אין זה סוד כי רפואת העיניים במאה ה-21 התקדמה מאד. הסיבה לכך טמונה בשורה רחבה של פיתוחים טכנולוגיים פורצי דרך ומכשור מתקדם, המשתלבים יחד עם איכויות הצוותים הרפואיים המצליחים לשרת מטופלים המתמודדים עם בעיות ומחלות עיניים מסוגים רבים ומגוונים.
טובים השניים
"במהלך 15 השנים האחרונות חלו שינויים מרחיקי לכת ברפואת העיניים בכלל ובתחום המחלות הרשתית בפרט, בדגש על שני תחומים בולטים שהיוו פריצות דרך אדירות ומסייעים לשפר את אופן הטיפול בצורה משמעותית", מספרת ד"ר שירי שולמן, מומחית ברפואת עיניים, מנהלת מכון העיניים באסותא השלום, וראש תחום עיניים באסותא מרכזים רפואיים.
"המהפכה הראשונה באה לידי ביטוי בהתפתחות בדיקות להדמיית הרשתית, ובמיוחד בדיקת OCT (optical coherence tomography), ששינתה את הדרך בה מאבחנים ועוקבים אחר מבנה העין. מדובר בבדיקה זמינה ופשוטה שעורכת דקות בודדות, ולאחריהן מתקבלת הדמיה ברזולוציה גבוהה, ברמה כמעט מיקרוסקופית של מבנה הרשתית, והדבר מסייע לאבחנה ולמעקב של מחלות רשתית שונות. בשנים האחרונות ניתן לבצע גם הדמיה של כלי דם באמצעות מכשירי OCT מתקדמים (OCT אנגיוגרפיה או OCTA). הדמיה כזו יכולה בחלק מהמקרים להחליף את צילומי הפלורסצאין (הדמיה של כלי הדם ברשתית עם הזרקה של חומר ניגוד לווריד), וזאת ללא הזרקה ובצורה לא פולשנית , על כל המשתמע מכך. במטופלים בהם בכל זאת יש צורך לבצע צילום רשתית עם הזרקת פלורסצאין, קיימים כיום מכשירים בעלי שדה רחב, המאפשרים לצלם את כל רוחב הרשתית ב'שוט' אחד של מעל 200 מעלות ובכך לאפשר הדמיה של ההיקף הרחוק של הרשתית".
המהפכה השנייה אותה מזכירה ד"ר שולמן, היא השימוש תרופות נוגדות חלבון מסוג VEGF, שתפקידן לעצור או לעכב צמיחה של כלי דם לא תקינים, והן ניתנות על ידי רופאי העיניים בהזרקות תוך עיניות.
"באמצעות הזרקה תוך עינית של חומרים אלה ניתן לטפל במחלות כגון נוון מקולרי גילי (AMD), מחלת רשתית סוכרתית, חסימות ורידיות ברשתית ועוד. במחלות אלה קיימת דליפה לתוך הרשתית מכלי דם לא תקינים. מדובר במחלות שבעבר לא היה להן טיפול יעיל. כעת באמצעות הטיפולים החדשים, ניתן להוביל לנסיגה של כלי הדם הלא התקינים, ולהפחתת הדליפה מתוכם עד לספיגת הנוזלים מהרשתית. התוצאה היא מהפכה בטיפול במחלות כלי הדם ברשתית, כולל אפשרות לעצור את הידרדרות הראייה, ואף לשפר את חדות הראייה עבור חלק מהמטופלים", מדגישה ד"ר שולמן.
הזרקה תוך עינית נשמעת כפעולה מפחידה.
"פעולת ההזרקה התוך עינית, אמנם נשמעת מלחיצה אולם מדובר בפעולה המתבצעת במרפאה לאחר מתן טיפות הרדמה מקומית ואורכת דקות ספורות. היא מלווה באי נוחות קלה בלבד", מציינת ד"ר שולמן.
רואים לכם בעיניים
שיטות הטיפול המתקדמות מאפשרות למומחים בתחום רפואת העיניים, להציע משרעת רחבה של פתרונות למחלות עיניים שונות.
"אחת הבעיות השכיחות ברפואת עיניים היא קטרקט. זו אינה מחלה, אלא תופעה תלוית גיל המתרחשת ככל שאנחנו מתבגרים, ומתבטאת בהתעכרות של עדשת העין. כאשר אנו נולדים העדשה שקופה כמו זכוכית , ועם השנים היא הולכת ומתעכרת. התופעה עלולה להתרחש גם בגיל צעיר יחסית אצל מטופלים הנוטלים תרופות המכילות סטרואידים, חולי סוכרת, מעשנים, מטופלים בעלי נטייה משפחתית לקטרקט בגיל צעיר, מטופלים שסובלים מדלקות תוך עיניות (אובאיטיס), או אנשים שעברו חבלה בעין".
כיצד מטפלים בקטרקט?
"באמצעות ניתוח קצר המתבצע בהרדמה מקומית ונמשך כרבע שעה בלבד, ניתן להחליף את העדשה העכורה לעדשה שקופה, ובכך לשפר את הראייה לאין ערוך. כדאי לדעת שניתוח זה השתכלל רבות לעומת שנים קודמות. ניתן לבצע חלק מהניתוח בעזרת לייזר, המאפשר דיוק רב יותר בביצוע הפעולה. ניתוחים אלה מאפשרים לעיתים גם לבטל הצורך בהרכבת משקפיים כלל, על ידי השתלה של עדשות מולטי-פוקליות או עדשות המסייעות בתיקון צילינדר".
מחלה נוספת אליה מתייחסת ד"ר שולמן, היא גלאוקומה. זו מחלה ששכיחותה באוכלוסייה נאמדת בכ-1%: "מדובר במחלה המתבטאת בעליית הלחץ התוך עיני הגורמת לנזק לעצב הראייה, ומתבטאת בהפרעה בראייה ההיקפית. בחלק מהמקרים יש למחלה זו רקע משפחתי-גנטי. מאחר והראייה המרכזית עשויה להישמר תקינה אף בשלבים מתקדמים, אפשר שלא לחוש בהימצאותה של המחלה במידה ולא נבדקים, ולכן חשוב במיוחד לבצע בדיקות עיניים שגרתיות וביחוד במקרה שיש רקע משפחתי. הטיפול השכיח לגלאוקומה הינו טיפות להורדת לחץ, ובחלק מן המקרים באמצעות טיפולי לייזר. במקרים עמידים יותר מתבצעות פעולות כירורגיות שנועדו לגרום לניקוז הנוזל אל מחוץ לעין. החידוש המשמעותי בתחום הגלאוקומה בשנים האחרונות הינו התפתחות ניתוחים זעיר פולשניים להורדת הלחץ התוך עיני שחלקם יכולים להתבצע יחד עם ניתוח הקטרקט".
ניוון מקולרי גילי הינה מחלה המופיעה בעיקר בקרב אנשים מעל גיל 60, ושכיחותה עולה עם העלייה בגיל. מעל 25% מבני ה-80 ומעלה סובלים מהמחלה הזו ברמה כזו או אחרת.
"בצורתה הקלה, מתבטאת המחלה במשקעים מתחת למרכז הראייה, שלרוב אינם גורמים להפרעה. בשלבים מתקדמים יותר היא גורמת לצמיחה של כלי דם לא תקינים מהם דולף נוזל ודם מתחת לרשתית, המובילים לפגיעה בחדות הראייה. הטיפול כולל הזרקות תוך עיניות של נוגדי חלבון "VEGF. ד"ר שולמן מדגישה, כי הטיפול בניוון מקולרי גילי מאתגר למטופל ולמשפחתו, מאחר והוא מחייב הגעה למרפאה למעקב ולטיפול בהזרקות תוך עיניות אחת לחודש, עד אשר מגיעים לספיגת כל הנוזל מהרשתית. לאחר מכן ניתן בחלק מהמטופלים לרווח בהדרגה בין הטיפולים, לעתים אף עד למרווחים של 4-3 חודשים בין הזרקה להזרקה.
רבות מדובר על "עין יבשה" – למה הכוונה?
"תופעת 'העין היבשה' היא תופעה שכיחה מאד בעולם המודרני. הקרנית היא החלון השקוף שנמצא בחלק הקדמי של העין והיא מכוסה בשכבת נוזל המורכבת משילוב של דמעות וחלב המופרשות מבלוטות בשולי העפעפיים. 'עין יבשה' עלולה להגרם הן מחוסר דמעות (פחות שכיח, מופיע יותר בסובלים ממחלות אוטואימוניות), מחוסר בחלב או הרכב לא תקין של החלב (קיים בעיקר במצבי דלקות כרוניות של העפעפיים), או כאשר יש אידוי יתר של הדמעות ממשטח העין. מצב כזה מתרחש בעיקר כאשר איננו ממצמצים מספיק. התופעה נחשבת לאחת המגפות הגדולות של ימינו, שכן המקור שלה הוא בעיקר כתוצאה מעבודה ממושכת מול מסכים ומזגנים. התסמינים ל'עין יבשה' הם לרוב אי נוחות, תחושת גוף זר, תחושת דקירות וכאב, עד להפרעה בראייה. ברוב המקרים, הטיפול בתופעה כולל שימוש בטיפות של תחליפי דמעות המשפרות את כמות והרכב הדמעות. במקרים קשים יותר מציבים מעין 'פקק' בפתח ניקוז הדמעות הנמצא בזווית העין, או משתמשים בטיפות נוגדות דלקת המסייעות ביצירת כמות גדולה יותר של דמעות".
בדיקות סקר ואבחון מוקדם
ד"ר שולמן מדגישה כי קיימת חשיבות עליונה לביצוע בדיקות סקר סדירות אצל רופאי עיניים, בגילים הצעירים אחת לעשור, מעל גיל 40 בכל שנתיים, ולאחר גיל 60 מדי שנה. "אנשים עם היסטוריה משפחתית של מחלות עיניים, וביחוד גלאוקומה או ניוון רשתי הקשור לגיל, צריכים להתחיל מעקב סדיר בגיל צעיר יותר. מאחר שברוב מחלות העיניים ניתן לטפל, קיימת חשיבות עליונה לאבחן אותן מוקדם ככל האפשר על מנת למנוע נזק בלתי הפיך. באופן כללי, הוכח כי שמירה על הבריאות על ידי תזונה מגוונת עשירה בירקות , שמירה על משקל גוף תקין והימנעות מעישון, עשויים להפחית את הסיכון להתפתחות מחלות עיניים מסוגים שונים".
רואים עתיד
ד"ר שולמן מציינת כי לאחרונה אושרו על ידי ה- FDA תרופות חדשות להזרקות תוך עיניות, אשר הוכחו במחקרים קליניים שהן מאפשרות לרווח את תדירות ההזרקות. חידוש נוסף בטיפול במחלות רשתית הינו קפסולה קטנה המושתלת בדופן העין ומאפשרת שחרור איטי ומבוקר של התרופות נוגדות VEGF וניתנות למילוי כל חצי שנה ואף יותר.
"בזכות תרופות אלה נוכל לחסוך למטופל ולמשפחתו הגעה תכופה למרפאה ולשפר את איכות חייהם. מגמה זו משתלבת עם אמצעי הרפואה המקוונת, שתאפשר לרופאים לאבחן את מצב העין מרחוק באמצעים דיגיטליים, במקום הגעה פיזית למרפאה. מדובר למשל באפליקציות המאפשרות בדיקת ראייה במכשיר הסלולרי או מכשיר OCT לשימוש ביתי, אשר מעביר את נתוני המטופל לרופא באמצעות ענן, ובהמשך יאפשר זיהוי ממוחשב של בעיות רשתית על ידי אלגוריתם של בינה מלאכותית".
לצד כל החידושים הטכנולוגיים, הגישה למטופל - לא פחות חשובה: "ידוע שההיענות לטיפול ולמעקב ארוך טווח במחלות כרוניות אינו אופטימלי. לכן אנו שמים דגש על טיפול ומעקב אישי, תוכניות סיוע למטופלים המתבצעות במרפאות השונות, הרצאות וימי עיון למטופלים והנגשת המידע. כל אלה תורמים להיענות למעקב ולטיפול, ומיתרגמים בסופו של דבר למטרה החשובה - הצלחה בשימור הראייה".
מוגש כשירות לציבור, בחסות חברת נוברטיס ללא מעורבות בתכנים
