חדשנות בעשייה הרפואית, היא חלק מחזונו של המרכז הרפואי קפלן.
"אנחנו פועלים כל העת לקדם ולהטמיע חדשנות בכל התחומים בבית החולים, שכוללת שימוש בטכנולוגיות מתקדמות וחדשניות, לצד דגש על מחקר, ושאיפה להיות בחזית הטכנולוגיה והמדע", אומרת ד"ר שרית אבישי-אלינר, מנהלת המרכז הרפואי קפלן והמרכז הרפואי הגריאטרי שיקומי הרצפלד.
לפניכם סקירת ההתפתחויות הטכנולוגיות מרחיקות הלכת המיושמות בשלושה תחומים בבית החולים: קרדיולוגיה, א.א.ג ועיניים.
קרדיולוגיה
בתחום הקרדיולוגיה מדווח המרכז הרפואי קפלן בשנים האחרונות על פריצות דרך מעודדות במיוחד. הקרדיולוגיה ההתערבותית עברה בעשורים האחרונים מהפך עם פיתוח הטיפולים להחלפת מסתם אאורטלי בצנתור-TAVI, ללא צורך בניתוח לב פתוח. כיום התחום מתפתח במהירות לעבר טיפולים בשני מסתמים נוספים שעלולים להיפגע אצל חולי לב – המסתם הטריקוספידלי בלב הימני ("התלת צניפי") והמסתם המיטרלי בלב השמאלי.
"מחלות בשני מסתמים אלה מאופיינות בשונות גדולה בין המטופלים ובמנעד סיבוכים נרחב. לכן הגישה הטיפולית שמתפתחת היא באמצעות 'רפואה מותאמת אישית', כאשר בשנים האחרונות מפותחים אמצעי הדמיה מתקדמים שמאפשרים לבחון את המבנה הייחודי של המסתמים הפגועים כדי להבין ולתקן את הכשל שנגרם", מסביר פרופ' קובי ג'ורג', מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי קפלן.
הטיפול בחולי אי ספיקת לב עבר באחרונה שינוי משמעותי עם גילוי התועלת בתרופות שפותחו במקור לחולי סוכרת והוכחו כיעילות לטיפול באי ספיקת לב. מכשירים רפואיים חדישים שפותחו, מאפשרים לנטר את עומס הנוזלים שמצטברים ברקמות הגוף אצל החולים ולאזן את הלחצים המופעלים על הלב. התקדמות דרמטית רשם הלב המלאכותי, שהושתל עד לאחרונה כטיפול מגשר, "אך לאחר שהתברר כי מטופלים מסוגלים להישאר מחוברים אליו לשנים ממושכות ועל רקע המחסור בלבבות אנושיים להשתלה, הפך לטיפול יעד", מסביר פרופ' ג'ורג'.
את הלבבות המלאכותיים הראשונים שהיו גדולים ומסורבלים– מחליפים כיום לבבות מלאכותיים זעירים שמוצמדים חיצונית לבית החזה.
גם לתחום קוצבי הלב הגיעה לאחרונה מגמת המזעור, ובשנים האחרונות נכנס לשימוש קוצב לבבי שאינו מופעל על ידי קופסית חיצונית, וכבר אינו דורש חיבור באלקטרודה המחוברת לקופסית מתחת לעור. הקוצב החדש הוא מעין צ'יפ שמורכב על שריר הלב ונשלט מבחוץ.
"פיתוח קוצבים מהסוג הזה מתקדם כל הזמן, ואנחנו מניחים שבקרוב ניתן יהיה לפתח גם דפיברילטורים במבנה של צ'יפ, שיאפשר מתן שוק חשמלי וימנע מצבים של דום לב אצל חולים בסיכון", מדגיש פרופ' ג'ורג'.
שיקום הלב עבר בשנים האחרונות ובעיקר סביב עידן הקורונה מהפך, עם קידום טיפולי השיקום מרחוק, שמנגישים טיפולים שיקומיים לחולים הנדרשים לכך. במערך הלב בקפלן הושקה לאחרונה אפליקציה ייעודית וייחודית מסוגה בעולם המחוברת לשעון חכם ומאפשרת לחולי הלב לבצע בביתם פעילות גופנית בצורה מבוקרת ובהנחיית אנשי מקצוע מבלי הצורך להגיע לבית החולים.
במרכז הרפואי קפלן נערכים בחודשים אלה להשקתו הצפויה בשנת 2022 של מרכז לב חדש, שיהיה למכון הלב מהגדולים במזרח התיכון, בו יאוחדו באופן ייחודי כלל השירותים המיועדים לחולי לב.
"המרכז מאפשר טיפול קרדיולוגי משולב במתכונת של One Stop Shop, כשחולה הלב מקבל את כל המענה הטיפולי במרכז, מציין פרופ' ג'ורג' ומוסיף: "המרכז ישלב מחלקה ייעודית להדמיות לב, מיפוי לב ומחלקות לטיפולים באי ספיקת לב ובמחלות לב נוספות, לרבות ארבעה חדרי צנתורים שיבוצעו בהם גם צנתורי מוח על ידי קרדיולוגים. לצורך הפרויקט הוכשרו קרדיולוגים בקפלן בפענוח ייעדי של הדמיות לב השונות כולל CT ו MRI לב, ואלה יהוו חלק בלתי נפרד של מערך הלב. "במתכונת החדשה, החולה נהנה כי הוא מקבל טיפול משולב יותר, תוך קבלת החלטות מושכלת שמבוססת על צוות רב מקצועי ובאיכות טובה יותר".
אף, אוזן וגרון
א.א.ג נחשב לתחום רפואי שעבר שינויים משמעותיים במהלך השנים. אחת מפריצות הדרך המשמעותיות בתחום נרשמה בשנים האחרונות בניתוחים להסרת גידולים מבלוטת התריס (המגן) שבצוואר. "מקובל להסיר גידולים מסוג זה דרך חתך בצוואר, המותיר לעיתים צלקת מכוערת. אולם כיום ניתוחים אלה ניתנים לביצוע בהתוויות המתאימות בשיטה 'אנדוסקופית' – זעיר פולשניות, דרך חתך פנימי בתחתית השפה התחתונה ובדיוק רב, ללא צלקת חיצונית", מסביר פרופ' דורון הלפרין, מנהל מחלקת אא"ג וניתוחי ראש צוואר במרכז הרפואי קפלן.
מחלה נוספת שהטיפולים בה מתפתחים לאחרונה, היא הפרעת דום נשימה בשינה. "מחלה המאופיינת בריבוי יקיצות בלילה ולרוב בנחירות, כאשר מעבר להשפעתה על עייפות במשך היום , היא גם מעלה את הסיכון לתחלואה נלווית", מספר פרופ' הלפרין. "הטיפול המקובל בדום נשימה בשינה, ניתן כיום במסכת CPAP שמזרימה לריאות אוויר בלחץ חיובי בשעות הלילה, אולם במקביל פותחו טיפולים ניתוחיים לאלו שאינם מגיבים למסכה או שלא מסוגלים לישון עמה, לרבות ניתוחי לסת, ניתוחי חך רך ובסיס הלשון. ניתוח חדשני בתחום שפותח לאחרונה הינו התקנה ניתוחית של 'קוצב לשון' מיוחד: אלקטרודה המחוברת לעצב הלשון (עצב ההיפוגלוסלי) וגורמת להגברת הטונוס ומתח השרירים בלשון באופן שמונע ריפיון וצניחה של הלשון בזמן השינה, וכך נמנעת חסימת נתיב האויר והיקיצה שבעקבותיה".
בתחום הטיפול בהפרעות שמיעה, בשנים האחרונות גדל השימוש בשתלי שבלול–ומאפשר למטופלים רבים עם חרשות ממקור עיצבי תחושתי לפתח יכולות שמיעה. בנוסף, פותח מכשור מגוון הקרוי Bone Anchored Hearing Aid שמאפשר גירוי ישיר לעצם הגולגולת ולאחרונה גם לעצמות הקטנות באוזן התיכונה.
גם בתחום ניתוחי הכפתורים השכיחים בעיקר בגיל ילדות ישנם חידושים, לאחרונה הם מבוצעים בהרדמה קצרה ובגישה אנדוסקופית דרך חלל הלוע האפי. במקום להתקין כפתור שעלול להזדהם, המנתח מחדיר בלון שמרחיב את התעלה ומונע את סתימתה.
מחלקת א.א.ג וניתוחי ראש צוואר בקפלן, מהווה מרכז מצוינות לניתוחים מיקרוסקופיים במיתרי הקול אותם מוביל ד"ר יונתן להב, ראש החוג הארצי לרינגולוגיה. בניתוחים להסרת גידולים ממיתרי הקול נעשה שימוש בהדמיה אנדוסקופית הפועל בגלי אור צרים (המכונה Narrow-band Imaging).
בניתוחי אף וסינוסים נעשה שימוש בשנים האחרונות גם במערכת ניווט חדשה שמבוססת על הדמיות סי.טי ולאחרונהMRI , ובדומה למערכת ניווט מסוג GPS מסייעת לרופא המנתח גישה והסרה בטוחה ללא נזקים באזורים סמוכים (מוח ועיניים). ד"ר מאיר ורמן, אחראי השירות הרינולוגי בקפלן היה מהראשונים בישראל להשתמש במערכת חדשנית זו.
עיניים
בשורות גדולות לעתיד הרפואה מספק תחום רפואת העיניים (אופטלמולוגיה) במגוון תחומים. הפיתוח של עדשות חכמות צובר תאוצה. לדברי פרופ' חנה לייבה, מנהלת מערך העיניים במרכז הרפואי קפלן, כיום יש כבר היצע מגוון של עדשות להשתלה תוך עינית - עדשות מולטיפוקליות, עדשות טוריות ועדשות משולבות.
"לצד אלה פותחו גם עדשות המורכבות על העין החיצונית, שמאפשרות למדוד לחץ תוך עיני בניטור קבוע המיועדות למטופלים עם גלאוקומה או בסיכון, ואפילו עדשות שמשחררות תרופות בצורה מבוקרת, ועדשות שמטפלות ביובש בעיניים", מפרטת פרופ' לייבה.
התקדמות נוספת ברפואה בכלל וברפואת העיניים בפרט, הייתה בשימוש בתאי גזע, תאים מיוחדים בגוף האדם הבוגר שמשמרים יכולות של התאים העובריים להפוך לתא בוגר בעל תכונות ספציפיות. במחלקת העיניים בקפלן בוצע הניתוח הראשון בארץ להשתלת תאי גזע לתיקון עכירות בקרנית, טיפול שהפך כיום לשגרתי.
בשנים האחרונות אושרו טיפולים תרופתיים לחולים שסובלים מכלי דם לא תקינים בעיניים, הפוגעים ביכולת הראייה במצבים של סוכרת וניוון רשתית (AMD).המחקר החדשני בתחום מתמקד בפיתוח תרופות חכמות יותר, שיוכלו לפעול באופן ממוקד ומבלי להשפיע על צמיחת כלי דם באזורי גוף אחרים. קפלן הוא אחד מהמרכזים הרפואיים הראשונים בארץ בהם ניתן הטיפול בתרופות הקיימות, גם לפגים שנולדים עם עין שלא סיימה את ההתפתחות שלה.
בתחום הרפואה הגנטית הניבה רפואת העין את פריצת הדרך הדרמטית בשנים האחרונות עם פיתוח התרופה 'לוקסטורנה' – הטיפול התרופתי הגנטי הראשון שאושר על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי. תרופה זו מיועדת לילדים עם 'רטיניטיס פיגמנטוזה', שנגרמת על רקע מוטציה בגן RPE65 ומובילה לניוון רשתית שמתקדם בהדרגה עד לעיוורון. בזריקה חד פעמית מוחדר לעין גן חדש ותקין של RPE65 על גבי וירוס, באופן שמאפשר מניעת עיוורון וריפוי מהמחלה. בינואר 2020 התרופה אף הוכנסה לסל הבריאות בישראל.
"הגיוני מאוד שפריצת הדרך ברפואה הגנטית הגיעה מתחום רפואת העיניים, כי העין היא למעשה מערכת סגורה ומבודדת, שניתן לבדוק בה את הטיפולים מבלי לסכן מערכות אחרות", מסבירה פרופ' לייבה. פריצת דרך זו הביאה רוח גבית לפריצות נוספות בתחום הרפואה הגנטית, לרבות פיתוח החיסונים החדשים לקורונה שניתנים בישראל שמחדירים לגוף תעתיק גנטי RNA של הנגיף.
במעבדת מחקר ייחודית שהוקמה במערך העיניים בקפלן, המשתפת פעולה עם מחלקות שונות בבית החולים וגופי מחקר נוספים כגון מכון וייצמן ומעבדות בעולם, הצליחו בשנים האחרונות להיות מהראשונים בעולם שתיעדו בהצלחה בבעלי חיים, השתלה מוצלחת של מיטוכונדריה לעין, באופן שמותיר אותה במצב פעיל. פעולה זו תאפשר תיאורטית לקדם בעתיד טיפולים חדשים נוספים לתיקון מצבים פתולוגים בעיניים.
