הרצון לקבל תגובות ואישוש מהסביבה הוא טבעי ואנושי ומהווה ביטוי לצרכים העמוקים והטבעיים ביותר של האדם בנראות, אהבה והתפעלות. כשצרכים אלה נענים, הם תורמים באופן ישיר לתפיסת העצמי ולגיבוש הזהות של הנער או הנערה.
דונלד ו' ויניקוט, אחד הפסיכואנלטיקאים המשפיעים בטיפול בכלל ובטיפול במתבגרים בפרט, טען כי הצורך האנושי בנראות הינו עוצמתי וראשוני ביותר. הוא התייחס לכך כי תינוק שנולד לעולם מתבונן בעיניה של אמו ורואה בה את עצמו. לפי ויניקוט, פונקציית "המראה" (מירורינג) היא אחד המרכיבים המרכזיים שמאפשרים אט אט פיתוח תחושת "עצמי" אמיתית, לכידה ורציפה.
כדי שהילד יוכל להכיר את עצמו, הוא זקוק לכך שקרוביו יכירו אותו ויהוו בעבורו מראה של עצמו, של מחשבותיו, רגשותיו וצרכיו - מה שמאפשר לילד להכיר בקיום שלו ולהבין איך הוא מרגיש במצבי חיים השונים.
זה נשמע מסובך, אך למעשה מדובר במיומנות אשר מוכרת לנו בחיי היום-יום, אפילו כשההורים מחזיקים את התינוק על ידיהם, מתבוננים בו ואומרים "אתה רעב" או "אתה שמח", מתאפשר לתינוק להכיר ולהבין את עצמו ואת תחושותיו.
צורך בהכרה ובנראות - הלייק, הוא הרבה יותר מלייק
הצורך בהכרה סביבתית ובנראות מלווה אותנו לאורך חיינו, אך הוא מתגבר בשלבי החיים השונים, ובמיוחד בגיל ההתבגרות שבו המטרה ההתפתחותית המרכזית הינה ביסוס ספרציה (נפרדות) וגיבוש זהות אינדיווידואלית. בקצרה: המתבגר מגבש את זהותו בין היתר באמצעות הדרך בה הסביבה תופסת אותו.
המתבגר מחפש חוויות בהן יוכל להבין טוב יותר את עצמו ואת הרגשות החיוביים והשליליים שלו כאחד. הוא זקוק לסביבה שנותנת תוקף ומקום לצרכיו השונים ומהווה מראה לתחושותיו ולרגשותיו. תיקוף התחושות מאפשר לו להבין את עצמו טוב יותר ולגבש תחושה של זהות עצמית יציבה ועמדה לגבי ערכים התואמים את עמדותיו.
בעבור המתבגר הרשתות החברתיות מספקות מענה חלקי לצורך העמוק בנראות ובתיקוף והן מהוות מצע עשיר להזדמנויות להיראות. הלייקים והתגובות המפרגנות יכולים לאפשר למתבגר תפיסה עצמית חיובית ותחושת מסוגלות.
הלייק הוא הרבה יותר מלייק. הוא אישור וחיזוק לתוכן, למסר, להוויה כולה ולעיתים אף לעצם הקיום.
מקום רק למה שפוטוגני, מוצלח, יפה וחיובי?
הלייקים והמילים החמות הנכתבות בתגובות הינם "אליה וקוץ בה" המייצרים מראה חלקית בלבד. הרשתות החברתיות נותנות מקום בעיקר למה שפוטוגני, מוצלח, יפה וחיובי. כתוצאה מכך, מתבססת גישה חד מימדית הנותנת מקום לחוויות הטובות, היפות והמהנות, בעוד שלחוויות מורכבות יותר כגון עצב, תסכול וקושי – אין זכות קיום ברשת החברתית, למעט קבוצות ומקרים ספציפיים.
החברים מסביב מפרסמים תמונות בהן הם נראים מחויכים, נהנים וצוחקים - מה שיכול לעורר אצל המתבגר את ההשוואה לתחושות שמציפות אותו, שאינן תמיד חיוביות כל כך: אני פחות שמח בתקופה זו, האם יש מקום לכך? מה זה אומר בעצם אם אני עצוב וכולם מסביב מפרסמים כמה הם שמחים? האם חיי פחות מרגשים? אם אני בעיקר מבולבל ומתוסכל בתקופה הזאת, זה אומר שמשהו לא בסדר איתי? במענה לשאלות אלה, המתבגר מחפש אחר סביבה שמותאמת למחוות שלו, כולל לאלה היותר מתוחות. הוא זקוק לחוויות בהן סביבתו מכילה אותו גם ברגעים הפחות זוהרים שלו. למעשה, הוא זקוק לידיעה הפנימית שהוא liked גם כשהוא פגיע, כועס ועצוב ולא רק כשהוא מחייך ומצליח. תחושה זו משמעותית ביצירת דימוי עצמי ותפיסת עצמי מאוזנת המאפשרת לשאת מצבי תסכול ומתח. לעיתים, עולים ברשתות החברתיות תכנים המביעים מצוקה וזועקים לעזרה. במקרים רבים האדם מאחורי תכנים אלה מבקש לדעת שהוא לא לבד ושגם לחלקיו הפגיעים יש מקום בעולם.
מה הורים יכולים לעשות בתוך סבך הלייקים?
להורים תפקיד משמעותי בגיבוש הזהות ותפיסת העצמי של המתבגרים. הנער המתבגר זקוק להוריו לשם הפנמת תפיסה עצמית מאוזנת. זאת למרות, שלעתים המתבגר מבטא את ההפך בהתאם לשלב ההתפחותי בו הוא נמצא.
- התעניינו בעולם התוכן שהמתבגר או המתבגרת מפרסמים. שוחחו איתם על כך. תתעניינו ככל שהם מאפשרים לכם להיחשף לעולם שלהם.
- נסו להזכיר להם בהזדמנויות שונות שהם מוערכים ואהובים גם כאשר הם מתוסכלים ופגועים. בכך תעזרו למתבגרים להפנים התבוננות מאוזנת ומיטיבה על עצמם, על ידי גישה חומלת כלפיי מכלול תכונותיהם.
- הקשבה ושיח המתעניין בדעותיהם, ערכיהם ורצונותיהם מאפשרים למתבגרים לחוות את עצמם כמשמעותיים. השתדלו להפגין סקרנות כלפי חייהם וכבוד למרחב האישי שהם זקוקים לו בגיל זה לשם פיתוח עצמאות.
- הזכירו למתבגר או המתבגרת שהם אהובים גם כשהם לא מצליחים לעשות לייק לעצמם. היו המקום הבטוח שלהם שבו אוהבים אותם, מעריכים אותם ורואים אותם ללא כל קשר לכמות הלייקים או העוקבים שלהם, לתוכן שהם מעלים או לאופן בו הם בוחרים להציג את עצמם.
- השתמשו בתיקוף רגשי: שיקוף ולגיטימציה לחוויות הרגשיות העומדות מאחורי התנהגות כזו או אחרת. גם לאור אי הסכמה עם בחירה או התנהגות של המתבגר, נבדוק את העמדה הרגשית שלו. זו היא מלאכת התיקוף, ולידציה, של מכלול הרגשות. התיקוף ניתן לחוויות הפנימיות של המתבגר ללא שיפוט לטובה או לרעה של הרגשות השונים.
תקשורת כזו יכולה לתרום באופן משמעותי ליכולת של המתבגרים לשאת חוויות תסכול וקושי ולבנות תחושת זהות יציבה ומאוזנת.
יוליה ליבס היא פסיכולוגית קלינית, מנהלת הדספייס אונליין
