מה לא נאמר על תקופת הקורונה? מאתגרת, מורכבת, מבלבלת. דובר על הריחוק החברתי, הפגיעה הכלכלית, ההשלכות הנפשיות. יש אנשים שהקורונה עשתה להם דווקא טוב וגרמה להם להיזכר בחלומות ישנים ולהפוך אותם למציאות. הכירו את המתמודדים שבחרו בדרכים אחרות – נתינה, התנדבות, הומור, מינוף עסקי.
זאב קראוטהמר
המתנדב שלא נותן למגבלה להפריע לו
זאב, בן 35 מנהריה, מתמודד עם הפרעת אישיות גבולית, מתנדב כבר תקופה ארוכה ביחידת המתנדבים של העירייה.
בתקופת הקורונה במקום להסתגר בביתו, בחר להתנדב בחלוקת מזון ותרופות ברחבי העיר כשהוא רוכב על אופניים, ומצא שהשילוב בין נתינה לבין פעילות ספורטיבית, עושה לו טוב.
"העדפתי לתרום ולפעול למען הציבור. אלה הם הערכים והחינוך שההורים שלי נטעו בי. אין ברשותי רכב, אבל זו לא סיבה לא להתנדב. יש לי אופניים, אני מקבל פניות מהמוקד העירוני ומאפשר לאנשים שזקוקים לפנות אליי גם ישירות לטלפון הנייד. מבחינתי החשיפה היא צעד חשוב לשבירת הסטיגמה ומחסום הבושה של מתמודדי הנפש".
אסף פרי
העולם יפה כשצוחקים
אסף, בן 38 מרעננה, מתמודד עם סיסטיק פיברוזיס, אוטיזם ופוסט טראומה מורכבת עקב הזנחה והתעללות משפחתית.
בשנת 2002 החל לימודי תואר בפסנתר באקדמיה למוסיקה ונאלץ להפסיק את לימודיו עקב מחלת סיסטיק פיברוזיס שגרמה לכאבים במפרקים בעת נגינה. אסף, שמשתתף בפעילויות במרכז החברתי של אנוש בהרצליה, החליט להעביר את תקופת הקורונה בצורה קצת אחרת ופתח עמוד פייסבוק "עדכוני שטויות קורונה של אסף" לשם הוא מעלה סרטונים הומוריסטיים שזוכים לחשיפה גדולה ולהרבה תגובות.
"גדלתי בבית שבו אין לי זכות קיום, אני נטל, אני לא אמור בכלל לחיות. בפברואר 2018 פרצתי את מחסום ה- 'אסור ליהנות' והתחלתי ליצור סרטוני לגו מצחיקים ולהעלות אותם לפייסבוק. בחודשים האחרונים, בתקופת הקורונה, התחלתי ליצור ולפרסם סרטונים מצחיקים שעוזרים לי ולאחרים לעבור את התקופה הזו עם חיוך, ויותר מזה, התחלתי ליטול תרופה שמרפאת את הסיסטיק פיברוזיס ובעזרתה אני יכול לחזור לנגן. חשוב לי שידעו שפוסט טראומה מורכבת, שנגרמת עקב חשיפה ממושכת לאירועים מסכני חיים, לא תמיד מאובחנת בזמן. במרבית המקרים, הצד המתעלל מכחיש ומאשים את הקורבן וכתוצאה מכך, הבעיה לא מטופלת כראוי. בנוסף, בגלל הקושי להכיל את המקרים הקשים, פעמים רבות החברה מגיבה בהכחשה או בהאשמת הקורבן".
שמולי דייטש
פחות לחץ, יותר אומנות ומינוף עסקי
שמולי, בן 32 מירושלים, מתמודד עם פוסט טראומה מורכבת שמלווה בדיכאון והתקפי חרדה, עוסק באומנות ומתמחה בתחום האיפור וציורי הגוף.
גדל בבית חרדי בשכונת מאה שערים ולפני עשור יצא בשאלה. בתחילת תקופת הקורונה, חשש שמולי שהמציאות החדשה תגרום לו לדיכאון עמוק יותר, אך משהו השתנה. השהות הממושכת בבית העניקה לו שקט והפחיתה את הלחץ והחרדה שבמפגשים המוניים עם אנשים.
שמולי בנה לעצמו אופני כושר ביתיים שאפשרו לו להתאמן גם כשאסור לצאת מהבית, הוא החל ליצור מסכות עם ציורים ולהעלות סרטוני השראה לפייסבוק. הביקוש למסכות גבוה והוא ממשיך ליצור ולמכור אותן בהזמנה אישית, להעביר הרצאות בנושא בריאות הנפש בזום ובלייב, ואפילו התחיל לכתוב ספר על סיפור חייו המורכבים.
"דווקא במקום השקט היה משהו שהתחיל להתעורר בי. פתאום אין לחץ בחוץ ולא צריך להתמודד עם המוניות של אנשים שביום יום גורמים לי להיות בחרדה מתמדת. זה אפשר לי להרים את עצמי ולהכניס משמעות לחיי. קיבלתי עזרה צמודה מתכנית מעוף של אנוש ומהמאמנת העסקית המדהימה שהלהיבה אותי כל פעם מחדש לעסוק בדברים שאני באמת טוב בהם. כרגע אני מרגיש בעיקר בצמיחה ומקווה להמשכיות כזו".
מלכה אפשטיין
יצירה ואפייה מתכון מנצח
מלכה אפשטיין בת 26 מרמת גן, מתמודדת עם פוסט טראומה, סטודנטית לאומנות בשנקר ואמנית איפור.
כמו אומנים רבים, הביקוש לעבודות בתחום האיפור ירד משמעותית בתקופת הקורונה. בזמן שהתפנה, החלה מלכה להעלות סרטוני הדרכת איפור לפייסבוק, קיימה הדרכת איפור חינמית בזום למקבלות השירות של מעוף – תכנית היזמים של אנוש ובמקביל החליטה להגשים חלום ישן ולפתח את תחום האפיה שהיא כל כך אוהבת. מלכה החלה למכור מארזי מאפים שהיא מכינה במטבח הביתי שלה וזוכה לביקוש רב.
"מאז שאני זוכרת את עצמי אהבתי ליצור ותמיד ידעתי שאעסוק במשהו שקשור ליצירה. את צעדיי הראשונים באמנות עשיתי בציור ורישום. בהמשך עברתי בעולם האופנה והתפירה ומשם הדרך לעולם האיפור הייתה טבעית. בתקופת הקורונה החלטתי להגשים חלום ישן והתחלתי לאפות ולקדם את מארזי המאפים הייחודיים שלי. החלום של כולנו זה ליהנות מהעבודה שלנו ואני זכיתי לשלב את כל האהבות שלי לעסק אחד - MALKA-ART".
