אחד מחמישה אנשים בעולם המערבי ובישראל יסבול במהלך חייו מדיכאון מז'ורי, שמוכר גם בשם דיכאון קליני, מתוכם כמחצית יסבלו מדיכאון בינוני וקשה. זוהי הפרעה שעלולה להיות קטלנית והיא פוגעת בכל שכבות האוכלוסייה: צעירים ומבוגרים, אוכלוסיות מבוססות ומוחלשות, מיעוטים אתניים ודתיים. דיכאון קשה ולא מטופל עלול להביא לאובדנות. הרוב המכריע של הניסיונות האובדניים הם על ידי אנשים המתמודדים עם הפרעות במצב הרוח, שבראשן דיכאון - הגיע הזמן שנסכים לדבר על כך.
לדיכאון חמור פנים נוספות: מחשבות טורדניות, מחשבות אשמה, ולעיתים מופיעים בו גם מרכיבים פסיכוטיים, דוגמת מחשבות שווא סומטיות. למשל, אמונה שגויה כאילו מערכות שונות בגוף אינן עובדות באופן תקין. מתמודד עם דיכאון קליני עשוי לחשוב שהכבד שלו או הקיבה לא מתפקדים ועקב כך להפסיק לאכול. מטופלת שפגשתי לאחרונה החזיקה באמונה שהיא אשמה בהתפרצות הקורונה. במצבים קיצוניים אלה צריך לטפל במהירות, יעילות ואינטנסיביות, כי הסיכון לאובדנות גדול יותר. ככל שההתערבות הטיפולית רפואית מהירה יותר, קיים סיכוי טוב יותר להפחית את התסמינים ואת עוצמת הדיכאון ולחזור לחיים.
אובדנות אינה הסיכון היחיד. בדיכאון ממושך שאינו מטופל היטב, הסיכוי לתחלואה גופנית עולה. המתמודדים מפתחים, בשיעורים גבוהים יותר, סוכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב וכלי דם, ובמקרים בהם ישנה מחלת רקע גופנית כרונית, היא עלולה להחריף או לצאת מאיזון כתוצאה מהמצב הדיכאוני.
אצל מתבגרים וצעירים, הסימפטומים יכולים להיות מעט שונים ולבוא לידי ביטוי בעיקר בהסתגרות ובהתנתקות מהסביבה, בירידה בביצועים אקדמאיים ובנסיגה חברתית. הסימפטומים הנ"ל יכולים להיות מלווים בפגיעות עצמיות ובצריכת סמים ואלכוהול. תקופת הקורונה גרמה לעלייה משמעותית בהיקף הצעירים שמדווחים על שימוש בסמים ובאלכוהול, בין השאר בכדי להתגבר על קשיים רגשיים שהוחמרו בתקופה זו.
כיצד מאבחנים דיכאון מז'ורי?
לדיכאון קליני עשרה תסמינים, בהם: אנהדוניה (חוסר יכולת ליהנות), ירידה במצב הרוח, אי שקט, שינויים בשינה ובתיאבון, עיסוק יתר במחשבות של אחריות ואשמה, איטיות פסיכו-מוטורית בדיבור ובתנועה וירידה באנרגיה. דיכאון קליני מוגדר ככזה אם נמשך שבועיים ויותר, ועונה על חמישה קריטריונים סובייקטיביים ואובייקטיביים לפחות, כמו: ירידה בעניין ובמוטיבציה, קושי לחוש הנאה ותחושת עצבות, הפרעות בשינה, שינויים בתיאבון ובמשקל.
פגיעה חריפה בחיי החולים והמשפחה
דיכאון ממושך גורם לכאב נפשי עצום. הקושי, התסכול, האשמה והכאב רבים ומייסרים ויש קושי למצוא הקלה ומנוח. אנשים מסתובבים במשך תקופות ארוכות עם דיכאון שאינו מאובחן לפני שמגיעים לטיפול. לעיכוב הזה יש מחיר אישי כבד מאוד. בקרב בני נוער וצעירים הדיכאון יכול להביא גם לנשירה ממסגרות לימודיות וחברתיות.
כשאדם סובל מדיכאון מתמשך, בדרך כלל נפגעים כלל מעגלי החיים: החברתי, התעסוקתי, הזוגי וההורי. משפחה שמי מיקיריה סובל מדיכאון קשה וממושך, סופגת מכה קשה ומשמעותית. על אחת כמה וכמה כשמדובר בדיכאון המלווה באובדנות. המתמודדים עם דיכאון, בני הזוג והמשפחות חווים קשיים בתחומים שונים, החל מאובדן הכנסה וקושי כלכלי, דרך פגיעה במרקם התא המשפחתי וקשיים חברתיים משמעותיים. החוויה דומה לתמיכה וסיוע במטופל סיעודי.
מעל הכאב האישי, מרחף כל העת, הקושי הפסיכולוגי הכרוך בטיפול בבן המשפחה ובלראות אדם יקר לך שמתקשה לתפקד ושלעיתים אפילו דברים בסיסיים כמו מקלחת, צחצוח שיניים והכנת אוכל, מהווים אתגר יום יומי קשה לביצוע.
- במישור המקצועי – קשה מאוד לעבוד בזמן משבר דיכאוני. בקרב רבים מהסובלים מדיכאון משתנה היקף התעסוקה, ולעיתים יש צורך ביציאה לחופשת מחלה או הפסקת עבודה מוחלטת. בד בבד עם אובדן ההכנסה והיעדר ביטחון תעסוקתי, גדלות ההוצאות הכרוכות בטיפול, וכשבני המשפחה נדרשים להתגייס לטובת החולה בדיכאון, גם היכולת שלהם להתפרנס נפגעת.
- במישור הזוגי וההורי – ניכר קושי משמעותי לתפקד כבן זוג וכהורה. אנשים המתמודדים עם דיכאון מסתגרים וממעטים לצאת. הבית או המיטה הופכים למפלט. הם מתקשים לתפקד - מה שכמובן מגביר את תחושת האשם והכישלון. פעמים רבות זה גם מה שיביא אותם לפנות לעזרה. זכורה לי היטב מטופלת שסבלה מדיכאון ממושך, אך בשל החשש מסטיגמה נמנעה מלפנות לעזרה. בסופו של דבר מה ששכנע אותה לפנות, הייתה העובדה שבמשך כחודש הדבר היחיד שהוציא אותה מהמיטה היה לקחת את הילדה מהגן. כשגם הפעולה הזו הפכה לבלתי אפשרית עבורה, היא הגיעה לטיפול.
- תפקוד יום יומי – אנשים בדיכאון קשה מגיעים לעיתים למצב בו הם אפילו לא מצחצחים שיניים ומתקלחים, כי המחשבה על המעשה הפשוט והיום יומי, קשה להם. חשוב להדגיש כי בשנה האחרונה אנו רואים בקרב צעירים עלייה משמעותית בשימוש בחומרים כמו סמים מסוגים שונים ובעיקר גראס ואלכוהול, כאמצעי לווסת את הקושי הרגשי. כמובן שהשימוש בחומרים אלה פעמים רבות מתחיל כניסיון לטיפול עצמי, אך מוביל להחמרה משמעותית ולקושי נוסף.
אבחון חסר
להערכתי ועל פי מחקרים, היקף החולים הסובלים מדיכאון רב יותר מאלה הפונים לטיפול. דיכאון שמאובחן ומטופל בזמן, חוסך רבות מהאדוות המשניות שתיארתי, והטיפול עוזר בשיקום יחסים בתוך המשפחה, בתעסוקה ובתחומים נוספים. לכן אני מדגיש - חשוב לפנות לטיפול מהיר.
הטיפול בדיכאון קליני שונה מכפי שהיה לפני 10-15 שנים. התחום מתפתח באמצעים מגוונים ומשמעותיים והדיכאון אינו גזירת גורל. בניהול נכון אפשר להגיע לנסיגה מוחלטת של המחלה (רמיסיה), ולשיפור תפקודי משמעותי ולכן אסור לוותר.
הדור המבוגר שילם מחיר כבד על הסטיגמה והדחקת הדיכאון לשולי השיח. זה לא חייב להיות ככה. הדור הצעיר שפורץ את גבולות השיח בנושאים רבים ומגוונים, מזכויות להט"ב, דרך שוויון מגדרי, הביא גם את בריאות הנפש למרכז השיח. אם אתם מרגישים שמשהו לא כתמול שלשום, שיש שינוי התנהגותי וקושי, אל תהססו לפנות לטיפול. ניתן לטפל בדיכאון ביעילות תוך תקופות קצרות. אל תישארו לבד עם הכאב.
ד"ר כפיר פפר הוא מומחה לטיפול בדיכאון, מנהל מחלקה פעילה א' והיחידה לגרייה מוחית במרכז הרפואי לב השרון
