תואר ראשון במדעי החיים במכללה האקדמית אחוה מאפשר לסטודנטים לבחור תחום מיקוד בהתאם להעדפתם, תוך שילוב ייחודי של תחומים חדשניים של לימודי תעודה במעבדנות רפואית, בשיתוף המרכז הרפואי שיבא בתל-השומר, ואפשרות לאפיק מעבר לרפואה ארבע שנתי. הצורך בהשקת תוכנית ללימודי תעודה במעבדנות רפואית עלה בהמשך לנתונים שהציג משרד הבריאות והמחסור החמור בעובדי מעבדה מקצועיים.
על פי נתוני משרד הבריאות, בשנים 2005-2015 צנח שיעור עובדי המעבדה הרפואית בכ-19%, ו-66% מעובדי המעבדה הם מעל גיל 55 ("כוח אדם במקצועות הבריאות 2015" פרסום משנת 2016). מצב זה הוביל את ההסתדרות הרפואית בישראל להכריז על מקצוע המעבדנות הרפואית כ"מקצוע במצוקה".
כוח אדם מקצועי הינו המשאב היחידי בלעדיו לאף בית-חולים או מרכז רפואי אין יכולת להתקיים. במכללה האקדמית אחוה זיהו את המחסור המשווע בעובדי המעבדות הרפואיות, שאף גבר בעקבות משבר הקורונה, ופעלו למלא את החסר. בשיתוף פעולה עם המרכז הרפואי שיבא תל-השומר, פועלת תוכנית ללימודי מעבדנות רפואית, להכשרת דור העתיד של עובדי המעבדות הרפואיות בישראל.
התוכנית ללימודי מעבדנות רפואית במכללה האקדמית אחוה, הינה היחידה מסוגה בארץ, המשלבת תואר ראשון במדעי החיים ולימודי תעודה במעבדנות רפואית. במסגרת התוכנית זוכים הסטודנטים להתנסות מעשית (סטאז') במרכז הרפואי שיבא שנמשכת כ-3 חודשים בלבד, ומאפשרת השתלבות מהירה כעובדים במעבדות רפואיות בבתי החולים ובקופות החולים, וכן בחברות המפתחות תרופות ומכשור רפואי.
משך הלימודים במדעי החיים בשילוב מעבדנות רפואית הוא כשלוש שנים וחצי. הלימודים כוללים קורסים אקדמיים ספציפיים בתחום המעבדנות הרפואית, המועברים על-ידי מומחים בתחומם מהמרכז הרפואי שיבא. בנוסף, הסטודנטים עורכים פרויקט מחקר והכשרה מעשית במעבדות בבית החולים. למעשה מסיימים הבוגרים לא רק עם תואר במדעי החיים, אלא גם עם מקצוע מבוקש ויוקרתי.
המעבדה בדרך לריפוי
"במעבדה רפואית מתבצעות בדיקות המאפשרות לאבחן מחלה אצל מטופל, ללמוד על התפתחותה ותהליכיה, והן מהוות חלק מהותי בתהליך הריפוי של החולה", מסביר ד"ר רם דולמן, מנהל אגף המעבדות ומנהל המעבדה הרב-תחומית המרכזית בשיבא ומרצה בתוכנית מעבדנות רפואית במכללה האקדמית אחוה. "המידע מאפשר לאשר או לדחות אבחנה קלינית, לגלות מחלות, להשגיח על מצב החולה ולעקוב אחריו. בדיקת דם שנעשית באופן שגרתי, כמעקב אחר בריאות המטופל, מאפשרת לעיתים לגלות מצבי חולי שלא היו נותנים אותותיהם, ואלמלא הבדיקה ספק אם היו מתגלים מוקדם דיים, כדי לאפשר ולהקדים טיפול שימנע או יאט את התפתחות המחלה".
על עובדי המעבדות הרפואיות להיות בעלי תואר אקדמי עם הכשרה ומיומנות גבוהים ובעלי ידע נרחב במקצועות מדעי החיים. בנוסף, הם מחויבים ב"תעודת הכרה כעובד מעבדה רפואית אקדמי ממשרד הבריאות", המותנית בתואר אקדמי מתאים, ביצוע הכשרה מעשית במעבדה רפואית ועמידה במבחן של משרד הבריאות.
"בשנים האחרונות המכשירים והשיטות האנליטיות המשמשים במעבדות רפואיות, הולכים ומשתכללים במהירות ומאפשרים לצוותים הרפואיים לפעול בצורה מהירה ומדויקת יותר בטיפול בחולים. ההתקדמות המואצת והמתמדת בתחום בדיקות המעבדה הרפואית, התפתחות תחומי ההנדסה הגנטית, הביולוגיה, מערכת החיסון ולימודי המעבדה הרפואית, וכן הדרישות ההולכות וגוברות בתחום הבדיקות החדישות בטכנולוגיות מתקדמות ביותר, מעלות את הצורך בעובדי מעבדה מיומנים, בעלי ידע מקצועי מוסמך ומוכר, שינהלו את תהליכי התפעול ובקרת האיכות במעבדה. יותר ויותר רופאים כיום מפנים את מטופליהם לבדיקות רפואיות לצורכי אבחון מחלות, מה שהביא לעלייה משמעותית במספר הדגימות והבדיקות המשוכללות המבוצעות בכל שנה. בהתאם לכך עלתה גם הדרישה לעובדים בעלי ידע מקצועי ואקדמי נרחב. התוכנית המשותפת של מכללת אחוה עם המרכז הרפואי שיבא באה לענות על צורך חיוני זה בהכשרת עובדים בעלי מיומנות והשכלה גבוהות", מסכם ד"ר רם דולמן.
