חלפו יותר מארבעה עשורים, מאז לידתה של לואיס בראון ילדת המבחנה הראשונה בעולם. אם נדמה את הפריית המבחנה הראשונה כגזע של עץ, הרי שעם הזמן העץ הפריח ענפים רבים שמגדילים את הסיכויים להרות, למי שמתקשים לעשות זאת בדרך הטבעית. אחדים מהתהליכים מתאפשרים הודות לטכנולוגיות מתקדמות בשירות תחום הפוריות.
נפלאות ההקפאה
אחד הנתיבים הנלווים לטיפולי פוריות, הוא הליך ההקפאה. כיום, ביתר שאת, בזכות טכנולוגיה חדשנית שמאפשרת הקפאה מהירה בשיטת הויטריפיקציה (זיגוג). בשיטה זו ניתן להקפאת ביציות לשמירת פוטנציאל הפוריות העתידי אצל חולות אונקולוגיות בטרם טיפול כימי או קרינתי, במצבים רפואיים כגון אנדומיטריוזיס או הפרעה כרומוזומלית, נערים טרנסג'נדרים והקפאה מבחירה אישית בקרב נשים בגילים 30-41. בשנה האחרונה ניכרת גם עלייה חדה בפניות לשימור פוריות מבחירה אישית.
בתחום שימור פוריות על רקע אונקולוגי, ניתן להציע הקפאת ביציות, הקפאת עוברים, הקפאת פיסות שחלה ואף גידול זקיקים צעירים בתנאי מעבדה.
מדובר בפרקטיקה מקובלת בהליך לפרוסקופי במסגרתו חותכים חלק מהשחלה, או לחלופין את כל השחלה, ומקפיאים את המעטפת החיצונית שמכילה בתוכה את הביציות הצעירות. כיום נולדו יותר מ- 120 ילדים ברחבי העולם בעקבות הליך ההשתלה חזרה של פיסות שחלה, והפרוצדורה הפכה לפעולה שגרתית. השנה ולראשונה בעולם, דווח בבית החולים ליס, המרכז הרפואי תל-אביב, על כך ששחלות של ילדות לפני גיל ההתבגרות מסוגלות לייצר ביציות בשלות, עת נשאבו לאחר גירוי הורמונלי. הדבר מהווה שינוי פרדיגמה מושרשת שלפיה שחלות לפני גיל ההתבגרות אינן מגיבות לגירוי הורמונלי.
אבחון טרום השרשה ותרומת ביציות
תחום נוסף שהתפתח בשנים האחרונות הוא האבחון הגנטי טרום השרשה, בו דוגמים תא בודד, או מספר תאים מהעובר המתפתח, בתנאי מעבדה ובטרם החזרתו לרחם. בעזרת שיטות גנטיות חדשניות מאבחנים האם העובר חולה או בריא, בהתייחס למחלה הנבדקת וכך מחזירים לחלל הרחם עובר בריא ומונעים את שרשרת העברת המחלות מדור לדור.
התקדמות נלווית לטיפולי ההפריה היא פתיחת אפיקים לתרומת ביציות ופונדקאות, תחום שהתפתח והתרחב בשנים האחרונות והביא לגלובליזציה של כל הטיפולים ברחבי העולם.
השתלת רחם ותאי נבט
תחום מהפכני שנפתח בשנים האחרונות הוא תחום השתלת רחם.
כאחת מתוך 5,000 נשים נולדת עם העדר חלקי או מלא של הרחם. בנוסף אצל חלק מהנשים הרחם נפגע כתוצאה מהידבקויות תוך רחמיות קשות, או כתוצאה מכריתה מסיבה רפואית אחרת. עד כה ברוב המדינות פונדקאות היא הפתרון למצב שכזה, ברם בעשור האחרון התפתח תחום של השתלת רחם ברוב המקרים מתורמות בחיים, רבות מהן אימהות. ועד היום נולדו יותר מ-12 ילדים ברחבי העולם, לנשים שעברו השתלת רחם וחלקן אף ילדו פעמיים.
תחום המחקר הבסיסי בתאי אב עתיד להביא לפריצת דרך בעתיד, בכל הקשור ליצירת תאי נבט כגון ביציות ותאי זרע, אך עדיין רחוקה הדרך. לאחרונה דווח על מחקר מהפכני, בו חוקרים ממכון ויצמן דיווחו לראשונה על התפתחות עובר בתנאי מעבדה.
מיקרו מניפולציה והצערה והשרשת ביציות
בתחום פריון הגבר, הליך המיקרו מניפולציה חולל מהפך של ממש ומאפשר השגת היריונות, במצבים שלא ניתן כלל להשיג הפריות כתוצאה מלקות קשה בזרע. הדבר אפשר פתיחת ענף חדש של ניתוחים מיקרו כירורגיים לחיפוש אחר זירעונים בקרב 1% מהגברים שאין להם זירעונים בזרימה.
תחומי מחקר עתידיים נוספים מתמקדים ב"הצערת" ביציות ומתן דחיפה לביציות של נשים מבוגרות לשם שיפור איכותן והגברת סיכויי ההפריה. בשנים האחרונות הוצעו טיפולים מרובים, אך למצער אף תכשיר לא נמצא יעיל, ובסופו של יום הביולוגיה מנצחת את הטכנולוגיה. גם ההשרשה התוך רחמית של עוברים עדיין בחזקת קופסה שחורה, שהרוב בה נסתר על הנגלה, ולמרות מחקרים רבים עדיין יש שעור גבוה של כישלונות בהשרשה של העוברים. בדומה לטבע הדבר יכול להיות תלוי בשתיל או באדמה כמטאפורה: העובר שהוא תוצר המפגש בין הביצית לבין הזרעון, לבין רירית הרחם. עדיין רחוקה הדרך מקביעת הסוגייה מהי רירית רחם אופטימלית ומיטבית, שתבטיח השרשה, אף כי ברוב המקרים הבעיה כנראה קשורה בעובר ולא ברירית הרחם.
פרופ' פואד עזאם הוא מומחה במיילדות וגינקולוגיה, מנהל המכון לפריון והפריה חוץ גופית, בית החולים ליס לנשים וליולדות, המרכז הרפואי תל-אביב
