים תקופות שמאתגרות את שגרת הטיפול, כמו בתקופת הקורונה וכעת במלחמה. בתקופות אלה מטופלים רבים העדיפו שלא לצאת מהבית מחשש לביטחונם האישי. בנוסף, בחודשים האחרונים מאות אלפי תושבים הם פליטים בארצם, מרוחקים מביתם וממקום הטיפול הקבוע שלהם.
לנו כרופאי עיניים חשוב שהמטופלים ימשיכו להגיע לקבל את הטיפול ולשמור על הראייה. לכן המשכנו בפעילות המרפאות ובתי החולים בצורה רצופה כדי לאפשר למטופלים המפונים מבתיהם להמשיך לקבל את הטיפול גם באזור אליו עברו. חשוב לזכור שמחלות עיניים לא נעצרות בעתות חרום, אנחנו כאן כדי להמשיך ולטפל בכל מקום ובכל זמן".
ישראל מול העולם המערבי
פרופ' חני ורבין לבקוביץ, מומחיות על בניתוחי גלאוקומה וקטרקט
"רפואת העיניים בישראל היא מהטובות בעולם. איכות הרפואה, הטכנולוגיה, ההדמיה, טיפולי הלייזר והטיפולים הרפואיים השונים הם מהמתקדמים בעולם. המומחים ברפואת העיניים בארץ במגוון התחומים כמו: גלאוקומה, רשתית, קרנית ועוד, הם לרוב בוגרי התמחויות על במרכזים הרפואיים הטובים ביותר בעולם המערבי. את הידע שהם רוכשים הם מביאים לישראל.
רופאי ורופאות העיניים בישראל מפרסמים באופן תדיר מאמרים רפואיים חשובים בעיתונות הרפואית הבינלאומית ובכך תורמים לרפואת העיניים בעולם וגם מעלים את המוניטין של ישראל בקרב הקהילה הרפואית. טובי הרופאים שלנו מציגים את מחקריהם בכנסים החשובים ביותר בעולם ומיצגים אותנו בגאווה. המחקרים המתבצעים מביאים למפנה וקדמה ברפואת עיניים.
רפואת העיניים היא רפואה אמבולטורית מטבעה, ולכן רוב הטיפולים והניתוחים יכולים להתבצע באיכות גבוהה גם בקהילה ללא צורך באשפוז. שיתוף הפעולה בין בתי החולים לקהילה הוא ייחודי בישראל, בזכות קופות החולים, ולכן מאפשר מתן מענה רפואי מידי ואיכותי. התור לביקור אצל רופא עיניים כמו גם התור לניתוח עיניים, הוא תור קצר ויעיל בהשוואה למדינות רבות בעולם המערבי. בנוסף יש השקעה רבה בחינוך רפואי של כלל הצוות הרפואי: רופאים, צוות סיעודי, צוות טכנולוגי ועוד, ולכן רמת רפואת העיניים בישראל נשארת גבוהה כבר שנים רבות".
חשיבות הקשר עם המטופלים
פרופ' מיכאלה גולדשטיין מומחית ברפואת עיניים, מנהלת היחידה למחלות רשתית, במרכז הרפואי איכילוב תל אביב
"תחום מחלות הרשתית שבו אני עוסקת, זכה ב-20 השנים האחרונות לפריצת דרך משמעותית, עם טיפולים חדשים הניתנים בהזרקות תוך עיניות. הזרקות אלה משמרות ומשפרות את הראייה במחלות כמו ניוון מרכז הראיה ברשתית קשור בגיל, סכרת ומחלות כלי דם, ומחלות גנטיות נדירות. זכיתי להציע למטופלים רבים להשתתף בעשרות מחקרים קליניים בינלאומיים אשר בודקים את הבטיחות והיעילות של תרופות עיניים חדשות, תרופות בעלות טווח פעולה ארוך, שתאפשרנה הקלה למטופל בשמירה על היענות גבוהה לטיפול לאורך שנים, טכנולוגיות חדשות לאבחון מוקדם של המחלה ולמעקב רציף אפילו ללא צורך להגיע לבית החולים, תרופות יעילות יותר מהקיימות כעת ותרופות חדשניות לגמרי בתחום המחלות הגנטיות הגורמות לירידה קשה בראיה. אנחנו זוכים מידי יום להציע למטופלים שלנו את הטיפולים החדשים ביותר שקיימים בעולם המציבים אותנו בחזית רופאת העיניים העולמית.
הקשר ההדוק שלי עם המטופלים בשגרה וכך גם בכל זמני החירום, מבוסס על היכרות מעמיקה עם המטופל, אמפטיה והקשבה, שיתוף המטופל באפשרויות הטיפול השונות תוך כדי הסבר מעמיק על חשיבותו המכרעת של המעקב והטיפול הרציפים שחייבים להימשך בכל רגע נתון, ועזרה בקשיים הרבים הקיימים אצל מטופלים עם ליקויי ראיה קשים. בחודשים האחרונים זכינו לטפל במפונים מכל קצווי הארץ ולהעניק להם את הטיפול הטוב ביותר ובמהירות הגדולה ביותר".
אישה. רופאה. עיניים
פרופ' אירית ברקת, מומחית בתחום קטרקט, קרנית וניתוחי לייזר להסרת משקפיים. אחראית תחום הקרנית במכון העיניים במרכז הרפואי שיבא
"רפואת עיניים מאפשרת טיפול באנשים עם מחלות עיניים תוך שילוב טכנולוגיות מתקדמות, מחקר, הדרכת מתמחים, שיתופי פעולה עם דיסציפלינות אחרות, טיפולים תרופתיים, וכירורגיה זעירה. כך למשל, המשמעות בניתוחים היא התייחסות למשימות רבות בו זמנית תוך התמקדות בפעולה הכירורגית העדינה, ודריכות מתמדת לשינוי הטכניקה הניתוחית בהתאם למתרחש בתוך העין. יכולת זו בולטת לרוב אצל נשים, נוסף על יכולת הנתינה והפגנת אמפטיה לזולת. רוב הניתוחים מתבצעים בהרדמה מקומית, ולעתים קרובות הרופאה נדרשת להביע מילה טובה ולהרגיע את המטופל תוך כדי ביצוע פעולות כירורגיות מורכבות. הסיפוק האינסופי מההזדמנות להשיב למנותחים את מאור עיניהם ולשפר את איכות חייהם, ממלא אותי מחדש מידי יום ודוחף אותי להמשיך ולהשתפר בכל פעולה שאני מבצעת".
בשיתוף עמותת לראותשירות לציבור. בחסות רוש פרמצבטיקה ישראל בע"מ, ללא מעורבות בתכנים
