ב-3 בדצמבר 1967 עיני כל העולם היו נשואות לבית חולים אחד בדרום אפריקה בו בוצעה לראשונה בהיסטוריה, השתלת לב מאדם לאדם. ההתרגשות העולמית העצומה עקב ההצלחה הראשונית של הניתוח, התפוגגה כעבור שבועיים, עת מושתל הלב נפטר כתוצאה מזיהום בריאותיו. בדיוק שנה מאוחר יותר, ב-5 בדצמבר 1968, ביצע מנתח הלב פרופ' מוריס לוי, את השתלת הלב הראשונה בישראל בבית החולים בילינסון, אלא שגם חולה זה נפטר מזיהום ריאתי שבועיים לאחר הניתוח. כישלונות אלה של השתלות הלב הראשונות, הביאו להקפאת הניתוחים ברחבי העולם למשך כעשור, ורק בתחילת שנות ה-80 חל המהפך בתחום השתלות האיברים, עת התגלתה התרופה נוגדת הדחייה ציקלוספורין, והחל העידן המודרני של השתלות הלב. ב-25 באוגוסט 1987 בצע פרופ' יוסף (ג'ו) בורמן את השתלת הלב המוצלחת הראשונה בישראל במרכז הרפואי הדסה. כיום פעילות בארץ שתי יחידות להשתלת לב, במרכז הרפואי שיבא ובמרכז הרפואי רבין, וברבות השנים מאות חולים זכו בהן בחיים חדשים.
בוחן לבבות
ניתוח השתלת הלב הינו כיום המענה הסטנדרטי המעניק תקווה לחיים טובים וארוכים לחולים רבים הלוקים באי ספיקת לב מתקדמת. הניתוח מבוצע בהצלחה, החל בתינוקות ובילדים הנולדים עם מומי לב מסובכים, וכלה במבוגרים הלוקים בליבם עקב התקפי לב, או פגם בשריר הלב. מגבלתו העיקרית של ניתוח השתלת הלב הינה המצאי הבלתי מספק של תרומות לב מנפטרים. בעולם כולו, כמו גם בארץ, מספר המועמדים הלוקים באי ספיקת לב מתקדמת וממתינים להשתלת לב, עולה בהרבה על מספר תרומות הלב מנפטרים, ובעבר גבתה המתנה ממושכת זו, לתרומות הלב מחיר יקר בקרב הממתינים להשתלה.
מזה למעלה משני עשורים, זוכים רבים מהמועמדים להשתלת לב להצלת חייהם במהלך ההמתנה לתרומת הלב באמצעות השתלת לב מלאכותי, שהינו משאבה חשמלית זעירה המושתלת בצמוד ללב החולה, ומחליפה באופן מלא את פעולת החדר הלבבי אליו חוברה. מכשירים אלה מאפשרים לחולים לחזור לפעילות יומית סדירה בחיק משפחתם, ולהמתין בבטחה, לרוב למשך מספר שנים, עד ליום בו תמצא עבורם תרומת הלב המתאימה.
בחסות החוק
במטרה להגדיל את מספר תרומות האיברים מנפטרים בארץ, חוקקה בשנת 2008 הכנסת את חוק השתלות האיברים, ובו הוכנס סעיף ייחודי מסוגו עד אז בעולם, שהיה לי הכבוד להיות יוזמו ומקדמו, ולפיו תינתן עדיפות בתור הממתינים להשתלה, בעת הקצאת תרומות האיברים לכל מועמד שחתם בעבר על כרטיס התורם (כרטיס אדי), או תרם בחייו כליה או אונת כבד. לקידום דומה בתור, יזכה גם מועמד להשתלה שקרוב משפחתו מדרגה ראשונה היה תורם איברים לאחר פטירתו. יישומו של סעיף זה בחוק הביא לעליה משמעותית נכרת בשיעור ההסכמה בפועל לתרומת איברים מנפטרים בישראל, והוא זוכה להתעניינות רבה ברחבי העולם. בשנים האחרונות זוכים מדי שנה למעלה מ-40% ממושתלי האיברים בארץ, באיבר המושתל בגין זכאותם לקדימות בתור מתוקף חוק ההשתלות.
השתלות ריאה וכליה
במקביל להתקדמות שחלה ברבות השנים בניתוחי השתלות הלב, חלה גם התפתחות מרשימה בתחום השתלות הריאות. מאות חולים זכו ברבות השנים בארץ בחיים חדשים בזכות השתלת ריאה בודדת או שתי ריאות, וכעת פעילות בתחום שתי יחידות להשתלת ראות – בבילינסון ובשיבא. לאחרונה אף בוצעה במסגרת היחידה החדשה להשתלת ריאות בשיבא, השתלת הריאות הראשונה בארץ בחולה שריאותיו נפגעו בצורה בלתי הפיכה מנגיף הקורונה.
תחום השתלות הכליה בישראל רואה עדנה רבה בשנים האחרונות, עקב גידול מרשים, וייחודי מסוגו בעולם, במספר תרומות הכליה האלטרואיסטיות, מרביתן באמצעות פעילותה של עמותת "מתנת חיים", מיסודו של הרב הבר ז"ל. בנוסף, סעיף ייחודי בחוק ההשתלות הישראלי, מקנה החזרים כספיים שונים לתורמים חיים של כליה או אונת כבד, כגון על אבדן ימי עבודה או דמי בטוח חיים, שנועדו להסיר חסמים שהיו בעבר לתרומות מצילות חיים אלה.
אופן נוסף בו גדל מספר השתלות הכליה המבוצעות בארץ הינו באמצעות ביצוען של השתלות 'שרשרת', במסגרתן מבוצעות בו-זמנית במספר בתי חולים, השתלות כליה מתורמים חיים בין זוגות של תורמים ומושתלים שזווגו לצורך המבצע על ידי המרכז הלאומי להשתלות, מקרב זוגות שלא קיימת ביניהם התאמה רקמתית לתרומה. באחרונה נוספו להשתלות שרשרת אלה בארץ, גם זוגות תורמי כליה מקפריסין ומצ'כיה, ובקרוב תתווסף גם אוסטריה לתהליך.
העבר והעתיד
בעבר זכתה ישראל בצדק לביקורת בינלאומית נוקבת עקב מעורבות חוליה בתיירות השתלות עולמית, לעיתים קרובות ביעדים בהם ידוע היה על קיומו של סחר באיברים או שימוש באברי נידונים למות, כמו בסין. חוק ההשתלות הישראלי בלם תופעה נפסדת זו באוסרו מימון השתלות ביעדים בלתי חוקיים אלה בחו"ל, על ידי קופות החולים או חברות הביטוח, ועל כך זוכה ישראל לתשבחות ולהוקרה.
בשנים הקרובות צפוי לגדול מספר ניתוחי השתלות האיברים השונים, וזאת בזכות מכשירים חדשים ומתוחכמים המאפשרים שימור של האיברים הנתרמים תוך כדי הזלפתם בדם מחומצן ובתמיסות שימור, שנועדו לשפר את תפקודם בטרם השתלתם. מקור עתידי נוסף לאיברים מושתלים, ההולך וקרב לשלב היישום הקליני, הינו מחזירים מיוחדים המגודלים כבר כיום בשיטות של הנדסה גנטית, כך שרקמותיהם הינן דומות במובנים רבים לאלה של בני אדם. לבסוף, עתיד תחום השתלות האיברים טמון בפתוח האיברים הנדרשים להשתלה במעבדה, באמצעות שיטות של הדפסת איברים הנחקרות ומתפתחות כבר כיום.
פרופ' יעקב (ג'יי) לביא הקים את היחידה להשתלות לב במרכז הרפואי שיבא בשנת 1991 ושימש כמנהלה עד שנת 2020
