בשנת 1521 בערך בגיל 40 בעקבות טעות טקטית די פשוטה אך קריטית נהרג מגלה הארצות מגלן בלינץ' קשה, בקרב שלא היה אמור לסבך אותו יותר מידי. הקרב היה חלק ממסע לדרום אמריקה ואפילו מוות כזה לא יכול להצל על גדולתו של המסע המטורף והעקשן ובטח לא על דמותו ההיפראקטיבית של יורד הים המיוחד, פרדיננד מגלן. אפילו מגלן והספקו הבלתי נתפס לאדם שמת בגיל 40, ידע בדיוק איפה לעצור ולנוח ולהעריך טבע פראי וסוחף ואת ההפסקה היזומה במסע הוא בחר לעשות בפטגוניה. כנראה שגם הוא לא יכול היה להמשיך לאחר מה שהוא ראה שם.
מקור השם פטגוניה הוא שיבוש מילה המתארת רגליים גדולות. חבל הארץ הייחודי משתרע בין האוקיינוס השקט במערב לאטלנטי במזרח. בדרום הוא גובל במיצר מגלן ובארץ האש. בצפון הגבול הוא בנהר הקולורדו אם כי שם הוא פחות חד משמעי. שטח חבל הארץ הוא מעל מיליון ק"מ מרובע ומעל 75% משטחו בתחומי ארגנטינה והשאר בצ'ילה.
בכל חלקה המרכזי והמזרחי של פטגוניה הנמצא כולו בארגנטינה, נהוג לחלק את חבל הארץ לשני אזורים עיקריים. מזרחה מהרי האנדים ישנם מישורים עצומים וצחיחים, המשקעים נמוכים וכך גם הצמחייה.
לעומת החלק המזרחי והצחיח, הרי האנדים שבתחום פטגוניה מכוסים ביערות ירוקי עד, הפסגות מושלגות ומוקפות אגמים רבים. בהם גם כאלו הקופאים לחלוטין בחלק מעונות השנה. הרכס המרכזי של האנדים יכול לקבל מעל 5,000 מ"מ משקעים בשנה!
למידע נוסף על טיול מאורגן לדרום אמריקה עם פגסוס טיולים מאורגנים
החלק הדרומי של פטגוניה, על גבול ארץ האש, מאופיין בנוף לבן וכחול, שדות קרח מהגדולים, העצומים והידועים בעולם. למטייל באזור זה תמיד נשאר חותם של חוויה חושית מיוחדת ומקומית, כמו משהו שניתן להרגיש רק פה.
אז כמובן שחבל ארץ הגדול פי 50 ממדינת ישראל יכיל בתוכו מגוון רחב של אזורי טבע ואקלים שונים. יחד עם זאת מיקומו הגיאוגרפי, בקצה הדרומי ביותר של כדור הארץ (חוץ מאנטרקטיקה) יוצר מספר רחב של בתי גידול שונים, צמחייה ייחודית ובעלי חיים הנראים רק פה.
הרכס האדיר של הרי האנדים ניתן לחציה במספר מקומות מוגבל, אחת הדרכים המתפתלת בין ההרים על גבול ארגנטינה וצ'ילה נחשבת לדרך מהיפות בעולם. תצפיות, שלג בגבהים וצמחייה ייחודית מובטחת לכם לכל אורך הדרך. בין היתר תוכלו למצוא פה את ה"שמשייה של העניים". בין עצי האשורים האדירים תוכלו ללא כל קושי להבחין בשיחי הנאלקה. העלים האדירים שלו מגיעים לקוטר של 3 מטרים ומשמשים כשמשייה בימי השמש במקום. בני השבט המקומי יודעים לאסוף את הגבעולים הבשרניים ולהפוך אותם למאכל טוב ומזין עבורם.
הנוף הגעשי והאקלים הקיצוני הביאו לכאן גם בעלי חיים ייחודים: גואנקה, פומה, שועל ארגנטיני ובואש הם חלק קטן מבעלי החיים הנפוצים כאן. מבין הנדירים לצפייה והאנדמיים יותר ניתן למנות את טוקן הטוקו ומיני תוכי רבים. עם מיני בעלי החיים שנכחדו היו מספר רב של דינוזאורים וביניהם הארגנטינוזאורוס, אולי בעל החיים הגדול ביותר אי פעם שאורכו מעל 35 מטר ומשקלו קרוב ל 100 טונות.
חבל הארץ של פטגוניה נחשב לאחד המקומות הכי פחות מיושבים בעולם, בשטח של מיליון קמ"ר יושבים בסך הכול שני מיליון תושבים. אם כך לא תפתיע אתכם העובדה שהמאבק והמלחמה העיקרית כאן היא כמובן על שטחי מחיה, אך הנאבקים במקרה זה הם התוכים! אלו, שהיו רגילים במשך אלפי שנים להתרחק ממושבות האדם ולהקים מושבות משלהם, מתקשים להתרגל בשנים האחרונות לשינויים הדמוגרפיים המאיצים כגון: סלילת הכבישים בפיתוח התיירות, בניית ערים ועוד, עד כדי כך שחלק מהתוכים בפטגוניה נמצאים בסכנת הכחדה.
הסכנה העיקרית מרחפת מעל תוכי קוניור או כפי שהם מכונים "תוכי פטגוניה", הרבה מהמטיילים לא מודעים אליהם בכלל מאחר והם עוברים בעיקר סמוך אליהם. אך אלו העוברים ליד מושבותיהם לא יתאמצו למצוא כנראה את המושבה הגדולה ביותר של תוכים בעולם, לחוף המזרחי של פטגוניה, ברצועה של 12 ק"מ נספרו מעל 35,000 קיני תוכים.
בעקבות הלחץ על אזור החוף נוטשים רבים מהתוכים את מושבותיהם ומחפשים מקום אחר, לאחרונה ישנו גל מקומי של הכרה בתופעה ייחודית זו ונעשים ניסיונות רבים לשמור על התופעה, להגדיר אותה ולהכריז עליה כשמורת טבע מוגנת.
בין שלל תופעות הטבע הרבות בפטגוניה, שדות הקרחונים נחשבים לאתר חובה לתייר. קרחון פריטו מורנו הוא הקרחון המפורסם ביותר בפטגוניה ואולי בעולם כולו. מפגש עם קרחונים הוא מפגש רב עוצמה המשאיר זיכרון מתקתק וחמקמק, אם תהיו בעלי מזל (במיוחד) תצליחו לצפות בהתנפצות קרחון, אחת מתופעות הטבע החזקות ביותר הקיימות.
