צעירים לא הולכים לטיפול. זו אולי הכללה, אבל זו מגמה ואפילו המציאות. צעירים לא הולכים לטיפול לא כי אין להם צורך או בגלל שהוא אינו אפקטיבי עבורם. האתגרים הרגשיים שלהם תמיד היו שם. צעירים לא הולכים לטיפול וזאת לא סוגיה של מודעות. הם פתוחים לכך יותר מהמבוגרים - הטיפול הנפשי מאוד מדובר בסדרות טלוויזיה, סרטים ותכנים ברשת. צעירים לא הולכים לטיפול, וזה נובע משתי סיבות עיקריות - הבושה והמחיר, חסמים שעדיין נוכחים בעוצמה גבוהה בחברה הישראלית. הם לא הולכים לטיפול כי גם היום ב-2021 יש בעיה קשה של סטיגמה בבריאות הנפש וכי הטיפול פשוט יקר מדי.
מסקרים שביצענו בשנים האחרונות בקרב בני נוער עולה כי 73% מהם חוו משבר נפשי. לאחר תקופת הקורונה מחצית מבני הנוער דיווחו כי חלה הדרדרות במצבם הרגשי. יחד עם זאת רק 11% מהם הלכו לטיפול. וכל השאר? הרבה מהם שקלו ללכת לטיפול ולא עשו את זה - 45% בגלל המחיר הגבוה ו-23% בגלל הבושה.
חושבים על הדור הבא
מחקרים מראים כי התערבות מוקדמת וטיפול ראשוני מקטינים את הסיכוי להחרפה במצב הנפשי ואף להתפרצות של מחלות נפש קשות.
אנחנו באנוש ממקדים את המאמץ שלנו בקידום טיפול פסיכולוגי מניעתי לבני נוער ובפיתוח שירותים מסייעים נוספים לאוכלוסייה הזו.
בשנת 2015 התחלנו לקדם את הטיפול בצעירים בגילאי 12-25 באמצעות מרכזי הדספייס שנפתחו בבת ים ובירושלים בתיאום מקצועי עם המערכות העירוניות המסייעות לאוכלוסיה זו. המרכזים הוקמו במטרה להעניק טיפול פסיכולוגי קצר מועד פרטני וקבוצתי לבני נוער ולצעירים והדרכות להורים. משימה נוספת של מרכזים אלה היא לסייע לצוותי החינוך בהתמודדות עם קשיים רגשיים של בני הנוער. בשנה האחרונה הקמנו שירות מקוון כדי לאפשר טיפול מרחוק. הטיפול הוא ללא עלות, אישי ומותאם לכל אחד שחווה תקופה קשה בחייו כמו מורכבויות חברתיות קשות בבית הספר, בעיות של דימוי וזהות, דיכאון ועוד, וכמובן סיוע באתגרים ובמשברים מורכבים – החל משלב ההתבגרות ועד להשתלבות בחברה לאחר הצבא והלימודים. מדי שנה נעזרים בשירותינו מאות בני נוער וצעירים והביקוש הולך וגובר.
השינויים המתבקשים
עבורנו, המקדמים את תחום בריאות הנפש מזה שנים, השנתיים האחרונות הדגישו עד כמה מתחייבת פעילות דחופה לשיפור ולשינויי עומק בתחום בריאות הנפש והתמקדות בבני הנוער ובצעירים, תוך השקעת משאבים כלכליים משמעותיים לאספקת מענים מותאמים ולמניעת משברים מורכבים יותר. יש לנו אחריות לפעול ולזעוק כדי למנוע הדרדרות למצבים שההחלמה מהם קשה יותר עד בלתי אפשרית.
כיום אין מענים ייחודיים המותאמים לצרכיהם של ילדים, בני נוער וצעירים בתחום בריאות הנפש וההשקעה הממשלתית בתחום זה היא נמוכה, נמוכה מידי עד שאינה מורגשת בקרב הזקוקים לכך. הורים המחפשים מזור לילדיהם הצעירים מגדירים את המציאות שהם פוגשים - מדבר. המדינה צריכה להרחיב את המענה הטיפולי המסובסד לבני נוער ולצעירים, לייצר מענים פרונטליים ודיגיטליים לטיפול במשברים בשלבים ראשוניים להתהוותם. יש צורך בתכנית כוללת להגברת המודעות עבור בני נוער, צעירים והוריהם ועבור צוותי חינוך העובדים עם צעירים, על מנת שיבינו את החשיבות של מניעה והתערבות מוקדמת בבריאות הנפש ואת החשיבות של קבלת עזרה וטיפול.
פעולות אלה עומדות לפתחה של הממשלה החדשה שצריכה לפעול במהירות ובאופן הרחב ביותר על מנת למנוע את ההידרדרות הגורפת במצב.
ואתכם, ההורים, אני מזמינה לעודד שיח פתוח עם הילדים, להיות מעורבים ולשים לב לסימנים שאולי מצריכים התערבות של גורם מקצועי.
