עידן חדש מגיע למעבדות הפתולוגיות בישראל: הפתולוגים, שהורגלו לתהליכי העבודה המסורתיים, הכוללים בדיקות ידניות בעזרת מיקרוסקופ, של רקמות המטופלים שהונחו על משטחי הזכוכית, ה"סליידים", מסתגלים למציאות חדשה. במסגרת תהליכי דיגיטציה מתקדמים שעוברות המעבדות במוסדות הרפואיים במדינה, נסרקים הסליידים למערכת מחשב חכמה, באופן שמאפשר לחסוך בזמני העבודה במעבדה ולהסתייע במאגרי ביג דטה לשיפור בתוצאות הבדיקות.
מהי פתולוגיה דיגיטלית?
פתולוגיה דיגיטלית היא ענף רפואי מתפתח, בדומה לשינוי שעבר תחום הדימות. ראשיתו, ביכולת להנגיש את התמונות לכל מטפל בכל מקום באמצעות מחשב למטרות טיפול וייעוץ. בנוסף, מאפשר פיתוח תוכנות המבוססות על מאגרי ענק של מטופלים (מאגרי ביג דטה) ובעזרת תוכנות בינה מלאכותית, לפתח כלים שיסייעו לרופאים בתהליכים אבחנתיים.
"אנחנו הרדיולוגים כבר רגילים לשבת בבית, לפתוח בתוכנות מחשב צילומי הדמיה של מטופל, עם כל הנתונים מהתיק הרפואי, ולהתייעץ על האבחנה עם קולגות, לצפות בבדיקות הדמיה דומות ממאגרי הענק ולבצע השוואות שמשפרות את האבחנה. בפתולוגיה הכול היה תלוי עד עכשיו במיקרוסקופ במעבדה", מספרת ד"ר מיכל גינדי, רדיולוגית וראש אגף חדשנות אסותא מרכזים רפואיים.
בפתולוגיה הדיגיטלית כל הדגימות שהופקו מרקמות המטופלים נסרקות על ידי סורקים דיגיטלים ייעודיים ומועלים למערכת המחשב, ואלה מקושרות לתיקים הרפואיים, במהלך שמסייע לפתולוגים לייעל את העבודה וקיצור זמן הפענוח.
"התהליך אמנם לא חוסך את הפעילות המקדימה אשר במהלכה מוחלפים המים בדגימות הרקמה בשעווה. הרקמות מושקעות בבלוק שעווה, נחתכות לפרוסות דקות המונחות על סליידים ונצבעות בחומרי צבע. מאותו הרגע תהליכי העבודה משתנים: במקום לבחון את כל הבדיקות באופן ידני במיקרוסקופ, הסליידים נסרקים ומועלים למערכת המחשב לפענוח", מסביר ד"ר אסף גרטלר, מנהל מערך המעבדות לפתולוגיה במרכז הרפואי-אוניברסיטאי הדסה, שעובר בימים אלה תהליכי דיגיטציה.
יתרונות הדיגיטציה
אחת החברות המובילות בתחום בעולם היא סקטרה (SECTRA) שמספקת לארגונים רפואיים פתרונות מחשוב גם בתחומי הדימות וחברת Hamamatsu המייצרת סורקים דיגיטלים מתקדמים ברזולוציה גבוהה ובנפחי טעינה שונים, בהתאם לקיבולת המכון הפתולוגי. מערכת הפתולוגיה הדיגיטלית של סקטרה בשילוב סורקי Hamamatsu הותקנה לאחרונה במוסדות רפואיים מובילים, לרבות מאיו קליניק במינסוטה, בית החולים באוטרכט שבהולנד, ומכון הפתולוגיה הדיגיטלית מהגדולים בעולם בעיר מלמו שבשבדיה שמייצר כ-800 אלף סליידים לבדיקות פתולוגיות בשנה, ומופעל כיום במלואו באמצעות מערכת ממוחשבת. שתי החברות מיוצגות על ידי חברת Medi-Far בישראל. לאחרונה הוטמעה מערכת סקטרה בפתולאב שבבעלות אסותא, בהדסה ובקרוב גם בשערי צדק ובמוסדות נוספים.
"אנחנו מתכוננים למהפכה בתחום הפתולוגיה בבית חולים שערי צדק", אומר בהתרגשות שימי בן ברוך, סמנכ"ל טכנולוגיות בבית החולים. מערכת דמי של סקטרה הייתה בניסוי של 3 חודשים בשערי צדק, ולנוכח ההבנה שהיא תשנה את אופן פענוח הדגימות, החליטה ההנהלה להטמיע מערכת כזו בבית החולים בקרוב.
"בתהליך החדש הסליידים נסרקים למערכת עם כל המידע על המטופל, ומקושרים גם לתיק הרפואי הממוחשב של המטופל, תוך חיסכון בזמן, וכשהסיכון לבלבול בין הבדיקות פוחת משמעותית", מדגיש ד"ר גרטלר. לפי הערכות, הדיגיטציה חוסכת כ-15%-10% מזמן עבודת הפתולוגים, זמן יקר בהתחשב במחסור החמור ברופאים פתולוגים בישראל".
שיח בין פתולוגים
מערכת הפתולוגיה הדיגיטלית מקלה משמעותית על תהליכי ההתייעצויות בין פתולוגים. "מעתה, אם צריך להיוועץ בפתולוג עמית, אין צורך לגשת אליו פיזית או לשלוח את הסלייד באופן מסורבל", אומר ד"ר גרטלר, "אפשר פשוט לשלוח במחשב קישור עם תמונה".
פוטנציאל החדשנות שגלום בפתולוגיה הדיגיטלית עצום. כבר כיום מפותחים סורקים שמאפשרים להעלות את הסליידים למערכת הממוחשבת ברזולוציה גבוהה, באופן שמאפשר צפיה בהגדלה פי 40 של הרקמה הפתולוגית. סורקים כאלו מתוצרת חברת Hamamatsu יפן, כאמור, כבר מותקנים באסותא ובקרוב יסופקו גם לשערי צדק ולמוסדות מובילים נוספים. בעתיד הקרוב ניתן יהיה לוותר לחלוטין על השימוש במיקרוסקופים.
תועלת משמעותית במיוחד בפתולוגיה הדיגיטלית טמונה באפשרות להשוות את דגימת המטופל שנסרקה מהסלייד, לדגימות סרוקות נוספות מתוך מאגרי ענק המכילים נתונים של רבבות מטופלים (מאגרי ביג דטה), באופן שתורם לשיפור באבחון הפתולוגי של הדגימה. כמו כן, יש תוכנות בפיתוח שמטרתן לסייע לפתולוגים לזהות מצבים רגישים בפענוח הדיגיטלי ולהתריע מפני טעויות באבחון.
אופק נוסף במגמת הדיגיטציה שנחקר בטכניון מספרת ד"ר גינדי, מאפשר באמצעות אלגוריתם ממוחשב מבוסס מאגרי ביג דטה, לזהות ממצאים פתולוגים בדגימות שאינם נגלים לעין. בנוסף, ישנם פיתוחים אשר מטרתם לאפשר לחלץ מידע מהתמונות הסרוקות אשר היום נדרשות בדיקות דיאגנוסטיות מולקולריות כדי להשיגן. "יש תוכנות בפיתוח שמסוגלות באמצעות אלגוריתם, לאתר מהדגימה הפתולוגית של רקמות ממאירות שינויים מבניים ולהסיק על שינויים גנטיים ייחודיים שאופייניים בגידול, באופן שמאפשר רפואה מותאמת אישית לחולי סרטן", מסביר ד"ר גרטלר.
חברת סקטרה היא היחידה המציעה Enterprise Solution המאפשר השוואה של בדיקות פתולוגיות ורדיולוגיה על אותה פלטפורמת מידע.
"מהפכת הדיגיטציה הפתולוגית תורמת בהמשך גם לטיפול הרפואי. למשל האונקולוג, יוכל להיכנס לתיק הרפואי של המטופל ולצפות במקביל בנתונים, בבדיקות ההדמיה, בסליידים הפתולוגים ובפענוח שלהם. אין ספק שהמהלך יתרום לדיוק באבחון מחלות ומצבים רפואיים, ולשיפור באיכות הטיפול", מסכמת ד"ר גינדי.
אבישי וצלר, סמנכ"ל בחברת Medi-Far, מציין "הטכנולוגיה שמביאות SECTRA ו-Hamamatsu בתחום הפתולוגיה הדיגיטלית מיעלת את תהליכי העבודה בפתולוגיה ונותנת לפתולוג כלים נוספים ומתקדמים לשיפור יכולות האיבחון".
