אמנם כבר מספר עשורים, עוד מתחילת המהפכה המינית-מגדרית, של הסיקסטיז, קיימת מודעות גוברת ברחבי העולם ואף בישראל לקהילת הלהט"ב – לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים. אלא שמתברר כי על רקע הסטיגמה השורה בציבור הכללי, רבים מאנשי קהילה זו, הקהילה הגאה, עדיין נרתעים מלפנות למוסדות רפואיים, או שחווים בהם אפליה וקיפוח. כך, הפנייה לעזרה רפואית, מצד להט"בים רבים, נוטה להידחות למצבי חירום, לאחר שכבר התפתחו סיבוכים רפואיים מורכבים.
"להט"בים פונים פחות לרופאים ולמטפלים נוספים, בין השאר בגלל החשש שזהותם המינית תיחשף", אומר ד"ר רועי צוקר, מנהל תחום הלהט"ב במרכז הרפואי איכילוב ת"א. "הבעיה לא קשורה רק לחוסר מודעות מצד רופאים ומטפלים, אלא שלעיתים אפילו מספיקה מילה לא נכונה של מזכירה רפואית כדי להרתיע מטופל להט"בי ולהרחיק אותו מטיפול שעשוי לתרום למצב בריאותו".
כך קורה שרבים מאנשי הקהילה הגאה פונים לחדרי מיון עם פגיעות מורכבות שהיו ניתנות למניעה לו טופלו בצורה מסודרת, ואינם זוכים לרפואה המונעת – זו שהוכיחה עצמה בבריאות הציבור מעל לכל ספק ככלי מרכזי במניעת תחלואה ובקידום איכות חיים ואורח חיים בריא ופעיל.
במוסדות רפואיים רבים, גם כשניתנים טיפולים לאנשי הלהט"ב, אלה במקרים רבים ממוקדים בבעיה מסוימת, ולא תמיד מספקים מענה הולם למצבו הרפואי הכולל של המטופל. בבעיה מסוג זה נתקל ד"ר צוקר עצמו בעת שנשלח בשנת 2019 מטעם בית החולים איכילוב, כרופא פנימאי בתת התמחות במחלות זיהומיות, לחודש פלושיפ במרכז הרפואי מאונט סיני בניו יורק. במסגרת זו, ד"ר צוקר השתבץ לפעילות במרפאה המטפלת בנשאי HIV בעיר.
"הייתה שם מטופלת טרנסג'נדרית שגילתה שהיא נשאית HIV רק במקרה, ממש בסמוך לניתוח לשינוי מין שנקבע לה. הגילוי היה אחרי היא שקיבלה במשך שנים טיפול הורמונלי על ידי אנדוקרינולוגים, מבלי שחשבו לבדוק האם היא נשאית של הנגיף. שאלתי שם למה אין מטפלים שמסתכלים על מטופלים מהקהילה הלהט"בית בצורה הוליסטית, ובוחנים את מצבם הרפואי באופן כללי, לרבות ביצוע בדיקות למחלות נלוות ומחלות רקע, הרגלי שימוש בסמים ועוד, והמליצו לי לכתוב לנשיא המרכז הרפואי", מספר ד"ר צוקר. בעקבות פנייתו הוזמן ד"ר צוקר לראשונה בעולם למסגרת פלושיפ של שנה בהתמחות ספציפית ברפואת הלהט"ב במאונט סיני– תוכנית שמאז אומצה על ידי איגוד הרופאים האמריקאים (AMA), וכיום כבר הושרשה במוסדות רפואיים בכ-20 מדינות בארה"ב.
בספטמבר 2021, לאחר שובו לישראל, מונה ד"ר צוקר למנהל תחום הלהט"ב במרכז הרפואי תל אביב, וכן בשירותי בריאות כללית, תפקיד שלא אויש לפני כן, זאת במקביל לעבודתו הנוספת משנת 2016 כרופא שותף במרפאה לקהילה הגאה בגן מאיר בתל-אביב – המרפאה הלהט"בית הראשונה שנפתחה בישראל בשנת 2009. ברבות השנים נפתחו ברחבי העולם עשרות מרפאות ייעודיות לקהילת הלהט"ב, בעיקר בארה"ב.
בתפקידו באיכילוב פועל ד"ר צוקר לבסס את תחום רפואת הלהט"ב בקרב הצוותים הרפואיים בבית החולים, במטרה לייצר שירותים הוליסטיים שיותאמו לצרכיהם של אנשים מהקהילה.
"הרעיון המרכזי ברפואת הלהט"ב מבוסס על המגמה העולמית של רפואה מותאמת אישית ומותאמת קהילות. זו רפואה שמכווינה עצמה להיות אישית יותר עבור מטופלים מקהילת הלהט"ב, רגישה יותר בהיבט תרבותי ושפתי, ופונה בין השאר למצבים הרפואיים הייחודיים עמם נאלצים להתמודד אנשים מקהילה, לצד רגישות שתוביל לחוויה חיובית יותר במסגרת הטיפול הרפואי הכללי, כדי למנוע את הדרת האוכלוסייה ממוסדות בריאות", אומר ד"ר צוקר. יש לציין כי באיכילוב, כבית חולים הממוקם בתוך העיר תל אביב אשר נחשבת לבירת הלהט"ב של ישראל, מטופלים אנשים רבים מקהילת הלהט"ב, לרבות מעל ל-1000 טרנסג'נדרים ומעל ל-2,000 אנשים החיים עם HIV אשר רבים מהם מהקהילה הגאה.
רפואה לאורך החיים
קהילת הלהט"ב נדרשת עם השנים למספר אתגרים רפואיים ספציפיים. עוד בשנות ה-80 הפכו נגיף ה-HIV ומחלת האיידס לאחד האתגרים המורכבים והכואבים שעמם נאלצה ועדיין נאלצת הקהילה להתמודד. עם הזמן הצטרפו סיבוכים רפואיים נוספים, לרבות סרטן השד וסרטן צוואר הרחם ששכיחותם גבוהה יותר בקרב לסביות, זיהומים שמועברים ביחסי מין ששכיחותם גבוהה בקרב אנשי הקהילה וכן נושאים הקשורים לבריאות הנפש, שכיחות גבוהה של תסמיני דיכאון וחרדה, שימוש בסמים מסוכנים וצריכה מופרזת של אלכוהול, וכן טיפולים רפואיים שניתנים לטרנסג'נדרים ובכללם ניתוחים להתאמה מגדרית וטיפולים הורמונליים. בחודשיים האחרונים מאותגרת הקהילה גם על רקע התפרצות עולמית של מחלת אבעבועות הקוף שמועברת באמצעות נגיף במגע הדוק, ורבים מאלו שנדבקו בה הם גברים המקיימים יחסי מין עם גברים.
"מטרת רפואת הלהט"ב, היא להתאים את כלל היבטי הרפואה כיום לאנשי הקהילה. המטרה המרכזית בראייה למספר שנים קדימה היא לייצר רפואה מותאמת לאורך כל החיים לאנשי הלהט"ב, החל מנושאים הקשורים למתבגרים שמתמודדים עם בעיות הקשורות להבטים הרפואיים של זהות ובנטייה המינית, דרך נושאים של הורות גאה, ועד לתחום הגריאטריה הלהט"בית שהוא חשוב מתוך ההבנה שעקב ההדרה ממערכות בריאות, להט"בים מבוגרים נוטים יותר לסבול ממחלות רקע, בדידות ומצוקה נפשית", אומר ד"ר צוקר.
בהתאם לתפיסה זו, נבחנת כיום אפשרות עתידית לפיתוח מודלים שישלבו בין הרפואה לקהילה גם מחוץ לבית החולים. החודש (יוני) קיבל איכילוב לראשונה אישור ממשרד הבריאות במסגרת פיילוט תקן זמני לשנתיים, להעסקת עובד סוציאלי בבית החולים שיתמחה בטיפול באנשי קהילת הלהט"ב.
"אנשים רבים מקהילת הלהט"ב לא מודעים לזכויותיהם, ולעובד סוציאלי ספציפי שייועד לטפל בנושא יש חשיבות לא רק בהדרכה של הצוותים הרפואיים, אלא גם בסיוע לאנשים מקהילת הלהט"ב בחיבור לשירותים בקהילה שיוכלו לסייע להם", מדגיש ד"ר צוקר.
בוועדת היגוי שהקים בחודשים האחרונים לבחינת קידום תחום רפואת הלהט"ב באיכילוב בשנים הקרובות, ועדה שהיו חברים בה פעילים רבים מוכרים בקהילה, נקבע כי מטרתו המרכזית של מרכז עתידי לרפואת הלהט"ב אינה בהכרח להציע טיפולים רפואיים לאנשי הקהילה, אלא שתפקידיו המרכזיים הם לתמוך בטיפולים הניתנים במוסדות רפואיים בכל המדינה, לסייע בטיפול במצבים מורכבים, ובעיקר להפיץ ידע על רפואת הלהט"ב באמצעות הדרכות לצוותים רפואיים ברחבי ישראל. בסקר מטעם החברה לרפואת להט"ב בהסתדרות הרפואית, שד"ר צוקר הוא אחד מבכיריה, סקר שכלל 600 אנשי צוות רפואי בישראל ובוצע לפני כ-3 שנים, דיווחו 75% כי הידע שלהם ברפואת הלהט"ב והנגשת רפואה ללהט"בים אינו מספק - ברמת בינונית ומטה. 4% בלבד ממשתתפי הסקר העידו כי נחשפו במהלך הכשרתם המקצועית לתכנים המכוונים לרפואת הלהט"ב.
בשנים האחרונות, פעל ד"ר צוקר להגברת המודעות של צוותי המרכז הרפואי לצרכים הייחודיים המתייחסים לרפואת הלהט"ב. כך, לדוגמה, מאז שנת 2018 מתבצעות ביוזמתו הדרכות ייעודיות לצוותי המרכז לרפואה דחופה (חדר המיון) לקראת מצעד הגאווה השנתי המתקיים בתל-אביב כדי להכין את אנשי הצוות לאירועי הגאווה ולמקרים מיוחדים שעלולים להגיע למיון.
"כך, למשל, אנחנו מדריכים את הצוותים לגבי סלנג שמקובל אצל חלק מהלהט"בים ביחס לסמים מסוימים, שעלולים להגיע למינון יתר, ולגבי פניות שצריכות להתבצע ברגישות ביחס לזהות המגדרית ולהרגלים מיניים. התוצאות בשטח מדהימות ומעידות על שיפור ניכר במודעות של הצוותים הרפואיים", אומר ד"ר צוקר.
מרחב בטוח בחיים ובבית החולים
אחד ההיבטים המשמעותיים בתחום רפואת הלהט"ב הוא החיסון לנגיף פפילומה HPV, מחולל סרטן צוואר הרחם, אשר גורם גם ליבלות באיברי המין ולגידולים סרטניים בפי הטבעת, הלוע והפין בקרב גברים. החיסון ניתן כיום בישראל במסגרת חיסוני השגרה לתלמידי כיתות ח', בנים ובנות. בנוסף, החל מינואר השנה (2022) נכלל החיסון בסל הבריאות הממלכתי בישראל לגברים ונשים בגילי 26-21. ואולם, יחד עם זאת, החיסון רשום בישראל עד גיל 45, וניתן כיום בתשלום גם בגילי 45-26, לאחר שהוכח כמועיל גם בגילי הבגרות, והוא חיוני במיוחד עבור אנשי קהילת הלהט"ב.
"אצל גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים, החיסון מועיל במניעת סרטן פי הטבעת,הלוע והפין, וגם אצל נשים בוגרות הוכח כמועיל למניעת סרטן צוואר הרחם, גם לאחר חשיפה ליחסי מין לא מוגנים בעבר, מאחר והוא מספק הגנה נגד זנים ספציפיים של נגיף הפפילומה שעלולים לעבור ביחסי מין שהם הזנים העיקריים שגורמים לגידולים הסרטניים", מציין ד"ר צוקר.
ד"ר צוקר פועל גם למזעור נזקי השימוש בסמים בקהילת הלהט"ב, וכפעיל במדיה וברשתות חברתיות, היה מהרופאים הראשונים בישראל שפרסמו התייחסויות רפואיות בנושאים אלה, לצמצום נזקי השימוש בסמים במסיבות. לפני כארבע שנים אף פרסם טבלה הכוללת מידע חיוני על ערבובי סמים, אשר מחולקת לקטגוריות של סיכונים והשפעות לפי צבעים. הטבלה הופצה במסיבות באופן מחתרתי, מבלי שאף גוף חתום עליה, ורק מהשנה מופצת במסודר תחת הסמלים של איכילוב, המרכז הגאה והוועד למלחמה באיידס.
בקרב נשים לסביות, גוברת לאחרונה המודעות לצורך בחיזוק הרפואה המונעת לסרטן השד ולסרטן צוואר הרחם: "נשים רבות מקהילת הלהט"ב נוטות פחות לבצע בדיקות ממוגרפיה ופאפ לאיתור מוקדם של סרטן השד וצוואר הרחם מכיוון שהן מדירות עצמן ממערכות בריאות. בנוסף מחקרים מראים כי עישון, עודף משקל ונטייה להביא פחות ילדים, שכיחים יותר בקבוצה זו – מצבים אשר מהווים גורמי סיכון למחלות אלה. לכן מחקרים מצביעים על ריבוי מקרי סרטן השד בשלב מתקדם בקרב נשים מקהילת הלהט"ב, וחשוב להתייחס לתופעה".
נושאים נוספים שזוכים להתייחסות במסגרת רפואת הלהט"ב כוללים מתן טיפולים והכוונות לטרנסג'דנדרים. באיכילוב פועלים בימים אלה להרחבת שירותים לטרנסג'נדרים גם לביצוע ניתוחים תחתונים לשינוי מין מגבר לאישה (M to F), אשר נעשים מזה שנים בישראל רק במרכז הרפואי שיבא.
אחד התחומים המוזנחים ברפואת הלהט"ב בעולם כולו ואף בישראל הוא קיומם של מחקרים שמטרתם להעריך את מצב בריאותם של אנשי הקהילה. "רוב המחקרים בתחום הזה קטנים, והמידע שזמין כיום נאסף ממדינות בעולם שלא מתאימות בהכרח לתרבות הישראלית. כך, למשל, ביחס להורות בקהילה הלהט"בית, ישראל מובילה בהרבה בהשוואה למקומות אחרים, ונדרשת התייחסות ספציפית לתופעת ההורות הלהט"בית בארץ".
"קידום רפואת הלהט"ב באיכילוב מתבצע מתוך שאיפה לייצר מרחב בטוח ללהט"בים בבית החולים, כדי שירגישו בנוח להגיע לטיפול", מסכם ד"ר צוקר. "לפעמים מספיק לשים מדבקה עם דגל גאווה במשרד כדי שהמטופלים יפתחו וידברו בכנות, אך חשוב באותה מידה שהצוותים הרפואיים ידעו בהמשך גם מה להציע למטופלים. התחום כולו עובר שינויים ותמורות, ומטרתנו להצעיד אותו קדימה לשנים הבאות, כדי לספק ללהט"בים רפואה איכותית וחיים בריאים".
בשיתוף איכילוב
