אזרחי ליטא, שהפכה לחברה באיחוד האירופאי החל משנת 2004, זכאים להנפיק דרכון ליטאי שהינו דרכון אירופאי לכל דבר ועניין. הפופולריות של הדרכון האירופאי גברה לאורך השנים האחרונות לאור הזכויות והיתרונות הרבים והמשמעותיים שניתנים למי שמחזיק בו, ביניהם: הזכות להתגורר, לעבוד ולעבור באופן חופשי בין מדינות האיחוד האירופאי. אזרחי האיחוד האירופאי גם זכאים ללמוד במוסדות לימוד להשכלה גבוהה ברחבי מדינות האיחוד האירופאי, בחלק מהמקומות ללא עלות או בעלות מופחתת. בנוסף לכך הם זכאים לזכויות והקלות שונות בהקמת ובניהול עסקים ונדל״ן במדינות האיחוד האירופאי, וכן בפטור מוויזה לארצות הברית (בהתאם לתנאי תכנית ESTA) ולמדינות נוספות.
מי זכאי לקבל אזרחות ליטאית?
לפי ההערכות, בישראל חיים עשרות אלפי יוצאי ליטא וצאצאיהם שעשויים להיות זכאים לאזרחות ליטאית, בכפוף לתנאי זכאות שנקבעו בדין הליטאי. לאורך השנים, ובעיקר מאז כניסת ליטא לאיחוד האירופאי, הדין הליטאי שעוסק בתנאי הזכאות להשבת אזרחות ליטאית והזכות להחזיק באזרחות כפולה כבר השתנה מספר פעמים. לפי תיקון לחוק משנת 2016, ניתן להחזיק באזרחות כפולה, לרבות אזרחות ישראלית, לצד האזרחות הליטאית למי שעזב את ליטא לפני קבלת עצמאותה בשנת 1990, אולם זאת רק בתנאי שאכן קיימת זכאות להשבת אזרחות ליטאית.
ככלל, החוק בליטא שקובע את תנאי הזכאות לאזרחות ליטאית מכוח השבה קובע שמי שהיה אזרח ליטא עד לתאריך 15 ביוני 1940, ויכול גם להוכיח זאת, רשאי להשיב את אזרחותו. זכות השבה זו, במידה ואכן קיימת לפי תנאי הדין הליטאי, מוקנית באופן עקרוני גם לשלושה דורות צאצאיו של אותו אזרח. אמנם זהו התנאי הבסיסי והעיקרי להשבת אזרחות ליטאית אולם הוא איננו התנאי היחיד היות והוא כפוף גם לתנאים ומגבלות נוספות, חלקם נקבעו בהוראות החוק הליטאי וחלקם חלים לאור פרשנות בפסקי הדין השונים שנפסקו לאורך השנים ע"י בתי המשפט בליטא, כך גם לאחרונה.
לפיכך, השאלה החשובה ביותר שצריכה להיבדק מראש וביסודיות, הינה האם בכלל קיימת זכאות להשבת אזרחות ליטאית. אולם התשובה לא פשוטה כלל, שכן הבדיקה המקדמית שמטרתה לבחון את הפוטנציאל להשבת אזרחות ליטאית איננה "טכנית" גרידא אלא כרוכה בייעוץ משפטי לנוכח בדיקה וניתוח הנתונים העובדתיים של כל מקרה, לרבות בדיקת מסמכים (באם ישנם ברשות המבקש). בדיקה מקדמית זו נועדה לבחון מראש את מידת הזכאות או הבעייתיות של כל מקרה ספציפי בשים לב לתנאי החוק, הפסיקה העדכנית בבתי המשפט בליטא והמדיניות באותה עת במשרד ההגירה הליטאי.
מהו התהליך להשבת אזרחות ליטאית?
אם נמצא שקיים פוטנציאל ממשי לזכאות להשבת אזרחות ליטאית, לצורך התחלת התהליך יש לפנות בבקשה מתאימה לשגרירות ליטא בישראל או למשרד ההגירה בליטא. לפני הגשת בקשה כזו, יש חשיבות יתרה לאופן הכנת והגשת הבקשה להשבת אזרחות ליטאית, בהתאם לדרישות הרשויות בליטא, ובנוסף לליווי התהליך עצמו מול משרד ההגירה באופן רציף ומקצועי. גם שלב זה איננו פרוצדורלי גרידא אלא מצריך לא פעם ייעוץ משפטי נוסף וטיפול במסמכים משפטיים שונים.
במסגרת הבקשה והתהליך להשבת אזרחות ליטאית, יש להוכיח את תנאי הזכאות באמצעות נתונים, מסמכים וראיות מספקות בהתאם לדין הליטאי, זאת בצירוף תרגומים מקצועיים ואישורים נוטריוניים מתאימים. בין היתר, הדבר נדרש לצורך הוכחת הזיקה המשפחתית בין המבקש להשיב אזרחות ליטאית לבין מי שניתן להוכיח כנדרש בדין הליטאי שאכן היה אזרח ליטא עד 1940, זאת לפי דרישות ומדיניות משרד ההגירה הליטאי באותה העת.
חשוב לציין שבחלק ניכר מהמקרים אין בידי המבקש להתחיל בתהליך זה כל מסמך רלוונטי שאכן מוכיח שבן משפחתו היה אזרח ליטא עד שנת 1940, ובמקרים כאלו יש צורך בביצוע חיפוש מסמכים מדוקדק ומקצועי בארכיונים שונים בליטא.
ככלל, יש צורך לצרף לבקשה מסמכים פורמליים שונים כגון: תעודות לידה, לימודים, עלייה, זהות, נישואין, דרכון וכיו"ב, אולם לא פעם מתעוררים קשיים באשר להתאמת מסמכים אלה לקריטריונים הקפדניים מצד הרשויות והדין הליטאיים ולכן לעתים אף יש צורך בנקיטת הליכים משפטיים שונים ואף השגת מסמכים נוספים מטעם הרשויות במדינת ישראל, פעולות שמצריכות ייעוץ וטיפול משפטי נוסף.
אין מדובר בעניין פשוט וטכני אלא בתהליך מורכב שמצריך ניסיון, מקצועיות ומומחיות משפטית בדין הליטאי בתחום זה, לצד היכרות עמוקה עם השפה הליטאית, גורמי המקצוע בליטא ועם הבירוקרטיה והפרוצדורות הייחודיות מצד הרשויות הרלוונטיות בליטא.
כמה זמן נמשך התהליך להשבת אזרחות ליטאית?
ממועד הגשת הבקשה להשבת אזרחות הליטאית התהליך אורך בממוצע כשנה, אולם בפועל הוא עשוי להיות קצר או ארוך יותר. הניסיון מלמד שפרק הזמן הספציפי שנדרש לכל בקשה משתנה בין מקרה למקרה ותלוי במרכיבים שונים: חלקם בלקוח עצמו ובמידת שיתוף הפעולה מצידו (לפני ובמהלך התהליך), חלקם תלוי במקצועיות ובניסיון של הגורם שמטפל בבקשת הלקוח ומטעמו, חלקם תלוי במורכבות הבקשה הספציפית וכן בעומס ובקצב העבודה במשרד ההגירה, לצד גורמים נוספים בליטא, וחלקם תלוי גם בדין הליטאי הרלוונטי, שעשוי להשתנות מעת לעת.
נוכח מורכבות התהליך יש לקחת בחשבון שגם לאחר הגשת הבקשה למשרד ההגירה בליטא לא מדובר בתהליך אוטומטי שרק בסופו נמסרת החלטה מצד משרד ההגירה, היות וקיימת סבירות גבוהה שבמהלך בדיקת הבקשה יבקש משרד ההגירה הבהרות או מסמכים נוספים, והוא אף עשוי לעכב את הטיפול מצידו בבקשה עד לקבלתם, עניין שכרוך בייעוץ או טיפול משפטי ופרוצדורלי נוסף מצד מי שמייצג את המבקש. מסיבה זו קיימת חשיבות רבה למקצועיות, למומחיות ולניסיון עורך הדין והנוטריון שמטפל בבקשה, באשר לסיכויי הצלחת התהליך.
כל האמור במאמר זה ניתן כמידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות עצה, המלצה, ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
ניסיון עשיר ומומחיות
משרד עורכי דין ונוטריון זאב ליסון ושות׳ עוסק בייעוץ, טיפול וליווי מלא של התהליך להשבת אזרחות ליטאית, כתחום התמחות ייחודי, מאז כניסת ליטא לאיחוד האירופאי בשנת 2004. המשרד ונציגיו פועלים ישירות מול משרד ההגירה בליטא, ובמידת הצורך גם מול גופים שונים לרבות בתי המשפט בליטא. למשרד ניסיון מוכח ועשיר, במישור המשפטי והפרוצדורלי, זאת במסגרת טיפולו במספר רב של בקשות והליכים שונים בנוגע לתהליך להשבת אזרחות ליטאית ובחיפושי מסמכים בארכיונים בליטא, עבור לקוחות רבים מישראל ומרחבי העולם. המשרד גם מספק ייעוץ לגופים שונים בתחום הדין הליטאי לרבות לאיגוד יוצאי ליטא בישראל.
לפרטים נוספים כנסו לאתר
