קבוצת בעלי המוגבלויות הגדולה בישראל, שפעמים רבות קולה לא נשמע בשל הסטיגמה הקשה, היא קבוצת האנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית. לפי הרישומים, בישראל חיים למעלה מ-250,000 אנשים הנאלצים להתמודד עם מגבלה זו. הקושי שבהתמודדות גדול במיוחד בקרב בני נוער וצעירים כאשר 50% מהם מעידים כי מצבם הנפשי הדרדר בשנה האחרונה, זאת לפי הסקר שערכה עמותת אנוש. עוד עולה בסקר כי בני נוער נמנעים מלפנות לקבלת עזרה בשל שני חסמים מרכזיים – עלויות גבוהות ובושה.
"אין ספק כי הנתונים מעידים על בעיות ואנחנו מציבים את הטיפול בהן בראש סדר העדיפויות של משרד הבריאות", מדגיש ניצן הורוביץ, שר הבריאות.
"העלויות של טיפול פסיכולוגי פרטי גבוהות, מאות שקלים לשעה, ובוודאי שיש קבוצות שלמות שעבורן זה סכום בלתי אפשרי. לכן הרבה מאוד פעמים בני נוער וגם מבוגרים לא מקבלים את הטיפול שהם צריכים. מדובר בקבוצת אוכלוסייה עצומה שלא פונה לקבלת מענה לצרכים שלה".
השר הורוביץ מצר ומוסיף כי מעבר לכך, ישנה גם הסטיגמה כלפי אלה הסובלים ממגבלה נפשית. "הסטיגמה חוסמת בני נוער מקבלת טיפול, שכן קיים החשש כי הם יתויגו כ'משוגעים' או 'לא נורמלים'. החברה שלנו מתקשה במיוחד לקבל את מי שזקוקים לאשפוז פסיכאטרי".
מה ניתן לעשות בנושא?
"יש שני דברים שאנחנו עובדים עליהם: הראשון הוא שיפור הטיפול בקהילה הניתן במסגרת קופות החולים. כחלק מהתכנית שלי לקידום מערך בריאות הנפש, נקבע תקציב המיועד לתכנית מקיפה לקיצור תורים לטיפולים פסיכותרפיים בקופות החולים. מי שפונה היום לקופה יחכה בממוצע 9 חודשים לקבלת עזרה, מדובר בפרק זמן לא סביר עבור אדם במצוקה. קיצור התורים יגדיל את הנגישות לטיפול במסגרת קופות החולים. הדבר השני שבו מתמקד משרד הבריאות הוא המלחמה בסטיגמה האופפת את בריאות הנפש. אנחנו עובדים בימים אלה על קמפיין בנושא כדי להגביר את המודעות בקרב הציבור, להבהיר כי מחלת נפש זהה לכל מחלה אחרת ואין בה שום בושה. כמובן שיהיה חלק ייעודי בקמפיין הפונה לבני ובנות נוער, שאנו מקווים כי יפנו יותר לטיפול בקהילה. יש מגזרים שלמים הנרתעים מהתחום הזה בגלל הסטיגמה המלווה אותו, כך שהאתגר הראשון של הקמפיין הוא לפצח את הרתיעה והפחד כדי שמי שזקוק לטיפול באמת, יקבל אותו – דרך המורים בבית הספר, תנועות נוער, התקשורת, ההורים, קופות החולים וכל גורם שמגיע לאוכלוסייה. בני נוער רבים מתביישים במצבם, כי גם ההורים שלהם מתביישים וחוששים ש'ידעו עליהם', אבל צריך להבין שזה נושא שנוגע בחלק גדול מהאוכלוסייה והעדר טיפול הוא סכנה של ממש".
כשהנפש פוגשת מגפה
השינוי בסדרי העדיפויות הכלכליים בתחום בריאות הנפש מתבטא בתקציב המדינה החדש שעתיד לעבור אישור בעתיד הקרוב?
"מערכת בריאות הנפש נמצאת בעדיפות ראשית בסדר העדיפויות שלי והיא לא תהיה יותר 'החצר האחורית' של משרד הבריאות. בתקציב הקרוב יוקצו מאות מיליוני שקלים לתכניות לבריאות הנפש, זו תוספת שמעולם לא הייתה כמותה והיא בבחינת בשורה לחולים, לבני המשפחות ולצוותים המטפלים. חלק מהתקציב יופנה לטובת בינוי ושיפוץ של מרכזים לבריאות הנפש, מרכזים פסיכיאטריים והוצאת חולים כרוניים מבתי החולים אל הקהילה. 'הבתים המאזנים' הם מסגרות שמהוות חידוש גדול, ויהוו מסגרת מתאימה לקליטה בחזרה בקהילה בתום האשפוז", מציין השר הורוביץ.
מה עשתה מגפת הקורונה לתחום בריאות הנפש?
"אין ספק שהשינוי במגמה ביחס לבריאות הנפש, קיבל דחיפה בעקבות משבר הקורונה, אז הנושא עלה למודעות בהקשר לסגרים והצורך בתמיכה נפשית בעת משבר לא צפוי. המחלות הנפשיות הגיעו לשיח הציבורי ואנשים החלו לשתף בתחושותיהם. מי שנפגעו באופן קשה במיוחד ועולמם השברירי ממילא התערער הם בני הנוער והצעירים. מאז פרוץ המגפה אנחנו עדים לעליה חדה בסובלים מבעיות נפשיות, במיוחד בקרב בני נוער. כך לדוגמה דווח על עליה של פי שלושה בהפרעות אכילה, דיכאונות וחרדות בקרב צעירים, מצב שהוביל גם לעליה באובדנות. עדות לכך היא שבימים אלה אנחנו רואים עומס גדול במחלקות הילדים והנוער בבתי החולים הפסיכיאטריים ברחבי הארץ. אין ספק שקיים קשר בין הסגרים, שיבוש המסגרות הלימודיות והשהייה המאולצת והממושכת בבתים לבין העלייה הזו. כמובן שאני לוקח את הדברים האלה בחשבון ובגל הנוכחי גמלתי בהחלטתי לעשות ככל שיתאפשר על מנת למנוע סגר, בשל ההשפעה הדרמטית שלו על בריאות הנפש".
כיצד באים לידי ביטוי שיתופי פעולה בין משרדי הממשלה השונים לטובת הטיפול בבני נוער המתמודדים עם מחלות נפשיות?
"מדובר בנושא רב מערכתי שנושק לתחומי החינוך, הרווחה והבריאות. משרד הבריאות ממונה על קופות החולים ובתי החולים הפסיכיאטריים, אבל ברור כי שיתוף פעולה רחב ככל האפשר יביא לתוצאות מרביות בקרב האוכלוסייה. אנו משתפים פעולה עם משרד הרווחה ומשרד החינוך, ואף מעבירים להם תקציבים לטובת התכנית לאומית למניעת אובדנות שמיועדת בעיקר לצעירים".
מה המסר שלך לבני הנוער?
"אשמח לומר להם שזו לא בושה, לא צריך להתמודד לבד ואין סיבה לפחד. אם החיים קשים עבורכם אנחנו נעזור לכם לקבל טיפול. כל נער או נערה חושבים שהם היחידים בעולם עם הבעיות וכל משקל העולם על כתפיהם, אבל זה לא נכון. מצוקות נפשיות נפוצות אצל רבים מבני הנוער והם מתמודדים עם בעיות כאלה ואחרות. לכן לא רק שלא צריך להתבייש, אלא צריך לפנות לגורם מקצועי ומייעץ ולדבר על הדברים. דברו עם יועצים בבית הספר, עם ההורים, עם הרופא/ה. אל תפחדו. אפשר להרגיש טוב יותר".
