קטלוניה, היושבת בצפון מזרח ספרד היא קהילה אוטונומית עצמאית בחלקה, שכוללת מספר מחוזות בדלניים יותר או פחות. בחלקה הצפוני חולקת קטלוניה גבול בינלאומי עם צרפת ואנדורה, במזרח גבול ימי בים התיכון, בדרומה גבול פנימי ספרדי עם ולנסיה, ובמערבה גבול פנימי נוסף עם אראגון.
המידע ההיסטורי המבוסס הראשון על האזור ידוע לנו מתקופת העת העתיקה, בזמן בו נערכו באזור המלחמות הפוניות. חניבעל מקרתגו, ששלט בנמל קטלוניה, הכיר היטב את חשיבותו האסטרטגית והפך את קטלוניה למקום חשוב למערך ההתקפה והאספקה במהלך המלחמה הפונית השנייה. על אף הצלחותיו הרבות של קרתגו, היא הפסידה את המלחמה הפונית השניה, והפכה את קטלוניה לשטח בשליטה רומאית. זו הסיבה שקטלוניה התפתחה בעיקר ברשת דרכים מפותחת, כידוע בחשיבות האימפריה.
בימי הביניים, מהמאה ה – 8 לספירה ועד המאה ה – 18, נפלה קטלוניה קורבן למאבקים פנימיים של שלטונות חיצוניים ופנימיים הנלחמים ביניהם. בתחילה, עם התמוטטות האימפריה הרומית המערבית, היו אלו הויזיגותים שהשתלטו על האזור, ובהמשך נכבש כל האזור תחת כיבוש מוסלמי, עם התפשטות המוסלמים בעולם העתיק.
באמצע תקופת ימי הביניים, הפכה קטלוניה להיות עצמאית תחת דוכסות ברצלונה, שאף הצליחה לכבוש אזורים נוספות מחוץ לקטלוניה של היום. אך בהמשך, בעקבות סדרת הפסדים והחלטות שגויות, נפלו דוכסי ברצלונה למאבקים פנימיים בין ממלכות אחרות מהאזור הכולל את צרפת וספרד. המאבקים הללו החלישו את קטלוניה, התישו אותה וצמצמו את כוחה ועצמאותה.
בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19 שוב ראתה קטלוניה ימים סוערים. מצד אחד, מלחמות נפוליון, המהפכה הצרפתית והמהפכה התעשייתית גרמו לפיתוח מואץ ולעושר תרבותי באזור. אך מהצד השני, קטלוניה לא נחלצה לגמרי מהמאבקים הפנימיים בין ממלכות קטנות והמאבקים המשיכו.
במהלך מלחמת העולם השנייה ידעה קטלוניה רגעים קשים, על אף העובדה שספרד נשארה מחוץ למלחמה. השליט הפאשיסט, פרנסיסקו פרנקו, השתלט על ספרד כולה, כבש את קטלוניה והחל לדכא כל סממן חופשי ועצמאי למחוז או לתרבות שבו, כמו גם כל סממן של לאומנות קטלונית. סוציאליסטים, ליברלים, קומוניסטים ודמוקרטים נרדפו, השפה הקטלנית נאסרה לשימוש באירועים רשמיים ובפרלמנט, ומוסדות שלטון קטלוניים בוטלו לחלוטין.
בשנת 1975 מת פרנקו וספרד הפכה ליברלית ומתקדמת. חוקת ספרד החדשה אומצה ומעמדה של קטלוניה כאוטונומיה עצמאית הוחזר לה מה שהביא איתו ימים של פריחה, עצמאות, פיתוח, ועושר תיירותי וכלכלי.
בשנים שלאחר מכן המשיכו להתפתח בקטלוניה שני זרמים מקבילים. האחד תומך באיחוד עם ספרד שכן הוא מאפשר תרבות עצמאית תחת מטריה לאומית חזקה וגדולה. לעומתו, הזרם השני דוגל בלאומנות קטלונית, שרואה בעצמו חלק נפרד מספרד בכל מובן, ואינו מוכן להיכלל כחלק מהמדינה, בכל נושא.
הביטוי הציבורי המוכר ביותר למחלוקת בין הקטלונים לספרדים הוא במשחק הכדורגל בין קבוצת ריאל מדריד, שמייצגת את הלאומנות הספרדית ואף מזוהה עם תקופת הדיכוי הקטלוני, לבין קבוצת ברצלונה, העיר שמבטאת יותר מהכול את הלאומנות הקטלונית. המשחק, המכונה "קלאסיקו", מרתק ומושך אליו כתבים רבים מרחבי העולם כמו גם תיירים, פוליטיקאים ואנשי עסקים. בדרך כלל בזמן זה הלאומנים הקטלונים מנצלים את האירוע להעלאת המודעות לעצמאות ובדלנות החבל, כשאחד הביטויים המוכרים הוא השלט הענק המונף באצטדיון בברצלונה Catalonia is not Spain.
העימותים בין הקטלונים לספרדים בדרך כלל מתנהלים תחת חוקה ובקרה של ספרד ולכן לרוב נשארים בגבולות חוק וסדר, אך לעיתים הקרב עתיק היומין יוצא מגדר הטעם הטוב וגולש לפסים לא חוקיים או אלימים, שנועדו לפגוע בצד השני, כמו חרמות על מוצרים אי תמיכה של אחר במועמדות האחר לאירוח תחרויות או אירועים ועוד.
בחמש שנים האחרונות נעשו בקטלוניה מאמצים רבים לנסות לקדם משאל עם על עתידו של החבל. עף אף שקידום משאל העם היא פעולה לא חוקית בפני עצמה, פוליטיקאים רבים תמכו בה והביאו לכך שב-1 באוקטובר 2017 נערך משאל עם על עצמאות החבל. את משאל העם כיבדו רק הלאומנים הקטלונים שראו בו סמל לרצון לעצמאות, בעוד שהממשלה המרכזית בספרד דחתה אותו בטענה שהוא לא חוקי. ביום המשאל נערכו עימותים רבים בהם נפצעו מעל 800 איש.
על אף כל זאת, לאחר אישור המשאל בפרלמנט הכריזה קטלוניה על עצמאותה. בתגובה מיידית, ביטלה ממשלת ספרד את האוטונומיה הקטלונית והוצאו צווי מעצר לראשי ההנהגה הקטלונית. המדינה העצמאית הקטלונית פעלה באופן עצמאי במשך שלושה ימים, וספרד, שלקחה את הפיקוד, קידמה בחירות חוזרות לפרלמנט בו שמרו המפלגות הבדלניות והלאומיות על כוחן.
